מאמרים - מטען דגים מיובא ניזוק - האם ניתן לתבוע בארץ סוכן אנייה זר? הדפסה מאתר מאמרים

מטען דגים מיובא ניזוק - האם ניתן לתבוע בארץ סוכן אנייה זר?

נכתב על ידי עו"ד גיל נדל

[ הדפסת המאמר ]

עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ


במקרים רבים, מתגלה נזק במטען שיובא מחו"ל לישראל. במקרה כזה, ובעיקר כאשר היבואן אינו יודע בוודאות מיהו הגורם האחראי לנזק, נוהג היבואן להגיש תביעה נגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת הובלת המטען לישראל, לרבות המשלח הבינלאומי בחו"ל, סוכן האוניה הזר, המוביל הימי, המשלח בישראל, סוכן המכס בישראל וכו'.


אך האם לבית המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה נגד משלח בינלאומי או סוכן אונייה שמקום מושבו בחו"ל?


בסוגיה זו הכריע לאחרונה בית משפט השלום בתל-אביב.


 



עובדות המקרה וטענות הצדדים:


מטען דגים קפואים יובא מארצות הברית לישראל. עם הגעתו ארצה, מצא משרד הבריאות כי המטען הובל בטמפרטורה של מינוס 10 מעלות, בניגוד להוראות הדין (הדורשות הובלה בטמפרטורה של מינוס 18 מעלות), ומשכך לא התירו הרשויות את שחרור המטען ואת שיווקו בארץ.


היבואן תבע את כל הגורמים בשרשרת ההובלה, ביניהם המשלח הישראלי, המוביל הימי (קוסקו) וסוכן האוניה בארצות הברית (אליסון), אשר קלט את המטען והעבירו לידי המוביל הימי. ביחס לאליסון, נדרש היבואן-התובע לקבל מבית המשפט היתר להמצאת כתב התביעה למקום מושבו בחו"ל, שאם לא כן, לא קונה בית המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה כנגדו.


בית המשפט נעתר בשלב ראשון לבקשת היתר ההמצאה, אך אליסון הגישה בקשה לביטול היתר זה. בין יתר טענותיה, טענה אליסון כי משטר המטען של המוביל הימי עולה, כי זה האחרון קיבל את המטען מאליסון לידיו בטמפרטורה של מינוס 18 מעלות, ועל כן ברור כי אין עילת תביעה נגד אליסון, שכן הנזק למטען אירע, אם בכלל, רק לאחר שזה יצא מחזקתה של אליסון.


עוד נטען, כי בשטר המטען, המהווה את חוזה ההובלה, ישנה תניית שיפוט ייחודית, לפיה רק בתי המשפט הפדראליים בארצות הברית מוסמכים לדון בתביעה בגין נזק למטען נשוא שטר המטען.


כן טענה אליסון, כי מכיוון שמקום מושבה ופעילותה בארצות הברית, והיות ששם נמצאים עדיה ושם ביצעה את הפעולות המיוחסות לה, הרי שבית משפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה נגדה. במסגרת זו, טענה אליסון כי עדה חשובה מטעמה אינה עובדת מזה כשנתיים בשירותה, וכי אין כל סיכוי שהעדה תגיע להעיד בישראל, ומשכך עלול להיגרם לה נזק ראייתי.


בית המשפט השתכנע כי עדותה של העדה חיונית, ועשויה לשפוך אור על הנתונים ועל חילופי המסמכים שבין הסוכן למוביל הימי, בין היתר בסוגיית הסטייה מהוראות הקירור. אליסון הוסיפה וטענה כי גם העובדה ששטרי המטען הוצאו בארצות הברית וכי הסטייה מתנאי הקירור נעשתה בתחום ארצות הברית, מטה את הכף לזכותה, ואם לא די בכך - הרי שגם הכיסוי הביטוחי שניתן לה חל רק בארצות הברית.


פסק-הדין:


לאור כל אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי ציפיותיה הסבירות של אליסון, כנתבעת זרה, להתדיין במקום מושבה, ויכולתה לנהל את הגנתה בסוגיה המרכזית הנוגעת לחבותה הנטענת, דהיינו בשאלה, האם מי מבין עובדיה גרם לסטייה מהוראות הקירור, הינם השיקולים המכריעים בסוגיית היתר ההמצאה, וכי נבצר ממנה ו/או יקשה עליה לזמנם למתן עדות בישראל.


בתוך כך, דחה בית המשפט את טענת אליסון בעניין תניית השיפוט וקבע כי זו מחייבת רק בתביעות נגד המוביל עצמו, לא נגד סוכנו.


סיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את עמדת אליסון ומחק אותה מרשימת הנתבעות, והיבואן חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 1, 500 ש"ח.


[ת.א. (שלום ת"א) 24680-03-10 ALISON TRANSPORT INC נ' ד. חזות חברה לתכנון ולבניה בע"מ, החלטה מיום 28.11.11, השופט מרדכי בן-חיים, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].


הערות:


נבקש להפנות את תשומת הלב לסתירה מסוימת בפסיקת בית המשפט: אחד הטעמים למתן היתר המצאה לפי תקנות סדר הדין האזרחי הוא כי הפרת החוזה נעשתה בתחום המדינה.


אליסון טענה, כזכור, כי מסרה את המטען למוביל הימי כשהוא בטמפרטורה הנכונה, וכי המוביל הוא שנושא באחריות לשינוי. בית המשפט דחה את טענתה של אליסון, בנימוק כי אף אם נכונה הטענה, הרי שאליסון חתומה גם היא על שטר המטען. בנסיבות אלה, סבר בית המשפט, כי העלאת הטמפרטורה מהווה הפרה של חוזה ההובלה (הוא שטר המטען), ולצורך זה אין הבדל אם המפר הוא המוביל הימי או סוכנו, שכן מדובר בהפרה נמשכת, אשר החלה בארצות הברית והמשיכה גם לאחר הגעת המטען לתחומי ישראל.


ואולם, לאחר מכן בחן בית המשפט את טענת הפורום הבלתי נאות שהעלתה אליסון והגיע למסקנה כי תניית השיפוט הייחודית המופיעה בגב שטר המטען, חלה על המוביל הימי לבדו, שכן היא נוקטת בלשון carrier ולא agent. לטעמנו, מסקנה זו סותרת את הקודמת, שכן לא ייתכן כי לצורך עניין אחד (מחויבות חוזית כלפי היבואן) ייחשב הסוכן כצד לשטר המטען, ובעניין אחר (תניית שיפוט) לא ייחשב הסוכן כצד לאותו חוזה.


 

אודות הכותב:

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il