כל טעויות אולמרט
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

כל טעויות אולמרט 

מאת   19/01/2009 |  נצפה 1689 פעמים
מבלי להידרש לסוגיית אשמתו או חפותו
של ראש הממשלה, מערכה אחת הוא כבר
הפסיד וזאת המערכה התקשורתית.
בדעת הקהל הוא כבר נשפט ,נמצא אשם
ודינו נגזר. הוא אינו כשיר למלא את תפקידו.
מבחינה ציבורית הוא מת מהלך.
וזה לא היה חייב להיות כך. זה גם יכול היה
להיות אחרת.
זה תמיד מפתיע אותי מחדש, איך אנשים נבונים,
לכאורה, לא לומדים מטעויותיהם של קודמיהם
ונוטים לחזור עליהן, אחת לאחת. מצעד האיוולת,
ממשיך לצעוד.
מניתוח התנהלותו התקשורתית של ראש הממשלה
ניתן ללמוד שני דברים : הוא לא למד דבר משגיאותיו
של קצב והוא גם לא קרא את הטור שלי שדן בשגיאות אלה.
יש להניח שאם היה לומד, קורא ומפנים הוא לא
היה חוזר על אותן שגיאות.
כל זמן שנפתחו נגדו חקירות, בענייני זוטות,
ביוזמת "אוהביו" מבקר המדינה וירון זליכה,
הוא לא התייחס אליהן פומבית ונתן להן לעבור,
בשקט, מן העולם. כי הוא כנראה ידע שאין בהן דבר
ולכן הוא נהג נכון. הוא לא הזדרז לשכור עורכי דין,
הוא לא יצא בהצהרות מתלהמות ולא תקף את
רשויות החוק. הוא ידע שאם לא ילבה את האש היא
תדעך, מאליה.
אבל, ביום ש"התפוצה" פרשת טלנסקי ומעטפות הכסף,
הוא איבד את עשתונותיו והתחיל לעשות את כל הטעויות
האפשריות. כידוע, הבהלתנות היא יועץ גרוע.
הוא התייצב מול המצלמות והצהיר בלהט שלא נטל
אגורה לכיסו. ההסברים שסיפק, היו רחוקים מלהניח את הדעת
ואגב אורחא, הוא הטיל את כל האשמה על שותפו
וחברו הטוב, עו"ד אורי מסר.
הנאום הזה גילם 3 טעויות קשות.
הנאום ומזגו הזכירו יותר מדי נאום דומה, של קצב
וזה רע. ההסברים היו קלושים ו"לא החזיקו מים"
וגם זה רע. והבגידה בחבר, היא הרע מכל. במדינה
שאתוס הרעות, הוא ערך מקודש, בגידה בחבר היא
חטא שאין לו סליחה ואין לו כפרה.
לאחר מכן, הוא רץ לשכור להגנתו את שרותיהם של 4 עורכי דין
מצמרת המקצוע (יש אומרים,10)). יכול להיות שמבחינה משפטית
זה הדבר הנכון לעשותו אך מבחינה תקשורתית, זאת
היתה טעות קשה. בתודעת הציבור נתפס צעד כזה
כהודאה באשמה. רק אדם שיודע שהוא הסתבך קשות
נזקק לכל כך הרבה הגנה.
את עורכי הדין שהוא שכר הוא שלח לייצג אותו בתקשורת.
טעות קשה. אדם שמיוצג בתקשורת ע"י עורך דין, נתפס
כנאשם. וזאת עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום!
מה עוד שייצוג תקשורתי איננו מצוי בתחום מיומנותם
המקצועית של עורכי דין. המומחיות שלהם היא-ייצוג
משפטי. בבית המשפט ולא בתקשורת.
וכדרכם של עורכי דין
הם התעסקו בהדיפת הראיות,
לכאורה, שהודלפו ע"י המשטרה. וכיוון שהיו 4 עורכי דין,
כל אחד סיפק גרסא שונה, כך שכל העסק הפך לחוכא ואיתלולא.
המשטרה הניחה להם מלכודות והם חזרו ונפלו בהן, כטירונים
וגרמו ללקוח שלהם נזק תקשורתי, בלתי הפיך.
עד לתחילת כהונתו
כראש ממשלה, אהב אולמרט להתנצח ולהתנגח עם
מראייניו בתקשורת ונהנה מאוד להכותם "שוק על ירך".
משנכנס לתפקידו, הוא הפסיק להתראיין והמחזות
המביכים הללו, נעלמו מהשטח ומהתודעה.
עד שפרצה פרשת ראשונטורס. כאן כבר קפץ לו "האולמרט"
הוא לא הצליח יותר לכבוש את יצרו ויצא במתקפת חורמה
נגד המשטרה והפרקליטות.
טעות קשה. זה הדבר האחרון שמותר לראש ממשלה לעשות.
אם הוא היה שואל אותי (והוא לא) הייתי ממליץ לו, בפרוץ
פרשת טלנסקי, להתאפק ולא לצאת לתקשורת. הייתי מציע לו
להוציא הודעה כתובה, בה הוא מחזק את ידי החוקרים
ומבטיח להם שיתוף פעולה מלא, כדי שיוכלו להגיע, במהרה,
לחקר האמת. כך נוהג ראש ממשלה, אחראי.
הייתי מציע לו להצניע את סוללת עורכי הדין ששכר ולהגביל
את עבודתם לתחומי בית המשפט, בלבד. את ייצוגו בפני
התקשורת הייתי מפקיד בידי יועצו, טל זילברשטיין, הנמנה
עם טובי היועצים האיסטרטגיים, בארץ. הוא בוודאי היה
עושה עבודה טובה יותר בתקשורת, מעורכי הדין שמופיעים שם.
יועץ התקשורת, היה יודע להסיט את הדיון מהראיות לכאורה
אל יוזמי החקירה ומניעיהם הנסתרים. הייתי מציע לו לרמז על כך
שטלנסקי תמך באולמרט כשהוא היה איש ליכוד אך משהפך עורו
מצאו את עצמם משני צידי המתרס ,הפוליטי.
הייתי ממליץ לו, לחבק את חוקריו חיבוק דוב ובשום אופן
לא לתקוף אותם.
אך היות, שהוא כבר עשה את כל הטעויות הקשות, עתה עם
פרוץ פרשת ראשונטורס, האומללה, לא נותר לו אלא למזער
נזקים. עתידו הפוליטי כבר מאחוריו. ימיו כראש ממשלה,
קצובים וכל שנשאר לו , הוא להציל, מה שניתן, משמו וכבודו.
לשם כך, הייתי מציע לו להודיע כבר עתה, שלמרות שלא הוגש
כתב אישום ולא ברור אם יוגש, הוא הגיע למסקנה שלא ראוי
שמעל משרת ראש הממשלה תרחף עננה כה כבדה. אי לכך,
הוא מפנה את כסאו ומקדיש את זמנו למאבק על טיהור שמו.
האם יש סיכוי שהוא יעשה זאת? ודאי שלא. ולא בגלל
שהוא לא מבין את ההיגיון בצעד הזה, אלא בגלל שאופיו
גובר על שכלו. הוא לא ייתן לאף אחד את התענוג של הרגשת
הניצחון. הוא, לא יפנה את כסאו, דקה אחת לפני שלא תהיה
לו ברירה.
נכתב ע"י גינגי פרידמן , מנכ"ל ADMAN.
החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
http://www.adman.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה