שאלת פרשנותו של סעיף 11 לחוק ההתיישנות שעניינו בהקפאת מירוץ ההתיישנות בשל ליקוי נפשי או שכלי
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

שאלת פרשנותו של סעיף 11 לחוק ההתיישנות שעניינו בהקפאת מירוץ ההתיישנות בשל ליקוי נפשי או שכלי 

מאת   01/09/2009 |  נצפה 1503 פעמים
רע"א 3266/07, פלוני נ' הראל-חברה לביטוח בע"מ ואח'

כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופט ח' מלצר

עו"ד ג' גולדרייך, עו"ד מ' רוזין למבקש; עו"ד ע' שגיא למשיבות

30.07.2009

העובדות:
1. המבקש, יליד 1962, נפצע בתאונת דרכים ביום 16.8.96 עת נהג ברכבו. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע כי למבקש לא נותרה נכות צמיתה בגין התאונה. בשלב מאוחר יותר שונתה הקביעה כך שהוכרה נכות של המבקש בשיעור של 19% כתוצאה מהתאונה. ביום 12.8.04 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבות לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה. המשיבות - הראל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מ - הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות שכן התביעה הוגשה בחלוף שבע שנים מיום קרות התאונה.

החלטה:
2. מטרתו של סעיף 11 הינה השעיית ההתיישנות במקום שהתובע אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולממש את זכויותיו. מנוסחו של סעיף 11 עולה כי לצורך כניסה לרישא של הסעיף יש להוכיח ראשית כי התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו וזאת מחמת ליקוי נפשי או שכלי; ושנית כי לא היה עליו אפוטרופוס באותה תקופה.
3. התנאי הראשון בסעיף 11 לחוק ההתיישנות דורש כי התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו וכי ישנו קשר סיבתי בין דרישה זו לבין הליקוי הנפשי. הסעיף מציין כי הליקוי יכול להיות זמני או קבוע. הסעיף אינו מפרט האם נדרש כי התובע לא היה מסוגל לדאוג לכל ענייניו או רק למקצתם, אך מתכלית ההוראה וממיקומה בחוק ההתיישנות ברי כי למצער צריך להוכיח כי התובע לא היה מסוגל להחליט באשר לביצוע פעולות משפטיות כגון הגשת תביעה או ייפוי כוחו של עורך דין לצורך כך.
4. מתגובת המשיבות לבקשה עולה כי אף הן אינן חולקות על קיומו של ליקוי נפשי ממנו סובל המבקש. כמו כן, ניתן לקבוע שלצורך סעיף 11 לחוק ההתיישנות היתה תקופה של לפחות שנה בה לא היה מסוגל המבקש לדאוג לענייניו מחמת הליקוי הנפשי ממנו הוא סובל. תקופה זו מאז התאונה רצופה באשפוזים, הסתכלויות, טיפולים ואירועים הקשורים למצבו הנפשי של המבקש. במצב זה קשה להניח כי במשך כל התקופה היה המבקש מסוגל לדאוג לענייניו. לפיכך מניין זה של שנה בה לא היה מסוגל לדאוג לענייניו אין להביאו בחישוב תקופת ההתיישנות לפי סעיף 11 לחוק ההתיישנות.
5. המחוקק הכריע כי לא כל גורם חיצוני המסייע ללקוי בנפשו יחשב כממשיך את תקופת ההתיישנות, אלא רק מי שהינו אפוטרופוס. השוני בין מי שמשמש כעורך דין לבין מי שמשמש כאפוטרופוס הוא מהותי. אמנם גם עורך דין חייב לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות אך פעולותיו תלויות כולן ברצונו של הלקוח. האפוטרופוס מחליף למעשה את רצונו של החסוי בעניינים בהם נקבע שהחסוי אינו יכול להחליט בהם. ייפוי כוחו של עורך דין אינו ממשיך את מרוץ ההתיישנות של הלוקה בנפשו אשר סעיף 11 לחוק ההתיישנות חל עליו.
6. מרוץ ההתיישנות בעניין זה הושעה לתקופה של לפחות שנה ולפיכך תביעתו של המבקש הוגשה בטרם חלוף תקופת ההתיישנות.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה