דחיית תביעה להכיר ברשות שדות התעופה כמעסיק בנסיבות בהן מוקר החוצה חלק הארי של ניהול מסופי המעברים היבשתיים בגבולות המדינה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

דחיית תביעה להכיר ברשות שדות התעופה כמעסיק בנסיבות בהן מוקר החוצה חלק הארי של ניהול מסופי המעברים היבשתיים בגבולות המדינה  

מאת   01/09/2009 |  נצפה 1085 פעמים
ע"ע 328/07, ישראל אטיאס ואח' נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח'

כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופטת נילי ארד, כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה


10.08.2009

העובדות:
1. מכוח חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), תש"ם-1980 נחתם בין הממשלה לבין רשות שדות התעופה סיכום דברים שלפיו חלק מהתקנים במסופים יהיו של עובדי רשות וחלקם יהיו של עובדי חברות המבצעות את רוב עבודת הפעלת המסופים. בפועל, הפעילה ומפעילה הרשות את המסופים באמצעות חברות, המספקות מגוון שירותים ופועלות במסגרת הסכמי התקשרות הנערכים מעת לעת, בעקבות עריכת מכרזים. בתקופה הרלוונטית, הפעילו שלוש חברות את המעברים, ביניהם המשיבה 2.
2. המערערים הועסקו במסופי מעבר היבשתיים. לטענתם, הם הועסקו רשמית על ידי החברות אבל בפועל הופעלו על ידי הרשות ושימשו בתפקידים בכירים במסופים, כך שיש לראות בה מעסיקתם לכל דבר ועניין.


החלטה:
1. במבט-על, על כלל הפעילות במסוף עולה, כי הרשות ביצעה את הניהול הבכיר, המדינה ביצעה את ענייני המכס והשיטור, והחברה ביצעה את הפעולות האחרות של הפעלת המסופים. הנאמר לעיל, בהכללה, לגבי הפעלת המעברים נכון גם לגבי המערערים. חוזה העבודה הכתוב, ולפעמים הלא כתוב, היה עם החברה. הם קיבלו את שכרם ותנאים נלווים מהחברה. הם גויסו על ידי החברה כאשר קבלתם לעבודה נעשתה באישור מנהל המסוף מטעם הרשות.
2. תפקידם הבכיר של המערערים אינו הופך אותם לעובדי הרשות. המסגרת של מיקור חוץ שנקבעה בהסכמים של הרשות עם המדינה ועם החברה כללה עובד בכיר בכל מעבר, כדי לדאוג לביצוע עבודת הפעלת המעבר. אכן, עבודתם של המערערים היתה דומה לזאת של חלק מעובדי הרשות במעברים, אולם אין בכך כדי להפוך אותם לעובדי הרשות.
3. במקרה הרגיל של מיקור חוץ, החברה שמזמינה מיקור חוץ מוסרת לחברה אחרת חלק מעיסוקה ועיקר העבודה נעשה במפעל של החברה שקיבלה על עצמה לספק את המוצר או חלקים ממנו. צורה נוספת של מיקור חוץ היא ביצוע פונקציות במפעל של המזמין על ידי חברה חיצונית. המקרה שלפנינו שונה ממקרים אחרים של מיקור חוץ של פונקציות בהיקפו, שכן הרשות מפעילה את מעברי הגבול בעיקר באמצעות עובדי חברת שמירה ובטחון המהווים כ- 90% מהעובדים במעברים אלה. כך שלפנינו מקרה של מיקור חוץ של פונקציות רבות ושונות, היינו, לא רק של עובדי אבטחה או ניקיון אלא של כמעט מפעל שלם.
4. מדובר במיקור חוץ אותנטי שנעשה בנסיבות העניין מסיבות ומשיקולים לגיטימיים - בהם בעיקרם שיקולים תפעוליים ותקציביים. כמו כן, העסקה באמצעות מיקור חוץ נעשתה על פי תכתיב של המדינה שעוגן בהסכם בין הממשלה לרשות מיום 4.9.1995. ועוד, אין מקום לשלול את טענת הרשות, כי העסקה כזו נדרשת על מנת לאפשר גמישות שתתאים לנסיבות הדינאמיות של הפעלת המעברים, שהן - בין היתר - פועל יוצא של שינויים פוליטיים וביטחוניים שאינם בשליטת הרשות.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה