מדיטציה- השוואה בן בודהיזם ליוגה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מדיטציה- השוואה בן בודהיזם ליוגה 

מאת   15/03/2009 |  נצפה 5761 פעמים
ההארה והדרך להארה - השוואה בן היוגה סוטרה של פטנגלי והאבידהמה פיטיקה.

מבוא
לפני מספר שנים במסגרת שהייה בהודו תרגלתי סוגים שונים של יוגה. מאוחר יותר חייתי תקופה של 10 חודשים במנזר בודהיסטי בתאילנד.
נוכחתי לדעת שלמרות הדמיון הרב בתפיסת הסבל ואידיאל השחרור, ולמרות דמיון רב מבחינת צורת החיים הראויה, וההשקפה המוסרית, קיימים הבדלים משמעותיים בתחום התרגול היוגי והמשמעות המיוחסת לו.

על מנת לעמוד על הבדלים אלו בחרתי להשוות בן שתי טקסטים הנחשבים סמכותיים.

האחד הוא היוגה סוטרה של פטאנגלי, טקסט קצר המונה 195 פסוקים מחולקים לארבעה פרקים.
מרבית החוקרים מאתרים את זמן כתיבת הטקסט במאה הרביעית או החמישית לספירה.
הטקסט נחשב כמציין העיקרי של תקופת היוגה הקלאסית.
הטקסט מכיל יסודות תימטיים וניסויים עתיקים ביותר, המגיעים אחורנית לפחות עד זמן ה ריג-וודה כלומר למאות הארבע-עשרה או השלש עשרה לפני הספירה.
הטקסט מכיל בנוסף יסודות מאוחרים יותר, בניהם עקרונות בודהיסטים בולטים כגון הנוכחות הקבועה של הבורות והצער. נדון בהם בהמשך.

השני הוא האבידהמה פיטיקה (אסופה). זהו טקסט מרכזי בקנונן הבודהיסטי נקראה גם האסופה הפילוסופית.
בניגוד לחלקים אחרים בקנון הבודהיסטי, אשר מקרותיהם משויכים בוודאות לבודהה ולנזירים בני זמנו, קיימת מחלוקת בקשר לאסופה בודהיסטית זו.
מבחינה מסורתית האבידההמה נחשבת לתחום ההגות הייחודי של הבודהות (Buddha-visaya). מקורה הישיר של האבידהמה הוא מוחו של המסטר הבודהיסטי (manasa desana) אותו הגה הבודהה, בשבוע הרביעי מתוך שבעה שבילה מתחת לעץ הבודהי, לאחר ההארה1.
המסורת הטרהוודית גורסת שהאבידהמה הועברה מהבודהה לסריפוטה (אחד משני הנזרים הראשיים תחת הבודהה) וממנו נמסרה לנזרים אחרים.
קיימות דעות גם מתוך המסגרת הבודהיסטית, הגורסות כי האבידהמה היא טקסט מאוחר יותר, אשר לא חובר בידי הבודהה2.


המשותף לכתבים אלו, מלבד השפעתם הפילוסופית ומעמדם הסמכותי הוא אופיים התמציתי וניסיונם לסדר ולארגן את הידע העצום שנאגר בזמנם במבנה היררכי מסודר. בכך הופכים טקסטים אלו מקור נוח ללמידה ולהשוואה3.


מהי ההארה

על מנת להבין את ההבדל המהותי בן הפרקטיקה הבודהיסטית לפרקטיקה היוגית (כפי שהיתה ועדין נשמרת בחלקה עד ימים אלו) רצוי להבין את רעיון הגאולה המאפיין כל אחת מתפיסות אלו.

מעניין להבחין ששתי הכתבים מבחינים בן שני סוגי מצבים בעלי ערך,האחד הוא מצב המקנה שחרור והשני הוא מצב המקנה כוחות על טבעיים.

תפיסת ההארה ביוגה סוטרה באה לידי ביטוי כבר בפסוקים הראשונים4.
פסוק 1.2 "היוגה היא כיבוי הפעילות המנטלית."
1.3 "אז, במצב ההפסק הסובייקט הטהור נמצא במצבו המנותק, הטבעי והשלם."
למעשה בפסוקים אלו מגדיר פטאנגלי את היוגה ואת מטרתה.
החוקר wood 5 רואה בשורות אלה הצהרה חשובה של פטנגלי.
כלומר, אנחנו לא עצמינו כי הפקרנו את עצמינו לנסיבות הקיום.
נסיבות הקיום פרושן אינו העולם בהקשר הספציפי של חיינו בלבד, כי אם, ובעיקר הרעיות השוכנים בראשינו.
WOOD מפרש את הקטע כך: כדי להגשים את מצבינו האמיתי מה שדרוש הוא לשלוט ברעיונות.
בהמשך, WOOD כותב:
All the facts that? Here Patanjali takes for granted that Ideas in the mind govern all have to do with our bondage ,for Ideas rules the world ,and forms or facts flow in obedience to them. ?

כלומר התנאי המרכזי להשגת השחרור הוא שליטה בהכרה או הפסקת גלי המחשבה.

החוקר יוחנן גרישפון6 רואה בקטע ובפסוקים הסמוכים לו דרישה להפסקה של כל פעילות מילולית מנטאלית ונפשית. דרישה זאת חלה גם לגבי פעילויות מועילות ושימושיות בעולם, ובמיוחד אמצעים מקובלים להשגת האמת. לדוגמא פעילות השכל ,כמו ההקש והשיח הלוגי הדיסקורסיבי, המגע החושי עם העולם, הראייה של הדברים בעולם החיצוני, וכן ידע ממקור מסורתי.
גרנשפון מפרש את הגאולה היוגית בהפרדה של האדם לשתי היסודות שמרכיבים אותו, אוביקטיביות טהורה וסובייקסיביות טהורה. כלומר האידיאל היוגי לפי גרינשפון הוא דיסאינטגרטיבי.


תכלית ההארה

רעיון מרכזי ביוגה סוטרה הוא הסמאדי, מצב התודעה הנעלה המהווה את השלב השמיני והאחרון בדרך
היוגית.
תכלית היוגה הוא הסמאדי,ומטרתו האולטימטיבית של מתרגל היוגה, להלן נקרא לו יוגי.
היוגה סוטרה מחלקת לסמאדי מעורבב וסמאדי שאינו מעורבב.
7:נעזר בפרושו של ויסה לניתוח מצבים אילו

(Samprajnata Samadhi)המצב המעורבב או הנתמך נקרא סמפרגנה סמאדי
קיימת הבחנה בן ארבעה מצבים:
המצב הראשון ,המצב הפולמוסי (סוויטראקה) זהו מצב ההבחנה נעשית על פי מידת ההיטמעות באובייקט.
המדיטציה בו אובייקט המדיטציה נתמך באמצעות מחשבה. כלומר, יש במצב זה מעין ערבוב של הסובייקט עם תכונותיו הרעיוניות של האובייקט. לפי תפיסה זו קיימת מהות רעיונית מסוימת לכל אובייקט אותה חווה היוגי במצב מדיטטיבי זה. למצב השני (ניוויטראקה) , מגיע היוגי לאחר שכל קישור מילולי או אסוציטיבי חדל, ואין יותר אפשרות למחשבת האני להתקיים בצד תפיסת האובייקט- היות והוא מופרד מכל אסוציאציה. במצב השלישי (סוויצ'רה) אין היוגי מוגבל יותר לצורה המרכיב הפיזי של האובייקט והוא מסוגל לתפוס ישירות את המהות האנרגתית המעודנת של האובייקט אך עדיין בתוך מסגרת של זמן ומרחב ושל רגש הזדהות.
במצב הרביעי האובייקט נתפס בצורתו האנרגטית המעודנת אך ללא מסגרת תפיסתית של זמן ומרחב וללא רגש הזדהות של עונג או סבל.
מצב שאינו נתמך או ללא שורש נקרא אסמפרגה סמאדהי.
(Asamprajnata Samamdו)בניגוד לארבעת המצבים הרגילים, בהם עדין מבדיל היוגי בן התודעה המטוהרת לגמרי שלו לבין העצמי, במצב הסמאדהי ללא שורש אין קיימת יותר הפרדה כזאת.
במצב כזה כל גלי המחשבה נעלמים, והדבר היחיד שנותר זה ההטבעות התת הכרתיות (סמקרה).
לפי פטאנגלי הטבעות אילו נעלמות בשלב מסויים. כאשר הן נעלמות, נוצרת סטטיות אמיתית ללא שורש.
ביוגה סוטרה של פטאנגלי פסוקים 3.1 -3.2:
3.1 דהרנה היא ריכוז התודעה בנקודה אחת
3.2 כאשר ריכוז זה נעשה באופן אחיד במושא ,זוהי מדיטציה(דיינה).

לצורך ההשוואה, באבידהמה קיימים מצבים המוגדרים כג'נה .
ניתן למצוא קווי דמיון רבים בין מצבים אלו לרמות הסמאדי המתוארים לעיל.
באבידמה מובאים חמישה מצבים , או רמות ריכוז, הנבדלים באלמנטים המנטליים התומכים בהם. מצבים אילו נקראים רופא ג'נה (רמת ריכוז המביא ללידה בעולם החומר העדין). המצבים המתוארים הם:
1. First Jh?na moral consciousness together with
initial application, sustained application, joy, happiness,
and one-pointedness.
2. Second Jh?na moral consciousness together with
sustained application, joy, happiness, and one-pointedness,
3. Third Jh?na moral consciousness together with
joy, happiness, and one-pointedness,
4. Fourth Jh?na moral consciousness together with
happiness and one-pointedness,
5. Fifth Jh?na moral consciousness together with
equanimity and one-pointedness.
)A Manual of Abhidhamma
Being
Abhidhammattha Sa?gaha
of
Bhadanta Anuruddh?cariya
Edited In The
Original P?li Text With English
Translation And Explanatory Notes
By N?rada Mah? Thera, עמ 60

מצבים אלו עוברים חלוקה לשלוש, כדי לתאר הן את המצבים המהווים גורם קארמטי, הן את המצבים המהווים תוצאה קארמטית של מצבי הריכוז, והן את אותם המצבים הניחווים ע"י אדם שלא מייצר קארמה (ארהנט).

המצבים המתוארים הם מצבי ריכוז, הנעשים יותר ויותר איטנסיביים, ובכך דורשים פחות תמיכה מנטאלית כדי לקיים את עצמם. ברמה הראשונה נדרש המתרגל לשמור על המאמץ להחזיר את הריכוז שוב ושוב לאובייקט המדיציה. על המתרגל לשמור על חמישה פקטורים: המנטלי- של היצמדות לאובייקט המדיטציה, הנאה, שמחה, וחד נקודתיות. במצב הריכוז הגבוה ביותר כל מה שנותר מלבד מצב הריכוז הוא החד נקודתיות.
הגורם המשותף לכל הג'נות הוא ריכוז חד נקודתי על אובייקט.

השוואה בין הכתבים לאור הנתונים:
המילה הפאלית ג'נה היא גילגול של המילה הסנסקרית דיינה -(מדיטאציה) המופיעה בטקס של פטנגלי.
שורשה של המילה מהפועל "ג'הה" - לחשוב.
ניתן לראות כי המצבים המתוארים תחת הרופא ג'נה המופיעים באבידהמה דומים במהותם למושגי הדיינה ודהרנה מהיוגה סוטרה.



ריכוז זה הופך להיות יציב יותר ויותר ככל שהגורמים המכשילים נעלמים.
הנזיר והפרשן בודהגוסה8 מפרש זאת כך: לחשוב באינטימיות על אובייקט. זהו מצב חסר מחיצה עם האובייקט בהתגברות על הגורמים המכשילים (הקרויים ניווראנה).
הנזיר והמלומד נרדדה מהה טרה מסביר מהם הגורמים המכשילים וכיצד הם מוסרים על ידי מצבי הג'נה9
N?vara??ni?is derived from n? + ??var, to
obstruct, to hinder. They are so called because they obstruct
the way to celestial and Nibb?nic bliss. According to the
commentary this term means that which prevents the arising
of good thoughts in the way of jh?nas etc., or that which
does not allow the jh?nas to arise, or that which obstructs
the eye of wisdom. See A Manual of Buddhism, pp. 113-115
and The Buddha and His Teachings pp. 538-541.
Usually N?varanas are regarded as five excluding
ignorance.
Both sloth and torpor, restlessness and brooding are
grouped together because their functions (kicca), causes
(?h?ra = hetu), and their opposing factors are similar. The
function of sloth and torpor is mental inactivity; that of
restlessness and brooding is disquietude. The cause of the
first pair is laziness; that of the second pair is vexation
about the loss of relatives etc. Energy is opposed to the first
pair; tranquillity, to the second pair.
Sense-desire is compared to water mixed with various
colours; illwill, to boiling water; sloth and torpor, to water
covered with moss; restlessness and brooding, to perturbed
water caused by wind; indecision, to turbid and muddy water.
Just as one cannot perceive one?s own reflection in
muddy water, even so when one is obsessed by Hindrances
one cannot perceive what is conducive to the good and
happiness of oneself and others.
These Hindrances are temporarily inhibited by the
jh?nas. They are completely eradicated by attaining the four
stages of Sainthood. Doubt or indecision is eradicated by
attaining Sot?patti; sense-desire, illwill and brooding, by
attaining An?g?mi; sloth, torpor, and restlessness by Arahatta.


כלומר ככל שמתקדם מצב הריכוז כך קטנה האפשרות של הגורמים המכשילים (כעס, חמדנות, עצלנות, דיכדוך, חוסר שקט וספק) לחדור לתודעה.

האבידמה, בפרוט ובדיוק האופיניים לה, ממשיכה לתאר עוד ארבעה מצבי ג'נה עדינים עוד יותר. אלו נקראים אהרופא ג'נה (ג'נה של ספרות חסרות חומר).

אלו הם המצבים10:
(1) Moral Jh?na consciousness dwelling on the
?Infinity of Space?,26
(2) Moral Jh?na consciousness dwelling on the
?Infinity of Consciousness?.27
(3) Moral Jhana consciousness dwelling on ?Nothingness?,
28
(4) Moral Jh?na consciousness wherein ?Perception
neither is nor is not?.

המצבים המתוארים הם מצבים מעודנים ביותר בהם אובייקט המדיטציה עצמו הופך להיות משמעותי.
הווישודי מאגא ,טקסט בודהיסטי מאוחר המסביר ומפרש את האביהידמה מפרט ומרחיב על מצבי הג?נה.
נינה ון גורקן בסיפרה אבידהמה בחיי היום יום מסבירה:11
בתחילה מחליף המתרגל את האובייקט הפיזי של המדיטציה באובייקט מנטאלי. זהו האור המנטאלי הקורן מהאובייקט ברמת ריכוז גבוהה (הרופא ג'נה החמישית). האור הקורן הולך ומתפשט עד אין סוף והוא מהווה את האובייקט החדש. מצב ההיטמעות באובייקט זה עדין ביותר ומי שמשיגו משיג מצב היטמעות בו האובייקט המעורב בהכרה הינו מושגי בלבד ונקראה "אין סופיות של המרחב" (אין אור זה הקורן מהאובייקט אלא מושג הכרתי גרידא).
המצב השני (האהרופא ג'נה השני) מושג כאשר אובייקט הריכוז הוא מצב התודעה של האהרופא ג'נה הראשון. אז נטמע המתרגל במצב מעודן עוד יותר הנקרא "האין סופיות של התודעה", במצב השלישי לוקח המתרגל את התודעה שהיתה האובייקט של הארופא השני אך הפעם הוא מתרכז בריקות של מצב תודעה זה. היות ומצב זה כה עדין אין המתרגל יכול למצוא דבר מלבד הריקות האין סופית.
במצב האחרון לוקח המתרגל את המצב המושג באהרופא ג'נה השלישית כאובייקט המדיטציה, בכך הוא משיג את הרמה המעודנת ביותר האפשרית של הריכוז האובייקט.
מצב זה אינו יכול להיקרא תפיסה היות והוא חסר את האפיון של קביעה היות והאובייקט שלו היא ריקות חסרת תכונות. למרות זאת מצב זה הינו מצב תודעה קיומי.לכן נקראה מצב זה מצב של "לא תפיסה ולא אי תפיסה".

ניתן להקביל מצב זה למצב עליו מדובר בפסוק 3.3 ביוגה סוטרה12:
3.3 כאשר המושא זורח בתודעה כשזו ריקה מטבעה העצמי-זהו טראנס-סמאדהי.

למעשה במצבי הג'נה הגבוהים הופך אוביקט ההיטמעות עימו מעורבבת ההכרה לעדין יותר ויותר. מצבים אילו מדומים לדילול של הצבע במים רבים יותר ויותר.
לבסוף משיג המתרגל מצב של הוויה שבו מעורבות של אובייקט בהכרה הופך להיות אפסי.
במונחים פטאנגליים המצב מתואר כמצב בו אין הסובייקט נצבע ע"י אובייקט כל שהוא.
השוואה:
בשני הכתבים ראינו כי מדובר במצבים אקסטטיים המתעדנים יותר ויותר, והופכים פחות ופחות מהולים באובייקט הריכוז של ההכרה,עד למצב בו אין לדבר אלא על הכרה נקיה או ריקה מאובייקט. לפיכך ניתן להניח כי היוגי המשיג את הרמות הגבוהות בדרך היוגה, והנזיר הבודהיסטי המתרגל ג'נה מתנסים בסוג חוויה דומה מאוד.




ההבדל בתפיסת מצבי הריכוז

ראשית נסביר על מישורי הקיום לפי באבידהמה, ואפרט כיצד ניתן להשיג לידה במישור קיום גבוה באמצעות מצבי הג'נה.
עפ"י האבידמה קיימים 31 מישורי קיום אשר ניתן לחלק לשלש סוגים: משורי הקיום החושני, מישורי הקיום של החומר העדין ומישורי הקיום חסרי החומר. יש לציין כי הניורוונה אינה שייכת לאף קטגוריה מפני שהיא הפסקת הקיום הפסיכו-פיזי באופן סופי ומוחלט ובכך גם הפסקת הלידה בכל קיום שהוא.


המספרים המופיעם מציינים פרקי זמן מקסימליים לקיום בעולם נתון.
פרקי זמן אלה נמדדים ביחידת זמן המכונה "קאפה".
קיימים שלושה סוגי קאפה: אנטרה, אסיקויה ומהה.
)Antara kappa, asa?kheyya kappa, and mah? kappa(.
סוגי קאפה אלו מציינים פרקי זמן גדולים לעין ערוך. מהה קאפה גדולה פי 4 מאיסקווה קאפה ואיסקווה קאפה גדולה פי 20 מאנטרה קאפה.
לשם המחשה, מהה קאפה הוא פרק זמן העולה על הזמן שלוקח לכסות שדה ענק בגרגרי חרדל כאשר זורקים לשדה גרגר אחד פעם במאה שנה13.

הנחת היסוד של האבידהמה היא שכל פעולה גורמת לתגובה. אופי התגובה נקבעת על פי המניע של הפעולה.
הן הפעולה והן התגובה בעלי ערך סובייקטיבי; מצב תודעה פעיל גורם למצב תודעה סביל בעל אופי דומה. מעשים שהמניע להם הוא נדיבות אהבה וחוכמה, יוצרים כתגובה התנסות מאושרת ואלה ששורשם כעס בלבול וחמדנות מביאים להתנסות הגורמת סבל.
דוגמה נפוצה היא שתילת עץ כפעולה אקטיבית. אולם הבשלת הפירות אינה דורשת פעולה מצד השותל, כלומר הפעולה היא פאסיבית. דוגמה נוספת בהקשר לקרמה- אם נשתול עץ שפירותיו מתוקים, נקבל פירות מתוקים.

מצבי הג'נה שיכים לקבוצת המעשים המוסריים(קוסלה). כלומר מעשים שתוצאתם הקארמתית מטיבה.
כאשר מצב התודעה של הג'נה הופך להיות המצב הקובע את הלידה מחדש, יביא מצב זה ללידה במישור עדין.
בסולם הדרגות האבידהמי נחשבת לידה בעולם החומר העדין עדיפה על כל לידה בעולמות חושיים, אפילו מעולמות חושיים הנחשבים כ"גן עדן".
אולם, מחברי האבידמה פיטיקה רואים במצבי הג'נה פעולות קארמטיות שאין בכוחם לשחרר כליל את האדם מהלידה והמוות בכל עולם באשר הוא.

כאשר מתרגלים מצבי ג'נה, רמת הריכוז המושגת היא הקובעת את סוג הלידה.
מתרגל אשר הגיע לרמת הריכוז החומריות יולד במישורי החומר העדין (רופא ג'נה).
,מתרגל אשר מגיע לרמות הריכוז שאינן חומריות (האהרופא ג'נה) יכול להוולד במישורים או מצבי קיום בהם לא קיים מרכיב חומרי כלל, אלא רק תודעה.
כל לידה כזאת מביאה לקיום טהור ביותר למשך זמן ארוך במיוחד.


למרות שמדובר בזמן כמעט בלתי נתפס עדייין היוגי המצליח באמצעות השגת ג'נה להיולד בעולם כזה חייב למות בשלב כלשהו, כלומר הוא לא נחלץ סופית ממעגל הלידה והמוות.





היוגה סוטרה של פטאנגלי רואה את מצבי הריכוז הגבוהים בצורה שונה.
בפסוק 4.6 אומר פטאנגלי - הנפש הנוצרת מן המדיטציה מחוסרת רישומים קארמיים.
כלומר יש על פי תפיסתו אפשרות למחוק רישומי עבר קארמיים באמצעות המדיטציה.
זה לא רק מחיקת רישומי העבר הקארמיים 14 מפרש פסוק BSK Iiyenger
אלא גם כשליטה של ההכרה על הדברים המחשלים, בניהם תאווה, כעס, חמדנות, גאווה, קנאה.
פירוש זה מדגיש דמיון רב לתאור שלבי הג'נה המתוארים באבידמה.

לפיכך ניתן לראות כי מצבי בג'נה שנתפסים ביוגה סוטרה כמובילים לשחרור מוחלט, נתפסים באבידהמה כמצבים,שאינם הכרחיים לשחרור המוחלט,נרחיק לכת ונוסיף לומר כי קיימים מורים לבודהיזם אשר מזהירים מפני היסחפות אחר מצבי ריכוז אקסטטיים,כסכנה לסטייה מה"דרך" לשחרור המוחלט.




מושג ההקשרות(קילשה) בכתבים


בפסקה זאת רצוני להראות את יחסם של הכתבים למושג ההקשרויות וחשיבותה של ההשתחררות מהם. מושג היקשרות (הקילשה) הוא מושג מרכזי באבידהמה. בטקסט זה מצינות עשר היקשרויות אשר ניתנות לקיטלוג, ואשר נובעות מכעס חמדנות ובורות.
הקילשות הם הונאה עצמית ,ספק, היצמדות לטקסים ומנהגים שלילים, תאוות חושים, רצון רע, היצמדות לעולמות החומר העדין,היצמדות לעולמות חסרי חומר, גאווה, חוסר שקט, ובורות15.
לעומת זאת, ביוגה סוטרה נאמר כי המתרגל אשר משיג את מצב הסמדי ללא שורש, משתחרר מכל ההתניות, מרשומי הקרמה של העבר, מהקלישות, ואפילו היסודות עצמם חודלים מפעולתם. קיים שינוי מהותי בקונסטטוציה של היוגי. שינוי זה מביא למצב בו הגונות חדלות מלתפקד.

יש להרחיב בנקודה זאת על הקשר בן הקשריות להתניות ביוגה סוטרה, מושגים הקשורים זה בזה.
עפ"י תפיסת היוגה סוטרה והתפיסה הפילוסופית אשר מזינה אותה- הסנקייה-יוגה, קיימים שלשה אלמנטים המתנים את נפש האדם. האלמנטים הם שלוש איכויות בראשיתיות, הקרויות גונות. שלושת הגונות הן: טמס- איכות של אינרנטיות, רג'ס- איכות של תנועה, סטווה - איכות של איזון וקלות.
לפי תפיסה זו, בכל אובייקט בעולם קיימות שלושת התכונות הללו ביחסים משתנים.
היוגי, בדרכו אל השחרור, שואף להכיל ככל האפשר מאיכות הסטווה וכמה שפחות משאר האכויות (זאת למרות שגם על התניית הסטווה הוא צריך להתגבר כדי להגיע להגשמה עצמית).
השני הם ההתניות הקרמאתיות והשלישי הם ההקשריות (קלשות)16.

בפסוקים 2.3 עד 2.9 הוא מזכיר אותם.-תפיסת מציאות שגויה(אוידיה), תפיסת אגו (אסמיטה), היצמדות (ראגה), שנאה(דווישה), ותשוקה להמשכיות החיים(אבהיניוושה).

4.32 אז משלימות הגונות את תהליך ההשתנות הבלתי פוסק ואת משימתם.

מדובר במצב של מחיקה והיתלשות מוחלט של היוגי מעולם האובייקטים על כל המשתמע מכך.
מצב אשר על פי היוגה מושג בדרך של ריכוז והיטמעות עמוקים מאוד.

לכן כמשתמע מהנזכר להעיל על פי היוגה סוטרה המרכיב העיקרי בטרספורמציה של החיים, היא המדיטציה היוגית17. זהו הכוח שבאמצעותו ניתן לספר מחדש את סיפור החיים של האדם. בעזרת המדיטציה ניתן לשנות את העבר,לבטל את הכוח המתנה של של הגלגולים הקודמים. באמצעות ההרפיה של מעגלי ההתניה נוצר בהדרגה החלל הפנימי שבתוכו נובטת "הבדידות הגואלת". מצב זה אפשרי רק במצב הריפוי, המשוחרר מכל התניה ואחיזה. ההרפיה האולטימטיבית של ההתניות היא הפסק פעולת הגונות.

האבידהמה לא רואה במצב הג'נה, מצב בו האדם משתחרר מקארמה, וגם לא מצב המשחרר אדם מהשפעת הגונות.
הקילשות במצבי הג'נה נפסקות זמנית אך הן שבות לפעול כשהמתרגל יוצא ממצב ההיטמעות האקסטטי של הג'נה.

לפיכך אפשר לראות כי מושג ההקשרות מקבל משמעות דומה בכתבים. שני הכתבים רואים בהקשרות את המחסום לחווית ההארה. הכתבים נחלקים ביחסם ללמצבי הריכוז.היוגה סוטרה טוענת כי היוגי המואר כלומר שהשיג סמאדי, משוחרר מההיקשריות.
האבידהמה לא רואה במצבי ריכוז כבעלי יכולת לנתק את ההקשרויות18.




השוואת הטכניקות להשגת הג'נה והסמאדי

בפסקה זאת ברצוני להשוות בין הטכניקות הפרקטיות המוצעות להשגת המטרה הנכספת בכתבים.
שתי הכתבים אינם מסתפקים בתאור פילוסופי או פסיכולוגי של השחרור וחשיבותו אלה מצעים דרכים פרקטיות להשגת המטרה. הכתבים גם מראים כי שיטות תרגול שונות מביאות לתוצאות שונות וכן מתאימות לאנשים שונים.

חשוב לראות מהם הטכניקות בהם משתמש היוגי להשיג את מצב הסמדי.
נחישות באופן מפתיע מוזכרת כגורם בעל חשיבות להשגת המטרה,גם בימינו זוכים יוגים המסוגלים למעשי נחישות(טפס)לכבוד ומעמד רוחני .כפי שנזכר ביוגה סוטרה(פסוק:1.21) "עבור הנחושים בעלי הדחף החזק - מצב התודעה העליון מתגשם תוך זמן קצר".
גם מכוח ההתמסרות לאל-אישוורה (המתואר כסובייקט טהור מיוחד,שאינו נגוע בגורמי המכאוב או הבשלתן של סיבות.( 1.24-1.25)
בצורה מפורטת יותר מדברת הסוטרה על החזרה על המילה (מנטרה) אום.
התנאי החיוני להשגת המצב הוא הסרת המכשולים.
כן מוזכר ריכוז בנקודה אחת להשתחרר המכשולים האלו. (בדומה למופיע באבידהמה).

ערכי מוסר אף הם מהווים אובייקט בעל ערך מדיטטיבי בכתבים. לדוגמה :פסוק 1.33ביוגה סוטרה-
טיפוח הידידות ביחס למתענגים, חמלה ביחס לסובלים , שמחה ביחס לטהורים, ושיווין נפש ביחס לרעים.

רמה קרשנהננדה19, גורו בן זמננו ,כותב בספרו על היוגה סוטרה בהקשר לפסוק זה כי קל להבין מדוע תרגול מסוג זה מאפשר צלילות, הרי מלבד פיתוח אופי האלטראיסטי המקטין את ההצמדות לאני, יוגי המתרגל תכונות אלו בהצלחה פשוט יצליח לחיות בהרמוניה כמעט עם כל אדם. יש בכך לאפשר צלילות ושלווה הן במובן היוגי והן במובן היום יומי.
אפשר לראות דמיון רב בין תאור מידות אלו -לארבעת התכונות המתוארות כברהמה ויהרה, חמלה (קרונה), שמחה באושר הזולת (מוצ'יטה), אהבה (מטה), ושיוויון נפש (אופקה) או הבלתי מוגבלות באבידהמה.

טכניקה נוספת קשורה לשליטה על תהליך הנשימה, מתוך ההנחה שהנשימה וקצבה קשורים ומשפיעים על ההקרה ומצביה השונים. כמופיע בפסוק:או על ידי נשיפה ועצירת הנשימה - היוגי והפרשן ב.ס איינגר20 מפרש פסוק זה באופן המכליל מגוון רב של טכניקות שליטה בנשימה הנקראות פרנימה.

איינגר מפרט שיטות נשימה שנועדו להשגת שליטה על ההכרה מתוך הנחה ליחסי גומלין הדוקים בינהם.
עוד מזכיר פטאנגלי 1.35 - צלילות ע"י ריכוז התודעה בפעילות החושים.
איינגר מפרש פסוק זה כהתמקדות על תהליכי ההכרה באובייקט עד למצב של היטמעות, דבר המאפשר הבנה עמוקה של טבע התופעות, וכן של האין.
למעשה הוא רואה פסוק זה כקריאה לפתח רגישות ומודעות לפעולת החושים במגעם עם אובייקט.
פרוש אחר לפסוק מיחס ליוגי שליטה גבוהה יותר בחושים, יכולת לפתח מעין חושים עדינים יותר, המאפשרים ליוגי יכולת איטואטיבית מוגברת.
אז מפורש הפסוק כך- כשהחושים הגסים נחלשים והחושים העדינים מתחלים לפעול אז מושגת יציבות בהכרה.
1.36 וגם על ידי שלווה נינוחה ומוארת.
פסוק זה מתורגם אחרת הן ע"י איינגר והן ע"י רמהקרשננדה.
21Or inner stability is gained by contemplating a luminous, sorrowless ,effulgent light

איינגר מבין זאת כמדיטציה על אזור הלב שם על פי תפסת היוגה נמצאת הנשמה, וכן מושב התודעה, על ידי התרכזות באור הפנימי הקורן ממרכז אנגרטי זה משיג היוגי שלווה.
רמה קרישננדה בפרשו פסוק זה - קורא למרכז אנרגטי זה אנהטה צ'קרה22 ומוסיף כי זהו המקום בו מכונסת הנפש בזמן השינה.

באבידהמה יש התיחסות למיקומה הפיזי של ההכרה, אך הבודהה לא התחייב למקום מסויים.
גונטר בספרו מביא מהוישודי מגהה23 שישה סוגי טיפוסים וכל טיפוס סוג מדיטציה אופיני לו.

1.37 הנפש הפונה אל מושאים ללא היצמדות.
סוומי ונטקסננדה24 מפרש זאת:
Or (contemplating) on a mind which is free from desires (the devotee's mind gets stabilised).
וגם איינגר מבין משפט זה כפעולה של דבקות, מחיצתם של אנשים מוארים (כגון רמה קרישנה פדמהמסה או רמנה מהרישי) או אפלו במחשבה עליהם משיג היוגי רוגע ויציבות של ההכרה.

האבידמה מזכירה מדטיציה על תודעה מוארת25
Chapter 9,Compendium of Subjects for Mental Culture (1)
ומוצאות גם אפשרויות נוספות.
The ten Reflections (9) are:?1. The Reflection
on the Buddha, 2. The Reflection on the Doctrine, 3. The
Reflection on the Order, 4. The Reflection on morality,
5. The Reflection on generosity, 6. The Reflection on
deities, 7. The Reflection on peace, 8. The Reflection on
death, 9. Mindfulness regarding breathing. (10)


טכניקה העושה שימוש בחלומות היא בילעדית ליוגה סוטרה.

1.38 גם ע"י התבססות בידיעה הנובעת מחלומות ומשינה ללא חלומות.

סוומי ונטסקננדה מפרש זאת:
Or, the distractions can be removed by holding on to the wisdom gained in dreams, whether they are Para psychological visions or symbolical dreams, as also the wisdom gained by a profound reflection on the "message" of deep sleep, in which there is total absence of mental distraction, and in which one experiences no diversity at all. In this state, free from obstacles, one "experiences" peace and happiness which are "recollected" on awaking from sleep
מיר'צה אלידיה26 מזכיר ארבעה מצבי תודעה מרכזיים: מצב ערות, מצב שינה עם חלומות,שינה בלי חלומות ומצב טלפתי. היוגי מסוגל להגיע לכל מצבי התודעה כרצונו ולהשאר מודע בהם.
המעבר ממצב למצב הופך רציף כך שהריכוז באובייקט יכול להתמשך מעבר למצב הערות.
מדובר בענף יוגה הנקרא נידרה יוגה -
סוומי סטיננדה מסביר:27
היוגי מנסה לשמור על מודעותו במצבי החלימה וכן במצבים עמוקים יותר של שינה, יוגי המצליח לשמור על ערנותו גם במצב השינה העמוק ביותר (טוריה) , חווה למעשה את תודעתו שהיא ריקה מאובייקט חיצוני, ובכך למעשה חווה את הסמאדי.

איינגר מפרש כי יש לפטאנג'לי עניין לעודד את רציפותה של המודעות בכל מצבי החיים כולל שינה, כדי להשיג התקדמות רוחנית וריכוז מוגבר.

מעניין שאובייקט זה לא מוזכר כלל באבידהמה, למרות שניראה כי הטקסט האבידהמי מנסה להיות מקיף ככל האפשר.
יתכן שאופיו האנליטי של האבידהמה המנסה להתרחק מספקולציות מיסטיות, הוא המונע מכותביו להזכיר אובייקט בעייתי ואולי אף אשלייתי כגון החלום.

פסוק תמוהה מעט הוא הפסוק:
1.39 "וגם על ידי מדיטציה על כל אובייקט העולה על הדעת."

אם כל אובייקט יכול לשמש למדיטציה, מדוע להזכיר את כל האובקטים מהפסוקים הקודמים?!
סוומי ונטסקננדה מבין זאת כהמלצה לבחור באובייקט המתאים או מעניין את היוגי:
Or, the distractions can be overcome by adopting any contemplative technique, using any object of meditation, one likes most, for that which one likes most holds one's attention, and the technique one likes most makes contemplation easy - provided, of course, that neither the object nor the technique itself involves or invites distraction.

איינגר מוסיף לפרוש זה כי השאיפה לתרגל אם אובייקט אהוב מביאה לבסוף את היוגי אל תודעתו שלו מפני שזהו האוביקט הנעים והאהוב ביותר. כל זאת למרות שניתן להבין מהקטע שכל אובייקט יכול להביא את היוגי להשגת יציבות מנטלית.

יתכן שמדובר בנסיון של פטאנגלי להמנע מצמצום יתר של המתודה היוגית ולפתוח פתח לחידושים והרחבות של הטכניקות היוגיות הידועות בזמנו.
איכות זאת מבדילה את היוגה סוטרה מהאבידמה המנסה לארגן את תכיקות המדיטציה השונות במבנה סדור מקיף ואפילו מחייב.

ציינתי את ששת הדרכים שנותן פטאנג'לי להשקטת ההכרה.

באבידהמה מוצעות דרכים דומות לתרגול רוחני וברמת פרוט גדולה יותר.
מוזכרות בס"כ 40 דרכים.28
בטקסט מוזכרים כעשר אובייקטים מוחשיים לתרגול( קסינות).
The ten kasina (7) are:?earth, water, fire, air,
blue, yellow, red, white, space, and light.

אובייקטים אלה קרובים להמלצה 1.39 ביוגה סוטרה,בסעיף המופיע בהמשך יש היתיחסות גם להתאמת האובייקט אל אופיו של המתרגל.
לדוגמה - מומלץ לאנשים פשוטי מחשבה תרגול על אובייקט גדול, לאנשים וכחנים, אובייקט קטן.
קיימים קבוצת אובייקים מסוג אחר אשר מובאים לעורר דווקא דחייה:
B. The ten Impurities (8) are:?a bloated (corpse)
a discoloured (corpse), a festering (corpse), a disjoint
, an eaten (corpse), a mangled (corpse), a worm infested corpse
(corpse) and a skeleton.

לא מוזכר תרגול דומה ביוגה סוטרה למרות שידוע כי סוג כזה של תרגול היה קיים בהודו העתיקה, ועדיין מתורגל בידי קבוצות דתיות מסויימות דוגמת "האגורה".

מטרת תרגולים אילו היא יצרת דחייה מהגוף ומהקיום החושי בכלל, באבידמה מציינים שאין בכוח תרגול על אובייקטים אלו להביא למצבי הריכוז הגבוהים,יתכן שלכן הם לא מוזכרים ביוגה סוטרה.

כמו כן בטקסט מוזכרים עשרה אובייקטים להרהור:
The ten Reflections (9) are:?1. The Reflection
on the Buddha, 2. The Reflection on the Doctrine, 3. The
Reflection on the Order, 4. The Reflection on morality,
5. The Reflection on generosity, 6. The Reflection on
deities, 7. The Reflection on peace, 8. The Reflection on
death, 9. Mindfulness regarding breathing. (10)

גם לאובייקטים אלו אין כוח זהה בהבאת המתרגל למצבי הג'נה.


תפיסת האל כאובייקט מדיטציה

תפיסת האל כאובייקט מדיטציה היא דוגמה מעניינת להשוואה בין הכתבים, דרך השימוש ביישות אלוהית כאובייקט מדיטציה, חושפת את הרקע החוויתי הדומה שממנו צמחו כתבים אלו ומחדדת את ההבדלים הפילוסופים המביאים לשוני ביחס לטכניקה זאת.

ניתן להבחין בדמיון בן חלק מהאובייקטים לאלו המוצאים ביוגה סוטרה, דוגמת ההצעה להתבונן על הבודהה, או על אל בדומה לפסוק 1.37 המציע לכוון לישות משוחררת מהצמדות. (הבודהה כמובן הוא ישות כזאת).
ההתרכזות באל נראת דומה למוזכר בפסוק 2.45 -מהתמסרות לאל (אישוורה) מושג הטראנס סמאדי.
אולם יש לזכור שהתפיסה הבודהיסתית שוללת קיומו של עצמי,הן בדמות של נשמה פרטית והן בדמות של אל נצחי, הבודהה מזהיר את נזיריו שוב ושוב לאורך הקנון הבודהיסטי מאמונה באל או נשמה ניצחית.

את מושג האל במקרה זה ניתן להבין מפרק 4 באבידהמה. בפרק זה מתייחסים למישורי קיום בהם שוכנים ישוייות אלהיות, הניחנות בכח רב ואורך חיים ארוך במיוחד.
הסיבה ללידה במישורים גבוהים אלו הן ללא יוצא מהכלל פעולות מוסריות בעבר או הישגים יוגיים (אשר נחשבים פעולה מוסרית באבידהמה), כך שהתכוונות אל ישויות אלה יכולה לקרב את המתרגל אל המוסריות וריכוז של מושאו.

באיור זה למעלה מוצגים עולמות האלים שמעל האדם, במרכז האדם, ולמטה הממלכות שמתחת לרמת אדם (בעלי חיים,רוחות,שדים,וגיהנום).

אובייקט זה מראה את הבדלי התפיסות בצורה ברורה. היוגה סוטרה מבינה הזדהות עם האל כהזדהות אם המוחלט הלא מותנה והנצחי,בעוד שהאבידהמה רואה זאת כהזדהות אם אובייקט רב עוצמה אך מוגבל,שאין בכוחו לשחרר את האדם. אפילו הבודהה אינו נחשב אובייקט מדיטציה שבכוחו להביא לשחרור.לדעתי נחשפת בסוגיה זאת אופיה האנליטי של האבידהמה הרואה רק בהתבוננות המביאה לתובנה את דרך לשחרור, ודוחה ספקולציות כגון אל ניצחי ומוחלט כחלק מהנחות היסוד שלה.

למדיטציה על הנשימה יש חשיבות רבה בכתבים.
באבידהמה הפסקה העוסקת בההירהור בנשימה (10 ) קרובה לפסוק 1.34 ביוגה סוטרה.
אם כי על פי פרושים רבים לא מדובר כאן במניפולציות על הנשימה דוגמת "הפרנימה" אלה התבוננות פסיבית כלומר התבוננות בכניסת ויציאת האוויר (וישודי מגהה פרק8 .208 )


ומוזכרים גם האובייקטים הבאים:
The one Perception is the feeling of loathsomeness
about food (12).
F. The one Analysis is the analysis of the four elements
(13).
G. The four Ar?pa-Jh?nas are the ?Infinity of space?
(14) and so forth. In the exposition of ?Calm? there are altogether
forty (15) subjects of meditation.



נינה ון גורקון מסבירה29
לגבי דרך השימוש באובייקט המדיטציה: יש תחילה להתרכז באובייקט מוחשי. על האובייקט להיטמע טוב בתודעת המתרגל עד כי הוא יכול לראות את האובייקט בדימיונו בלבד (נימיטה), ויכול להפסיק שימוש באובייקט הפיזי. האוביקט הדימיוני הוא אובייקט אידיאלי ללא פגמים. האובייקט הדימיוני הוא דבר מעודן המאפשר לשואף הרוחני להשיג את הג'נות הגבוהות.

כדי להשיג רמות אלו הוא חייב לשמור על תנאי קיום קפדניים, להמנע משיחות סרק, לחיות במקום שקט ומבודד, ולהחזיק את אובייקט הריכוז כל הזמן בדימיונו.

מירצ'ה אליידה30 אומר דברים דומים-נקודת ההתחלה במדיטציה יוגית היא ריכוז חד נקודתי באובייקט, ואין זה משנה אם זוהי נקודת קצה האף, דבר פיזי, מחשבה, או אישוורה.
המפתח להשגת תוצאה הוא ריכוז מתמשך (אקגראטה).

ראינו בפסקה כי שתי הכתבים מביאים מיגוון רחב של תכניקות להשגת התעלות רוחנית, חלק מהתירגולים דומים או אפילו זהים.
בעוד שהיוגה סוטרה אינה עושה הבחנה ברורה של איכות בן הטכניקות השונות, האבידהמה מקטלגת את השיטות ליעילות יותר ויעילות פחות, עושה התאמות עפ"י סוגי אישיות,ומציינת כי רק שיטה אחת מסוגלת להוביל את המתרגל אל השחרור הסופי, מדיטציית תובנה.נראה שהיוגה סוטרה שומרת על עירפול מסויים ואין בכוונתה לצמצם או לתחום את המתודה היוגית בגבולות נוקשים מידי, בעוד שבאבידהמה נראת מגמה לחדד ולהגדיר באופן ברור את גבולות המתודה, אלו תכניקות נחשבות "טובות" ואילו לא. אילו מביאות לתוצאות מרחיקות לכת ואילו לתוצאות מוגבלות.



כוחות על טבעיים
שתי הכתבים יוצאים מהנחת היסוד שתרגול מדיטטיבי מביא לפיתוח של כוחות "על טיבעיים", כלומר ליכולות והתנסויות הנמצאים מחוץ להישג ידו של האדם הרגיל.שני הכתבים מיחסים ערך לכוחות אלו. דבר זה מובן מעצם הזכרת הכוחות, אזכור אשר אינו מובן מאיליו בכתבים בעלי אופי פילוסופי ותמציתי.
עובדה זאת מראה לפי דעתי על החשיבות המיוחסת לכוחות אלו בחברות מהן צמחו.
לא סביר לפגוש אזכור של כוחות על טבעיים בטקסטים פילוסופיים דומים שנכתבו במערב.
מעניין לראות כי היחס לכוחות "העל טבעיים" ותאורם דומה.

אתחיל בכך שאציג את הכוחות כפי שהם מופעים בכתבים ואז אשווה בינהם.
ביוגה סוטרה 35 מבין 195 הפסוקים מתיחסים לכוחות אילו,זאת כמות גדולה יחסית בהשוואה לאבידהמה ולטקסטים פילוסופים דומים.

עובדה זאת מנעה אפילו מחוקרי אקדמיה רציונליסטים מלפתור אותם כגחמה מטפיזית חסרת ערך31.

להלן מוצגים הכוחות האלו הקרויים ביוגה סוטרה סידהיס.
39. The mind can enter another's body through the suspension of the causes of bondage and through knowledge of the mental channels. (145)
udana-jayaj jala-panka-kantakadishvasanga utkrantisth cha
40. Through mastery over the vital energy called udana comes imperviousness to water and mud, thorn and the rest, levitation and victory over death. (146)

samana-jayaj jvalanam
41. Through mastery over the vital energy called samana comes blazing radiance. (147)

shrotrakashayoh sanbandha-sanyamad divyam shrotram
42. Through sanyama on the connection between the ear and the ether (akasha) comes divine hearing. (148)

kayakashayoh sanbandha-sanyamat laghu-tula-samapattesth chakashagamanam
43. Through sanyama on the connection between the body and the ether (akasha) comes lightness like cotton and the attainment of levitation in space. (149)
bahir akalpita vrittir maha-videha tatah prakashavarana-kshayah
44. Mahavideha is the power of invoking the incorporeal state of consciousness which is beyond the intellect and therefore inconceivable. Thus is destroyed the obscuring veil over the light. (150)

sthula-svarupa-sukshmanvayarthavattva-sanyamad bhuta-jayah
45. Through sanyama on gross matter, its essential form, its subtle qualities, its concomitant compounds and molecules and their functions, comes mastery over the elements. (151)
tato 'nimadi-pradurbhavah kaya-sanpat tad-dharmanabhighatash cha
46. Thence comes the manifestation of the powers of minuteness and the rest, as well as the perfection of the body and the realization of the indestructibility of the elements. (152)
rupa-lavanya-bala-vajra-sanhananatvani kaya-sanpat
47. Perfection of the body consists in beauty, grace, strength and adamantine hardness. (153)
grahana-svarupasmitanvayarthavattva-sanyamad indriya-jayah
48. Mastery over the sense-organs comes through sanyama on their power of apprehension, their real nature, egoism, concomitance and specific functions. (154)
tato manojavitam vikarana-bhavah pradhana-jayash cha
49. Thence comes instantaneous cognition, independent of instruments, and the complete mastery of pradhana, the chief common principle throughout Nature. (155)
sattva-purushanyata-khyati-matrasya sarvabhavadhishthatritvam sarvajnatritvam cha
50. Only through the knowledge of the distinction between the principle of understanding (sattva) and the Self (purusha) comes supremacy over all states of existence and omniscience. (156)

היוגה סוטרה קובעת את קביעה החשובה כי הכוחות הרוחניים הם תוצאה של כוח המדיטאציה היוגית (סמאייה).(פסוק 3.4 )
פרשנים שונים הציעו הסברים שונים לכוחות אלו ,יוחנן גרנשפון מביא מספר דוגמאות
3.26-מתוך מדיטציה על השמש עולה ידיעת היקום כולו.
ויסה אומר היקום הוא האוקיינוסים הנוזלים מהם עשויים היבשות וכו. אולם פרשן אחר (כנראה שאנקרה צ'רייה) מנסה להסביר את הקשר בן המדיטציה לכוח המושג.
הוא מקשר את השמש לפתח השמש, איבר אנרגטי בפילוסופיה האזוטרית של היוגה.
ואצ'ספטי מישרה סבור שהכוונה היא למוצא הסושומנה, היא אחת משלשת מעברי האנרגיה (נאדי) בגוף העדין.
זהו הצינור המרכזי הנפתח אל החלל בקצה הגולגולת, ולצ'קרת הכתר (סהסהרה).
או יתכן ומדובר בשער למחוז שמימי מהמיתולוגיה העתיקה.

דוגמה אחרת היא היכולת להכנס לגופם של אנשים אחרים.(פסוק 3.38) המוסבר ע"י פטאנג'לי בכך שמתוך המדיטציה ישנה התרופפות של קשרי הסיבתיות הרגילה, והתרופפות זאת מאפשרת לתודעה לעזוב את גופה.
מובא אחד הסיפורים המפורסמים על שאנקרה צ'ריה שהיה בויכוח עם איש המסורת הפולחנית וההוגה מננדא מישרה.
אישתו של מננדא הציגה בפני שנקרה מספר שאלות מתחום האירוטיקה עליהם לא ידע לענות, הוא ביקש הפסקה של חודש כדי לברר שאלות אילו, במהלכם נכנס לגופו של מלך חולה והתנה אהבה עם נשותיו, לאחר תום החודש הוא חזר לווכוח ואף ניצח בו.
סיפורים דומים קיימים על מילרפה הטיבטי.

ללא ספק הכוחות הנרכשים מהווים פיתוי ליוגי. אף פטאנגלי מציין זאת בפסוק 3.51 - יוגי המגשים כוחות אלו עלול לעמוד בפיתוי מצד האלים.
אליאדה32 מסביר זאת כניסיון של האלים למשוך את היוגי אל הקיום הנעלה של הממלכות הגבוהות, בו יזכה לעושר ,עוצמה, נשים יפות חיי נצח ובריאות.
אולם היוגי צריך להתגבר על פיתוי זה ולראות כי אפילו קיום זה רחוק מהמצב של שלמות חסרת התנייה. ולהמשיך בדרכו אל הספטגהסמדי.
הוא מזכיר העולמות של הברהמה לוקה אשר האלים הקיימים בהם מיצגים את ארבעת מצבי הסמדי בעל השורש.

האבידהרמה עושה קישור דומה בין ההישג הרוחני ללעולם בוא נולד היוגי. רמת ג'הנה קשורה גם לעולם ספציפי שהופך נגיש למתרגל שהשיג אותה.
כן מתוארים כוחות על טבעיים שבסיסם הוא ג'הנת החומר החמישית33.
נרדה מתאר כוחות אלו הנקראים "אבהינה".
?Only one who has gained the fifth jh?na
can develop the following five kinds of supernormal
knowledge or vision:?
i. Iddhividha?Flying through the air, walking on
water, diving into the earth, creation of forms,
etc. belong to this category.
ii. Dibbasota is the Celestial Ear, also called clairaudience,
which enables one to hear subtle or
coarse sounds far or near.
iii. Paracittavij?nana?is the power to discern the
thoughts of others.
iv. Pubbeniv?s?nussati?is the power to remember
the past lives of oneself and others. This is the
first supernormal vision the Buddha developed
during the first watch on the night He attained
Enlightenment. With regard to this knowledge
the Buddha?s power is limitless, while in the case
of others it is limited.
v. Dibbacakkhu is the Celestial or Divine Eye, also
called clairvoyance, which enables one to see
heavenly or earthly things, far or near, which
are imperceptible to the physical eye. This was
the second knowledge the Buddha developed
during the second watch on the night of His
Enlightenment.
Cut?pap?ta¤??a, knowledge with regard to the
dying and reappearing of beings, is identical with this
Celestial Eye. An?gata?sa¤??a, knowledge with regard
to the future, and yath?kamm?paga¤??a, knowledge
with regard to the faring of beings according to
their own good and bad actions, are two other kinds
of knowledge belonging to the same category. These
come within the range of the Buddha?s Omniscience.
These five kinds of supernormal vision are
worldly. To these should be added the sixth supernormal
knowledge??savakkhaya¤??a?Knowledge
with regard to the extinction of passions which is
supramundane.
The first five kinds may be developed at any
period; but the last, only during a Buddha-cycle.

נקודה חשובה המוזכרת בקטע היא
שהתנאי לפיתוח הכוחות העל טבעיים הוא הסגת רמת הריכוז החמשית של עולם החומר.
בכך דומה האבידמה ליוגה סוטרה הרואה במדיטציה היוגית את התנאי לפיתוח כוחות אילו.
בהקשר של סוגי הכוחות המתפתחים כתוצאה ממדיטציה ניתן למצוא דמיון רב בן הכוחות המתוארים באבידהמה לבין אלו המוזכרים ביוגה סוטרה.
בשתי הכתבים מתואר יחס בין סוג התרגול או אובייקט המדיטציה לבין הכוחות העל טבעיים שמתפתחים בעקבותיו. בשתי הכתבים גם מופיע הצהרה כי אין הם העיקר והשחרור הוא המטרה בעלת המשמעות.יותר מכך שתי הכתבים רואים בכוחות אלו סכנה לסטייה מהדרך.
נראה כי היוגה סוטרה מיחסת משמעות רבה יותר לכוחות האלו גם אם לא באופן מוצהר אז לפחות בתחושה ובמשקל היחסי. בשתי הכתבים גם נראה כי התנאי להשגת כוחות אלו הי רמת ריכוז גבוהה.
יתכן שהסיבה לדמיון הרב היא שאין יחוס של חשיבות פילוספית או דתית לכוחות האלו, הכתבים רואים בהם תוצאה של תרגול ולא כמעשה התגלות חסד האל, ומכאן מתיחסים אלהם בדרך אנליטית, כמעט "מדעית", ומכאן גם נגזר הדימיון.

ההבדל בהבנה של תוצאות הסמאדי ללא שרש

קיים הבדל מהותי בן המסורות בפרוש והבנת מצב הסמאדי ללא שורש.
פטאנגלי רואה במצב הסמאדי את השחרור. מצב בוא האדם "שורף" את כל הקארמה המצטברת שלו, ומשתחרר לנצח מהצורך להיוולד מחדש
באבידהמה המצבים המקבילים לסמדי כלומר מצבי הג'נה הינם מצבים זמנים בהם היוגי יוצר לעצמו סוג מאוד מיוחד וטהור של קארמה.
עפ"י האבידהמה בזמן המוות קובעת קארמה מיוחדת זאת את לידתו החדשה של היוגי, וגורמת לו להיוולד באחד מעולמות החומר הטהור, או העולמות ללא חומר בהם קיימת רק תודעה34.


הקיום בעולמות אלו מהנה , אך זמני ולכן לא יכול להחשב כאושר.
כשהקרמה המהנה הזאת נגמרת נאלץ היוגי להוולד מחדש, והוא עלול להוולד בכל עולם שהוא (כולל הגהנום).
יש טקסטים שמתארים את הסבל שכרוך בלידה מחדש של אל כזה ומציינם תהליך זה כסבל הנורא ביותר ביקום.
ישנם תנאים בהם אפילו השגי הג'נה לא יאפשרו לידה טובה.
עפ"י הבודהיזם קימות פעולות המחייבות לידה מיידית בגהנום גם לאדם אשר השיג את אחד ממצבי הג'נה-רצח אבאם, רצח ארהנט, פציעת בודהה, ויצירת סכסוך בסנגה הן פעולות המונעות מהשגי הג'נה להתבטא. באגדות הבודהיסטיות מובא דווטה אחינו של הבודהה כדוגמה, דווטה פצע את בודהה ויצר סכסוך בסנגה ונולד בגהנום למרות שהשיג מצבי ג'נה וכוחות על טבעיים35.




לוקטרה- מצבים שמעבר לעולם


רעיון חשוב מאוד באבידהמה הוא אזכור ותאור של משפחה מיוחדת של מצבי תודעה הנקראים לוקטרה(מעבר לעולם).האבידהמה גורסת כי מצבי תודעה מיוחדים אלה לא ניתנים להשגה בדרך יוגית.
מדובר בסוג אחר של מצבים אקסטטים המופרדים ממצבי הג'נה.
מצבי הג'נה מפסיקים את ההקשריות (קילסה) באופן זמני, מצבי הלוקארה לעומתם גורמים לחיסול מוחלט וניצחי של ההקשריות. במהלך גילגוליו הרבים של יצור הוא יכול לחוות רק ארבעה מצבים כאליו.
לאחר שהמצב הראשון נחווה, בלתי נמנע כי שלשת המצבים האחרים יחוו גם כן.
המצב הראשון נקרא "סוטפנה". משמעותו "זה שנכנס בזרם". אדם החווה מצב זה יתגלגל לכל היותר כשבע פעמים, מבחינה קארמית הוא נכנס לתהליך בלתי הפיך אשר בהכרח יביאו לחוות את שלש המצבים האחרים הזמן הקצוב לו הוא שבע גלגולים לכל היותר. אחרי חווית המצב האחרון אין אפשרות להתגלגל יותר.
בעולם הבודהיסטי אדם החווה מצב ראשון זה, אינו נחשב יותר לאדם רגיל אלא "לאריאן", כלומר נעלה.
המצב השני נקרה "סגטקאמי",אדם בשלב זה יתגלגל לכל היותר גלגול חומרי אחד. המצב השלישי נקרא "אנאקמי". אדם אשר מת בשלב זה לא יתגלגל לעולם למישור חומרי. הוא צפוי לגלגול אחד במישור קיום טהור במיוחד ואז יכנס לנירוונה.
אדם החווה את השלב הרביעי נקרא "ארהנט",עפ"י האבידהמה אדם זה יסיים במותו את הקיום הפסיכו-פיזיולוגי שלו ולא יתגלגל יותר לשום עולם שהוא.



השונה והדומה בין מצבי הלוקטארה למצבי הג'נה

האבידהמה לא מקלה עלינו בהבנת הבדל זה. נטען בפרק הראשון באבידהמה שכל מצב לוקטארה חייב להיות מעורב באחד ממצבי הג'נה החומריים.
לכן למעשה מפלגת האבידהמה את 4 מצבי הלוקטרה, כל אחד לחמש כך שמתקבלים 20 מצבי לוקטרה. לדוגמה מצב לוקטרה ראשון (סוטפנה) מעורב בג'נה הראשונה ,מצב לוקטרה ראשון מעורב בג'נה השניה, וכו..
כפי שנראה בטבלה הבאה:
.
כלומר מצבי הלוקטארה הם מצבים הקשורים קשר אמיץ למצבי הג'נה שתי משפחות המצבים האלו הם מצבים המוסגים דרך ריכוז על אובייקט מסויים. שתי רמות התודעה האלו מוגדרים כמוסריים ,על ארציים ומאושרים.
ההבדל הדרמטי בתוצאה של מצבים אלו קשור באובייקט המדיטציה.

ביוגה סוטרה ראינו שאוביקט מדיטציה שונה גורם לתוצאות מדיטאטיביות שונות. (כמופיע פרק 3 פסוקים 16-33 )
על פי האבידמה, רק מדיטציה על שלש התכונות האופיוניות לכל התופעות -שינוי מתמיד, סבל , וחסר עצמיות יכול להביא למצבים אלו. הסיבה שדווקא לאוביקטים אלו יש השפעה כה מיוחדת היא שרק מדיטציה על אובייקטים אלו מאפשרים את סוג התובנה אשר גורמת לניתוק ההקשריות לעולם התופעות. כלומר הראיה העמוקה של השינוי המתמיד, חוסר הסיפוק וחוסר העצמיות.

פרק 9 באבידהמה מתייחס לצורות השונות של תרגול מנטאלי ותוצאתם. אציין כי המדובר בתהליך מורכב והדרגתי בו השואף לנירוונה מתנסה ברמות גבוהות יותר ויותר של בהירות הבחנה בנוגע לעולם התופעות. כלומר 4 האוביקטים של ההתבוננות (גוף,רגשות,מחשבות,ואוביקטי מחשבה).

רק השלבים הגבוהים והסופיים ביותר של תהליך זה מאפשרים את חווית הלוקטרה.
ורק התוצאות הקרמיות של חווית הלוקטארה הם נצחיות ובלטי הפיכות.

השואף הרוחני בדרך האבידמית מתרגל היתבונונות "רחבה" על האוביקטים המשתנים של זרם התודעה מהם הוא לומד על שלש התכונות של כל התופעות. תרגול זה עומד בניגוד למדיטציה יוגית בה מיושם ריכוז חד נקודתי באובייקט אחד ומוגדר. זוהיא נקודת השוני בין מדיטצית תובנה (ויפסנה), משבעה קטגוריות אחרות של מדיטאציה המאגדות כארבעים טכנקות הנקראות מדיטאציות רוגע (סמאטה).


ניתן לראות באבידהמה סוג של עמדה המציבה אותה (לדעת כותביה) מעל הדרך היוגית.זוהי העמדה כי קיימים מצבים יחודיים הנמצאים מחוץ להישג ידם של היוגים.
מצבים אלו הם המפתח לשחרור הסופי, היוגי לא יכול להגשים מצבים אלו מפני שאינו מחזיק בעמדות הבודהסטיות של השתנות וסבל מוחלטים ובמיוחד של חוסר עצמיות,ואינו מודע לדרך הרוחנית להתמיעה תפיסות אלו באמצעות מדיטצית התובנה.





















לסיכום

ניתן למצוא נקודות רבות של דמיון בין שני טקסטים חשובים אלו, דבר המראה בין היתר כי האקלים החברתי והתרבותי ממנו יצאו היה דומה.
כך המודל המוסרי שמוצג,דרכי הפיתוח הרוחני, האומנה בכוחות על טיבעיים,ותפיסת הקארמה דומים ומוצגים כאקסיומה שאיננה זקוקה אף לנימוק.

אך בעוד שהטקס התמציתי של פטאנגלי הוא סיכום כמעט פיוטי של פילוספית הסמקיה.
נבדלת האבידמה בסגנונה האנליטי הכמעט מדעי ,גוף הידע מאורגן בצורה שמזכירה את עולם הכימיה בטבלאות ארוכות ומיונים ליסודות ,מרכיבים, ומרכיבי מרכיבים.

הבדל פילוסופי גדול ניתן לראות בטקסטים אלו בתפיסת האל,בעוד שפאטנגלי מדבר על האטמן,האחד הבלתי משתנה,מדגישה האבידהמה את האן אטמן ההשתנות וחוסר העצמיות.
מכך משתנה גם תפיסת הגאולה והנירוונה ,בפאטנגלי מדובר באיחוד עם האחד,או לפחות הפרדת האחד הבלתי משתנה מעולם הריבוי,(תלוי בפרשן),באבידהמה המודל הוא של זהוי חוסר העצמיות בכל דבר ,אי מציאת אף אובייקט אותו ניתן לזהות כאני.
בכך גם דרך הגאולה המוצעת משתנה מתרגול הכרוך בריכוז ואנרגיה אדירים וגורמים לחוויה אקסטטית,לתרגול הכשור בקשיבות ובחינה איטית ויסודית של עולם התופעות, תהליך הדורש ריכוז אך במינון מוגבל (כדי לא לגלוש למצבים אקסטטים בהם אין הבחנה), ואשר תוצאתו המרכזית הוא שינוי תפיסתי עמוק כלפי עולם התופעות.
הטקסט של פטאנגלי אינו מתייחס להשקפות פילוספיות מתחרות ואינו מנסה להכליל אותם בתוך תמונת עולמו הכוללת.
האבידמה לעומת זאת מודעת לעמדות דוגמת זה של פטאנגלי, היא מסבירה ומפרשת אותה בהתאם לתפיסותיה, ואפילו מגדירה את האידאומים שלה דרך היתנגדות להם (דוגמת רעיון האין אני)
בעבודה זאת בחנתי שתי גישות לתאור אידיאל רוחני ושתי דרכים להגשמתו.גם בחיי אני עומד בפני שתי דרכים האחת היא דרך היוגה, מלאה בטכניקות סודיות, מנטרות מלטפות עירפול מיסטי וקסם הקשור באופן בלתי נפרד לחוויה ההודית.לעומתה הדרך הבודהיסטית של מינזרים בתאילנד, עיסוק אנליטי ותרגול מתמיד בקשיבות. דרך "יבשה" אך ברורה המנסה לשמור על טוהר התרגול כפי שניתן ע"י הבודהה.ללא תוספות או שינויים.
ציפיתי כי עבודה זאת תבהיר לי את הדרךשל שתי הגישות לאשורן. חשפתי את הניגוד והדמיון , נראה כי שתי הדרכים מבינות את ההארה באופן שונה אולי בלתי ניתן לישוב.מצאתי כי אין במחקר אקדמי להכריע מי "דובר אמת" עמוקה יותר. אולי צריך להיות אלוהים או בודהה כדי באמת לדעת. ואולי אפילו במילה ידעה יש מין היוהרה בהקשר זה.
באשר אלי, אני בוחר להאמין כי אין בכתבים יומרה להציג את האמת כפי שהיא, דבר שבודהה עצמו טען שאינו ניתן לביטוי במילים. יש פה הצגת כיוון, ציון דרך שימושי לשואף הרוחני, כל אחד מהכתבים אינו אלה כלי המותאם לאנשים מסויימים כדי שיגעו אל מעבר לו. לכן הבחירה אינה יכולה להיות הבחירה שבראש, אלא הבחירה שבלב.























הערות

Ven naroplika thera- The Abidhhma philosophy.1ע"מ 12 גרסה מכווננת ,ניתן להוריד buddhanet.net
Ven naroplika thera- The Abidhhma philosophy.2ע"מ 33-15
Ven naroplika thera- The Abidhhma philosophy.3 ע"מ 33-15
4. התרגום מובא מתוך הספר "דממה וחרות ביוגה הקלאסית", יוחנן גרינשפון, ע"מ 125.
5. WOOD, עמוד 31PRACTICAL YOGA,,
גרינשפון יוחנן ,דממה וחרות ביוגה הקלאסית עמ 22..6
מירצ'ה אליאדה -ניצחיות וחרות עמ מביא את פרושו של ויסה ,ע"מ 80..7
8.ווישודי מגה,הדרך להיטהרות
buddhanet.net ,גרסה מכווננת , a manual of abhidhamma , Narada maha Tera 9.
buddhanet.net ,גרסה מכווננת , a manual of abhidhamma , Narada maha Tera10.
Abhidhamma in daily life ,Nina van Gorkom,Dhamma study and propagation foundation11.
ע"מ 224-212
12. גרינשפון יוחנן ,דממה וחרות ביוגה הקלאסית.
a manual of abhidhamma by Narada maha Tera 13. כל המידע בפסקה זאת וכן הטבלה לקוחים מ
"אור על היוגה סוטרה של פטאנגלי" עמ 236 איינגר, הפרוש לקוח מספרו של 14.
15. גרינשפון יוחנן ,דממה וחרות ביוגה הקלאסית.
16. גרינשפון יוחנן ,דממה וחרות ביוגה הקלאסית,ע"מ 103
17. גרינשפון יוחנן ,דממה וחרות ביוגה הקלאסית,
18. ע"מ87, buddhanet.net ,גרסה מכווננת , a manual of abhidhamma , Narada maha Tera
19.יוגי ראמהקרישננדה,היוגה סוטרה לפטאנג?לי -ספר שני
20. "אור על היוגה סוטרה של פטאנגלי" ע"מ 82
21. "אור על היוגה סוטרה של פטאנגלי" עמ-83
22. יוגי ראמהקרישננדה ,היוגה סוטרות לפטנג'גלי -ספר 2 עמ214
Philosophy and psychology in the abhidarma גונטר,.23
גרסה מכווננת ,http://www.dailyreadings.com/ys1-1.htm:SWAMI VENKATESANANDA. 24
25.,פרק 9a manual of abhidhamma by Narada maha Tera
26. מירצ'ה אליאדה -ניצחיות וחרות ע"מ 56
yoga publication trust,munger,bihar,india27. סוומי סטיננדה סרסווטי ,נידרה יוגה,.
. פרק 9a manual of abhidhamma by Narada maha Tera28.
, ע"מ 222Abhidhamma in daily life ,Nina van Gorkom29.
מירצ'ה אליאדה -יוגה ניצחיות וחרות ,ע"מ 47..30
גרינשפון יוחנן ,דממה וחרות ביוגה הקלאסית.(הקדמה לפרק כוחות על טבעיים).31
ע"מ456buddhanet.net ,גרסה מכווננת , a manual of abhidhamma , Narada maha Tera32.
, פרק 9a manual of abhidhamma by Narada maha Tera33.
ע"מ76buddhanet.net ,גרסה מכווננת , a manual of abhidhamma , Narada maha Tera34.
35.ע"מ 5Dying to live.29





















ביבילוגרפיה

Swami Satyananda saraswati,Yoga nidra. yoga publication trust,minger,bihar,India,2001

BKS Iyengar, Light on yoga sutra of Patanjali, Harper Collins publisher India,1993

Yohanan Grinshpon,Silence and liberation in classical Yoga, ministry of defence,Israel,2002

N?rada Mah? Thera, A Manual of Abhidhamma, Publication of the Buddhist Missionary
Society, Malaysia , (used internet version) 1979


Nyanaponika Tera,Abhidhamma Studies Reasherches in Buddhist psychology,Buddhist publication society, kandy Ceylon,1976

Aggacitta Bhikkhu, Dying to Live.,The Role of Kamma in Dying and Rebirth, SUKHI HOTU SDN BHD, Kuching,1999


Nina van Gorkom,Abhidhamma in daily life,Dhamma Study and propagation foundation,Chaun printing press ltd.part.,Bangkok,1990

Swami Vishnu Devananda,1998,תל אביב,הוצאת רשפים,מדיטציה ומנטרות

יוגי רמהקרישננדה,היוגה סוטרה לפטאנג'לי-ספר שני,הוצאת גל,1997

Herbert V.Guenther,ph.D.,philosophy and psychology in the abhiharma,budha vihara,the pioneer press ltd.,lucknow,1957

Ernest E. wood ,Practical yoga ancient and modern,Dutton & co inc.,new york,1948

Venerable ajahn Sumedho,mindfulness:the path to the deathless,amaravati publication,1987

Mircea Eliade,Yoga immortality and freedom, Princeton University Press, 1969



רן דרן M.A במדעי הדתות אוניברסיטת תל אביב,מורה מוסמך ביוגה אזוטרית מטעם אגמה יוגה ?בי"ס בין לאומי ליוגה וטנטרה,מאמן אישי מטעם המי'"ל,מרצה וכותב בנושאי יוגה וניו אייג'.
פרטים נוספים :רן 0507393910
http://www.randeren.info

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה