טוקסופלזמה לא צריך לפחד
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

טוקסופלזמה לא צריך לפחד  

מאת   28/06/2009 |  נצפה 5229 פעמים
החתול חלק רואים בו אל חלק שטן,אין לדעת מי צודק,אך ברור הוא כי לאורך ההיסטוריה הבינו בני האדם כי מולם עומד לא עבד נרצה, לא חבר קרוב(למרות שישנם שיחלקו על כך) אלא בע"ח בעל אופי מיוחד עצמאי ומיסתורי,יחד עם סיפורי העמים סביבו ,כבמצרים העתיקה שראו בו אל,ובתקופת האינקוויזיציה שראו בו חלק ממעשי כשפים ,החתול כמו שאר בעלי החיים החולקים איתנו את עולמנו והחיים סיבבנו עלול להעביר לנו בני האדם מחלות, לא רבות אך בהחלט משמעותיות.
מחלה אחת כזאת בעלת משמעות רבה בכל הנושא של מחלות המועברות לבני אדם (מחלות זואונוטיות)הנה מחלת הטוקסופלזמה גונדיי= הטוקסופלזמוזיס,מחלה הנגרמת ע"י טפיל, שמו של הטפיל הטוקסופלסמה מגיע מהמילה היוונית לקשת - TOXON ובאמת צורת הטפיל היא דמויית סהר, הגונדי מגיע משמו של מכרסם אפריקאי שבו אובחן לראשונה הטפיל בשנת 1908.
מדובר ביצור חד-תאי החי בתוך תאיו של המאחסן,הוא קרוב משפחה של הטפילים הגורמים למלריה וטפילים נוספים היוצרים קבוצה בשם ה- coccidian parasites.לכל בני קבוצה זו יש שיטת הדבקה דומה, הם יכולים להקשר לכל תא בעל גרעין (כלומר לא לכדוריות אדומות שהן חסרות גרעין) ולחדור לתוכו . לאחר ההדבקה נשאר הטוקסופלסמה בתוך ציסטות בתוך תאי המאחסן למשך שנים ארוכות. ציסטות אילו שומרות על יכולתן להדביק בעלי חיים אחרים במידה והן מגיעות למערכת העיכול שלהם.
ככלל כל בעלי החיים בעלי דם חם עלולים להידבק במחלה,כולל בני אדם,זהו טפיל סתגלתן אשר לרוב לא יוצר מחלה קלינית משמעותית .
איך בדיוק פועלת שרשרת ההדבקה ?
תהליך ההדבקה נחלק לשניים באם המאחסן(הנדבק)הנו מאחסן מושלם או לא מושלם:
מאחסן שאינו מושלם כדוגמת אדם :
לאחר בליעת מזון נגוע (לרוב בשר שלא בושל היטב) שבו יש ביציות של טוקסופלסמה (הביציות נקראות אואוציסטים) או ציסטות המגיעות למערכת העיכול, במע. העיכול בוקעים מהביציות יצורונים קטנים (המכונים ספורוזואידים) החודרים לתאי המעי ושם הם מתרבים ברביה אל-מינית, כלומר מתרבים ע"י חלוקה עצמית ותוך כדי זה גורמים הרס לתאי המעי. היצורונים היוצאים מתאי המעי הם כבר שלב נוסף במעגל החיים של הטוקסופלזמה (טכיזואידים) והם חודרים לזרם הדם ומתפשטים בעזרתו לכל רחבי הגוף ומדביקים תאים מכל מיני סוגים. בתאים אילו הם יוצרים ציסטות (מעין כיסונים קטנים המכילים את הטוקסופלזמה). רוב הציסטות הללו מהוות מטרה למערכת החיסון שמחסלת אותן אך חלקן הקטן מצליח לחמוק והיצורונים שבציסטות הללו מתרבים לאיטם ע"י חלוקה. הציסטות האלו מהוות מעין דרך ללא-מוצא. הן נשארות בתא שנים ארוכות ולרוב אינן גורמות לנזק.הרקמות אליהן נמשכים היצורונים ושם לרוב ניתן למצוא את הציסטות הם שרירים,שריר הלב ורקמת המח. ציסטות אילו כאמור נשארות בעלות יכולת לגרום להדבקה במידה והן מגיעות למערכת העיכול של חיה אחרת. בבני אדם כיום האפשרות הזו אינה שכיחה אבל נניח שמדובר בעכבר הנטרף ע"י חתול העכבר שחלה בעבר ונושא את הציסטות בתאיו מדבק את החתול , דוגמא שמעבירה אותנו הישר לקטע הבא.
מאחסן מושלם (חתול לדוגמא):
לאחר בליעת המזון (בשר חי) שהכיל ביציות מדבקות או טריפת עכבר שבגופו יש ציסטות נוצרת חשיפה של מערכת העיכול של המאחסן לטוקסופלזמה והטפיל מתרבה בתאי המעי בדומה למה שקורה בבני-אדם .בהמשך (בניגוד למה שקורה בבני אדם) נוצרת גם רביה מינית כלומר שיתוף של חומר גנטי בין שני טפילים לצורך יצירת ביצית. הביציות מופרשות בצואה ומגע איתן יכול ליצור שרשרת הדבקה חדשה. הביציות המדבקות הן קשוחות למדי ויכולות להישאר פעילות באזורים בעלי טמפרטורה נוחה שאינה חשופה לאור שמש ישיר (למשל בקרקע לחה) עד כשנה. בצואת חתולים הן יכולות לשמור על יכולת ההדבקה בתנאים רגילים במשך 2-5 ימים.
כאמור החתול הנו המאחסן החביב על הטפיל וככזה הבעיה נפוצה בכל חתולי העולם.
איזו מחלה גורם הטפיל בחתולים?
למרות נפיצותו הרבה של הטפיל בקרב אוכלוסיית החתולים בכל העולם,בד"כ לא גורם הטפיל לכל מחלה פעילה בחתול בריא,אך עם ישנו חתול בעל מערכת חיסון מוחלשת מכל סיבה שהיא ,הטפיל עלול להשתרש בגופו ולהוות מקור הדבקה קבוע של הטפיל לסביבה,יחד עם זאת סימני מחלה רבים ומגוונים יכולים להופיע במצב שכזה, סימני מחלה אופייניים הנם: מחלת עיניים, בעיות נשימה,בעיות עיכול,שלשולים,הקאות,פגיעה כבדית וסימנים נאורולוגיים-עצביים.
בכל מקרה יש לזכור כי המחלה נדירה בחתולים
איבחון המחלה והטיפול בה
עקב ריבוי סימני המחלה הכלליים איבחון המחלה קשה לביצוע עפ"י הסימנים הקליניים, ולכן בחשד למחלה ניתן לבצע מס בדיקות דם לזיהוי הטפיל:בדיקת נוגדנים או בדיקת PCR (נוכחות החומר הגנטי של הטפיל בדם),תוצאות בדיקת הנוגדנים יכולות להגיד לנו באם היתה חשיפה לטפיל ומתי,(עפ"י השוני בסוג הנוגדן שנמצא בדם) בבדיקה של הPCR תשובת המעבדה הנה לגבי נוכחות הטפיל בדם המאחסן.
חתולים ובני אדם הנחשפים לטפיל נדבקים בצורה דומה.
לרוב מדובר בהדבקה ע"י חשיפה דרך מערכת העיכול. למשל אכילת בשר המכיל ציסטות מדבקות (לרוב בשר נא) או אכילת ירקות,שנחשפו להפרשות המזוהמות בביציות הנגיף ולא נרחצו היטב .
מקור הדבקות נוסף הינו טיפול בהפרשות חתולים המכילות את הביציות המדבקות או מגע עם קרקע בה קיימות הביציות המדבקות לאחר מגע עם הפרשות חתולים.
דרך נוספת להדבקה הנה הדבקות של העובר ברחם אימו ע"י מעבר הטפיל דרך השליה וזיהום העובר.
מכאן ברור שלנשים בהריון (שהן למעשה אוכלוסיה בריאה) הזיהום בטוקסופלזמה הוא המסוכן ביותר.
כמו חתולים גם בני האדם באופן כללי לא מפתחים מחלה פעילה עם סימנים קליניים,למרות זאת ישנם שני מצבים בהם למחלה ישנה חשיבות רבה בכל הנושא של מחלה המועברת לבני אדם,
? בני אדם בעלי מערכת חיסון חלשה/מוחלשת הנם בני אדם בעלי סיכון גבוה בבואנו לדבר על מחלה זאת ,
? נשים בהריון ,מכיוון שהדבקה של אישה בהריון בטפיל,עלולה לגרום לנזקים קשים לעובר ,עקב יכולתו של הטפיל לחצות את השליה ולהדביק את העובר עוד בהיותו ברחם.דבר זה נכון רק לגבי נשים הנחשפות לטפיל בזמן ההריון(הדבקה חדשה) ולא לגבי נשים שנחשפו בעבר,אם בילדותם,או בבגרותם לטפיל,(הדבקה ישנה ),סוג החשיפה ניתן לזיהוי ע"י בדיקת נוגדנים ,וככזאת למנוע בהלה ואי שקט מיותרים,
כמו בכל דבר מניעה הנו הטיפול הטוב ביותר ,לכן יש לשטוף טוב טוב פירות וירקות המגיעים מהשדה, לבשל בשר,ולשמור על הגיינה בסיסית .
לגבי ידידנו החתול במידה ואובחן כחולה במחלה ,המחלה ניתנת לריפוי, בעזרת תרופות, כאשר פרט לטיפול כנגד הטפיל יש לברר מהי הסיבה הראשונית לירידה בתנגודת הגוף,שאפשרה לטפיל להתפתח.


ד"ר ישראל זילברמן
חבר בעמותת הרופאים הוטרינריים לחיות מחמד
http://www.vetcare.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה