כאשר אנחנו משתמשים בצרוף המילים "לא יכול" אנחנו מקבעים סוג של השלמה מודעת או לא מודעת עם תחושת כישלון . אם נאמר במקום זאת "לא רוצה", נתחיל להבין את המציאות בדרך שונה,ובכך נאפשר לעצמו להרחיב את טווח הפעילות שלנו , ואת מרחבי הדמיון , ונוכל להשתחרר מהכלא המנטלי הכובל אותנו לאי היכולת ונותן לנו את הרצון לשנות.לדוגמה, "אני לא יכול למצוא עבודה" יכול להתחלף ב"אני לא רוצה למצוא עבודה",ואז נוכל לשאול את עצמנו שאלות המתבקשות ממשפט זה.כגון , למה אני לא רוצה למצוא עבודה , האם אני לא רוצה לעבוד בכלל ,אם אני לא רוצה לעבוד , מה אני כן יכול לעשות , האם אני יכול להתפרנס ללא עבודה .האם מצבי מאפשר לי לא לעבוד. האם אני יכול לשנות את רצוני,מהם התנאים שישנו את רצוני, וכו' כדאי לבדוק מתי וכמה פעמים אנחנו חושבים במושגים של "לא יכול" ולשנן לעצמנו: "לא יכול" זה "לא רוצה".כפי שכבר אמרו חז"ל :"אין דבר העומד בפני הרצון".
המוח שלנו מקבע את המילים ואת משמעויותיהן , הן את אלה שאנחנו אומרים לעצמנו והן את אלה שאנחנו שומעים או קוראים .חוסר יכולת מתפרש בעינינו כסוג של גזרה משמים ,סוג של מצב "גנטי" בלתי ניתן לתיקון .ואילו חוסר רצון מזכיר לנו שאנחנו בעלי בחירה חופשית , אדונים לגורלנו, ויש בידינו מספיק כוח לבצע את מטלות החיים , יהיו קשים ככל שיהיו , ובכל זאת לשרוד ולהצליח.