מאמרים - המרחב הכפרי בארץ כמרחב רב תפקודי הדפסה מאתר מאמרים

המרחב הכפרי בארץ כמרחב רב תפקודי

נכתב על ידי דודו קוכמן

[ הדפסת המאמר ]


זה למעלה משני עשורים שהמרחב הכפרי בארץ משנה את פניו, בדומה למרחבים הכפריים באירופה ובמדינות מפותחות. בעולם המערבי הבינו כבר לפני שנים רבות כי יש להוביל את המרחב הכפרי לשינויים הנכונים ולא לעמוד מהצד, שלא לומר להפריע.


מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופ' מיכאל סופר ראש המחלקה לגיאוגרפיה בבר אילן וד"ר לביאה אפלבאום  שכותרתו "יזמות עסקית עצמית במשק המשפחתי ותרומתה לפיתוח החקלאות והישוב הכפרי", מוכיח את מה שטוענים זה שנים רבות מנהיגי ההתיישבות כי יש להוביל חשיבה חדשה, עדכנית המתאימה את השינויים הרבים שעובר המרחב הכפרי המהווה כ-85% משטחי המדינה. מסקנותיהם של החוקרים היא  כי "שילוב נכון של פעילות לא חקלאית עם יזמות עסקית בבעלותו ובניהולו של משק הבית החקלאי יכול לתרום לא רק לפרנסת המשפחה אלא גם להמשכיות המשק החקלאי כמשק פעיל, ליציבות הקהילה הכפרית ולפיתוח בר-קיימא של המרחב הכפרי".


המחקר מוכיח כי העסקים הלא חקלאיים תורמים לפיתוח הכלכלי המקומי והאזורי גם במציאת מקורות פרנסה וגם באספקת שירותים לאוכלוסיה המקומית ואף מונעים פרבור.  עוד מוכיח המחקר, את מה שחש כל יזם במרחב הכפרי כי לא רק שיזמים ברוכים אלו אינם זוכים לעידוד ותמיכה, אלא הבירוקרטיה והמחסור בהון מהווים חסמים עיקריים להקמת עסקים ולהתפתחותם.   משרד החקלאות מחד מעודד פיתוח של יזמות לא חקלאית המתאימה למרחב הכפרי ומצד שני רבים מהיזמים בשל חסמים תכנוניים והתנגדות ממ"י מוצאים את עצמם בחזקת עבריינים.  יתרה מכך, בשונה למתרחש בעולם המערבי שבו הפנימו את חשיבותה של היזמות היצרנית, כאן עדיין רואים ביזמות זו לא ראויה ותופסים את הכפר עם החקלאות המסורתית ששינתה פניה בכל העולם המערבי.  בין ממצאי המחקר מתברר שרבים מבעלי העסקים נשענים על מקורות הון וידע עצמיים ומידת הקשר שלהם לגורמי סיוע ציבוריים מועטה ביותר. 


תגובת ממ"י ורשויות האכיפה להתפשטות הלא מוסדרת של עסקים לא חקלאים במרחב הכפרי היא הוספת תובעים ומפקחים וזאת במקום לסייע למשרד החקלאות ליצור הבחנה בין שימושים שעשויים לתרום לשימורו של המרחב הכפרי ותואמים את אורח החיים המאפיין מרחב זה לבין שימושים שפוגעים במאפייניו של המרחב הכפרי ואשר נגדם יש לפעול.


באופן לא מפתיע לא קיימת בישראל תוכנית ממשלתית ארוכת טווח לשימור ופיתוח החקלאות והכפר. בעוד 80% מתקציבי הקהילה האירופאית מיועדים לחקלאות ולמרחב הכפרי , ישראל נמצאת בסולם  OECD  באחד המקומות הנמוכים.


הרומנטיקה וההתפארות בחקלאות הישראלית אינה מובנת מאליה והגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות לפני שלא יהיה בשביל מה שכן הנזק הבלתי הפיך שייווצר ,אף ועדת חקירה שתקום לא תתמודד עם שיקומו של המרחב הכפרי. ההתעמרות ביזמים הכפריים המייצרים יין , שמן ,דבש, גבינות ועוד היא תוצאה של חוסר מדיניות שגורמת נזק לכלכלה ופוגעת בפרנסתם של אותם יזמים.


משרד החקלאות ופיתוח הכפר חייב להוביל מדיניות ממשלתית מושכלת וארוכת טווח שאינה מגמגמת לפיתוחו של המרחב הכפרי בדומה למתרחש מעבר לים וככל שיקדים לעשות זאת הבר יתרום גם למרחב הכפרי ולמבקריו, אך גם לדרים בו.


 



 

אודות הכותב:

הכותב, עו"ד ומשמש כמזכ"ל האיחוד החקלאי

[ הדפסת המאמר ]

מתוך אתר מאמרים, ספריית מאמרים לשימוש חופשי.
http://www.articles.co.il