ארגון עובדים דמוקרטי ואח' נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

ארגון עובדים דמוקרטי ואח' נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע 

מאת   19/04/2009 |  נצפה 3968 פעמים
גם מעסיק לא מאורגן חייב להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמו משא ומתן


סק 504/09, ארגון כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי ואח' נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי, ליד מכון ויצמן למדע

השופטת לאה גליקסמן - סגנית הנשיאה


23.03.2009

העובדות:
1. ביום 30.6.08 נשלח מכתב בו הודע למכון ויצמן כי עובדי גן המדע במכון ויצמן בחרו להתאגד בארגון העובדים כוח לעובדים; כי רוב עובדי הגן החליטו להתאגד לשם שמירה על זכויותיהם ותנאי עבודתם, וזאת על רקע בעיות שונות בשכרם ובתנאי עבודתם. המכתב הראשון היווה תחילתה של התכתבות ענפה בין ארגון העובדים כוח העובדים, נציגות עובדי גן המדע ובאי כוחם לבין מנכ"ל המכון ובאי כוחו של המכון.
2. ביום 8.9.08 ניתנה על ידי ארגון כוח לעובדים "הודעה על סכסוך עבודה ושביתה". בהודעה נאמר כי ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע אליהם הוא ארגון כוח לעובדים. השאלות העומדות להכרעה בהליך: האם נדרשת "הכרה מקדמית" בארגון עובדים, בטרם יוכל לפעול מול מעבידים? האם ארגון כוח לעובדים הוכיח כי הוא ממלא אחר התנאים שנקבעו בפסיקה? האם מוטלת על מעביד חובה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון עובדים בשלב "הטרום קיבוצי"? האם גן המדע הוא יחידת מיקוח נפרדת?

החלטה:
1. אחד התנאים להכרה בארגון עובדים הוא "קיום של קבע". בהתאם לפסיקה יש להימנע מלהציב בפני "ארגון פורץ" תנאי סף אשר יסכלו את האפשרות להקמתו. כפועל יוצא מכך נקבע כי אין לדרוש מארגון פורץ בשלב הקמה את הוכחת אלמנט "קיום של קבע".
2. קביעת מעמדו של גוף כארגון עובדים נעשית הן על יסוד בחינה פורמאלית (קיומו של תקנון, הוראות התקנון) והן על יסוד בחינה מהותית - בחינת התנהלותו ופעילותו של ארגון העובדים בשטח. הוספת תנאי מקדמי של הכרה כארגון עובדים קודם שיוכל ארגון העובדים לפעול מול המעביד מעקרת למעשה את יכולתו לפעול ולהוכיח חלק מהקריטריונים הדרושים להכרה בו כארגון עובדים. נדחתה טענת המכון כי תנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול מעביד הוא קבלת הכרה מבית הדין לעבודה למעמדו כארגון עובדים.
3. זכות היסוד לחופש ניהול משא ומתן קיבוצי מהווה אחד משלושת הנדבכים המרכיבים את זכות היסוד לחופש ההתארגנות, והם: החופש להתארגן; החופש לנהל מו"מ קיבוצי; הזכות לנהל מאבק מקצועי עד כדי שביתה. מימוש הזכות לניהול מו"מ קיבוצי הוא מרכיב חיוני במימוש הזכות לחופש ההתאגדות.
4. העדר הסדר חקיקתי שהטיל על המעסיק חובה לנהל מו"מ קיבוצי בשלב הטרום קיבוצי אין משמעותו בהכרח היעדר חובת ניהול מו"מ קיבוצי על ידי המעביד בשלב הטרום קיבוצי. הזכות לניהול מו"מ קיבוצי היא מרכיב מהותי וחיוני למימוש הזכות לחופש ההתאגדות והגשמת תכליתה - יצירת איזון בין כוחו של המעסיק לבין כוחם של העובדים. במציאות השוררת בישראל כיום, קביעה כי לא מוטלת על מעסיק חובה להכיר בנציגות העובדים ולנהל עמה משא ומתן משמעותה המעשית היא ריקון מתוכן ממשי של הזכות לחופש ההתאגדות.
5. נפסק כי גם במקום עבודה לא מאורגן, אשר מערכת יחסי העבודה בו מושתתת על חוזים אישיים, המעסיק חייב להכיר בנציגות העובדים ולנהל מו"מ עם נציגות העובדים, ככל שהעובדים החליטו להתארגן במסגרת ארגון עובדים.
6. ארגון עובדים כוח לעובדים מקיים את הדרישות שנקבעו בפסיקה להכרה בו כארגון עובדים, אולם בשלב זה אינו ארגון עובדים יציג, הכשיר לחתום על הסכם קיבוצי. אין לראות בגן המדע יחידת מיקוח נפרדת. מכון דוידסון מהווה יחידת מיקוח אחת.
7. נקבע, כי מכון דוידסון נקט פעולות לסיכול התארגנות העובדים, ובכלל זה מנע את כניסתם של חברי ארגון העובדים למכון דוידסון בניגוד להוראות חוק הסכמים קיבוציים ופעל להפסקת הייצוג המשפטי שניתן לעובדים.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה