סוגיית ההשבה של סכומים שנגבו שלא כדין על ידי רשות
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

סוגיית ההשבה של סכומים שנגבו שלא כדין על ידי רשות  

מאת   27/01/2010 |  נצפה 1244 פעמים
סדרי דין

רע"א 4086/09, עיריית צפת נ' הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל בע"מ ואח'

כבוד השופט י' דנציגר

22.12.2009

העובדות:
1. מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
2. המשיבה 1, הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל בע"מ, הייתה במועדים הרלוונטיים בעלת הזכויות בבניין משרדים בשטחה המוניציפאלי של המבקשת, עיריית צפת.
3. עד ליום 1.1.1997 היה הנכס מושכר למשיבה 2, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובתקופה זו חויבה הסוכנות בארנונה בהתאם לסיווג 304 בצו הארנונה של עיריית צפת, שהוא תת-סיווג לסיווג הראשי של "משרדים".
4. שיעור הארנונה על פי סיווג 301 ("משרדים") הוא 76.07 ש"ח למ"ר ואילו שיעור הארנונה על פי סיווג 304 ("סוכנות יהודית") הוא 181.86 ש"ח למ"ר.
5. החל מיום 1.1.1997 המשיכה הסוכנות להחזיק בחלקים מהנכס ולעשות בו שימוש כמשרדים, חלקים אחרים הושכרו לגופים חיצוניים שגם הם עשו בו שימוש כמשרדים וחלקים אחרים לא הושכרו אלא נותרו ריקים והוחזקו על ידי הקופה.
6. ביום 9.1.1997 הודיעה חברת "השתתפויות בנכסים בע"מ", שניהלה את הנכס עבור הקופה, לעירייה על חילופי המחזיקים בנכס וביקשה לשנות את החיוב בארנונה על פי העסקים הרלוונטיים.
7. העירייה התעלמה והמשיכה לחייב את הקופה על פי הסיווג של "סוכנות יהודית".
8. בשנת 2004 הגישו הקופה והסוכנות תביעה נגד העירייה להשבת סכומי הארנונה ששילמו ביתר בין השנים 1997-2002 עבור הנכס.

ההכרעה:
1. אכן, כפי שטוענות המשיבות, סוגיית ההשבה של סכומים שנגבו שלא כדין על ידי רשות נדונה והוכרעה על ידי בית משפט זה ונקבעו כללים מנחים לבחינת הסוגיה בכל מקרה ומקרה. בין היתר נקבעו כללים מנחים בשאלה באלו מקרים תיחשב הטעות ככזו המצדיקה פטור מהשבה. כן נקבעה אמת מידה ראייתית שעל הרשות לעמוד בה בהעלותה טענה של "הגנת תקציב" וכן אמת מידה הסתברותית. כמו כן נקבעו שיקולים נוספים שאותם יש לשקול לצד השיקול התקציבי.
2. פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי יישמו את הכללים שנקבעו בעניין רשות העתיקות על נסיבות המקרה (עניין עיריית ירושלים ניתן מאוחר יותר). בין היתר, נבחנה התנהגות הצדדים ובמיוחד התנהגות העירייה, ונקבע במפורש כי העירייה נהגה באופן פסול כאשר זלזלה בטענות המשיבות והתעלמה מהן ולעומת זאת בהתנהגות המשיבות לא נפל כל פגם. עוד נקבע כי העירייה לא הביאה די ראיות (לא עמדה באמת המידה הראייתית) בדבר הפגיעה בתקציבה עקב ההשבה ואף לא עמדה באמת המידה ההסתברותית. בהתחשב בכל האמור לעיל, דחו הערכאות דלמטה את טענת העירייה לפטור בגין "הגנת התקציב".
3. הבקשה אינה מעלה סוגיה משפטית שטרם נדונה, אלא לכל היותר מדובר ביישום של ההלכה הקיימת.
4. זאת ועוד, היישום הקונקרטי מבוסס על עובדות המקרה כפי שנקבעו על ידי בית משפט השלום ואין מקום כי ערכאת הערעור תתערב בהן. ב
5. נסיבות אלה, אין מקום גם ליתר טענותיה של העירייה לפיהן כביכול פסיקתו של בית המשפט המחוזי סותרת את ההלכה הקיימת ומתעלמת מכל השיקולים הרלוונטיים.
6. בקשת רשות הערעור נדחית.

מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט

ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה