בנייה לפי ''תוכנית להתקנת ביוב'' המאושרת לפי סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), טעונה היתר גם על פי חוק התכנון והבניה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

בנייה לפי ''תוכנית להתקנת ביוב'' המאושרת לפי סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), טעונה היתר גם על פי חוק התכנון והבניה 

מאת   27/01/2010 |  נצפה 1286 פעמים
מקרקעין

עע"ם 8489/07, יעקב (קובי) ריכטר ואח' נ' ועדת המשנה הנקודתית של הועדה המחוזית ואח'

כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופט ס' ג'ובראן

23.11.2009

העובדות:
1. בשנת 1990 אושרה תוכנית מתאר מקומית המסדירה את הקמתו של היישוב ארסוף, השוכן לחוף הים התיכון בתחומי המועצה האזורית חוף השרון. בתוכנית המקומית נקבע, כי על המועצה האזורית ובעלי החלקות להגיש לאישור הוועדה המחוזית "תוכנית כוללת למערכת ביוב בתחום התוכנית". מכיוון שלא נמצא בכתובים אישור של הוועדה המחוזית לתוכנית הביוב, פנו המשיבות 4-3 לוועדה המחוזית בבקשה חדשה לאישור תוכנית ביוב. הטענה העיקרית בעתירה היא, כי לא ניתן לבנות את תחנת השאיבה בלא שיתקבל לשם כך היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה. היתר כזה לא ניתן לקבל שכן תוכנית הביוב לא אושרה לפי חוק התכנון והבניה.

החלטה:
2. חוק התכנון והבניה הינו דבר החקיקה המרכזי המסדיר את המשטר התכנוני בישראל. חוק הרשויות המקומיות (ביוב) מתווה מסלול ייחודי לאישור תוכנית ביוב. השאלה המונחת לפתחנו היא האם בנייה על פי תוכנית שאושרה לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) כפופה, בנוסף, גם להוראות הקבועות בחוק התכנון והבניה.
3. חוק התכנון והבניה מתווה שלושה סוגים של פעולות אשר ביצוען טעון היתר: התוויה, סלילה או סגירה של דרך; הקמה, הריסה או תיקון של בניין; עבודה או שימוש אחרים בקרקע, אשר נקבע בתקנות כי הם טעונים היתר.
4. ככלל, השקפת המחוקק היא כי קיימת חלוקת תפקידים ברורה בין הליכי התכנון, שבגדרם מגובשות ומאושרות תוכניות, לבין הליכי הרישוי, שבגדרם ניתנים היתרי הבנייה. תכליתם המרכזית של הליכי הרישוי היא יישומית. עליהם להבטיח כי הבנייה בפועל תתאים לתוכניות, כפי שאלו נקבעו בשלב התכנוני.
5. פעולות של חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע, אשר בדרך כלל טעונות היתר לפי תקנות ההיתר, פטורות מחובה זו אם הן מבוצעות לפי תוכנית ביוב שאושרה לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב). אין חולק, כי במקרה דנא תחנת השאיבה נחשבת ל"בנין", אשר מבחינת הגדרותיו של חוק התכנון והבניה הקמתו טעונה היתר והשימוש בו צריך להלום את התוכנית החלה.
6. עיקרון יסודי בדיני התכנון והבנייה הוא כפיפותם של הליכי הרישוי לתוכניות שגובשו בשלב התכנוני. מקום בו העניק חוק מסוים סמכויות בתחום התכנון לגוף שאינו מוסד תכנון, הרי בהיעדר קביעה אחרת, מפורשת או משתמעת, יש להניח כי לא היה בכוונת החוק לגרוע מן החובה לקבל גם את אישורו של מוסד התכנון המתאים, לפי המסלול הקבוע בחוק התכנון והבניה.
7. חזקה על המחוקק כי לא התכוון לשלול מן הציבור את זכותו ליטול חלק בתכנון הסביבה בה הוא חי. כאשר החוק האחר אינו מסדיר את נושא שיתוף ציבור, ולא קיימת סיבה עניינית להניח שבנסיבות בהן עוסק החוק פוחת משקלו של ערך זה, תהא הנטייה לראות הסדר זה כהסדר משלים בלבד. גם לשקיפות המצב התכנוני ופיצוי הנפגעים מתוכנית, יש משקל בעת בחינת השאלה האם חל ההסדר הקבוע בחוק התכנון והבניה. קביעה לפיה אין חוק התכנון והבניה חל בנוגע לתוכנית ביוב תביא להחמצת חלק נכבד מן התכליות הניצבות ביסודו של חוק התכנון והבניה. התוצאה המתבקשת היא, כי חוק התכנון והבניה חל על פעולות בנייה הנעשות מכוחה של תוכנית ביוב שאושרה לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב). המשמעות היא, שלשם ביצוע הבנייה יידרש היתר לפי חוק התכנון והבניה.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט

ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה