סוף דבר - עידן החיבור הספר מצמרת הארז
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

סוף דבר - עידן החיבור הספר מצמרת הארז 

מאת   21/03/2006 |  נצפה 2896 פעמים
עידן החיבור:
שבתי אני ואראה שזו היא העת לקנא לה', לפיכך שיננתי מעט מגבורות ה', נצחיות התורה, מוסריה ועומקה. יען אשר סברתי כי עתה היא העת לטעת. משום שבזמן הזה, מתקיים עת לעקור נטוע (קהלת ג'). משום שרבים עתה עם הארץ, ורבו בני הערב רב וסט"א, שעלו במאות אלפיהם לארץ ישראל, בטענה כי "יהודים" המה. אך בפועל כופרים הם בתורה ובקב"ה. כאומרם, אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי (שמואל ב, כ'). ולא זו בלבד אלא שעזות מצחם של הרשעים כי רבה, ומקיאים הם את שנאתם כלפי התלמידי חכמים, דאינון משתדלי באורייתא, ואינון אילנין רברבין בראי עלמא, ובזכותם לא נכחדו ישראל לכל אורך הדורות, אף ללא מדינה עצמאית. כאשר באותו פרק זמן היסטורי, נכחדו מעצמות על. משום דכתיב, לא מאסתים ולא געלתים לכלתם (ויקרא כ"ו). דהיינו, בזכות הצדיקים, הנחשבים ככלתו ואהובתו של קב"ה. כמשל למלך שאהובתו מתגוררת בשוק הבורסקי, ולעולם לא עלה בדעתו ללכת לשם, בגלל הריח הרע שבשוק הבורסקי. אולם מאחר ואהובתו מתגוררת בתוך שוק הבורסקי, המלך הולך דרך השוק לבקרה, ונדמה לו כאילו שוק זה הוא שוק של ריחות בשמים. ואותם רוכלי שוק הבורסקי, הם בני הערב רב והרשעים הרוצים להישאר בסרחונם, ולעקור מתוכם את כלתו ואהובתו של המלך. דהיינו, את צדיקי הדור שבזכותם העולם מתקיים. כאשר עיקר טענתם מבוססת על עובדת היותם הרוב בארץ ישראל כביכול, ואין הם יודעים כי בחר ה' בישראל, למרות היותם מעטים. משום שטיבעה של האיכות להימצא במעט. שנאמר, ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים (דברים ו'). ואף אין הם חוששים למאמר הזוה"ק: ווי לפלניא דאעבר בריה מאורייתא, ווי ליה דקא אביד מעלמא דין ומעלמא דאתי. דמאן דלא אשתדל באורייתא, לאו ביה מהמנותא, ופגים הוא מכולא ... וירתין בניהו נפשא חציפה. וכל מאן דאצית למילי דאורייתא, כאילו קביל תורה מסיני. וכן נאמר בזוה"ק דזמין עלמא דלא ישתכח מאן דיגן עליהו, וכל אנפין חציפין ישתכחון, בין לעילא ובין לתתא. לפי שהם דבקים בסט"א, ונאחזים במצודות הדמוקרטיה, המדע והחופש כביכול, שהרי ערב רב הוא בגימטריה דעת. אך בחינוך ילדיהם, בתקשורת ההמונית, במשפט וכו', נוהגים הם בדיקטטורה חינוכית תיקשורתית ומשפטית. ע"י שאין הם מאפשרים לבניהם ולעם לבחור בין שתי דרכים: האמת או השקר, אלא הם כופים את דרכם הנכשלת להתדמות לגוים. בכך מטנפים הם את פיקדון הנשמה בטינופי הגוף, מבלי לחשוש מבעל הפיקדון. ובכדי להשקיט את מצפונם, נאחזים הם במצודה הרעה של שואת אירופה, שנעשתה בידי משטר דימוקרטי נאור כביכול, ובכך מוכיחים הם לעצמם שכביכול אין קיום להשגחה העליונה, אלא האדם, הדמוקרטיה והמקריות הם מנהיגי העולם כולו. ודע, שיש חוק בישראל האוסר את הכחשת השואה, ואין חוק האוסר את הכחשת קיום האל. אך יושב בשמים ישחק, דהיינו, בעוה"ז ה' מחייך לחוצפת הרשעים, אך בעתיד לבא ובעוה"ב נאמר, אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו (תהילים ב'). וכן נאמר, ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד. ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ... ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי (ישעיה מ"ז), ונאמר, יען קראתי ותמאנו ... גם אני באידכם אשחק ... בבוא כשואה פחדכם ... אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני (משלי א').
לפיכך בעידן זה בטרם תבוא צרה וצוקה, יש צורך דחוף לשוב ולהאזין לקריאת הנביאים לישראל. כפי שנאמר, הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיה נ'). והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמוע אלי, והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת (ירמיה ט"ז). בגין דמאן דארחיק מאורייתא, רחיקא הוא מקב"ה. ומאן דלא ידע באורייתא איקרי כסיל. דכתיב, וכסיל לא יבין את זאת (תהילים צ"ב). ואין זאת אלא תורה. שנאמר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד'). לפי שהתורה ניתנה לישראל דווקא, ולא לבני ערב רב. לפי שעל בני ערב רב נאמר, ולראות שהם בהמה המה להם (קהלת ג'). דהיינו, טפשים, וקטני דעת שחושבים שהכל נעשה במקרה ואין דין ואין דיין ואין מנהיג לעולם. לפיכך אין בידם תורה חליפית, אלא משפטים בל ידעום (תהילים קמ"ז). משום כך זהו עת לעשות לה' (תהילים קי"ט), משום שהפרו תורתיך. ונאמר, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י"ט). וכן פסק הרמב"ם, שבמקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב, וכ"ש בזמן שאנ"ש סמוכים על שולחנם. כשם שהזוה"ק מבאר את הנאמר, אשריך ארץ שמלכך בן חורין (קהלת י'), דזקיף רישא לגלאה ולפרשה מילין ולא דחיל. כלומר, אע"פ שצעיר אני לימים ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם (איוב ל"ב). העזתי כנמר ונתלתי בצו האל ובשמי רפאל, לפי שמקובלני ממו"ר אבי אב"י זצ"ל, ששמא גרים. כדמצינו שבזמן ירמיהו נזרקו ישראל מארצם, ובזמן ישעיהו נושעו ישראל. ולפי שלשמי רפאל יש שתי משמעויות הפוכות כביכול, דהיינו, משמעותו האחת היא מלשון רפואה. ומשמעותו השניה מלשון חולשה, כדכתיב, חזקו ידים רפות (ישעיה ל"ד). ללמדנו שאין רפואה אלא במקום חולשה. וכן נאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיה מ"ג). ועל אף שאינני משמש כרב או כתלמיד ישיבה, אלא על"ח וכאחד העם אנכי. נעזרתי בעזות דקדושא לחזק את הנחלשים בעיניהם, אשר עליהם נאמר, וצדיקים ככפיר יבטח (משלי כ"ח). וכוונתי בחיבור זה לש"ש, להאיר את התורה מלמטה למעלה, בבחינת הוי זנב לאריות. למען ידעו ע"ה ובני דעת, את פנימיות מידת החסד שבגבורה. דהיינו, שאלמלא המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, לא יוכל העולם להתקיים אפילו רגע אחד, למרות ובגלל ההתפתחות האדירה במדע. לפי שבסיס המדע בנוי על יצירת יש מיש. וה' בגבורת חסדו הוא אשר נתן בלב המדענים להבין, להשכיל ולפתח את אשר ברא, כדי שהעת בה הטכנולוגיות מתפתחות במהירות, תגרום למשכילים ולנגרריהם להבין כמה אפסה יכולתם, בפני בורא עולם. כפי שהעיד שלמה המלך החכם באדם: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (קהלת ז'). ודע וראה, שאפילו כיום המעצמה הגדולה בעולם בעושר, בידע, בטכנולוגיה ובעוצמה. אינה יכולה לעמוד כנגד רוח, ומידי שנה בעת שמגיעה אליהם סופת רוח, הנקראת בלשונם "הוריקן". ממשלתם מבריחה אלפי אנשים הנוטשים את בתיהם ורכושם, לפי שאין בכח המעצמה הגדולה בתבל להפעיל רוח נגדית, או לעשות כל דבר אחר שיעצור ויבריח או ימנע את הרוח, אשר מעת לעת היא מרקנת את עריהם. וכ"ש שאין הם יכולים לעמוד בפני רעידות אדמה, התפרצויות געש, סערות הים, מוות וכד', שה' מביאם לעולם על מנת להזכיר לע"ה, מי הוא השליט הבלעדי בעולם כולו. שנאמר, כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ. יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים, והמשכילים יבינו (דניאל י"ב). כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' (צפניה ג'), והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל ל"ח).
מחברם של הספרים: אשר על המשכן, מצמרת הארז, אשר תקראו
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה