סוכן המכס כשלוחו של היבואן או היצואן ? זכויות וחובות (חלק שלישי) - זכות העיכבון
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

סוכן המכס כשלוחו של היבואן או היצואן ? זכויות וחובות (חלק שלישי) - זכות העיכבון 

מאת   12/07/2007 |  נצפה 2115 פעמים


עו"ד גיל נדל

בחלק הקודם של מאמרנו, שפורסם בגליון 18 של יבוא ויצוא, דנו בזכותו של סוכן המכס לישפוי. בחלק זה נדון בזכות העיכבון של סוכן המכס

זכות העיכבון של סוכן המכס

סעיף 12 לחוק השליחות קובע כי "תהא לשלוח זכות עכבון על נכסי השולח שבאו לידו עקב השליחות, כולל נכסים המוחזקים בידו כנאמן השולח, כדי תשלום שכרו וסכומים אחרים המגיעים לו מן השולח עקב השליחות". העיכבון הינו אמצעי לחץ שסוכן המכס יכול להפעיל על היבואן, על מנת שישלם לו (לסוכן המכס) את המגיע לו, והלחץ מופעל בכך שסוכן המכס רשאי לעכב בידו את נכסי היבואן שהגיעו לידו עקב השליחות. מטרת העיכבון אינה החזקה לשם מימוש הנכס אלא החזקה לשם הפעלת לחץ ושכנוע על השולח, שכן הדעה הרווחת היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט.

מה ניתן לעכב? החוק משתמש במילה "נכס". הדעה הרווחת קובעת כי נכס כולל מקרקעין, מטלטלין, כספים וכיו"ב, ככל שיש להם שווי. לכן, רשאי סוכן מכס לעכב בידיו שטרי מטען, פקודות מסירה וכיו"ב. תשובה פחות ברורה תינתן לשאלה - האם רשאי סוכן המכס לעכב פנקסים, ספרי חשבנות ומטלטליו אחרים של היבואן, שאין להם שווי ממשי. בפסקיה בעבר הובעה שעה שלילית, אולם בספרות המשפטית הובעה דעה הפוכה, שניתן לעכב גם נכסים אלו, שכן, כאמור לעיל, מטרת העיכבון אינה החזקה לשם מימוש הנכס אלא החזקה לשם הפעלת לחץ ושכנוע על השולח.

סוכן המכס רשאי לעכב נכסים שבאו לידו, שהיינו שהוא תפס בהם חזקה. נכסים שלא הגיעו לידי סוכן המכס - לא ניתן לעכבם. לכן, סוכן המכס לא יוכל לעכב סחורות הנמצאותת המוחזקות בידי המוביל היבשתי והנמצאות בדרכן ליבואן. בנוסף, זכות העיכבון פוקעת אם סוכן המכס מוציא מרשותו את הנכסים.

הגבלה חשובה על זכות העיכבון טמונה בכך שהעיכבון חל רק על נכסי היבואן שהגיעו לסוכן המכס עקב השליחות. על כן, אם הנכס הגיע לסוכן המכס שלא בתפקידו זה, אין הוא רשאי לעכבו. בענין אחד שנידון לאחרונה בפני בית הדין לימאות, נקבע כי מסמכי אוניה שנתפסו על ידי המשטרה והועברו אחר כך לסוכן האוניה, אינם נחשבים כנכס שהגיע לסוכן האוניה עקב השליחות, ועל כן סוכן האוניה אינו רשאי לעכבם.

הגבלה נוספת החלה על סכות העיכבון הינה שהחוב שבגינו סוכן המכס רשאי לעכב את נכסי היבואן צריך להיות חוב הנובע עקב השליחות. לכן, סוכן מכס יוכל לעכב שטר מטען המוחזק בידיו אם היבואן לא שילם לו עבור שירותיו בגין אותו מטען. לעומת זאת, סוכן מכס לא יוכל לעכב בידיו שטר מטען אם החוב של היבואן נובע ממשלוח אחר (לפירוט נוסף, ראו במאמרנו הנזכר לעיל).

לעיתים, ינסה סוכן המכס לטעון לקיומה של עיסקת מסגרת, הכוללת מספר משלוחים. בדרך זו כל השירותים הניתנים ע"י סוכן המכס ייכללו "עקב השליחות" המופיע בחוק, וסוכן המכס יוכל לעכב נכסים של משלוח א' כנגד חוב במשלוח ב'. פעמים רבות קשה להוכיח קיומה של עיסקת מסגרת.

גם כאן, רשאים הצדדים להתנות על הוראות החוק. וכך, רשאי סוכן המכס לקבוע בהסכם עם היבואן כי תהיה לו זכות עיכבון גם כנגד חובות ממשלוחים קודמים, וגם כנגד חובות שטרם התגבשו סופית. בענין זה מוכר המנגנון "עכבון הסכמי" - מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאד לסוכן המכס, ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה.הדרישה היא שההסכם יהיה ברור, מפורש, ובכתב.

בפסק הדין בענין רונדופלס נגד קרגו אמרפורד עיכב סוכן המכס שלושה משלוחים של היבואן בשל חוב של היבואן. לטענת סוכן המכס, זכות העיכבון שלו נובעת מן ההסכם שיש לו עם היבואן. בית המשפט דחה את עמדת סוכן המכס וקבע כי לא נוצר עיכבון הסכמי, שכן עיכבון מכח הסכם יכול להיווצר אך ורק ע"י חוזה ברור ומפורש בכתב בין הצדדים, ואין די באומד דעתם של הצדדים. בית המשפט גם קבע כי אין לראות את עסקאות החברה עם סוכן המכס כולן כעסקת מסגרת אחת, אלא כל עסקה עומדת בפני עצמה, ועל כן, לא ניתן להחיל במקרה זה את זכות העיכבון הבסיסית שמכח החוק.

בשנת 2004 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין, שהקל במידת מה על יצירתו של עיכבון הסכמי. המובילים/הסוכנים בורכרד ואלאלוף עיכבו את נכסיה של חברת תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ שנקלעה לקשיים כספיים, וביקשו לעכב את מטעניה בגין חובות קודמים. עיכבון מכח החוק, כאמור לעיל, היה מציב קשיים מרובים כלפי שני המובילים, שכן היה קשה להוכיח את קיומה של עיסקת מסגרת של הובלה, ועל כן ניסו המובילים לטעון לקיומו של עכבון מכח הסכם, המאפשר להם לעכב מטענים בשל חובות קודמים.

בורכרד הראתה ששטר המטען הימי, שכידוע משמש כראיה לחוזה ההובלה בין הצדדים, כולל זכות עיכבון רחבה, שמתפרשת על חובות אחרים ולא רק על ההובלה הספציפית.

אלאלוף לא הצליחה לגבש עיכבון הסכמי. בשטר המטען המתייחס למשלוחים שלה לא הופיע, ככל הנראה, סעיף עיכבון רחב כמו זה שהופיע אצל בורכרד, ואלאלוף לא הצליחה להציג הסדר עיכבון בכתב, אחר. בית המשפט ציין כי "עיכבון הסכמי צריך שיהיה מפורש בהסכמים שבין הצדדים ואינו יכול לנבוע מהסכם מכללא, מכוח נוהג שוק או התנהגות הצדדים כשלעצמו, ובייחוד שאלאלוף לא הרימה את נטל הראיה ביחס לנוהג שכזה".
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה