הנסיגה מעזה והמלחמה בטרור
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

הנסיגה מעזה והמלחמה בטרור 

מאת   08/06/2006 |  נצפה 3478 פעמים

לאור הפיגועים האחרונים וחידוש הקאסמים לאזור שדרות, מתעורר הנושא של מלחמה בטרור לאחר הנסיגה מעזה - לסיבוב דיונים נוסף. ירי תותחים לאזורים ריקים, שהם כביכול שטחי מוצא לירי קסאמים - היא בבחינת "אוננות צבאית". יש אמצעים יעילים יותר - חיסול ממוקד, יחידות עילית לעומק האויב ואזהרה להפוך את בית-חנון לעיר רפאים.

* מאת: עו"ד אברהם פכטר

מלחמת "גרילה" - לאמור: תקיפה של יחידות קטנות, ניידות, אמיצות המזנבות בצבא הגדול והחזק, והגורם לו לכאב ראש מתמיד, ובעיקר להטרדה צבאית - נולדה בספרד.
בתקופת כיבוש ספרד ע"י נפוליון, התפתחה שיטת הלחימה הזו, שקיבלה את השם "גרילה" ממוצא ספרדי, ומאז הפך המושג לנחלת הכלל והשימוש בו נפוץ בעולם. להבדיל "מהגרילה" המקורית, שלחמה על חירות ושחרור מעול זרים - עברה השיטה עקב מוטציות שהזמן גרמן משך השנים גם ללוחמה של חוליות טרור - בהבדל עקרוני שהן שמו כיעד גם את האוכלוסיה האזרחית הלא לוחמת, את הילדים, הנשים, התחבורה הציבורית, מקומות הומי אדם, ללא התחשבות אלא בתוצאה של הרס והרג.
ומאחר ומדובר במוטציה, כמו בחיידקים שהתגברו על החיסונים, כך גם בטרור עדיין לא נמצאה הנוסחה המנצחת.
מה שכן נמצא - זאת הדרך והאמצעים להוריד את מפלס ההתלהבות, האמצעים והיכולת לבצע ולהמשיך בפיגועי תופת. לגבי הטוענים, שלא ניתן לחסל את הטרור, ניתן להשיב שעקרונית זה נכון, אבל המטרה לא צריכה להיות השמדה וחיסול טוטאלי - ומספיק חיסול תשתיות, חיסול מנהיגות - הן ע"י פגיעה פיזית ממש והן ע"י מעצרים מבוקרים או מנע.
יש אפשרות מעשית, וכבר הוכח בעבר ובהווה ע"י ממשלות שהשקיעו בכך מאמץ להוריד את מפלס ההצלחה למינימום, ע"י שילוב של פעולות צבאיות, משטרתיות, שב"כ ובמכות כלכליות מבוקרות על גורמי מימון, זרימת כספים, החרמת כספים וסתימת צינורות להזרמת כספים ואמצעי לחימה, לרבות חקיקה מתאימה נוסח ארה"ב ואנגליה שלאחר פיגועי 11.9.
הטוענים, שרק מהלכים מדיניים בהסכמה או במהלכים חד צדדים נוסח הנסיגה מעזה יש השפעה והצלחה ניתנת להשגה - ניתן לומר שאכן יש ממש בטענות אלה. אבל, רק פעולות מדיניות לא יועילו כנראה באזורינו - לכן צריך להמשיך בדרך של שילוב של מהלכים מדיניים עם מהלכים צבאיים מבצעיים מכאיבים כדי לזרז את הצד השני - ולתת להם להבין, כי בטרור לא ישיגו דבר.
לגבי קבוצת מתנגדי ההתנתקות, ללא הסכם או הסדר, הרואים בפיגועים ובהמשך הקסאמים - הוכחה לטענותיהם, כי הנסיגה לא הועילה ולא הביאה לשיפור הביטחון - כפי שהבטיח שרון - ניתן להשיב שטענותיהם לא מבוססות, לא אחראיות וזורעות אשליות מסוכנות בעיני אלה שמתפתים להאמין להם.
הנסיגה מעזה, שמטה מתחת לרשות הפלסטינית לרבות כל ארגוני הטרור, את העילה והטענה העיקרית שלהם, שישראל פלשה לטריטוריה שלהם ומחזיקה בשטחיהם בעזרת כיבוש - שמחייב אותם להתנגד.
כאשר ישראל מתייצבת על גבולותיה הבינלאומיים מול רצועת עזה - אין נימוקים שיכולים לקבל גיבוי בינלאומי להמשך פעולות טרור - אלא אם כן הם דוגלים בנוסחה שהושמעה ע"י מנהיג החמאס בעזה ונשיא איראן - שיש למחוק את ישראל מהמפה.
האפשרות של ישראל להגיב כלפי פיגועים מעזה - גברו הוגמשו ויקבלו גיבוי בינלאומי, גם אם הם יחמירו את מצבם הכלכלי הרעוע, לרבות פגיעה ברכוש ובנפש.
בתחום הזה, ישראל לא מיצתה אפילו 50% מהפוטנציאל שיש לה - ויש לקוות שגם לא יהיה צורך במיצוי החצי השני - כמו פגיעה בתשתיות כלכליות, כבישים, מים, חשמל ולא דברנו על נמל עזה ושדה התעופה (שאמנם לא פועל), אבל בונים עליו לעתיד. וכל זאת בנוסף כמובן, לפעילות צבאית קרקע אוויר וים וחיסולים ממוקדים. המציאות הוכיחה, שהצבת סוללת תותחים מול עזה ושימוש בהם, בשלב ראשון בצורה מדגמית ושולית - הביאה את הרשות והארגונים למחשבה נוספת ולרגיעה זמנית, אבל הירי לשטחים פתוחים - הוא לצרכי רעש ופירוטנכניקה בלבד ואין בו כל תועלת. אין אפשרות למגן את שדרות שהפלסטינים ימגנו את עזה.
אם מנהיגי המיליציות או ארגוני הטרור למיניהם כמו חמאס, ג'יאהד, פת"ח, וועדות התנגדות ורסיסי תנועות קיקיוניות נוספות רוצים להעביר ולאמץ את מודל עזה או לבנון, ליהודה ושומרון - יש להבהיר להם במוקדם ומיידית, מה יהיו התוצאות הקרובות והעתידיות. בנושא זה, אסור שתהיה לנו חרטה שהרי אם המנהיגות הפלסטינאית מביאה זאת על עצמה ולא אנו צריכים לעשות חשבון נפש.
התגובה על הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בת"א או פיגועים דומים בעתיד - צריכה להיות כואבת ומיידית - כדי לא להשאיר ספקות בצד השני לגבי העתיד.
כבר נאמר רבות על כך שהרשות לא עשתה ולא עושה ולא רוצה - לעשות פעולות המתחייבות מהתנהגות של גורמים מיליטנטיים בתוכה ושפוגעים ביכולתה לשלוט ולהנהיג - ועל רקע זה מצטייר אבו מאזן, המנהיג שלאחרי עראפת - כאימפוטנט פוליטי, גם בהתנהלותו, הכביכול אמיצה מול החמאס.
הטענה שהושמעה לפני שנה, שאחרי הבחירות ברשות ב-2005 - אולי אז יעשה משהו חיובי והרשות תתייצב, הוכחה כי לא מבוססת והיתה בגדר שמועות או הערכה בלבד. ניצחון החמאס הוכיח שהקיצוניות היא הדרך שנבחרה והטרור הוא האמצעי הנבחר בעידוד ממשלת איראן.
ישראל, כמדינה דמוקרטית ריבונית, לא יכולה ולא מסוגלת להרשות לעצמה, לא להגיב בחומרה, כדי להחזיר את הביטחון לאזרחיה.
במידה והקסאמים על שדרות ואשקלון ימשיכו, ויש חשש סביר גם לפגיעה בחיי אדם, ילדים וחסרי מגן - יש להודיע לתושבי בית חנון, כי עם כל קסאם נוסף על שדרות/אשקלון/זיקים, יהיה עליהם לפנות את בתיהם, שמא יפגעו ולהפוך את המקום לעיר רפאים, כפי שהיה בזמן ההתשה עם מצרים וירי הקטיושות בצפון לפני הנסיגה.
ואילו הציבור - צריך להחזיר לממשלה בהתנהגות של אורך רוח, התמדה ואמונה שהמנהיגות עושה כמיטב יכולתה למען העם היושב בציון.


הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה