חלקי ספר הזהר
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

חלקי ספר הזהר 

מאת   25/05/2009 |  נצפה 5188 פעמים
ב"ה


חלקי ספר הזהר

ספר הזהר הוא שם כללי לכל הספר, אבל בפרטות נדפס ומחולק הוא לשלשה ספרים, וכל ספר מורכב מכמה חלקים.
תחילה נבאר את תוכן שלושת הספרים בכלל, ואחר כך נפרט את חלקי הספרים.

א - ספר הזהר.
כל מאמר המובא בספר הזהר שלא מצוין בו שם אחר, הוא "זהר".
וכשלא נזכר מי בעל המאמר, אנו מיחסים אותו לרבי שמעון בר יוחאי
(הרשב"י), שכללות הספר מיוחס אליו.
ב - ספר זהר חדש.
מיוחס גם הוא לרשב"י כספר הזהר הרגיל, ורק לפי שנמצא והובא לדפוס
בראשונה ט"ל שנה (בשנת שנז) לאחר שנדפס לראשונה הזהר הרגיל (בשנת
שי"ח), לכן נקרא על ידי המדפיסים לשם היכר בשם "חדש".
ג - ספר תיקונים, או תקוני זהר, ובכללם ספר תיקוני זהר חדש.
ספר "תקוני הזהר" הוא חבור מיוחד שאינו נכלל בספר הזהר, ובו פירש
הרשב"י בסיוע נשמות הצדיקים, שבעים צרופים במלת "בראשית", שבה
פתחה התורה הקדושה, ובכל צרוף דרש בסודות התורה (אמנם אנו לא זכינו שיתגלו
כל השבעים צרופים, אלא רק מקצתם), וכיון לעשות נחת רוח לשכינה בגלות.
וספר "תקוני זהר חדש", בחלקו הראשון יש מאמרים רבים ובהם הקדמות
לספר התקונים, וחלקו השני כולל ליקוטים, והשלמות לספר הזהר הגדול,
ולתקוני הזהר בפרט.

עד כאן ביארנו את שלושת הספרים בכללות, ועתה נבאר את חלקי הספר.
א - מדרש הנעלם.
בספר "זהר חי" (פרשת וירא דף צז ע"א) כתב:
""מדרש הנעלם" הוא חיבור מן האמוראים שקבצו כל דברי הראשונים
בענייני סודות פשטיות, והוסיפו דברים המתוקים מדבש, דרשות ורמזים
לפי נעלמות וסתרי תורה, וקראוהו "מדרש הנעלם", לפי שכבר היה "מדרש
רבה" בימיהם, והמדפיסים לקחו איזה דברים והדפיסו ממנו אצל הזהר,
והשאר הוא בזהר חדש.
ב - תוספתא - מתניתין [משניות].
כתב בספר "אור החמה" (חלק א דף קי"א טור ג): "המשניות הללו והתוספות
המובאות בכמה מקומות בזהר היו מחכמים מחוכמים קדמוני ארץ, והיו
חכמים הבאים אחריהם בעלי המימרות [בזהר הקדוש] מביאים אותם המשניות
בענין מאמר שלהם או לסייע דבריהם.
אי נמי [גם כן] מסדרי הזהר העתיקום במקומות הראויים והשייכים אליהם."
ג - סתרי תורה.
בדרך כלל מסומן שם זה להיכר על מאמרים שעיקרם נדרש על דרך הסוד.
ד - האדרות הם דרושים ביסודות הסתרי תורה, ואפשר לומר כי חלק זה הוא
הלב שעל הקדמותיו נתמכים כל הדרושים שבגוף ספר הזהר, ושבכתבי
האר"י ז"ל.
אדרא רבא. נדפסה בזהר פרשת נשא.
אדרא זוטא. "אדרא זוטא" היא קצור מה"אדרא רבא" ובתוספת מאמרים
שהורשה הרשב"י לגלות רק ביום פטירתו. נדפסה בפרשת האזינו.
אדרא דמשכנא. נדפסה בפרשת משפטים.
ה - ספרא דצניעותא.
בספר "זהר הרקיע" (דף קיט עמוד א), הביא מתלמיד האר"י ז"ל, המפרש את
ה"ספרא דצניעותא", וזה לשונו: "איתא בכתבי האריז"ל, להיות שרשב"י היה
ניצוץ משה רבינו עליו השלום, לכן עשה "ספרא דצניעותא" [ובו] חמשה
פרקים נגד החמשה חומשי תורה, ולהיות שהתורה יש בה נגלה ונסתר, לכן
גם הוא עשה חמשה פרקים שהוא גם כן נסתר לנסתרות, ואף שבזהר הקדוש
הנגלה הוא הנסתר, עם כל זה יש נסתר לנסתרים.
והנה חמשה פרקים אלו כוללים כמעט כל הזהר ותיקוני הזהר וכל קשרי גדרי
האצילות, והוא תיקון גדול ללמוד בכל יום פרק אחד מ"ספרא דצניעותא", כי
ידוע שלשון הזהר הוא מסוגל לנשמה, ומכל שכן חמשה פרקים אלו, ממש כל
תיבה לא יערכנה זהב וכלי פז".
ו - סבא דמשפטים.
עיקרו הם דרושי הסבא שבא מן גן עדן ונתגלה לרבי חייא ורבי יוסי, וביאר
הרבה הקדמות ויסודות בענייני הגלגולים, שעליהם נתמך האריז"ל בשער
ובספר הגלגולים.
ונדפס בזהר פרשת משפטים מדף צה עמוד א ועד דף קיד עמוד א.
ז - רעיא מהימנא.
חלק ה"רעיא מהימנא" שבזהר הוא חיבור שעיקרו מיוסד לבאר את מצות
התורה על דרך הסוד.
והיה חיבור בפני עצמו על סדר תרי"ג המצות, ומסדרי הזהר חלקו ופזרו את
הספר בזהר הקדוש למקום שבו עוסק הזהר בעניין מצוה ההיא.
כתב בספר "אור החמה" (פרשת משפטים דף קיח ע"א) בזה הלשון:
"הנה המדפיסים הפסיקו אלו הפקודים [המצות] וכתבו כל פקודא ופקודא
במקום שלו, והריסתם גדולה מבניינם, שכמה עניינים תלויה הבנתם בקשר
הפקודא דלעיל מניה [בקשר שבין המצוה למצוה שלפניה] ובהפסקתם זה נשארו
הדברים בלתי קשר ובלתי הבנה".
ומפרשי הזהר, ובראשם רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) והגאון רבי אליהו
מוילנא (הגר"א) יגעו הרבה לסדרו כתיקונו, אבל עם כל זאת לא השלימו
מלאכתם.
זאת ועוד, עורכי הספר השמיטו איזה מאמרים מכתבי היד, ואנו לא זכינו
אליהם בדפוס, עוד מצינו שהוסיפו בו העורכים איזה תיבות.
כללו של דבר: אין לפנינו אלא רק חלק מהספר ולא כולו, ויש שהם דרושים
שלימים, ויש שהם רק רשימות קצרות.
השם "רעיא מהימנא" [רועה נאמן] הוא תואר למשה רבינו עליו השלום, ולפי
שמצינו שנשתתף בחיבור זה לכן נקרא שם החיבור על שמו.

אחר שפרטנו את תוכן שלושת ספרי הזהר בכלל, ואת שבעת חלקיו בפרט, נביא כאן עוד רשימת מאמרים נכבדים ומסוימים שנדפסו בפנים ספר הזהר, ויש שהחשיבו מקצתם כחלקים בפני עצמם, והם:
א - היכלות.
נדפסו בפרשת בראשית ובפרשת פקודי, ובהם מבוארים עניין ההיכלות
והמדורים העליונים על פרטיהם.
מטעם שיש בהם לעורר את לב האדם, ראו מחברי ספרי מוסר להעתיק מהם,
ויש מי שהעתיקם בשלמותם, כמו הספר "ראשית חכמה" ועוד.
ב - ואתה תחזה - רזא דרזין.
נדפסו בשלשה מקומות: א' בזהר פרשת יתרו. ב' בזהר חדש בפרשת יתרו.
ג' בתקוני זהר תקון ע' (מדף קכא ע"א).
בהם מבוארים הרשימות והשרטוטים שבגוף האדם והוראתם, ונכתבו בזהר
הקדוש בראשי פרקים וברמזים, להיות כסיוע ומראה מקום לאדם הראוי
לחכמה זו על ידי שזכה להתקדש בקדושה עליונה, ולהשיג על ידי זה במתנת
א"ל את פנימיותם.
ג - ינוקא. נדפס בפרשת בלק.
עיקרו דרשות בנו הקטן של רב המנונא סבא לפני החברים.
ד - סתרי אותיות. נדפס בזהר חדש ראש פרשת בראשית.
בו מבוארים ארבעת אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, במרכבותיהם וערכיהם
הרבים. ולהיות שבמאמר זה נתבארו הרבה שרשים בעניין ה"כנויים", לכן
בנו וסיכמו את ערכיו בעלי ספרי הכנויים, אם בפיזור ואם בשלימות, ראה
ספר "שערי אורה" חלק ספירת התפארת.
ה - מאמר קו המדה. נדפס בזהר חדש פרשת ואתחנן.
מאמר עמוק נכבד ויקר מאוד הסובב על סוד היחוד ורמיזתו בפסוק "שמע
ישראל", ובו מבוארים פרטים רבים בסדר ההשתלשלות.
מאמר זה היה עד עתה כספר החתום, ומורי ורבי הרב המחבר פירוש "מתוק
מדבש" זכה לבארו בפשטות, ובתוספת הקדמות וסיכומים רבים, לתועלת
המעיין.
ו - עוד נציין מאמרים עמוקים מיני ים שיש בספר הזהר, ומורי ורבי הרב המחבר
פירוש "מתוק מדבש" זכה לבארם בשטיפת הלשון, למען ירוץ הקורא בהם,
והכל לפי המפרשים והם:
מאמר עמוק בסוד היצירה בסוד מ"ד ומ"נ, בזהר פרשת בראשית דף
נא ע"ב, וב"מתוק מדבש" כרך א עמוד תרכב.
מאמר עמוק בעניין תיקון המלכות, בזהר פרשת וישלח דף קעב ע"א,
וב"מתוק מדבש" כרך ג עמוד תקסד.
מאמרים עמוקים עמוקים בזהר פרשת וארא דף כז ע"ב, וב"מתוק מדבש"
כרך ה עמוד רפד. ובזהר פרשת פקודי דף רכח ע"ב, וב"מתוק מדבש" כרך ט
עמוד קא.
וכן מאמר משעול הכרמים בזהר פרשת בלק דף רט ע"א, וב"מתוק
מדבש" כרך יג עמוד תרעה. זהוא מאמר עמוק ומקיף בסוד השתלשלות
המדרגות משורשם שבקדושה עד שפל המדרגות.

(מבוסס על "שערי זהר", שער ראשון פרק ו, והמעוניין להרוות צימאונו יעיין שם).

שלמה גולדשטיין.
האדמו''ר מליז'ענסק - רודניק.
נתגדל בתוך ביתו של המקובל הצדיק רבי דניאל פריש זצ"ל מחבר "מתוק מדבש" פירוש על הזהר הקדוש, והוסמך על ידו ללמד זהר עם פרושו.
אתר: יחדיו נמתיק סוד - לימוד סודות התורה ע"פ ה"מתוק מדבש" והחסידות http://sites.google.com/site/matokmedvash/home

כן עוסק בקירוב הציבור הדתי - חרדי לטבע. ובקירוב הציבור החילוני לציבור הדתי ולמקורות היהדות דרך הטבע.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה