תיעוד גישור שהיה ובעקבותיו דיון מקיף על מידת מעורבותו של המגשר בהליך
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

תיעוד גישור שהיה ובעקבותיו דיון מקיף על מידת מעורבותו של המגשר בהליך 

מאת   24/05/2009 |  נצפה 2354 פעמים

מבוא

במרכזו של תיעוד הגישור שאותו נביא להלן, תעמוד שאלת ההשפעה שיש למגשר, אישיותו, אופיו, מקצועו (עורך דין, סוציולוג, פסיכולוג או אדריכל) וניסיון חייו על אופן ניהול הגישור שלפניו.
וליתר דיוק, מה נורמות ההתנהגות המצופות ממגשר, שבידיו הכלים להבין טוב יותר מהצדדים עצמם, מה תהא תוצאת כישלון כאשר הצדדים יזדקקו להכרעת בימ"ש בעניינם?

במקרה שלנו המגשר הינו עורך דין במקצועו. יצא-נא הקורא מההנחה, שבידיו אבחנה טובה יותר מאשר למגושרים (או למי מהם) כיצד יכריע ביהמ"ש, כאשר בעקבות כשלון הגישור, יגיע הסכסוך לשולחנו.
באיזו מידה, אם בכלל, רשאי המגשר לאפשר לאבחנה שכזו להשפיע על ההליך?
ואין המדובר בעורך דין דווקא. הו הדין במקרה בו המגשר הוא (או היא) אדריכל במקצועו, והגישור נסב על סכסוך באשר לתכנון מבנה שכשל? גם כאן, כמו לגבי עורך הדין בגישור שלפנינו, למגשר כלים משלו לדעת כיצד, קרוב לודאי, יפול דבר בביהמ"ש.

במאמר אחד מיני רבים, נידונה שאלת היקף ההתערבות המותרת של המגשר בהליך, (ובעתיד, אני קווה, תהיינה הזדמנויות נוספות להתייחס לכמה מאמרים נוספים בשאלה חשובה זו) מפי מחבר בשם Michelle Maiese , במאמרו מאוקטובר 2004: ? What are Codes of Conduce

Mediator Involvement: Note that the degree to which mediators should become actively involved is often an issue. Should the mediator have a role in directing parties towards resolution? If the mediator sees an obvious practical option, should he or she offer it?  Should the mediator facilitate decision-making or direct it? Most theorists believe that to maintain fairness and integrity, mediators should ensure that all parties have an opportunity to be actively involved in the decision-making process. This includes decisions about when and under what conditions they will reach an agreement or terminate the mediation process. Interveners must also make sure that the parties have reached agreement of their own volition .and knowingly consent to that agreement

כלומר כאן, לאחר שהמחבר מעורר את השאלות בדבר התערבות המגשר בהליך , הוא משיב שדעתם של רבים היא, שאין השפעתו של המגשר פסולה, כל עוד ההחלטה של בעלי הדין, להגיע להסדר או לסיים את הגישור נעשית מתוך רצונם החופשי והבנתם המדוייקת של החלטתם.

ומהו אותו רצון חופשי (own volition) והאם יש לו גבולות?

בשאלה זו דן המגשר David E. Matz במאמר:

 ? Mediator Pressure and Party Autonomy: Are They Consistent With Each Other

מאוקטובר :1994. בתמצית המאמר, שנערך עי Tanya Glaser נאמר: 

 In discussing autonomy, Matz follows the standard definition: autonomy exists when an individual has the capacity to make a choice among real alternatives, and can make the choice for reasons with which he or she is comfortable. Autonomy does not require the complete absence of constraints on decision-making; if so, no one would be autonomous

דהיינו, התפיסה המקובלת היא שרצון חופשי נשמר, כל עוד למגושר עומדת היכולת לבחור בין מספר חלופות ברירה אמיתיות, ובחירתו תעשה בנסיבות המקובלות עליו.

ובסיכום מאמרו אומר המחבר, שלאמונתו, הצדדים מגיעים לגישור במטרה שיושג הסדר, שהם עצמם לא השכילו להשיגו, ועל כן מצופה מהמגשר להפעיל לחץ על הצדדים שיאפר להם לנוע לעבר אותו הסכם:

 I believe that parties come to mediators to reach an agreement they cannot reach themselves; that one approach we have is to apply pressure to the parties to help them move toward settlement

בתגובה למאמר זה מפרסם מגשר אחר בשם James B. Boskey , גם כן באוקטובר 1994, מאמר באותו נושא, שם הוא מציע אמת מידה שונה במשהו לצורך הקביעה אם המגושר פעל מתוך רצון חופשי בקבלו החלטות במסגרת הגישור.
גם תמצית מאמר זה נערכה עי Tanya Glaser:

"From Boskey's point of view a party's autonomy is compromised only in cases where that party has lost the capacity to make the decision to walk away from the agreement. Mediators may legitimately seek to influence the parties' use of their decision-making capacity, but may not subvert the capacity itself. The mediator's task is to determine that the rational capacity of each party to agree or reject agreement is not compromised. If a party's rational capacity is compromised, it is the mediator's responsibility to terminate the mediation process, and inform the parties of their alternatives

רוצה לומר, שכל עוד לא אבדה למגושר היכולת להחליט בעצמו אם הוא מקבל או דוחה את הסדר הגישור, הרי שהוא פועל מתוך רצון חופשי.

דר דוד סילורה, לאחר קריאת הדברים, מביע אף הוא את הסתייגותו מדברים אלה של
E. Matz David ואומר:

אני לא מקבל דעתו וסבור, שעל המגשר אך ורק לגרום לצדדים לתובנות ובעיקר אודות חלופות, אך ההחלטה שלהם ללא כל לחץ או התערבות.

תיעוד הגישור
מכאן הקורא מוזמן לעקוב אחרי הגישור להלן ובעצמו לבחון את במבוא התיאורטי שלעיל על רקע המציאות של עובדות שלפנינו. בסוף התיעוד יקל עלינו לחזור לשאלות המפתח הנל, שהספרות כה מרבה לעסוק בו.


בבית המשפט לתביעות קטנות                                                                         תיק ת.ק.CCCC/08
          בעיר פלונית

                                                              התובעת: מרים הררי 

                                                                           נגד

                                                      הנתבעת: מכללת קרית ספר
                                                (באמצעות הנציגה גב' רבקה חפץ )

(הערה מטעמי חיסיון - הפרטים האמיתיים שמורים במערכת).

(הערה נוספת - בהיות הליך הגישור, על שלביו השונים מתואר בפרוט הן במאמר שהתפרסם באתר סולחה, במדור מאמרים בעברית תחת הכותרת סיפורי גישור - גישור הלכה למעשה והן במדור גישור ומשפט, גם כן באתר זה, בחלק סיפורי גישור, תחת הכותרת תיעוד גישור 2 - אנו נוותר על פרוט אותם שלבים, אלא אם היה בהם מעשה או מחדל של המגשר, שמצריך התייחסות).

א. תובנות שאומצו ויושמו

A. ההיכרות עם הצדדים להליך

הצדדים תופסים את מקומותיהם סביב השולחן שבחדר הישיבות. מצד אחד, מי שניתנת לזיהוי כנציגת המכלל ומצידו האחר, התובעת מלווה באדם מבוגר יותר.

עם פתיחת ישיבת הגישור בתיק הנ"ל, מציג עצמו המגשר: שמי יצחק אהרון, אני עורך דין במקצועי וככזה עבדתי במשך מספר שנים רב. לימים פניתי למסחר, ניהלתי עסק תעשייתי ומסחרי. לאחרונה חזרתי לחיק המקצוע, אולם עתה אני כאן בשבילכם אך ורק כמגשר ומקוה שניסיוני המקצועי וניסיון החיים שלי יסייעו לי ולכם, בעלי הדין, בהשגת פתרון לסכסוך שבגללו הגעתם לכאן.

מכאן פונה המגשר, יצחק, למרים ומבקש ממנה שתציג עצמה. מרים עונה ששמה מרים הררי וכי היא הינה התובעת בתיק.
יצחק לא מוותר והוא חוזר ופונה למרים בבקשה שתרחיב מעט בהצגתה שלה, שכן הוא ובודאי גם נציגת האוניברסיטה מעוניינים לדעת עליה מעט יותר.
מרים מוסיפה, שהיא גרפיקאית ומאיירת במקצועה וכי היא אם לשלושה ילדים, נשואה ובעלה הינו מהנדס עצמאי.

מכאן פונה יצחק למי שיושב לצידה של מרים ולשאלתו, אומר האיש, כי שמו משה הררי וכי הוא אביה של מרים והוא נמצא במקום ככזה.
המגשר לא מבקש ממנו להציג עצמו מעבר לכך.

יצחק מודה לה ופונה לרבקה, שלאחר עידוד קל מצידו מציינת ששמה רבקה חפץ וכי היא מנהלת ביהס של הכשרות מקצועיות שפועל במסגרתה של מכללת קריית ספר. (1)

לאחר שהמגשר חוזר ומודה לרבקה הוא מוודא שבידה הסמכות מטעם המכללה לחתום על כל הסדר גישור, אם כזה יושג (2). . הוא פותח בשיחת חולין קצרה עם מרים, על עבודות האיור שהיא עושה. רבקה, שכלל נראית מתוחה למדי ומאוד מאופקת, נעתרת לספר שהיא בעיקר מאיירת כרטיסי ברכה עבור בתי דפוס, שמכירים ומוקירים את עבודתה.
בדומה, מנהל המגשר שיחת חולין קצרה עם רבקה, נציגת המכללה, ושואל פרטים על מספר הסטודנטים בביה"ס שאותו היא מנהלת ואילו קורסים מוצעים להם שם. (3)  .

B. ההיכרות עם ההליך

המגשר, שאפילו לא מנסה לשאול את הצדדים אם מוכר להם הליך הגישור, פותח באומרו: אני רוצה להציג בפניכם את ההליך שלשמו אנחנו כאן. בהמשך לכך, פותח יצחק בהרצאת מוטיבציה, שלא זו בלבד שכללה את כל כללי היסוד של הגישור, ששומה על המגשר לאמור לצדדים בחלק זה של ההליך, אלא גם ובעיקר הבהרה של מהותו של ההליך, שהם שותפים לו מעתה:

כפי שאתם יודעים, אני אינני שופט ואינני בא להכריע בסכסוך שביניכם וגם אינני מוסמך לכך.
תפקידי כאן, כאדם ניטרלי לחלוטין, לעזור לכם לקיים הדברות ביניכם, שאני מקווה שתביא להבנה
טובה יותר האחד של האחר ושל האינטרסים שלו ובמשך - נקווה כולנו - להסדר שייתן תשובה
לאינטרסים של כ"א מכם.

בכדי להשיג הסדר שכזה, אנו צריכים את שיתוף הפעולה שלכם. להיות פתוחים ונכונים
לשמוע גם את הצד השני, ולעבוד יחד בכדי שנצליח למוצא מוצא מהסבך. הליך הגישור הוא הליך
סודי וכל מה שיאמר כאן חסוי מפני ביהמ"ש ואיש מכם לא יוכל להשתמש בכל דבר שיאמר כאן בביהמ"ש.

להווה ידוע לכם, שהגישור הינו הליך וולונטרי לחלוטין ובכל שלב שלו כ"א מכם יכול ורשאי
להחליט, שההליך או המשכו אינו מתאים לו, להפסיקו ולהמשיך את ההליך בביהמ"ש. בבית המשפט, כפי שהנכם בודאי יודעים, ההליך ארוך, מסורבל ויקר יותר, ועל תוצאותיו אין לכם עוד שליטה
ואין לשערו מראש.

לעומת זאת במסגרת הגישור, אם נשכיל לשתף פעולה, ולחפש יחד את הפתרון הטוב ביותר
עבור שניכם, נוכל לעשות זאת מהר יותר, תוך שאנו מאזינים לצד האחר בכבוד ומקשיבים
באמת לדבריו. אם אמנם יושג ביניכם הסדר, אוכל אני - אם תסכימו על כך - לפנות לביהמ"ש
בכדי שייתן להסדר זה תוקף של פס"ד מחייב.

עבור כל שעת גישור כ"א מכם משלם למגשר, בתחילתה של כל ישיבת גישור סך 300 ש"ח ועוד
מ.ע.מ .ואנו נפעל מתוך רצון לסיים את ההליך עוד היום. אנו נקיים עכשיו ישיבת גישור ראשונה,
אח"כ אקיים פגישות נפרדות עם כ"א מכם ולבסוף פגישה משותפת, שבמסגרתה אני מקווה שנוכל
להגיע להסדר שיסיים את הסכסוך שביניכם. אני אנהל רשימות, שנועדות לעזור לי בלבד ואני אדאג
להשמידן בתום ההליך, ללא קשר לתוצאותיו.

האם מה שאמרתי ברור ומובן לכולם? יש למישהו עוד שאלות?

אם הכל מובן ואין לכם עוד שאלות, עיינו בבקשה בנוסח הסכם הגישור, שאני מוסר לכם וחיתמו
עליו. הסכם זב, למעשה, חוזר על מה שדיברנו עליו קודם לכן, ויש בו גם סעיפים לפיהם אתם
מתחייבים לא להזמין אותי לעדות או להציג מסמכים, אם הסכסוך בכ"ז יתגלגל לביהמ"ש וגם לא
להגיש נגדי תביעה בקשר עם הגישור ואתם רשאים להיוועץ בכל מי שתמצאו לנכון ואילו אני כמגשר מתחייב, בין היתר, להיות אובייקטיבי וחסר כל העדפות.

רבקה ומרים לאחר עיון קצר במסמך, חותמות על הסכם הגישור.

ב. הצגת העובדות שבבסיס הסכסוך

A. מרים

לשאלת המגשר ברצונו של לפתוח בהצגת הדברים, מתקבלת מיד הצעתה של רבקה שמרים תפתח בהצגת הסכסוך מנקודת הראיה שלה.
מרים פותחת ומספרת שבחודש מרץ 08' היא נרשמה בביה"ס של הכשרה מקצועית מטעם מכללת קרית ספר. כוונתה היתה להשתלם במקצוע עיצוב הפנים, במטרה שתוכל לרכוש לה תחום ידע נוסף הקרוב לליבה ולמקצועה כגרפיקאית, אותו תוכל ליישם בעבודה מעשית שתתרום לפרנסת המשפחה.
הקורס נועד להמשך כשנתיים, בשעות הבוקר, ועם הרישום חוייב הנרשם לשלם את כל דמי הלימוד עבור הקורס, בסך 16,500 ש"ח, אם כי, במטרה להקל על נטל התשלום, מסכימה המכללה לקבלו ב-12 תשלומים, בשקים שיימסרו לגזברות עם הרישום.

לאחר 5 חודשי לימוד, (ממרץ ועד יולי 08'), הורע מצבה הכלכלי של מרים באופן קיצוני והיא נאלצה לפרוש מקורס עיצוב הפנים, שהתקיים בשעות הבוקר, עמ לבצע עבודה נוספת שתסייע בכלכלת הבית.

בהיות אלה פני הדברים, היא פנתה למכללה בדרישה, שלא להמשיך ולהפקיד את השקים שמסרה לה ע"ח שכר הלימוד. לטענתה, מאחר ולא ניצלה יותר מאשר 30% מהיקף ממשך הקורס, תתכבד המכללה ותחזיר לה 70% מדמי הקורס.
משנדחתה דרישתה זו של מרים עי גזברות המכללה, היא הגישה ערר לוועדת החריגים, ובפנייתה לוועדה, היא חזרה והצביעה על מצבה הכלכלי הקשה (אם כי מבלי שצרפה לכך ראייה כלשהי או סימוכין אחרים שיתמכו בכך) ואף הסכימה מראש לפשרה, לפיה היא תסתפק בהחזר של 50% בלבד מדמי הקורס ששילמה למכללה.

מאחר וגם פנייתה זו נדחתה, לא ראתה מרים מוצא לעצמה, אלא בהגשת תביעה נגד המכללה, להשבת כספים אלה.

יצחק משקף את דבריה של מרים, כשהוא משתדל להשתמש במילותיה שלה ואף לחזור על ההדגשים שהיו לה בהצגת הדברים. זאת הוא עושה לא רק לקבל את אישורה של מרים, שדבריה הובנו על ידו כהלכה, אלא גם לשדר לה אמפתיה והבנה למצבה.

מרים מאשרת בפני המגשר, שדבריה הובנו על ידו כראוי.

B. רבקה, נציגת המכללה

מכאן פונה יצחק לרבקה ומבקש ממנה לשטוח את העובדות מנקודת השקפתה של המכללה.

רבקה, איננה חולקת כלל ועיקר על סיפור העובדות, כפי שמרים הציגה אותו. אלא מאי, היא אומרת, על מרים להבין, שהיא לא נרשמה לשתי שנות לימוד (שנה ולאחריה שנה נוספת) - אלא לקורס כיחידה שלמה.
המכללה, בתום ההרשמה לקורס, בוחנת את מספר הנרשמים לו, ומחליטה סופית על פתיחתו. במסגרת החלטה זו מתקצבת המכללה את הקורס עצמו, על כל ההוצאות הכרוכות בקיומו ובניהולו ביחס למספר הנרשמים לו, ומבססת על כך את סיכומי השכר עם המרצים בקורס.
מובן, איפוא, שכל שכר הלימוד אותו שילמה מרים עבור הקורס, כבר תוקצב ויועד ולמעשה הוא איננו בידי המכללה עמ להשיבו לה.

זאת ועוד זאת. עם החתימה על טופסי ההרשמה לקורס, חתמה מרים גם על תנאי ההרשמה, שהם בבחינת חוזה המחייב לכל דבר בין הסטודנט לבין המכללה, ובהם נקבע במפורש משך הזמן שבו הנרשם יכול לבטל את ההרשמה, מעת שזו נעשתה.
בטפסים אלה נאמר במפורש, וכך גם פורסם בהבלטה בידיעון של המכללה, הן המחולק לציבור הנרשמים והן המפורסם באינטרנט, שמשך הזמן הקצוב לביטול ההרשמה לקורס דנן, (כשהסיווג הוא לפי עלותו של הקורס), לא יעלה על שישה שבועות מיום הרישום. לאחר מכן אין החזר כספי בגין ביטול הרישום או נשירה מהקורס.
דבר זה גם הובהר היטב במפגש שערכה המכללה לפונים אליה טרם שנרשמו לקורסים השונים.

במקרה של מרים אם כן, בידיה היה, להתחרט ולבטל את הרשמתה עד המפגש השישי, שלאחריו - היא ידעה היטב - אין החזר כספי במקרה של הפסקת ההשתתפות בקורס. מרים, לעומת זאת, עשתה כן אחרי 24 מפגשים.

אשר לוועדת החריגים, הרי שזו פועלת לפי פרמטרים ואמות מידה אחידים וקבועים, שלמיטב ידיעתה כוללים מקרה של מחלה חמורה, אבל לא הרעה במצב כלכלי, ולפיכך מלכתחילה, היא לא היתה יכולה לספק למרים את מבוקשה.
ולבסוף, מעלה רבקה טענה שבמדיניות, לפיה המכללה תעשה כל אשר לעיל ידה שלא לאפשר חריגה מהסכמים חתומים, שאחרת תמצא עצמה בשיטפון של התדיינויות עם סטודנטים בודדים, שבשלב כלשהו של לימודיהם החליטו לפרוש מהם.

מיד כשגמר המגשר לשקף את דבריה של רבקה, נציגת המכללה, הוא מבקש מהצדדים לצאת את חדר הישיבות, בכדי שיוכל להתכונן לקראת הפגישות בנפרד עם כל אחד מהצדדים.

לפני שהצדדים יוצאים מתערב משה גלבוע, אביה של מרים, ואומר שלפני שהם יוצאים להפסקה, כדבריו, ברצונו להוסיף, בשמו הוא ובשם בתו, למה שנאמרו עד כה:

לפי הבנתו, הוא אומר, נגרם לבתו עוול גדול עי המכללה. הרי כל סטודנט שפונה ללימודי משפטים, למשל, איננו משלם מראש עבור כל ארבע שנות הלימוד, אלא עבור כל שנה בנפרד. מדוע שיהיו הדברים שונים במסגרת המכללה? היא למדה אף פחות משנה אחת, כך שבודאי מגיע לה שכר הלימוד עבור שנתו השנייה של הקורס המתוכנן.
לפיכך, לדבריו, הוא יעמוד על כך וגם כך יציע לבתו, שלא לקבל כל הסדר גישור, שלא יבטיח לה את החזר כספה. מה גם, שבמצבה הכלכלי היא זקוקה לכסף. (4)

ג. זיהוי האינטרסים של הצדדים.

A. מרים

לאחר שיצחק רשם על הלוח מספר נושאים שהינם ביסוד הסכסוך, נושאים ששני הצדדים יכולים להסכים להם, והם שיצטרכו למצוא את פתרונם בכל הסדר אם יושג, הוא מזמן את מרים ראשונה, שחוזרת לחדר הישיבות מלווה עי אביה.
משעונה מרים בשלילה על שאלתו של יצחק אם יש לה מה להוסיף לדבריה בישיבה הקודמת, ולאחר שהוא הבהיר שכל שנאמר בפגישתם הנוכחית, אם כך ירצו, יהיה סודי לגמרי מפני הצד השני, חוזר המגשר - בכוונה ברורה שלא לעסוק בשלב זה בפתרונות אפשריים לסכסוך, אלא ברקע שלו - להתעניין במקצועה של מרים, באיזה תחום של גרפיקה היא התמחתה ומה הם תחומי עבודתה עכשיו.

בניסיון לחשוף את האינטרסים של מרים שבסיס תביעתה, חוזר יצחק ומבקש ממרים להרחיב מעט יותר בקשר למצבה הכלכלי הקשה, שגרם לה לנשור מלימודיה במכללה. מרים, שהיא עדיין מאוד מאופקת ועצורה, חוששת וחושדת, מספרת שבעלה הוא מהנדס אזרחי ושלו חברה פרטית העוסקת בתחום המים וכי על החברה עוברת עתה תקופה כלכלית קשה ולפיכך היא חייבת היתה לוותר על לימודי הבוקר במכללה וליטול על עצמה יותר שעות עבודה, בכדי לעזור בכלכלת הבית.

מכאן מבקש המגשר, שהיא תספר לו יותר על תהליכי ההרשמה שעברה לצורך הרישום שלה כסטודנטית מן המנין במכללה. מרים מאשרת, שאכן קראה את טופסי הרישום, שכללו את תנאי ההרשמה וביטולה וגם השתתפה ביום העיון בו נאמרו הדברים עי המרצה והיא איננה מתכחשת לכך, שקיבלה את ידיעון המכללה הכולל גם הוא את תנאי ההרשמה.

אולם כאן חשה מרים כאילו היא מכשילה את עצמה, ומיד היא חוזרת לטיעוניה המקוריים, על כך שלמדה רק תקופה קצרה ולא היתה לה ברירה אלא לנשור מלימודיה ואין שום סיבה שהמכללה לא תחזיר לה לפחות 50% משכר הלימוד ששילמה. (4א)

בכדי לקרב את מרים למחוזות המציאות, יצחק בוחר בטקטיקה שבמסגרתה הוא פונה לספר על מקרה אחר כלשהו, בתקוה שמרים תוכל להסיק מסקנה ביחס למקרה שלה. הוא מספר לה על גישור שניהל לפני זמן לא רב, ובאותו מקרה התובעת, שקנתה הליכון ספורטיבי לביתה, תבעה את הספק בדרישה לקבל את ההליכון חזרה לחנותו אחרי שישה חודשי שימוש, שכן אין לה בו עוד חפץ. ומובן, שתביעה כזו אחת דינה להידחות.

שוב עונה על כך אביה של מרים, שאין הסיבות באותו מקרה דומות כלל למקרה שלנו, ושוב הוא חוזר על הטיעון, שקורס שנועד להמשך שנתיים, אם מרים לא המשיכה בו, הרי מגיע לה לפחות מחצית משר הלימוד. כשיצחק מזכיר לו, את ההסבר של רבקה, שמרים לא התקשרה עם המכללה לשנות לימוד, אלא לקורס כיחידה אחת, אין היא משתכנע וטוען נגד יצחק שהאופן בו הוא מציג את עמדת המכללה, מלמד, שהוא איננו אובייקטיבי וממליץ לבתו להפסיק את הליך הגישור מיד.

יצחק, שואל מה לדעתו של משה יקרה בביהמ"ש, ועל כך הוא משיב, ששם לפחות יש אחוז אחד, שבתו תזכה בכספה חזרה.
יצחק לא מוותר ומציע מדוע שלא ייעשו יחד מאמץ להגדיל את הסיכוי לתוצאה חיובית מבחינתה של מרים במסגרת הגישור?
על כך עונה משה, שמבחינתם רק פתרון הכולל החזר כספי יכול לעניין. הוא מכיר את מצבה הכלכלי של בתו, וכי זקוקה לכסף ולא לשום פתרון אחר.
יצחק ממשיך ואומר: נניח לרגע שפתרון זה לא יהיה מקובל על המכללה, ואתם מניחים שבביהמ"ש הסיכוי של מרים לזכות בתביעתה, לדבריך, הינו אחוז אחד בלבד, הבה נעלה יחד אפשרויות נוספות לפתרונות שיניחו את דעתכם. הרי כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, אנו כאן בכדי לשתף פעולה במציאת פתרון לסכסוך

כאן פונה המגשר למרים, שיושבת רב הזמן דמומה ואולי אף נבוכה, ומזכיר לה, שבמסגרת שיחות התיאום, היא עצמה העלתה אפשרות שהמכללה תאפשר לה לבחור קורס אחר, שמתקיים בשעות אחה"צ, שאולי יעניין אף את בעלה.
מרים ממהרת להתנער מרעיון זה, באומרה שעתה הוא לא אקטואלי ואולי הגיע הזמן שהמגשר ידבר עם נציגת המכללה ואולי ישכנע אותה להחזיר לה את כספה.
יצחק מסביר, שאין זה מתפקידו לשכנע את המכללה וכל אשא לעיל ידו הוא לעלות בפני רבקה את דרישתה של מרים כפתרון לסכסוך. אבל - ממשיך יצחק ללחוץ - בכל מקרה בו פתרון זה לא יתקבל, הבה נחשוב על פתרונות אפשריים נוספים, שיוכלו להתקבל על דעתך.

שוב מתערב אביה של מרים כשהוא חוזר ומתעקש, שבהתחשב במצבה הכלכלי של בתו, אין בדעתם לקבל פתרון אחר, לבד מהשבת שכר הלימוד ששולם או כפשרה את מחציתו.
אבל כאן אתה חוזר לעמדתך הראשונית. אינך מתקדם ואינך תורם רעיונות לפתרונות אפשריים אחרים, אם, במקרה, אפשרות זו לא תתקבל עי המכללה משיב יצחק (5). .

כאן רואה לעצמה מרים שוב מקום להתערב, בדרישה שהמגשר יקיים ישיבה בנפרד עם נציגת המכללה וילמד ממנה את מידת הסיכוי לקבלת החזר כספי.

B. רבקה, נציגת המכלל

עם הכנסה של רבקה לחדר הישיבות, חוזר יצחק על כך שכל שהיא תבחר ממה שיאמר בישיבה זו להישאר סודי ושלא יגיע לידיעתה של מרים, כך אמנם יהיה, וממשיך ושואל אם יש לה משהו להוסיף על דבריה בישיבה הקודמת.
בתשובתה מגלה רבקה שהיא בדקה לפי בואה לגישור את תיק הסטודנט של מרים, וממנו היא למדה, שמדובר בסטודנטית מצטיינת, שכל העבודות והבחינות שהיא הגישה עד לנשירתה מהלימודים, קיבלו ציונים גבוהים ביותר. המכללה, כעיקרון, היתה מעוניינת שתלמידה ברמה שכזו, תמשיך לחבוש את ספסל הלימודים.

לאור זאת, היא, כנציגת המכלל, תעשה כל אשר לעיל ידה במטרה לפתור את הבעיה של מרים, דבר שועדת החריגים אין בידיה לעשות, שכן, כאמור, הקריטריונים שהיא פועלת על פיהם, אינם מתייחסים כלל לנשירה מהלימודים בנסיבות שתיארה מרים.
אשר על כן, היא מציעה הסדר לפיו המכללה תקבל את מרים חזרה ללימודים ותעזור לה בהשלמת כל חומר שיחסר לה. לחילופין, המכללה תהיה מוכנה להמתין שנה נוספת לחזרתה של מרים ללימודים, ולאפשר לה להשתלב שוב בקורס עיצוב הפנים, על בסיס מקום פנוי, בהרשמה של אביב 09' או סתיו 09'.
יתרה על זאת, המכללה גם תאשר למרים, באותם תנאים, להמיר הקורס בכזה שמתנהל בשעות אחהצ, אלא שבקשתה היא שהמגשר ישמור אופציה זו, בשלב זה, בסוד. ככלל על יצחק לדעת, שכל ההצעות הללו עומדות אך ורק במסגרת הגישור ולצורך השגת הסדר גישור. רבקה מעידה על עצמה שהיא באה לגישור בכוונה טובה ורצינית לפטור את הסכסוך. אולם אם תדחנה הצעותיה, אלה לא תעמודנה עוד בביהמ"ש, שכן שם, המכללה תעמוד על קוצו של תנאי ועל חודו של הסכם, שנחתם בינה לבין הסטודנטית.

יצחק חוזר ומעלה את בקשתה של מרים להחזר כספי, שאותה דוחה רבקה מכל וכל, באומרה, שהמכללה לא תרשה תקדים שכזה, שיפתח אין ספור דרישות מצד סטודנטים. יצחק עומד על כך, שיש מצב קיצון כגון אלה, בהם יש מקום לכך שגוף חינוכי כמו המכללה ילך לקראת הסטודנט.
רבקה משיבה, שהיא תהיה מוכנה, לפנים משורת הדין להחזר עד1,500 ש"ח, ובלחץ נוסף של המגשר היא מסכימה להעמיד סכום זה על 10% משכה"ל שמרים שילמה. (6) .

משנאמרו דברים אלה, מבקש יצחק מרבקה, לאפשר לו פגישה נוספת בנפרד עם מרים.

C. מרים

שוב מרים ואביה תופסים את מקומותיהם בחדר הישיבות. יצחק פותח במילות חיזוק למרים, כשהוא מפרט כיצד למד מפיה של רבקה, איזו סטודנטית מצטיינת היא היתה, כיצד התוצאות של עבודותיה ובחינותיה היו מהטובות בכיתתה ועד כמה המכללה מיצרה לאבד סטודנטית ברמתה וכי היא תעשה הכל על מנת לשמור אותה במסגרתה.
עתה מגלה המגשר למרים את הצעותיה של רבקה בשם המכללה, שהותר לו לגלותן, כפי שהועלו על ידה במטרה ליישב את הסוגיה, כולל גם את ההצעה באשר להחזר הכספי. (7). הוא מזמין את מרים לחשוב, אם אין הצעה זו בכללה עדיפה על הסיכון הכרוך בניהול התיק בביהמ"ש, שם, לבד מאובדן נוסף של זמן קיימת סכנה שביהמ"ש לא רק שידחה את תביעתה, שהרי לכולנו ישנן מצוקות כספיות (8), אלא גם תחוייב בתשלום הוצאות המשפט למכללה.
משחש יצחק בריכוך מה בעמדתה של מרים נוכח המחמאות שהורעפו לכישרונותיה, הוא מנצל את הרגע ומציע להכניס את רבקה לחדר, שהרי מוטב שהצעות המכללה יבואו מפיה. הצעתו מתקבלת.

ד. טרנספורמציה חד צדדית (9)

עם כניסתה של רבקה שוב לחדר הישיבות, מורגש בעליל שבעקבות הישיבה בנפרד עם המגשר, שבכוונתה לעשות מאמץ כן ורציני להגיע לידי הסדר ולהמנע, במקרה זה, מהגעה לביהמ"ש, ככל שהדבר בידה. ללא ספק אנו חווים כאן בשינוי מהותי וכן שחל אצל רבקה, כאילו מתוך ספרי הלימוד.

מיד כשיצחק מזמין אותה להביא ישירות בפני מרים את ההצעות מטעם המכללה לפתרון הסכסוך, רבקה פונה אליה ישירות. היא גם כן מפרטת בפני מרים את הישגיה בלימודים עד לשלב בו נשרה מהם. היא מחמיאה לכישורים שהתגלו אצלה בתחום עיצוב הפנים, ומביעה את דעתה, שדווקא בשל מצבה הכלכלי הקשה של מרים ניתנת לה כאן הזדמנות לרכוש מקצוע מבוקש נוסף, שעם רכישתו היא יכולה להיקלט במהירות בכל חברה לעיצוב רהיטים או מטבחים, למשל, בתור מי שבונה עיצובים על המחשב עבור הלקוחות בחדרי התצוגה, והיא תוכל לעשות כן, בסיועה המלא של המכללה, גם בעוד שנה, כאשר מצבה הכלכלי יוטב .

ברגע זה עושה רבקה מחווה לטובתה של מרים, שאף מפתיעה את יצחק. היא הולכת רחוק עוד יותר מאשר היתה מוכנה לכך בשיחתה בנפרד עימו. היא מציעה למרים את האפשרות, שבתום השנה היא תוכל להמיר את קורס עיצוב הפנים בכל קורס אחר שיוצע באותה עת עי המכללה, ששכר הלימוד בו הינו עד 7,000 ש"ח, ובלבד שתעמוד בדרישות האקדמאיות הנדרשות מהנרשמים לקורס זה.

עם זאת, מוסיפה רבקה, שעל מרים לדעת שכל ההצעות הללו, לא תעמודנה בביהמ"ש, שכן שם לא תיוותר בידי המכללה ברירה אלא לעמוד על קיום תנאי ההרשמה שנחתמו כהסכם מחייב בין מרים לבין המכללה.

מרים נראית לחוצה. היא אמנם דוחה את ההצעה הכספית מטעם המכללה, שהוזכרה לעיל, בהיותה ללא משמעות מבחינתה. עם זאת ברור לעין שהצעותיה האחרות של רבקה נראות לה מושכות מאוד, אך נוכחותו, הבלתי מועילה, בלשון המעטה, של אביה ועמדתו הבלתי מתפשרת, אינן מאפשרות לה לקבלן, לפחות לא לאלתר. היא מבקשת משך כשבוע בעדי לחשוב ולתת את תשובתה. נראה שהשינוי המיוחל בגישתה, עקב הליך הגישור, למעשה, לא חלחל בה.

יצחק מבין, שאין תוחלת בקיום לחץ נוסף על מרים ולפיכך נוסח ונחתם הסדר גישור המפרט את הצעותיה השונות של המכללה כפי שכבר הוזכרו, בכפוף להודעתה העתידית של מרים על הסכמתה לתנאיו.

ד. סוף דבר

בבוא העת הודיעה מרים למגשר, שהיא איננה יכולה לקבל את ההסדר שהוצע לה. היא הוסיפה ואמרה שהיתה יכולה לשקול את הצעת המכללה פעם נוספת, לו הארכה שניתנה לה לחזרתה ללימודים, היתה עומדת על שנתיים, במקום שנה אחת, שלא תאפשר לה משך זמן מספיק להתארגנות ללימודים.
יצחק בראותו חובה לעצמו לבדוק את נכונות המכללה להתניה, אמנם עשה כן, אך דירקטוריון המכללה דחה אותה מכל וכל.

הליך הגישור נכשל.

ו. הערות השוליים

בשל החשיבות שמחבר המאמר מייחס להערות השוליים, הן מובאות כפרק העומד בפני עצמו. בהשאלה, תפקידו של הפרק הזה הוא תפקיד המקהלה במחזה היווני הקלאסי. באמצעותו יחשף הקורא למה שמעבר לעובדות המקרה ותיעוד הגישור ובו תרוכזנה ההערות, המסקנות והתובנות שניתן, אולי, לדלות מהגישור אותו ליווינו עד כה.

(1) .אנו נוכחים אל-נכון, כיצד יצחק מיישם מסקנות, שאליהן כבר התייחסנו בעבר. הוא מרחיב את שלב ההיכרות
הן בכל הנוגע לו עצמו והן ביחס לבעלי הדין, מתוך הבנה כפולה. ראשית, היכרות מעט אישית יותר עם
המגשר, היא תחילתה של יצירת יחסי האמון, שכב דרושים להצלחת ההליך. אנו ניתן אמון במי, שאנו יודעים עליו מעט יותר מאשר שמו.

אשר למגושרים הרי ככל שהם יטיבו להכיר איש את רעהו, כך יטיבו להתייחס לאחר כאל בן אנוש
ויהיו פתוחים יותר להבנת מצוקותיו של האחר והדבר נכון לגבי שני בעלי הדין:
התובע, שרואה את הנתבע כמי שגם לו עוול כלשהו עד שלא הותיר לו ברירה, אלא להביא את ריבו נגדו
לביהמ"ש, על כל הטירחה והממון הנוספים, שעליו לשאת בהם בעקב כך ובמיוחד - (כמו במקרה שלנו),
שהריב שלו הוא עם מוסד כלשהו, שפנים אין לו והוא זר ומנוכר.
ואילו הנתבע, שברבים מן המקרים (כמו גם במקרה שלפנינו כאן), מעולם לא פגש את התובעת, אלא בתור
שם המופיע בראש כתב התביעה נגדו, ושמתחתיו מופיע סכום התביעה, שברוב המקרים מעורר, אצל הנתבע
התקוממות וחרון, באשר לסכום הבלתי סביר שנקוב שם, כפי שהדבר בדרך כלל וכלפי התובע עצמו, שכך
העז.

(2). בהקשר זה הייתי רוצה להפנות את הקורא למאמר בשם:

Three Questions You Can Ask To Make Any Meeting More Effective, שהתפרסם באתר
סולחה, במדור מאמרים באנגלית, ונכתב עי המחברSterling Newberry .

המאמר נפתח במילים אלה:

"Most of us have suffered through a meeting that wasn't very effective. Time wasted on discussions off point, disagreements that seem to wander all over the map and to lose their focus can drive you crazy. You don't have to be a passive victim, and you
don't have to go to facilitator school to make your meetings work better. Here are three questions you can ask to make your meetings more effective:

ולעניננו:

"Conversely, are there people who should be at this meeting who haven't been invited yet? Can someone else veto what we do? Are there other stakeholders who should be involved in the decision making process?
Should this item be on the agenda? Can it be handled more efficiently elsewhere? Are we taking on too much for one meeting and in danger of losing our focus?
That one question can give you a lot of information. Having clarity before the meeting starts can save a lot of agony later. Try it out

כבר הייתי עד לגישור שבו בבסיס הסכסוך היו מעורבים התובע, שבביתו החדש נקבעו דלתות ומשקופים פגומים, קבלן הבנייה של הבית וספק הדלתות, אלא שהתובע הגיש את תביעתו כנגד ספק הדלתות בלבד, ורק אלה השניים היו גם הצדדים לגישור. כל שיכול היה התובע להשיג ושלא במסגרת הליך הגישור, הוא הסכם פשרה, להחלפת מספר דלתות ואת המשקופים בבית, אך הוא בלבד נותר לשאת בכל תיקוני הטיח והצבע, שלו היה טורח לצרף גם את קבלן הבניין, לפחות להליך הגישור, היה זה האחרון בודאי רואה לנכון לשאת בהם.

המסקנה היא, ששומה על המגשר להיות ער מי אמורים להיות הצדדים הרלבנטיים בסכסוך שלפניו, שאם לא כן עלול כל ההליך להיות בזבוז של זמן.
במו כן, כאשר בגישור מעורב גוף משפטי כלשהו, או כשלגישור מופיע אחד מיני מספר בעלי דין שמאותו צד, מצופה מהמגשר לוודא, בפתח ישיבת הגישור, שמי שמציג עצמו נציגם של אחרים או שמופיע בשמם, יהיה בעל סמכות מתאימה לכך.
בפועל, לעיתים מזומנות, חרף הודעתו של מגושר שהוא פועל ברשות ובסמכות שכזו, לפני שלב החתימה הוא צריך לקבל לתנאים המוסכמים אישור מבכיר ממנו או לפחות להתייעץ אם מאן-דהוא אחר.

(3). על הקורא לדעת, שאין מקום להפחית כהוא זה בחשיבותן של שיחות החולין הללו, שמומלץ למגשר לנהל, אם בשלב ההיכרות הראשוני ואם בשלב השיחות בנפרד. באלה יש כדי להפיג את המתח של המגושר
ולתרום לתחושת ההיכרות שלו עם המגשר ומכאן לתחושת האימון שייתן בו.

(4). מספר מהלכי גישור שגויים.

לא ניתן, שלא לתת את הדעת לכמה טעויות בולטות שעשה המגשר כבר בחלק הזה של ההליך:

ראשית, הוא לא שמר על הכלל הידוע המתייחס לפרק הנוכחי של הליך הגישור, דהיינו לאפשר למגושרים את רשות הדיבור במתכונת של א-ב-א. דהיינו, לאחר שמרים הציגה את נקודות המבט שלה, ולאחר שעשתה כן גם רבקה כנציגת המכללה, המגשר לא חזר ואיפשר למרים להשמיע את תגובתה לדבריה של רבקה. תגובה זו חסרה להבנה טובה יותר לתפיסת הסכסוך בעיניה של מרים.

בתשובה לביקורת זו, השיב המגשר, בדיעבד, כי מאחר וכבר ובאותו שלב הוא תכנן שתי ישיבות בנפרד עם מרים, הוא דילג על המבנה המקובל של הישיבה המשותפת הראשונה. יחליט הקורא של תיעוד זה, באיזו מידה תשובה זו אמנם מקובלת עליו.

שנית, פעמיים המגשר התעלם מאביה של מרים ואולי טעות זו תרמה לא מעט, בסופו של דבר, לכישלון הגישור. המגשר התעלם ממשה הררי, אביה של מרים, הן בשלב ההיכרות, עד שהוא, האב, ראה לנכון להציג עצמו מיוזמתו שלו. פעם נוספת המגשר מתעלם ממשה הררי, במהלך הצגת עובדות הסכסוך עי הצדדים, ולא מותיר למשה ברירה אלא להתפרץ ומיוזמתו להציג את עמדתו ונקודת הראות שלו בנוגע לסכסוך המתברר.

שלישית , המגשר נכשל בכך שלא היטיב להעביר למשה הררי את התפיסה, שבשונה מלימודים כלימודי משפטים, שמורכבים ממספר לימודים שנתיים נפרדים, כאן עניין לנו בקורס, הנרכש כיחידה אחת שלמה, ולא כשתי שנות לימוד נפרדות, ולפיכך אין אפשרות להחזר התשלום עבור חלקו של המוצר.

(4א) ניתן וצריך למנות כאן כשלון נוסף של המגשר. הוא לא הצליח להחדיר לתודעתה של מרים את העובדה,
שהיא נמצאת בהליך גישור ולא בביהמ"ש, ולא רק שכל מה שתאמר למגשר בישיבה בנפרד הינו סודי וחסוי
מפני כולי עלמא, אלא שכל חילופי הדברים לא נועדו אלא על מנת לקדם מציאת נוסחה, שבה האינטרסים
שלה הינם חלק בלתי נפרד מהמשוואה שלה.

(5). מאוחר יותר, היה מי שהעיר למגשר, שבתשובה זו ניתן היה לשמוע לא רק את לחץ היתר שהוא הפעיל, אלא
אף יותר מקמצוץ של רוגז ויותר מזרת תסכול. לפחות כך, טען הטוען, נראים פני הדברים בעיני המתבונן.

כזכור, אין להתעלם מכך, שהמגשר בגישור המתועד כאן, יצחק, הוא עורך דין, בהשכלתו, במקצועו
ובתפיסת עולמו. זו עובדה והקורא יחליט אם לטובה היא אם לרעה.
בנסיבות שהובהרו עד כה, על פי ניסיונו המקצועי של המגשר אין מדובר במצב שוויוני, שבו סיכויי ההצלחה
של מי מבעלי הדין בביהמ"ש עשויים ליפול לכאן או לכאן. הוא מבין ויודע - עד כמה שהדבר ניתן לידיעה -
שלמרים אין סיכוי של ממש בביהמ"ש. אין סיכוי רב שביהמ"ש יסכים להתעלם מהסכם חתום שבינה לבין
המכללה. הסכם שסעיפיו העיקריים, על תנאי ביטול הרישום הקבועים בהם, הובאו לידיעתה של מרים הן
בטפסי הרישום עליהם חתמה, הן בידיעון שנמסר לה והן ביום העיון שנערך עבור הנרשמים החדשים.

למיטב הכרתו ואמונתו של המגשר הזה, אין סיכוי אמיתי שביהמ"ש יראה בהרעת מצבו הכלכלי של סטודנט,
עילה לפטור אותו מחוזה זה ולחשוף את המכללה לאין ספור התדיינויות עם סטודנטים שנשרו, מכל סיבה
שהיא מלימודיהם. בהיותו ער לכל אלה ומתוך רצונו לגרום למרים להגיע להסדר גישור, שהוא מאמין
שלפחות יחסוך ממנה, למיטב הכרתו, את ההוצאות הכרוכות בניהול תביעתה בבימ"ש.

הביקורת על התנהלותו של המגשר בגישור זה, בעיקר בכל הנוגע ללחץ לכאורה שהפעיל, על מרים, (גם
בהמשך ההליך), מן היושר שתיקח בחשבון גם את שנאמר בהערת שוליים זו.

(6). הערה אחרת שספג המגשר, בשלב מאוחר יותר, שהורגש בעליל שהתקשורת בינו לבין רבקה היתה הרבה
יותר קלה וקולחת עבורו וכי עובדה זו מעידה על קיומה של כעין ברית אינטלקטואלים, שמלמדת על
חולשתו של המגשר במגעיו עם הצד, שאיננו אקדמאי דווקא.

(7). שוב הערה שהוטחה במגשר מאוחר יותר, שבעצם האופן בו הוא הציג את הצעות המכלל ליישוב הסכסוך,
בלטו ההעדפות האישיות שלו. הוא הבליע את ההצעה כספית, אך הדגיש ביתר את ההצעות האחרות, ובכך
גילה לא רק את העדפותיו האישיות, אלא גם חרג מתפקידו בהביעו דעה אישית באשר לסיכוייה של מרים
בביהמ"ש, דבר שגבל ביעוץ אסור.

(8) אמירה זו עוררה בדיעבד טרוניה נוספת כנגד המגשר, שכן היה בה הבעת זלזול במצבה הכלכלי הקשה של
מרים ויצירה של לחץ בלתי הוגן כלפיה.

בכך אנו חוזרים לדיון במבוא למאמר זה: באיזו מידה רשאי המגשר להפעיל לחץ על הצדדים, מבלי
שיאבד להם הרצון החופשי.


לסוגיה זו, הקורא אולי ימצא עניין במאמרו של Brad Spangler שהתפרסם ביוני 2003 תחת הכותרת : 

?What is caucus" . ראשית מוסבר שם המונח "Caucus" :

"Caucuses are meetings that mediators hold separately with each side of a dispute.
they can be called by the mediator or by one of the parties to work out problems that occur during the mediation process

מה שמוכר לנו בתור הישיבות בנפרד: נצטט לעניננו ממאמר זה כדלקמן:

"Basic Caucus Steps

There is no standard procedure for conducting a caucus, but there are some
general steps that a well-conducted caucus includes. So even though every caucus
situation will be different, there are some general tips that are useful

ובין היתר נאמר שם:

"Use methods such as confrontation, evaluating strengths and weaknesses of
proposals, and focusing on interests, to loosen a party's fixed positions and
explore new options

האם לא כך בדיוק נהג יעקב בישיבה בנפרד המתועדת כאן?

ועוד ברוח זו מצאנו ב-

Publication: Appalachian Journal of Law (Publication Date: 22-MAR-07

מאמר מאת :: Hunt, Charles J., Jr בשם:

Mediator tactics: strategies and behaviors utilized in labor-management negotiations

Since the mediator has the advantage of knowing where the parties want to go, his or her task is to persuade them to agree. He or she might use pressure tactics, and research tends to support the view that mediators regard the use of pressure tactics as an essential element in their strategic tools. Lastly, in the evaluative approach, the mediator, through his or her expertise, suggests what the outcome might be if it were decided in an adjudicatory manner, and with this input, the parties may move toward agreement

הדברים שלעיל, מאוששים את תפיסת העולם בגישור, שלה הוא טוען מחבר מאמר זה, ובשל חשיבותם נם יתורגמו כלשונם:-

מאחר ולמגשר היתרון בידיעה לאן צריכים בעלי הדין להגיע, תפקידו או תפקידה ללחוץ עליהם להגיע לידי הסכם. הוא או היא עשויים להשתמש טקטיקות של לחץ, והמחקרים נוטים לתמוך בנקודת המבט, לפיה מגשרים נוטים להתייחס לטקטיקות של לחץ כאל מרכיב חיוני בארגז הכלים שלהם.
ולבסוף, במסגרת הגישה המעריכה, המגשר - שמומחיותו מלמדת מה עשויה להיות תוצאת הסכסוך, אם זה היה מוכרע באופן שיפוטי - ומתוך ראייה זו הוא שם את משקלו במטרה להניע את הצדדים להגיע להסדר

(9).
למרות מה שהחינוך שספגנו רובנו בבתי האולפנא של הגישור היה על בירכי הגישור הטרנספורמטיבי, בפועל
רובנו ככולנו מיישמים אך חלק מהאידיאולוגיה ותפיסת העולם של שיטת גישור זו ולמעשה מעשי הגישור
הם, במידה רבה, ערוב של תלמודנו עם גישור מונחה ואף ממוקד מטרה לפטור את הסכסוך שבין המגושרים,
בהתאם לאופי הסכסוך ואופיים של הנפשות הפועלות.

יראה הקורא בעצמו את טבלת ההשוואה המובאת להלן, כפי שצוטטה במאמרו של Brad Spangler
מאוקטובר 2003, שהתפרסם תחת הכותרת:"Transformative Mediation וישפוט הוא לעצמו, מתי
ואיזו מהדיסציפלינות הוא מיישם בחיי המעשה:

 

Comparison of Transformative and Problem Solving Mediation
Note: These are idealized descriptions. Actual mediators will hold these ideas and follow theseactions to a lesser or a greater degree.

Transformative Mediation                                             Problem-Solving Mediation

Assumptions about conflict

Conflict is an opportunity for moral growth and transformation

Conflict tends to be a long-term process.

 Conflict is a problem in need of a solution

.                             Conflict is a short-term situation

Ideal response to conflict

Facilitate parties' empowerment and recognition of others

Take collaborative steps to solve identified problem; maximize joint gains

Goal of mediation

 Parties' empowerment and recognition of others.

Settlement of the dispute.

 Mediator role

 Secondary: parties are seen as experts, with motivation and capacity to solve own problems with minimum help.

Mediator is responsive to parties

Mediator is expert, who directs problem-solving process

Mediator directs parties

ediator actions

Mediator explains concept of mediation, but lets parties set goals, direct process, design ground rules. Makes it clear settlement is only one of a variety of possible outcomes.

Mediator microfocuses on parties' statements, lets them frame issues themselves

 Mediator explains goal is settlement, designs process to achieve settlement, sets ground rules. May consult parties about these issues, but mediator takes lead

. Mediator categorizes case, frames it for disputants

Mediators allow parties to take discussions where they want them to go; encouraging discussion of all issues that are of importance to the parties, regardless of whether or not they are easily negotiable;

Mediators encourage mutual recognition of relational and identity issues as well as needs and interests

Mediators encourage parties' deliberation of situation and analysis of options; parties' design settlement (if any) themselves and are free to pursue other options at any time

Mediators direct the discussions, dropping issues which are not amenable to negotiation (for example, relational or identity issues) and focusing on areas ripe for resolution (usually negotiable interests

Mediators discourage discussion of the past, as it tends to lead to blaming behaviors; focus instead is on the present and future -- how to solve the current problem

motions are seen as an integral part of the conflict process; mediators encourage their expression. Emotions are seen as extraneous to real issues. Mediators try to avoid parties' emotional statements, or emotions are tightly controlled

. Mediators use their knowledge to develop options for settlement; can be quite directive about settlement terms

Mediator focus

Mediators focus on parties' interactions, looking for opportunities for empowerment and/or recognition of the other.

 Mediators focus on parties' situation and interests, looking for opportunities for joint gains and mutually-satisfactory agreements

Use of time

Time is open-ended; parties spend as much time on each activity as they want to. No pre-set stages as in problem-solving mediation.

Mediator sets time limits, encourages parties to move on or meet deadlines. Mediator moves parties from stage to stage

Mediation: definition of success

 Any increase in parties' empowerment and/or recognition of the other -- small steps count.

Usually-agreeable settlement

Copied (with permission) from Transformative Approaches to Conflict, by Heidi Burgess and Guy Burgess with Tanya Glaser and Mariya Yevsyukova

עדכון מיום 24.2.09

נראה שהתיעוד הנ"ל לא יהיה שלם אם לא נתייחס למאמרה של עו"ד פנינה מרפיש, (מגשרת בגישור עסקי ומנהלת את גישור פלוס מרכז ליישוב מחלוקות וסכסוכים - תל-אביב) שהתפרסם במדור נקודת גישור באתר לשכת עורכי הדין עורכי הדין בישראל תחת הכותרת: תיאוריות בגישור שעדיף לשכוח.

מפאת חשיבותם של הדברים נביאם כאן כלשונם:

תיאוריה נוספת, שאינה עומדת במבחן המציאות, אומרת כי המגשר צריך לשמוע הצעות להסדר מהצדדים, אך אל לא להציע הצעות משלו.

ובכן, בעולם האמיתי, הצדדים מצפים ומעוניינים לשמוע הצעות להסדר מהמגשר. המגשר אמנם עובד עם הצדדים בגובה העיניים (וראוי ורצוי שכך יהיה), אך מבחינתם הוא האוטוריטה. לא משנה אם מקורה של סמכות היא יכולת לתת הכרעה (כמו שופט או בורר), או היכולת לנתב את הליך גישור ולהובילו לקראת הסדר (כפי שצריך מגשר לעשות). עדיין, עיני הצדדים נשואות למוצא פיו של המגשר. הם שם, כי לא הצליחו להגיע להסדר ישיר ביניהם. מבחינתם, המגשר נמצא שם כדי לספק את הסחורה. לגביהם, הסחורה היא הסדר - מלא, חלקי, מוגבל, או לפחות התקדמות בניהול המשא ומתן - אותו דבר שייתן להם את ההרגשה שיצאו מההליך עם יותר ממה שנכנסו אליו. נדיר שיקרה הדבר ללא שהמגשר יציע דרכים לפתרון או יעלה מתכונות אפשריות להסדר

ולא רק זאת - לכל אדם יש את הלחשן הפנימי שלו שלוחש לא כאשר מועלית הצעה על ידי הצד שכנגד. לעומת זאת, אנשים, מטבעם, קשובים יותר למה שמציע הגורם הנייטרלי, בעל הסמכות. מגשר אסור שינסה לכפות או ללחוץ על הצדדים בשום אופן שהוא. אך אם לא יהיה אקטיבי בהנפקת רעיונות להסדר, ייצא ההליך חסר, הצדדים יחושו כי לא קבלו מהמגשר את התשומה המיוחלת, והסיכוי להשגת הסדר יפחת באופן משמעותי.

ובעניין מידת האקטיביות שעל מגשר להפעיל - קיימת תיאוריה נוספת האומרת כי רמת ההתערבות של המגשר בהתנהלות הדיאלוג בין הצדדים צריכה להיות מועטה ביותר. על פי תיאוריה זאת - ישחקו הצדדים בפני המגשר, והוא יתערב רק להפריד בין הנצים או כאשר נראה כי ההליך בשלב גוויעה.

שוב תיאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד. אמנם המגשר אינו שחקן ראשי בהליך ובמת הגישור היא של הצדדים. אך מגשר הוא הבמאי, ובתור שכזה, הוא חייב להיות אקטיבי לכל אורך הליך הגישור. מגשר חייב להכניס את ההליך לפעולה מההתחלה, לנתב ולמקד אותו, לנווט אותו לקראת פיתרון לשמור על אווירה דינמית במשך כל ההליך ולשמר את החיוניות גם של הצדדים וגם של ההליך. זאת יוכל לעשות רק כאשר הוא אקטיבי. והוא יוכל להיות אקטיבי רק אם הוא מוכן היטב להליך. ובכך נסגר המעגל בנקודה בה התחילה רשימה זאת.

לסיכום, הליך גישור יהיה אפקטיבי כאשר המגשר בא אליו עם ידע, מידע והכנה, ומפעיל אקטיביות מלאה בדיון כמו גם בהעלאת רעיונות לפיתרון הסכסוך. זניחת כמה תיאוריות נוגדות - שובות לב ככל שיהיו, אך מנוגדות לחיי המעשה - תימנע שברון לב של צדדים שבאים, ובצדק, עם ציפיות מההליך ומהמגשר, ותעשה רק טוב לגישור.

עדכון 2 מ- 6.3.09

ביום 23.1.08 ניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות בפתח תקוה פס"ד מפי כב' השופטת עינת רון, בתביעה שעניינה היה גם כן תביעתו של סטודנט נגד האוניברסיטה הפתוחה. בשל סמכות המקרים שבין פסק דין זה לבין הסכסוך נשוא הגישור שתועד לעיל, הוחלט להביאו כאן ככתבו וכלשונו:

תיק ת.ק. 1813/07 לוי איתמר נ. האוניברסיטה הפתוחה.

בבסיסה של תביעה זו, התקשרותו של התובע עם ביה"ס תפנית, מטעם היחידה ללימודי חוץ של האוניברסיטה הפתוחה - שהיא הנתבעת.
מטרת ההתקשרות היתה לימודיו של התובע בקורס יועצי השקעות ומנהלי תיקים.
זאת עשה התובע, כך לדבריו, לא לפני שבירר במספר מקומות ומצא כי לנתבעת מוניטין והיא המקום שיתאים לצרכיו.

במועד ההרשמה לקורס, אשר לא כללה מבחני כניסה/התאמה כלשהם, הובהר לו, כך נטען, שמדובר בקורס אשר אחוזי ההצלחה בו גבוהים. הוא שילם את עלות הקורס - 10,000 שח באמצעות כרטיס אשראי, בעשרה תשלומים.
ביום הראשון ללימודים, הוחתם התובע, כמו גם יתר התלמידים החדשים על התקנון של הנתבעת, בו נאמר כי לאחר השיעור החמישי בקורס - לא ינתן החזר כספי.

תחילת הלימודים בקורס היתה ב-2.1.07 וביום 20.3.07, פנה התובע, במכתב, אל הנתבעת וביקש להפסיק את לימודיו בקורס וכן ביקש, לפנים משורת הדין, להפסיק את החיובים הכספיים בגין קורס זה.
לדבריו, במשך אותם חודשיים שחלפו, מתוך שמונה עשר החודשים המיועדים לכל הקורס, ולמרות שלא החמיץ ולו שיעור אחד, גילה כי למרות מאמצים כנים וקשים, הוא מתקשה מאוד בהבנת החומר הנלמד.
לצערו כי רב, גילה כי הוא אינו היחיד במצב זה וכמוהו עוד תלמידים רבים וכי חרף מאמצים כנים אין המרצים מצליחים להיטיב את מצבו. הוא פירט כי במהלך אותה תקופה קצרה הוצף בשיעורים ותרגילים, בחומר שלא היה בספרי לימוד אלא בחוברות מצולמות - ולמעשה לא ניתן יהיה להביא אותו לרמת הלימודים ו/או ההבנה הנדרשת.

בדיון בפני חזר התובע על טענותיו, ואף הצטייד במכתבים של רבים מחבריו ללימודים שחזרו על הטענות, הדגישו חלקן, ואף הוסיפו עליהן - מרביתם התלוננו על חילופי מרצים, על מרצים לא מקצועיים, מתן חומר רב לא מאורגן ולא מסודר, וחלקו אף ממש סמוך לפני השיעורים, העברה לא מקצועית של החומר ועוד ועוד - נראה היה כי דעת מרבית המשתתפים בקורס לא נוחה הימנו.
לתמיכה בטענותיו הגיש התובע מכתב של תלמידה בקורס גב' אסיה גוטמן - אשר גם היא העלתה טענות רבות מאוד על דרך העברת הקורס ולדבריו - פונה זו פוצתה על ידי הנתבעת ועל כן לא ברור לו מדוע נהגו עימו בדרך של איפה ואיפה.

נציגי הנתבעת עשו ככל יכולתם להגן על תכנית הקורס ועל השם הטוב של מוסדם והגם שהותקפו על ידי התובע בשאלה כי הנה התימוכין הטובים ביותר לטענותיו נגד קורס מסויים זה הוא כי מחצית התלמידים - חמישה עשר עזבו אותו, כיוון שלא יכלו להצליח בו - הם ציינו כי אינם מסתכלים על סטטיסטיקות.
נכון גם כי כל הכותבים לא היו עדים בבית המשפט ולא נחקרו בחקירה נגדית על ידי הנתבעת. יחד עם זאת, יש להניח כי כותבים רבים כל כך אינם מחבריו הטובים של התובע. כותבים אלה אכן גם לא הצטרפו לתביעתו וככל הנראה גם לא פנו קודם לכן בכתב אל הנתבעת וטעמיהם - עימם. יחד עם זאת, יש להניח שאין להם כל אינטרס מיוחד בתביעתו זו של התובע, בבית משפט זה, נגד הנתבעת, כאשר חלקם עדיין לומדים אצל הנתבעת.

כך או כך, גם אם חלק מטענותיהם אינו נכון לגמרי, או מופרז במעט, או נכתב לבקשת התובע - הרי שההצבר של מכתבים אלה, שנכתב על ידי אנשים שונים - ולו גם לבקשתו של התובע כתימוכין לפנייתו/תביעתו - מעלה תמיהות.
יותר מכל, אכן מעלה תמיהה מכתבה של גב' גוטמן, המראה כי טענותיו של התובע, כמו גם של חבריו, אינן בעלמא.

מבלי להכנס לתוצאות מכתב זה - כפי שביקשה הנתבעת לעשות משאבחנה אותו לענין התוצאה (פשרה עם גב' גוטמן, שאין ללמוד ממנה דבר, המשך לימודיה של גב' גוטמן בקורסים אחרים וכו').
יש ללמוד ממכתב זה על עצם הטענות ועל נכונותן.
נדמה כי טענותיו של התובע הן מועטות ומינימליות בהתייחס לטענותיה של גב' גוטמן באשר לקורס זה.
יתכן וברגיל היה מקום להצמד ללשונו הפורמלית של תקנון הנתבעת ולקבוע שלאחר השיעור החמישי אין מקום להחזר כספי כלשהו.
ומוכנה אני אף לומר יותר מכך, כי דרך כלל, כך יהא נכון לפסוק, שכן זוהי דרך הדברים להתנהל וברגיל על תלמיד לקבל עליו את התקנון, לרבות הסעיפים שאינם נוחים לו, שכן אחרת נשליט דרכי ניהול והתקשרויות פסולות ונפגע בכאלה עתידיות.

עם זאת, בפני מקרה מיוחד. התקנון - אחיד הוא וקורס זה, ככל הנראה, מיוחד הוא - לא בשל תכנו, אלא בשל קורס ספציפי זה שאיתרע המזל ולא צלחה דרכו.
דומתני - כי משלמעלה ממחצית התלמידים, דעתם כה אינה נוחה מהקורס והם מבקרים אותו בדרך כה בוטה - יש בכך כדי ללמד על חריגותו של קורס זה.
ובאם אכן ברגיל אין זה מן הראוי לפצות מי שחרג מן התקנון ובחר לבטל השתתפותו לאחר הזמן - יש מקום לשקול אחרת את הדברים משמדובר בקורס זה.

במיוחד אמורים הדברים משהנתבעת עצמה קיבלה את הטענות האלה ממש, שבאו מפיו של התובע, כאשר הגיעו מתלמידה אחרת וכאמור , לא דנתי בטעמי הנתבעת לעשותה כן - אלא בנכונות הטענות.
משקיבלתי את הטענה כי מדובר במקרה חריג, סברתי כי ראוי היה לפצות את התובע. יתכן וניתן היה לעשות זאת, בזמנו, בדרך של הצעת קורסים חלופיים, פיצויים חלקיים בנוסף לקורסים חלופיים ועוד.
אך התובע לא פוצה ולמעשה שילם את מלוא התשלומים עבור קורס ממנו כלל לא נהנה וככל הנראה על פי קביעותיי לעיל, גם לא יכול היה להנות.

לא מצאתי להשיב לתובע את מלוא התשלומים שדרש, כיוון שבכל זאת למד זמן מסוים וגם בשל כל מכלול הנסיבות לעיל אך אני מורה כי הנתבעת תחזיר לתובע את דמי הקורס אותם שילם לה בסך 10,000 שח וכן תוסיף לו על כך 500 שח הוצאות ובסה"כ 10,500 שח , אשר ישולמו לו במישרין לכתובתו ברחוב בילינסון 10, נתניה.
סכום זה ישולם לתובע עד יום 1.3.08 שאם לא כן, ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה עד יום התשלום בפועל.
המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום טז בשבט, תשסח (23 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

בעוד כחודש ומחצה יגיע מועד הדיון בתיק הגישור, שתועד לעיל, ומובטח לכם, שגם פסק הדין באותו תיק, ואם יעלה הדבר בידנו, גם תיעוד מהלך הדיון,יובא במדור זה. 

 עדכון 3 מ- 19.4.09

 כפי שהובטח לכם, הקוראים, בסיפא של עדכון מס' 2, לתיעוד הגישור שנערך בין מרים הררי לבין מכללת קרית ספר (השמות האמיתיים שמורים במערכת), לעדכן אתכם במה שהתרחש בישיבת ביהמ"ש, ובכן בשורות הבאות אנו עומדים לקיים הבטחה זו.

 לא נחזור כאן על עובדות המקרה ועל מה שעלה בגישור. נזכיר רק את המסקנות שאנו ניסינו להסיק מאופן ניהולה של הישיבה ע"י המגשר, ומהמובאות שהבאנו בהערות השוליים לתיעוד של אותה ישיבה. מובאות שבאו לתמוך בתפיסת העולם שהיתה ביסוד ניהולו של אותו גישור.

 תפיסת גישור זו גורסת, כפי שנאמר כבר במבוא למדור זה "גישור ומשפט", שכל מגשר באשר הוא, חייב להיות מודע לסטנדרטים ולנורמות שיהיו לנגד עיני ביהמ"ש בבואו לדון באותו סכסוך, כמעין שבשבת שתורה למגשר כיצד להנחות את הצדדים לקראת הסדר אפשרי ביניהם.

 נרחיק לכת ונאמר, שמגשר, שאיננו מנחה את הצדדים ברוח אמות המידה שישמשו גם את ביהמ"ש אם ייקרא להחליט באותו סכסוך, איננו ממלא את תפקידו כראוי. התוצאה תהיה, שהצדדים ו/או מי מהם יטעו לחשוב (וכל אדם קרוב אצל עצמו), שבפניה לערכאות ייפתר הסכסוך בתנאים טובים מאלה שהוצעו לו במסגרת הגישור. עיקר הביקורת כנגד המגש יצחק נסבה בדיוק על נושא זה.

 בהליך הגישור שתעדנו לעיל, למרות זאת וחרף מאמציו של המגשר יצחק להאיר למרים ולאביה את המרחק שבין דרישותיהם לבין הסטנדרטים האובייקטיביים מקובלים בנסיבות אלה, דחתה מרים את תנאי הסדר הגישור שהוצעו ע"י רבקה חפץ, נציגת מכללת קרית ספר, ודרשה כי יינתן לה יומה בביהמ"ש, וכך אמנם היה.

 ביום הדיון הופיעה מרים באולמו של השופט, שבפניו הובא הסכסוך וגם נציגי המכללה (רבקה לא היתה ביניהם)התייצבו למשפט כנדרש.

 אין בכלל ספק בעינינו, כמי שנכחו באולם, שלנגד עיני השופט היתה אותה בעייה שעמדה לנגד עיניו של יצחק המגשר, והיא כיצד למנוע ממרים את הנזק הנוסף שבהטלת הוצאות.

 את הסיטואציה שלפניו השופט תפס תוך פחות משתי דקות, מקריאת כתבי הטענות ושמיעה של משפטים  ספורים מכל צד. בהאזינו היטב (תשכחו מהתיאוריות) למה שהוצע למרים ע"י המכללה במסגרת הליך הגישור, פנה השופט למרים והסביר לה ללא כחל וסרק, בדיוק את מה שיצחק המגשר, יכול היה  רק לרמוז לה עליו.

 השופט הטעים ואמר שאחרי שהשתתפה ב-27 מפגשים, אין מרים יכולה לזכות בתביעה להחזר כספי, בניגוד לתנאי הקבלה ומגבלות ההחזר הכספי שעליהם היא חתמה. התשלום ששילמה הוא עבור הקורס כיחידה שלמה, ועל סמך הרשמה זו המכללה מתכננת את הקורס ומתקשרת עם המרצים בו.

 אין  היא יכולה לקנות מכשיר טלביזיה ולאחר חצי שנה לחזור בה מהקנייה, משום שמצבה הכספי הורע (כזכור, יצחק המגשר השתמש בדוגמה של רכישת הליכון ספורטיבי).

 אשר על כן, הציע לה השופט לקבל את הצעת המכללה לאפשר לה לחזור ללימודים  לא יאוחר מבעוד שנה -  קורס פברואר 2010 - ובלבד שתודיע עד סוף נובמבר ש.ז. אם בחרה ללמוד בקורס הבוקר או הערב. היא תוכל ללמוד מתחילת הקורס או מהמקום בו הפסיקה את לימודיה.

 לנוכח דבריו אלה של השופט, למרים לא נותרה ברירה אלא להסכים להצעתו. התוצאה היתה, שנרשמה הסכמה - לפנים משורת הדין כפי שהשופט ציין - לה התחייבו הצדדים והשופט יכול היה - במסגרת אותה הסכמה - למחוק את התביעה וללא צו להוצאות.

 גם ללא התעמקות יתרה ניווכח שההצעות להסדר גישור, שעמדו בפני מרים במסגרת הליך הגישור, היה נדיבות במידה ניכרת, מאלה שהשופט היה מוכן לכלול "בהסכמה" שלמעשה הוכתבה על ידו למרים בביהמ"ש, אבל ללא ספק הוא חסך ממנה תשלום הוצאות, שהוא היה נאלץ לחייבה בהן, אלמלא קיבלה את ההסכם שהוכתב על ידו, דבר שהיה מאלץ אותו לפסוק ולדחות את תביעתה מכל וכל בתוספת צו להוצאות שהיו מוטלות עליה.

 ישים הקורא את לבו לכך, שהשופט במקרה זה פעל למעשה כמגשר, פשוטו כמשמעו. מגשר שיתרונו הוא בכך, שאם היתה מרים חוזרת ודוחה את הסדר הגישור שהוכתב על ידו, בידו היה להפוך לאלתר את הגישור למשפט, ולכפות עליה הר כגיגית אותן נורמות, שבמסגרת הליך הגישור חייב המגשר להיות  מודע להן ולמצוא את הדרך להבהירן לבעלי הדין המסוכסכים.

 לא נוכל להתאפק ולסיים דיווח זה מבלי לחזור לטובת קוראנו על שתיים מהמובאות שהבאנו לעיל. אנו מקווים שעל רקע המציאות שלה היינו עדים בישיבת ביהמ"ש - הן תהיינה מובנות טוב יותר.

 האחת מתורגמת מתוך מאמרו לעיל של : Hunt, Charles J., Jלאמור:

" מאחר ולמגשר היתרון בידיעה לאן צריכים בעלי הדין להגיע, תפקידו או תפקידה ללחוץ עליהם להגיע לידי הסכם. הוא או היא עשויים להשתמש טקטיקות של לחץ, והמחקרים נוטים לתמוך בנקודת המבט, לפיה מגשרים נוטים להתייחס לטקטיקות של לחץ כאל מרכיב חיוני בארגז הכלים שלהם.
ולבסוף, במסגרת הגישה המעריכה, המגשר - שמומחיותו מלמדת מה עשויה להיות תוצאת הסכסוך, אם זה היה מוכרע באופן שיפוטי - ומתוך ראייה זו הוא שם את משקלו במטרה להניע את הצדדים להגיע להסדר"

והאחרת ממאמרה של המגשרת עו"ד פנינה מרפיש :

"שוב תיאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד. אמנם המגשר אינו שחקן ראשי בהליך ובמת הגישור היא של הצדדים. אך מגשר הוא הבמאי, ובתור שכזה, הוא חייב להיות אקטיבי לכל אורך הליך הגישור. מגשר חייב להכניס את ההליך לפעולה מההתחלה, לנתב ולמקד אותו, לנווט אותו לקראת פיתרון לשמור על אווירה דינמית במשך כל ההליך ולשמר את החיוניות גם של הצדדים וגם של ההליך. זאת יוכל לעשות רק כאשר הוא אקטיבי. והוא יוכל להיות אקטיבי רק אם הוא מוכן היטב להליך. ובכך נסגר המעגל בנקודה בה התחילה רשימה זאת.

לסיכום, הליך גישור יהיה אפקטיבי כאשר המגשר בא אליו עם ידע, מידע והכנה, ומפעיל אקטיביות מלאה בדיון כמו גם בהעלאת רעיונות לפיתרון הסכסוך. זניחת כמה תיאוריות נוגדות - שובות לב ככל שיהיו, אך מנוגדות לחיי המעשה - תימנע שברון לב של צדדים שבאים, ובצדק, עם ציפיות מההליך ומהמגשר, ותעשה רק טוב לגישור".

יסכים הקורא או ימאן ומבקריו של יצחק בכלל זה, איש לפי טעמו ותפיסת עולמו.

 

 

 

עו"ד גיורא אלוני, מגשר-חבר המוסד הארצי לגישור על יד לשכת עורכי הדין בישראל ומשמש כחבר עמותת מגשרי ישראל, הינו בעל ניסיון מקצועי ונסיון עסקי ומסחרי.
המאמרים מפרי עטו מתפרסמים בחסות סולחה-פורטל הגישור הישראלי
http://sulcha.co.il ובאדיבותו של ד"ר דוד סילורה.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה