מאמרים - קביעת זכויות הירושה במשפט הישראלי הדפסה מאתר מאמרים

קביעת זכויות הירושה במשפט הישראלי

נכתב על ידי חגי שדה

[ הדפסת המאמר ]

כאשר אדם מת, כל מה שהוא השאיר אחריו ומצוי בבעלותו עובר ליורשיו. יורשים אלה מוגדרים בחוק הירושה כמי שהמוריש ציין אותם כזוכים בצוואתו, ואם לא קיימת צוואה כאמור, יהיו היורשים אלה שהחוק מגדיר אותם ככאלה.


במאמר זה ננסה לשרטט בקווים כלליים כיצד נקבעים בסופו של דבר יורשיו של פלוני שמת, ולצורך כך, נתאר את התנאים לתקפותה של צוואה ואת מדרג זכויות הירושה שקובע החוק. כמו כן, נסביר את האופן בו ניתן לקבל צו שיפוטי הקובע את זהות היורשים עפ"י צוואה ועפ"י החוק, ואת האפשרויות העומדות בפני יורשים, שלטענתם קופחו, על מנת להתערב בהליכי מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה על מנת לעמוד על זכויותיהם.


חוק הירושה מציין ארבע סוגי צוואות שהחוק הישראלי מכיר בהן ויאות ליתן צו המורה על קיומן:




    • צוואה בכתב יד- היא צוואה הכתובה כולה בכתב ידו של הצוואה, נושאת תאריך בכתב ידו של המצויה וחתומה על ידו.

    • צוואה בעדים- הינה צוואה בכתב, קרי, בכתב ידו של המצווה או מודפסת, החתומה ע"י המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, בה יצוין תאריך עריכתה וכן אישור של העדים במעמד החתימה על הצהרת המצווה כאמור וחתימתו בפניהם.

    • צוואה בפני רשות- הינה צוואה אשר נעשית ע"י המצווה באמירת דברי הצוואה בע"פ בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה או חבר של בית דין דתי או בהגשת דברי הצוואה בכתב ע"י המצווה עצמו לאותם גורמים.

    • צוואה בעל פה- אדם הרואה עצמו אל מול פני המוות, בנסיבות המצדיקות זאת, כמובן, רשאי לצוות בע"פ בפני שני עדים השומעים את דבריו. על אותם עדים לרשום בהקדם האפשרי זיכרון דברים של דברי המצווה בציון היום ונסיבות עשיית הצוואה, לחתום עליו ולהפקידו אצל הרשם לעניני ירושה. צוואה מסוג זה בטלה כעבור חודש ימים, במידה והמצווה נותר בחיים עד אז.

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט או רשם של בית משפט  או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט, רשם או חבר בית דין דתי כאמור.


(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.


(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.


(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.


(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה בבית משפט


 (א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.


(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.


(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.


(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.


(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה  אצל רשם לעניני ירושה.


בבואו לקבוע אם יש לקיים צוואה בוחן הרשם לעניני ירושה אם התקיימו כל התנאים הפורמליים המפורטים לעיל כתנאי לתקפותה ואם הוראת הצוואה לא נעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית- שאז היא בטלה.


סוגיית כשרותה של צוואה הן במישור הצורני-פורמלי והן במישור ההשפעה הבלתי הוגנת נדונה ברבים ממאבקי הירושה המתגלגלים חדשות לבקרים לפתחי בית המשפט לעניני משפחה הנאלצים להכריע בהם. במקרים כאמור מנסים בתי המשפט לנסות ולהתחקות אחר רצונו האמיתי של המצווה, אשר אינו יכול כבר להעיד בפני בית המשפט הדן בענינו.


כפי שציינו לעיל, במקרה ולא קיימת צוואה או שערכאה מוסמכת קובעת כי היא אינה תקפה, ולפיכך, אין לפעול לפיה- נקבעת הירושה עפ"י הוראות החוק.


יורשים עפ"י החוק הם: מי שהיה במות המוריש בן או בת זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם, וזאת בחלקים ועפ"י המדרג שיפורט להלן.


בן הזוג נוטל את כל הרכוש הנייד של משק הבית המשותף שלו ושל המוריש, כדוגמת, הרכב המשפחתי, ריהוט, ביגוד, תכשיטים, חפצי אמנות, כתבי יד, וכל התכולה של הבית המשותף של בן הזוג והמוריש, ונוטל משאר מה שהמוריש הותיר אחריו: אם המוריש השאיר אחריו הורים או ילדים או נכדים- חצי; אחים או אחיינים או הורי הורים- שני שלישים; אם המוריש לא השאיר איש מהמנויים דלעיל- את כל מה שהמוריש הותיר אחריו. לענין זה קובע חוק הירושה שני עקרונות נוספים: הראשון, כי ילדי המוריש קודמים להוריו והוריו קודמים להורי הוריו, והשני, ילדי המוריש מתחלקים בעוגת העזבון שווה בשווה, וכך גם חולקים בעזבון, הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם. סעיף 17 לחוק הירושה קובע כי בהיעדר יורשים מקרב הגורמים המפורטים לעיל- תירש המדינה את המנוח ותייעד את עזבונו למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.


מבחינה פורמלית, זכויות ירושה נקבעות בצו ירושה או צו קיום צוואה, לאחר שבקשה למתן צו כאמור מוגשת לרשם לעניני ירושה במחוז מגורי המנוח טרם מותו.


עם קבלת הבקשה על כל נספחיה מודיע הרשם לענינ ירושה ברבים על דבר הגשתה וקובע מועד, שלא יפחת משבועיים, להגשת התנגדויות.


במידה ולא הוגשו התנגדויות כאמור עד למועד שנקבע על ידו כאמור, מוסמך הרשם לעניני ירושה להצהיר על זכויות יורשים: בירושה עפ"י דין- ע"י מתן צו ירושה ובירושה עפ"י צוואה- ע"י מתן צו קיום צוואה. במידה והוגשו התנגדויות- יעביר הרשם לעניני ירושה את הבקשה וההתנגדויות שהוגשו במסגרתה לדיון בבית המשפט המוסמך לעניני משפחה- וזה יכריע בהם בתום הליך משפטי בו ייבחנו טענות הצדדים.


 


 







אין באמור לעיל כדי למצות את מלוא דרישות החוק והדין ביחס לנושא הנדון, שכן, מטבע הדברים, היה צורך לפשט ולהתאים את הבסיס החוקי הדן בענין נשוא המאמר, כך שיהיה מתאים ונהיר לקהל הרחב. כמו כן, אין לראות באמור לעיל חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי אישי בענין ספציפי בו ניתן לבחון את מלוא המידע והמסמכים הרלוונטיים.







 


 

אודות הכותב:

עו"ד חגי שדה רח' ש"י עגנון 10, חולון 58447 נייד: 050-8488999 דואר אלקטרוני: haggay.sadeh@gmail.com

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il