שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי - על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

שחרור מטען ללא שטר מטען מקורי - על פסק דינו האחרון של בית משפט השלום ברחובות 

מאת   12/07/2007 |  נצפה 3205 פעמים

פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות עורך לאחרונה תסיסה בקרב ענף הספנות וקהילת המשפט הימי, בכך שהורה למוביל הימי לשחרר את המטען ליבואן ללא הצגת שטר מטען מקורי. עו"ד גיל נדל אשר ייצג את היבואן בפני בית המשפט, מסביר מה קרה שם.

יבואן, חברת רן לי, רכש מטען של חולצות מספק סיני. היבואן, שרכש מכולה שלמה (FCL) בתנאי FOB , הורה לספק הסיני לשלוח את הסחורה באמצעות משלח סיני, חברת יונילוג'יסטיקס. המשלח הנפיק שטרי מטען פנימיים (House Bill of Lading) ומסר אותם לספק, אשר העביר אותם ליבואן, לאחר קבלת התשלום מהיבואן. כאשר בא היבואן לקבל פקודת מסירה מסוכנו של המשלח, חברת קרגו ליין, נכונה ליבואן הפתעה מרה. התברר כי המשלח הסיני, שהוביל את הסחורה באמצעות חברת צ'יינה שיפינג, מסרב להעביר את שטר המטען הראשי (Master Bill of Lading) לקרגו ליין, לצורך הצגתו בפני הסוכן המקומי של צ'יינה שיפיניג. מה שקרה הוא בין המשלח הסיני לסוכנו בישראל התגלע סכסוך כספי בענין אחר לגמרי, והמשלח הסיני החליט להפעיל לחץ על הסוכן שלו, באמצעות עיכוב שטרי מטען ראשיים המתייחסים ללקוחות ישראליים.

וכך, עומד לו היבואן בפני מצב קפקאי: הוא שילם את התמורה לספק והוא מחזיק בידו את שטרי המטען המקוריים הפנימיים, אולם אין הוא מצליח לקבל את המטען, שכן המוביל הימי מסרב להנפיק פקודת מסירה, בהעדר שטר מטען ראשי מקורי שיוצג לפניו.

לא היה מנוס אלא לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לתת פתרון למצב האבסורדי: מצד אחד, לבקש מבית המשפט שיורה למשלח הסיני להציג את שטר המטען הראשי בפני המוביל הימי, כדי שניתן יהיה לקבל מהמוביל הימי פקודת מסירה עבור הטובין, ומצד שני, לבקש מבית המשפט, במקרה שהמשלח הסיני לא יציית לצו בית המשפט, להורות למוביל הימי לשחרר את המטען של כנגד שטר ראשי מקורי, תוך מתן בטוחות מתאימות לטובת המוביל הימי.

בית המשפט השלום ברחובות (כב' השופט הרן פיינשטיין) נענה לבקשת היבואן, והורה למוביל הימי להנפיק פקודת מסירה עבור המטען, תוך שחייב את היבואן לתת ערבויות אישיות למוביל הימי, למקרה שהמוביל הימי ייתבע על ידי המשלח בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי.

פסק הדין עורר תסיסה רבה בקרב העוסקים בהובלה ימית ובמשפט ימי. התסיסה הראשונית נוצרה לא בשל קריאת פסק הדין, כי אם בעקבות כתבה שפורסמה במדור הכלכלה של עיתון הארץ, שכותרתה היתה, פחות או יותר, בסגנון של "ניתן לשחרר מטען ללא שטר מטען מקורי", כפי שהיתה השורה התחתונה של פסק הדין, בנסיבות הענין.

ואולם, תהיה קיצונית, מפתיעה או מתסיסה השורה התחתונה ככל שתהיה, עיון מעמיק יותר בפרטי הענין, מראה כי פסק הדין, על אף ייחודיותו, אינו מוביל לתוצאה חריגה במיוחד.

אכן, מושכל יסוד הוא שככל שמדובר בשטר מטען סחיר (negotiable bill of lading) הרי שאין לשחרר מטען שלא כנגד שטר מטען מקורי. הרעיון הוא ששטר המטען הסחיר מקנה לאוחז בו כדין זכות לחזקה בסחורה, שניתן להעבירה. מוביל ימי, שמשחרר סחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי, פוגע בזכותו של האוחז בשטר המטען.

ואולם, ידועה ומקובלת הפרקטיקה, במצב שבו הנשגר טוען ששטרי המטען המקוריים שהיו בידו אבדו לו, של שחרור המטען כנגד מכתב שיפוי (LOI - Letter Of Indemnity) שהנשגר מוציא לטובת המוביל הימי. לעיתים מכתב שיפוי זה כולל ערבות בנקאית, ולעיתים לא. הווה אומר, עצם העובדה שמטען משוחרר שלא כנגד שטר מטען מקורי אינה דבר זה. במקרה שהיה בפני בית המשפט ברחובות, הראה היבואן שחברת צ'יינה שיפינג עצמה, באתר האינטרנט שלה, מזכירה את קיומם של מכתבי שיפוי כאמצעי לשחרור סחורה שלא כנגד שטר מטען, ללמדנו כי דבר זה אינו זר לה.

יתירה מזו: ככל הנראה, שטר המטען הראשי לא היה שטר מטען סחיר רגיל, כי אם שטר מטען ישיר (Straight Bill of Lading). מדובר ביצור כלאיים: מצד אחד, אין הוא מסמך סחיר ולא ניתן להסב אותו (ובכך הוא דומה ל - Sea Waybill), ומצד שני, יש לו עותק מקורי שצריך להציגו כדי לקבל פקודת מסירה, ובכך הוא דומה לשטר מטען סחיר. למה כתבנו "ככל הנראה"? משום שצ'יינה שיפינג נמנעה מלהציג את שטר המטען הראשי בפני בית המשפט, ואולם על פי אינדיקציות שונות (דוגמה כללית של שטר מטען שהוצגה, וכן מצהר האונייה) עלה בבירור שמדובר בשטר מטען ישיר.

מדוע חשוב להדגיש את ענין שטר המטען הישיר? משום שהדבר משמיט את בסיס מתחת לאפשרות הקומבינה והתרמית. נסביר: אילו שטר המטען הראשי היה שטר מטען סחיר, כי אז יכול היה המוביל הימי לטעון כי מתרחשת מאחורי גבו תרמית: דהיינו, שהיבואן לא באמת שילם עבור המטען, ושהוא אינו זכאי לקבל את הטובין, ושהוא ביצע קומבינה עם הסוכן הישראלי של המשלח, כדי להוציא את הסחורה בתרמית, ובמסגרת זאת גם זויפו שטרי המטען הפנימיים. וכל זאת, כאשר בפועל, שטר המטען הראשי הוסב כדין לצד שלישי, הזכאי לקבל את פקודת המסירה מסוכן האוניה. וכאשר כל זה יתגלה, כך חושש המוביל הימי, יתבע אותו המשלח על כך שהוא (המוביל הימי) שחרר את הסחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי.

ואולם, כאשר מדובר בשטר מטען ישיר, האפשרות הנ"ל נופלת, שכן לא ניתן לסחר את השטר ולהעביר את זכות החזקה לצד ג'. אם בא הסוכן של המשלח ואומר: אני הוא הנשגר בשטר המטען הראשי, ואין בידי עותק מקורי כי המשלח לא מוכן להעביר אותו אלי, את מי בדיוק עוקצים? על אחת כמה וכמה כאשר ניתן לקשור, על פי מספרי המכולה (מדובר במטען FCL) בין שטר המטען הראשי לפנימי, וכאשר אין מחלוקת על כך שהתשלום שולם לספק.

ואכן, הדעות חלוקות באשר לאופיו של שטר המטען הישיר, ואפשרות שחרור המטען שלא כנגד עותק מקורי. אמנם בית הלורדים של אנגליה הכיר בנחיצות העותר המקורי, אולם הציע לעוסקים בהובלה ימית למשוך ידיהם משטר מטען זה. בתי משפט אחרים, כמו גם חכמי משפט, הגיעו למסקנה שניתן לשחרר מטען גם ללא עותק מקורי של שטר מטען ישיר.

ואם בנוסף לכל זה בא היבואן ומוכן להציע בטוחות לטובת המוביל הימי, למקרה של תרחיש בלתי סביר שבו המוביל יתבע, כי אז התעקשותו של המוביל הימי שלא לשחרר את הסחורה אלא כנגד שטר מטען מקורי נראית קשיחה ובלתי סבירה.

ואכן, בית המשפט ברחובות הבין את האבסורד ולא הסכים שהדין יקוב את ההר. יבואן הבא בידים נקיות ובתום לב, הנקלע למצב קפקאי על לא עוול בכפו, ומוכן להציע פתרון פרגמטי, מוכר ומקובל (שחרור כנגד ערבויות), לא יידחה בבית המשפט. בכך שונה ענייננו מהענין שנדון בספק הדין של בית המשפט העליון בענין טרנסכלל, שם היה מדובר בתרמית מצידו של היבואן שקיבל את הטובין שלא כנגד שטר מטען מקורי.

חשיבותו של פסק הדין, לדעתנו, אינה מתמצית רק במתן הסעד במקרה הפרטיקולרי, ואף אינה מתייחדת דווקא בנקיטה בכיוון ערכי על חשבון פורמליזם משפטי. לדעתנו, מדובר במקרה ראשון מסוגו בו בית המשפט מתייחס למציאות המודרנית שבה ההובלה הימית נעשית באמצעות משלחים בינלאומיים, ולא באופן ישיר על ידי המוביל הימי, ורומז לכך שבמציאות זו, המוביל הימי אינו יכול לעצום את עיניו ולטעון כי הוא מכיר רק את הנשגר בשטר המטען הראשי, וכי אין זה מעניינו מה שקורה בשטר המטען הפנימי. נראה, כי המוביל הימי צריך לדעת שהמשלח הבינלאומי משתמש בשירותיו כקבלן משנה, וכי בפועל קיים יצואן אמתי וספק אמיתי, ובמקרים מתאימים, כמו זה של בית המשפט ברחובות, יתן בית המשפט סעד מתאים, לטובתו של היבואן.

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה