שואה וישועה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

שואה וישועה 

מאת   08/06/2006 |  נצפה 3622 פעמים
שואה וישועה

מאת: גדליהו וד"ר אליעזר רחמן

א. ביום הזכרון לשואה ולגבורה, תשס"ו, חשנו פעם נוספת בכאב הנורא על שבעוד מועד לא השכלנו לראות את הנולד, ובשאננות התקדמנו כעוורים לקראת ההשמדה בשואה הנאצית. שאלנו את עצמנו: כמה בתוכנו נותנים דעתם כיום על הצפוי לנו מתכנית ה"התכנסות" של המיועד לעמוד בראשות הממשלה החדשה?
"התכנסות" היא מילה חדשה לנסיגה חד-צדדית, שרק לפני כשנה כונתה בשם "התנתקות". למלחמה על קיום ישראל בארצו קוראים בשם "מלחמת מצווה", ורמב"ן הוסיף לספר המצוות " ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". איננו מעלים על דעתנו שהרמב"ן היה מאשר להפקיר שטחי מולדת שבידינו, ולהשאירם למרצחים=מחבלים, אפילו היו מבטיחים ונשבעים שבכך יתחייבו לשלום-אמת איתנו. על אחת כמה וכמה, שראש הממשלה המיועד מצהיר שהוא יבצע את ה"התכנסות", גם באופן חד-צדדי וללא תמורה כלשהי. להלן, הרהורים שהיו לנו ביום הזכרון לשואה ולגבורה. לאחריו, בימים לפני יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, שוחחנו בנושא " כנגד ארבע דעות הנטענות במדינת ישראל", תמצית השיחה הנ"ל תובא במאמר נפרד ואילו קיצור שלה, יכלל בסוף המאמר הנוכחי.
ב. שואה וישועה :
ב-כ"ז ניסן היה יום הזכרון לשואה ולגבורה והתיחדנו עם זכר ששת מיליוני אחינו ואחיותינו (בכללם כמיליון וחצי ילדים) הקדושים והטהורים, הי"ד !, שנרצחו ושנחנקו ושנקברו חיים בשנים תרצ"ט-תש"ה. מי יידע לבכותם כראוי - לדאבוננו , לא כל תפילה
ל-ד' נענית, ובשואה האיומה, מיליוני מתפללים נרדפים, מופקרים ומדוכאים, חשו על בשרם את חרון אף ד', כנאמר בפרשת "וילך" (דברים,ל"א, ט"ז-י"ח):" ויאמר ד' אל משה, הינך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי א-לוהי נכר הארץ, אשר הוא בא-שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו: וחרה אפי בו ביום-ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא, הלוא על כי-אין
א-להי בקרבי מצאוני הרעות האלה: ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל א-להים אחרים:" לדאבוננו, בחרון אף ד' והסתרת פניו לא מתקבלת תפילת צדיק, ככתוב בישעי-הו (נ"ז,א'): "הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי מפני הרעה נאסף הצדיק." הצדיק יודע אפשרות נוראה זו, חושש מפניה ומתפלל תמיד ל-ד' שיבטלה, או לפחות לעכבה, כפי שמשתקף בנאמר בתהילים (ל"ב, ו') : " על-זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, רק לשטף מים רבים, אליו לא יגיעו:". למדנו בקהלת (ז', י"ד) " ביום טובה היה בטוב, וביום רעה, ראה גם את זה לעומת זה עשה הא-להים..."! כעבור שבוע מיום הזכרון לשואה ולגבורה, חל יום הזכרון לחיילי צה"ל במלחמות הקוממיות, ולמחרתו, בחמישה באייר, יום הכרזת המדינה (בתש"ח), יום זכרון לחג הישועה המדינית. על שואת חורבן בית ראשון, קונן הנביא ירמיהו: "גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי" (איכה ג', ח'). על הישועה המדינית, חצי-שנה וכמעט עוד חודשיים - שלושה מה"התנתקות" ההרסנית של גוש קטיף וצפון השומרון, (ופינוי עמונה), נאלץ השנה להסתפק בתהילה (ב', י"א) "עיבדו את ד' ביראה וגילו ברעדה", ונתפלל ל-ד' לימים טובים מאלה ולישועה בקרוב, כדי שנוכל להודות מהתהילה (ק', ב') " עיבדו את ד' בשמחה בואו לפניו ברננה".
התופעה המחזורית של גלות-גאולה: 210 שנים מצרים; 70 שנה בבל; 1800 שנים רומא, היא עדות לתופעה יחידאית בהיסטוריה העולמית של התגשמות חזונות הנביאים על שיבות ציון. המחזור שואה-ישועה לא היה בתדירות שווה, כי המדובר לא היה בחומר ביד היוצר, אלא, בבני-אדם בעלי בחירה חפשית (אנשים, חברות, עמים, ארצות), היכולים להפתיע לא רק בשואות, אלא גם במאמצים של מסירות נפש לחולל ישועות. תקומת מדינת ישראל (משואה לישועה) החזירה לעמנו ריבונות מדינית. אך עדיין מצפים אנו, גם לקוממיות רוחנית של חזרה בתשובה ממלכתית ל-ד', לתורה ולמצוות.

ג. סיכום תמציתי למאמר "כנגד ארבע דעות הנטענות במדינת ישראל":

השמאלנים, וכיוצא בהם, האוחזים, מי יותר ומי פחות, בביקורת הקטלנית נגד החרדים שאינם משרתים בצה"ל, בכל זאת, מעדיפים בהסכמים קואליציוניים את החרדים, על הדתיים-לאומיים, אכן, מתמיהה תופעה זו. אחת הסיבות להתנהגות זו, קשורה, בקושי שלהם להודות, כי אפשר לקיים את כל המצוות הציוניות שהם מקיימים, ויחד עם זאת להקפיד על שמירת תורה ומצוות. כידוע, הציונים רואים בהקמת מדינת ישראל את התגשמות החזון הציוני שחלם, כתב ולאורו פעל הד"ר ב.ז. הרצל. הרצל נולד ב-י' באייר תר"ך 1860, כ"ה ימים לספירת העומר. כלומר, באמצע חמישים ימי הספירה, מפסח שמציין את חג החרות-הגשמית (יציאה מעבדות לחירות) - לשבועות, חג מתן תורה, המשקף חירות רוחנית. ההסכם הקואליציוני שבין "קדימה" ו"העבודה" מציב בראש יעדיו "התכנסות" - "התנתקות" - נסיגה - וויתור על שטחי מולדת לטובת מרצחים=מחבלים (המזדהים עם התכניות הגרעיניות השטניות של איראן). הסכם זה בין "קדימה" ל-"העבודה" הוא בעינינו נסיגה ציונית ובסתירה לציפיות הגאולה בחגי העצמאות. בחגי העצמאות אנו מתפללים ל-ד' תפילה לשלום המדינה ומבקשים אנו מ-ד' "... ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך, ופרוש עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמתך לראשיה שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך, וגו'... ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך וגו'...".
משאלתנו ותקוותנו ש-ד' יקבל ברחמים וברצון את תפילותינו וגם את איחולינו זה לזה "מועדים לשמחה לאלתר לגאולה השלימה ! ".

גדליהו רחמן -בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פירסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א בטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).
בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ.מזרחי".
ד"ר אליעזר רחמן בעל תואר PH.D בכימיה מטעם מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית.עבד במכון וייצמן ובמכון הביולוגי בנ"צ,וכן השתתף כחבר מערכת ב-בטאון מ.ת.ת הנזכר לעיל.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה