פורים כל השנה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

פורים כל השנה 

מאת   08/03/2009 |  נצפה 1611 פעמים

פורים תשס"ט

 

מאסטר יוקאהרי והדובדבן נעו יחד.

אחד בתנועה פנימית והאחר, ראינו, מניע את ענפיו.

 

חג עניינו במחזוריות. המילה עצמה מצביעה על הרעיון.

השפעת מחזור השנה על האדם, מוכרת. יש שאוהבים קיץ, חורף. האביב עושה לאנשים... אפשר לראות את משמעות החג, באשר הוא, בהקשר חקלאי, היסטורי, התנהגותי, מוסרי. ככל שאכיר הצעות להתנהגויות, שכל חג מציע, כך אפשרויות הבחירה שלי גדלות.

 

חג פורים מציע שפע של רעיונות מרתקים, לדעתי. אחת מהביטויים למחזוריות השנה מציעה שאדר הינו החודש האחרון של שנה שתתחיל עוד מעט בניסן. פורים הינו שיא התהליך. נקודת מפגש בין סיום המחזור לתחילתו המתחדשת. בשיחתנו הפעם, אנו מבקשים ללמוד את המחזור העוסק בגאולה הפרטית של האדם. ככל שיעשה כך, יכולתו לסייע בגאולה הכללית, של החברה, זו שבאה לידי ביטוי בפסח, עולה.

בסיפור הנקרא בפורים מדובר במלוכה הבטוחה בעצמה. חוגגת בהוד והדר חיצוניים. ומה קורה בפנים? בואו ונציץ פנימה. הדרגה הבכירה ביותר דורשת כניעה לגחמותיה. האישה מורדת ובקלות מסולקת. יועצי המלך דוחקים בו להוכיח שהוא בעל הכוח האבסולוטי. בינתיים מתגנב לאט ובהסכמה, חתרן. משום מה החתרן מכונה בשם כמו במשמעות הפוכה לגמרי שפגשנו בסיפור אחר. המן, היה גם מזון קודש, שהזין בכל טעם וסגנון, קבוצה גדולה ורעבה במדבר.

סיפורי המקרא, תמיד משאירים לנו סימני דרך. רמזים בולטים, נסתרים, ללימוד החוכמה ממנה בנויה המציאות.

דמות ה 'כמו ופוגמת' בהתנהלות התקינה של המציאות היא של האיש היהודי. זה שלוקח את גורלו בידיו. לא מקבל כללים הנקבעים כמות שהם. הוא בוחר לעצמו דרך. לא כורע ולא משתחווה.

המציאות הנוצרת מחייבת את האיש הזה, לפעולה. הסיפור מספר על תהליך השמדה, הרוחש בשקט. השמדת הקבוצה אליה הוא משתייך.

יהודי זה, לוקח אחריות עצמית ומבקש ממשפחתו שיתוף פעולה. הוא נוקט באסטרטגיה מתוחכמת. לי זה נשמע כמו: 'צריך להמציא משהו שיתאים לזמן הזה ולסיטואציה. לא נמצאה דרך לשכפל משהו מהעבר שלנו'.

בת דודו מתבקשת להיעזר בנתונים החיצוניים שלה, ולשנות תהליך מאוד פנימי, מהותי. הוא מציע לה להיות במרכז קבלת ההחלטות. אמנם הגבר, המלך, הוא שיחליט. רק שלמעשה, האישה היא, שתכוון את ההחלטה. תרבות אחרת, ניסתה שיטה אחרת המוכרת כ'סוס טרויאני'.

דרך אגב, דרגת הקרבה בין האיש היהודי לקרובתו מופיעה עם קוד החוזר על עצמו, 'דוד'. קוד זה מופיע מספר  פעמים במקרא, למשל בשיר השירים.

מתפתח תהליך של הפיכת הקערה על פיה. היפוכי הכיוון מתרחשים בזכות סדרת מהלכים שכנראה אי אפשר לוותר אף לא על אחד מהם. השמדת ההשמדה מתאפשרת ממקום של אחריות עצמית מלאה. כזו המסתכנת גם במוות. יהודי זה היה יכול בקלות להיות מובל למוות על שלא מלא את צוו המלך ולא השתחווה. בהמשך יהודי זה לוחץ את בת דודו להסתכן. זו מתחננת: כולם יודעים ש "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית" אמנם זה לא כל כך סופי כי יש דרך: "לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה" אסתר, ד, יא.

וכאן מגיע ציטוט מהחזקים ביותר שאני מכיר. האיש שלוקח את הגורל בידיים אומר: ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים: כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות: אסתר, ד, יג-יד.

אפשר לשוחח לפחות שבוע על פסוקים אלה. עדיין, קחי את גורלך בידיך. לא יעזור לך להימלט למסתור 'בטוח'. צריך לעשות את העבודה. אם את לא תעשי אותה, יבוא משהו אחר ואת ובית אביך --- וואו.

עברנו שלב. בת הדוד מסתכנת והנה היא אמורה להסביר למלך מה בעייתה?

ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי: כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך: אסתר, ז, ג-ד.

התנסחות מתחכמת? למשל, נמכרנו אני ועמי... האם אפשר לפרש לשני הכיוונים? קריאה הרואה את הרצף הליניארי יכולה להגיד: להיות מושמדים. אולי יש כאן גם פעולה אקטיבית: להשמיד, להרוג... ואז למעשה, נמכרנו. מה שהתרחש בסוף. ואז יש היבט של שפיפות. אם רק היינו הופכים לעבדים, (כמו מצרים?), אז הייתי שותקת. תחושת הצרה, לא הייתה שווה כל כך ע"מ לגרום נזק למלך ?!

בשלב זה, האיש היהודי לא מבקש את מה שקרה בסוף המגילה. הוא מבקש רק לבטל את גזירת השמד. דרך אגב, הוא גם לא מבקש שירכיבו אותו על סוס, לבוש בגדי מלכות...

לקראת סוף הסיפור, משהו קורה ויש עוד היפוך. דברים הופכים ל: 'אנחנו נעשה להם מה שמישהו משלהם אמר להם לעשות לנו'. נראה כמו, כוחניות ה'חלשים' שקיבלו לגיטימציה. איך, בזכות 'חינדאלאך' של המלכה על המלך. המלך כמו ולא מתעניין בכלל לנהל בהגינות ובשלום את ממלכתו. הוא מתעניין בפתרונות לטווח קצר. בתחושות שליטה לפי גחמות משתנות. בסגנון כזה, לטוב אין סיכוי להאריך ימים. אימפריות ותרבויות רבות נכחדו או סבלו וסובלות.

ברור שאנחנו יכולים להפליג במילים ותחושות הלאה והלאה אל אוקיינוסים רחוקים. דבר בולט הוא כי אפשר לקחת את הגורל בידיים ואולי, גם כנגד ודווקא, הנחיות 'מלכותיות'. בטח לא להיסחף לתחושת "אני אעשה לאחרים מה שהם רצו לעשות לי". זה מסחרר את כולם. עניין האיזון המוסרי חבוי. מי שילקט אותו יכול להרוויח.

הרבה פעמים חייבים לעשות איפכא מסתברא. לפעמים דרך ההפוכה להיגיון מקובל, נפוץ, חד משמעי, יכולה להוביל אותנו להגיון שיבריא אותנו ממצב חולה.

סליחה אם מי מהקוראים יפגע ובכל זאת, האם מהלך התחדשות של העם היהודי לא נגוע באינטרסים לטווח קצר? מצב המים לא מוכיח זאת? היחס לקבוצות העולים... נכון, יש שיגידו, לא הייתה כוונה להרע.

יש לחוכמה הטמונה בחג זה ומקורות נוספים כמובן, מה ללמד את יזמי התחדשויות. לא חייבים לחזור על טעויות.

פורים מדגיש בצורה שקשה להתעלם ממנה, אפשר לבחור!. אפשר לכוון את גורלנו. מול כל מצב, גם כזה היכול להיחשב לבלתי אפשרי. כדאי לשים לב למוסריות שלנו כל הזמן. אם אנחנו מרגישים שנגול מעלינו קושי, לא לגלגל אותו על מי שנראה לנו או יצר לנו את הקושי.

הכול עניין של העזה, פתיחות, סובלנות ועומק מוסרי.

 

------------------

 

שינוי בתנועה הפנימית מייצר שינוי נראה, במציאות החיצונית.

מאסטר יוקאהרי איזן שיחתו עם הדובדבן. תנועתם משותפת.

תודה

יאיר כהן

פורים תשס"ט

מרץ 2009

זוגתי, בת-אור העבירה את המאמר לעברית מובנת, יחסית :-)

 

התמחות במיצוי יכולות האדם.
במיוחד הכוחות להבראה עצמית.
הדרך מתבססת על אמונה ברורה בכבוד האדם וחירותו.
046277277
http://www.i-ing.org
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה