תביעת נכות בעבודה בגין ירידה בשמיעה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

תביעת נכות בעבודה בגין ירידה בשמיעה 

מאת   02/10/2009 |  נצפה 3332 פעמים
אדם שנגרמה לו ירידה בשמיעה ו/או טנטון, עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה, יכול לפנות בתביעת נכות בעבודה למוסד לביטוח לאומי. במקרים מסוימים, בהם הרעש אליו היה חשוף הנפגע גבוה מן הרמה המותרת או במקרה בו אמצעי ההגנה אשר סופקו לנפגע בעת עבודתו בסביבת רעש, לא תאמו את התקן הקבוע בחוק, יוכל הנפגע לפנות בתביעה גם נגד מקום עבודתו.
הבעיה העיקרית בתביעה הנוגעת לפגיעה בשמיעה, הינה הוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בשמיעה לבין החשיפה לרעש המזיק. בדרך כלל, בשלב הראשוני, המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה, באופן שמצריך הגשת ערעור בנושא לבית הדין לעבודה, בצירוף חוות דעת של מומחה בתחום א.א.ג, המתייחסת לסוגיית הקשר הסיבתי. לרוב, בכדי להכריע בתביעה, ימנה בית הדין לעבודה מומחה א.א.ג. נוסף מטעמו, אשר יכריע בשאלת הקשר הסיבתי בהתבסס על החומר הרפואי הרלוונטי. במידה ובית הדין לעבודה קובע כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש בעבודה לבין הפגיעה בשמיעה, על המוסד לביטוח לאומי לאשר את תביעת הנכות והנפגע מופנה לבדיקת ועדות הרפואיות לקביעת דרגת נכותו.
במקרים רבים מתעוררת בעיה בשאלת הקשר הסיבתי, הואיל וליקוי השמיעה נגרם כתוצאה משילוב בין הליך תחלואתי טבעי ושל חשיפה לרעש בעבודה ואז השאלה הנבחנת הינה האם ההשפעה של החשיפה לרעש על הפגיעה בשמיעה שנגרמה לתובע גבוהה יותר מן ההשפעה של הגורמים האחרים, הנובעים מתהליך תחלואתי טבעי, ובמידה וההשפעה גבוהה יותר, אזי ייקבע כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש המזיק לבין הפגיעה בשמיעה.
נכות בגין ירידה בשמיעה מוקנית לנפגע שנגרם לאוזניו ליקוי שמיעה בשיעורים הקבועים בטבלה המפורטת בתקנות המוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת, כי עצם העובדה כי נקבע קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה לבין הרעש המזיק אליו נחשף התובע בעבודתו, אינה מלמדת על כך שלתובע ליקוי שמיעה אשר עשוי להקנות לו נכות, שכן נכות בגין ליקוי שמיעה נקבעת אך ורק במידה ורמת הפגיעה בשמיעה הקיימת לתובע עומדת במבחנים המפורטים בתקנות.
בשנת 2005 חל תיקון לחוק הביטוח הלאומי (סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי), אשר קבע את התנאים הדרושים להכרה בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה, ובמסגרתו נקבע, בין היתר, כי אחד התנאים הדרושים הינו כי "כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים", זאת בעוד שבעבר, לצורך הכרה בליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, די היה בכך שאותרה ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, בהשוואה למצב אלמלא היה העובד חשוף לרעש מזיק בעבודתו, אף אם דרגת הנכות בגין מצבו הינה בשיעור של 0%. בהמשך לחקיקת התיקון, טענו תובעים שונים, כי המדובר בתנאי מפלה ומקפח וביקשו לבטלו, אולם בית הדין הארצי אישר את התנאי שנקבע בחקיקה וקבע כי אין המדובר באפליה אסורה.
מומלץ כי נפגע אשר נגרמה לו פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש במקום עבודתו, השוקל לפנות בעניין לתביעת נכות למוסד לביטוח לאומי, יפנה בנושא לעו"ד המתמחה בתחום נזקי הגוף, על מנת שיערוך בדיקה מקדימה בדבר סיכויי הצלחת התביעה בסוגיית הקשר הסיבתי ולצורך בדיקת הסבירות לכך שלנפגע ייקבעו אחוזי נכות רפואית בגין ליקוי השמיעה שנגרם לו.
עו"ד אורית נינאי-קליין.
הכותבת הינה עורכת דין בתחום נזקי הגוף ושותפה במשרד עורכי הדין נינאי-קליין ושות' ברמלה המתמחה בטיפול בתביעות נזקי גוף וייצוג בוועדות רפואיות. מידע וכתבות נוספות ניתן למצוא באתר האינטרנט של המשרד: http://www.nklaw.co.il, או בטלפון: 08-9222994.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה