על מלחמה ושלום- תקשורת אינטליגנטית עם עצמי והזולת
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

על מלחמה ושלום- תקשורת אינטליגנטית עם עצמי והזולת 

מאת   14/03/2009 |  נצפה 2704 פעמים
על מלחמה ושלום- תקשורת אינטליגנטית עם עצמי והזולת מאת נירית סלמון

תקשורת של מלחמה
לאמא מסוימת יש אמונה פנימית שכעס הוא רע במצב מסוים, ואסור לה להגרר לכעס. עם זאת, באותו המצב היא נופלת ונגררת שוב ושוב לתגובות כועסות וזועמות על ילדה. זה לא אינטליגנטי! אולי האמונה הפנימית הזאת לא נכונה ביסודה, או אולי האמונה נכונה מאוד אבל האמא לא שולטת בתגובותיה, לא מצליחה לעשות ויסות רגשי.
תלמיד התחצף וצעק על מורתו. המורה מגיבה ספונטנית בנזיפה קולנית "איך אתה מעיז? אתה חצוף!" האם זה חכם? כמובן שלא! התלמיד מעולם לא השיב "אוי נכון, אני באמת חצוף, אינני מבין איך העזתי?!" להפך, התלמיד החריף את התנגדויותיו והמורה, גם אצלה כעסה ואכזבתה גברו.
על מנת ליצור תקשורת חכמה יש להפעיל מיומנויות של ויסות וניהול רגשיים כך שהאדם יצליח לגייס את רגשותיו לתועלתו האישית. במילים אחרות, על האדם להמיר תגובות רגשיות ספונטניות בתגובות מבוקרות. אין הדבר פשוט. אולם, מתוך הבנת הקושי, נבין גם את הדרך ליצירת תקשורת אינטליגנטית.

מדוע אנו נופלים לתוך תגובות אוטומטיות ומתקשים להגיב בחוכמה?
כיצורים אנושיים אנו נוטים להגיב ספונטנית ואוטומטית. נטייה זו טמונה בביולוגיה שלנו, בפזיולוגיה של המוח, ומהווה חלק ממנגנון ההשרדות של האדם. בעת שעומד אל מול סכנה, האמיגדלה, מבנה דמוי שקד, במערכת הלימבית במוח הביניים, מעוררת את הגוף למלחמה או מנוסה (fight- flight). תגובה השרדותית זו כוללת שחרור הורמונים סטרואידים כמו קורטיזול, הוא הורמון הסטרס העיקרי. נשימה מואצת המאפשרת לריאות לאסוף יותר חמצן, הטחול משחרר יותר תאי דם וכך מגביר את יכולת הדם להעביר יותר חמצן, עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם, זרימת דם מוגברת לשרירים הארוכים בגפיים, מערכת החיסון מכוונת תאי דם לבנים לאזורים שבהם עלולה להיות פציעה או זיהום כמו העור ובלוטות הלימפה. שחרור מוליכים עצביים כמו, דופמין, נור-אפינפרין, אפינפרין (אדרנלין). מערכות גוף שאינן חיוניות ללחימה או מנוסה מדוכאות כמו, אזורים במוח (קליפת המוח הקדמית) המעורבים בזיכרון, ריכוז, חשיבה רציונלית. כך מתאפשר לאדם להגיב במהירות במצב של איום.
לפני אלפי שנים, בעת שהיה האדם עלול להתקל בסכנה ממשית כמו חיית טרף, שימש מנגנון האמיגדלה של "הלחם- ברח" בצורה יעילה. אותו אוסף של תגובות ביולוגיות, היה קריטי להסתגלות האדם אז, אך אינו אפקטיבי בנסיבות החיים המודרניים. כיום מעטים מצבים השרדותיים שכאלו בהם על האדם להכין את גופו למלחמה או מנוסה. עם זאת, פעמים רבות, מופעל מנגנון "הלחם- ברח", קליפת המוח הקדמית משותקת, והיכולת הקוגנטיבית מדוכאת.

מדוע זה קורה? בגלל פחד! פעם הפחד מפני חיות הטרף הפעיל את מנגנון "הלחם-ברח", כיום זה פחד אחר: פחד מפני שינוי, התחלה חדשה, או חריגה מהשיגרה, פחד מפני אחראיות גדולה או מטרה גדולה, פחד מכישלון או הצלחה, פחד לאכזב את עצמי ואחרים, פחד לאבד את הישן המוכר והבטוח, פחד מהלא נודע, מהלא מובטח. האתגר הגדול הוא לחולל שינוי בחיים או להתמודד עם שינויים ואתגרים מבלי להפעיל את תגובת "הלחם- ברח" של האמיגדלה ומבלי לדכא את קליפת המוח החושבת והרציונלית.

תקשורת של שלום: איך עוקפים את התגובה ההשרדותית האוטומטית, ופועלים מקליפת המוח החושבת?


משולש רגש- חשיבה- התנהגות
המשולש משקף הגדרה ציורית של אינטליגנציה רגשית. זוהי למעשה יכולת האדם לזהות תחושות ורגשות של עצמו ושל אחרים, ולהשתמש במידע זה להתווית מחשבתו והתנהגותו (Salovey & Mayer, 1990). במילים אחרות, אינטליגנציה רגשית היא יכולת האדם לנהל את רגשותיו (ולא הם אותו) באמצעות תהליכים קוגנטיבים (חשיבה מודעת, גמישה) ובחירה של תגובה חכמה (ולא כניעה לתגובה אוטומטית- ספונטנית).

כל קודקוד במשולש משפיע על האחרים ומושפע על ידם. שינוי שינוי בחשיבה יכול להביא לשינוי ברגש. שינוי בהתנהגות יכול להביא לשינוי בחשיבה. אם למישהו קשה לשנות חשיבה שישנה את הרגש ולהפך.

סטודנט אמור להציג סמינריון בפני קהל. הוא חושב את המחשבות הבאות: "אני בטוח אגמגם, יהיה לי בלאק אאוט ולא אדע מה להגיד, הכל יתבלבל לי בראש, אני אראה טיפש, הסמינריון שלי לא יעניין אף אחד, בטח אף אחד לא יקשיב לי".
אילו רגשות יתעוררו בו? פחדים, איום, חוסר אונים
איך אלה ישפיעו על התנהלותו? הפחד יעורר את מנגנון "הלחם-ברח". קליפת המוח הקדמית תדוכא ואז באמת עלול להתקשות להתרכז, לזכור, לחשוב בבהירות. קצב הלב והנשימה מואץ, הדיבור שלו יהיה מתנשף, השרירים ירעדו, אולי באמת יגמגם.

מה ניתן לעשות? לשנות מחשבה: "כשם שאני התלהבתי לכתוב את הסמינריון, גם הקהל יתלהב. אני כל כך שולט בחומר, יתר על כן, אני ממש מאמין בחומר שאני מעביר. אני אראה שם טוב, אולי אפילו מומחה בתחום. הקהל הוא אינטליגנטי בטח יתחבר בקלות. רובם סטודנטים, נרגשים כמוני, מבינים כמה קשה לעמוד מול קהל. הם יפרגנו לי. בסמינריון הקודם שהצגתי, הצלחתי מאוד, אין סיבה שזה לא יצליח גם הפעם."
אילו רגשות יתעוררו? תחושת ביטחון עצמי, אמונה עצמית, אופטימיות, רוגע, הערכה לעצמי ולקהל.
איך אילו ישפיעו על התנהגותו? עמידה סמכותית אך נינוחה. הרצאה רהוטה וברורה.

ואם קשה מדי לשנות חשיבה? אפשר להתחיל בשינוי ההתנהגותי. אולי לעשות יוגה, מדיטציה, הרפיה לפני ההרצאה. אולי להכין מצגת, פתקי תזכורת, דפי עזר, שיסייעו לסטודנט, אם ישכח, את מה שתכנן להרצות.
אילו רגשות יתעוררו? הרוגע הגופני יביא לרוגע רגשי: שקט, רוגע, הרגשה כללית טובה, תחושת בטחון.
חשיבה: חיובית.

פיתוח זוית ראיה אחרת- גמישות מחשבתית

מורה מספרת כי התלמיד מיכאל אף פעם לא מקשיב בשיעור. היא מתארת את מיכאל כחצוף, עצל, חסר נימוסין, חסר יכולות לימודיות. הוא מעורר בה רגשות כעס, אכזבה, עצבנות וחוסר אונים. היא מספרת כי ניסתה תגובות שונות: צעקה ונזפה בו, התעלמה ממנו, הענישה אותו, זימנה את הוריו, שלחה אותה לשיחה עם המנהלת. אך המצב בעינו עומד.
היש דרך אחרת לפרש את חוסר הקשב של מיכאל? היתכן כי מיכאל לא קשוב בשיעור כי הוא מוטרד מדברים אחרים? האם הוא במצוקה? האם קרה משהו בבית? אולי סובל מבעיית שמיעה? אולי הוא לקוי למידה? חשיבה אחרת עוררה אצל המורה רגשות אחרים. היא חשה אמפתיה, קירבה, אמהיות ויותר מכל אחראיות כלפיו! דרך התנהלותה השתנתה. היא הזמינה את מיכאל לשיחה אישית, שקלה לשלוח אותו לאבחון. פעלה במקצועיות!

Hans Seyle (1907-1982)- חוקר הונגרי-קנדי, חלוץ בתחום מחקרי הסטרס, הבחין שמתח תלוי באיך האדם מעריך סיטואציה מסוימת, וכיצד מגיב רגשית לסיטואציה הזאת. כיום, אל חוקר זה מצטרפים קלינאים רבים, הטוענים גם הם, שהמרכיב העיקרי לכמה האדם פגיע בגלל סטרס זה איך האדם מפרש את מעורר המתח. במילים פשוטות, הכל אצלנו בראש! עניין של גישה. מצב של מתח- האחד יראה בזה אתגר מעורר ומרגש, הזדמנות ללמידה, לצמיחה. השני יראה בזה סכנה, איום, בעיה שאין לה פתרון.

המציאות היא סובייקטיבית, ונראית כפי שהאדם מציירה בעיניו שלו. אינטליגנציה רגשית היא לדעת שהדרך בה אדם יפרש אירוע מסוים תשפיע על איך שהאדם ירגיש ואיך שהאדם יתנהל. לגלות גמישות, יצירתיות, ולמצוא פירושים נוספים שיביאו לרגשות והתנהלות חיוביים.


הבשורה המשמחת
דניאל גולמן, פסיכולוג, וכותב רב המכר "אינטליגנציה רגשית", כתב שמחקרים מצאו כי אנשים עם IQ גבוה, לעיתים נכשלים בחיי היומיום ואילו אחרים בעלי IQ נמוך, אך בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, עושים חייל: מערכות היחסים שלהם פורחות, הם נחשבים לכוכבים במקום עבודתם, מייחסים להם תכונות אופי נעלות, התורמות לא רק להצלחתם האישית אלא נחשבות כחיוניות לשגשוג החברה בכלל.
הבשורה המשמחת היא שבעוד ש IQ נשאר די קבוע עם השנים, האינטליגנציה הרגשית היא נרכשת. אפשר ללמוד אותה, לטפח ולשפר אותה.
נירית סלמון
מאמנת אישית לשינוי ולהעצמה, מרצה ומנחת קבוצות בתחומי אינטליגנציה רגשית ותקשורת.
nirit8@gmail.com
http://www.leshanot.com/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה