ימיו ולילותיו של הדודה אווה - יומן קריאה
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

ימיו ולילותיו של הדודה אווה - יומן קריאה 

מאת   23/12/2008 |  נצפה 2262 פעמים
זהו סיפור ילדותו והתבגרותו של ילד ירושלמי יתום מאם, החי עם אביו, אלימלך לוריאש, פקיד ארכיון דהוי ונרפה, בבית אחד עם משפחה נוספת, זוג ניצולי שואה, אנושקה, אישה שוקקת חיים ותשוקה, דעתנית ונואפת בגלוי, ובעלה לזר, איש עבודה שקט ובנם יוחנן הלומד איתו באותה הכיתה. בני הבית החיים בדמי מפתח, נתונים למרותו של פקיד במשרד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, האדון קמינקא, אשר מאיים מדי כמה זמן לפנותם מן הבית. לילה חורפי אחד מביא האדון קמינקא אל הבית גבר בלבוש אישה והדיירים מתבקשים לתת לו מקלט ומסתור בתמורה להסרת איום הפינוי מעל ראשיהם. וכך, נכנס אל חייהם הדודה אווה אשר עד מהרה הופך להיות כאחד הדיירים. הוא מתגלה כבשלן מצויין, יודע לפשר ולגשר בין יושבי הבית, ומוסיף צבע ועניין ליומיום. הדודה אווה ספון שעות רבות בחדרו, צליל נקישות מכונת הכתיבה עולה מתוכו, עת הוא כותב סיפורים רומנטיים בהמשכים עבור חוברות הנמכרות בקיוסקים. אט אט הוא מכניס את הילד אל שגרת יומו, מזמין אותו לטיול השבועי שלו בעיר, לישיבה בבתי קפה, שולח אותו לראות סרטים בקולנוע ואחר מושיב אותו בחדרו לספר לו אותם בפרטי הפרטים, מן הלבוש דרך העלילה ועד למילים המדויקות בשפות הזרות המדוברות בסרט. וכך, בעוד אביו של גיבורנו הולך ומתרחק ממנו ומן הבית, וקושר חייו באישה חדשה, הולך ומתקרב הדודה אווה אל ליבו של הנער והופך לו גם אם וגם אב החסרים לו כל כך. הוא מעניק לו אהבה ללא תנאי, מקשיב לו, מגן עליו, מלמד אותו, פותח בפניו את עולם הכתיבה, וממלא את חייו בטעם.
נסיבות הסתתרותו ולבושו של הדודה אווה נדחקות לקרן זווית והילד מקבל אותו כמות שהוא, כעובדה מוגמרת, ואוהב אותו בכל ליבו. כל כך, עד כי גם הקורא מוצא עצמו דוחק את סקרנותו בתמורה לעניין שעוררו חיי היומיום והיחסים בין יושבי הבית. רק בסוף הספר נדע מדוע נקשר הגבר בלבוש אישה בילד הזר לו עד עתה ותיפתר החידה בדבר חייו המוזרים.
ככל שהקשר בין הדודה אווה לנער היתום מתהדק, כך מתרבות הרמיזות ולאחר מכן גם האמירות המפורשות של אביו ובני משפחתו בדבר פשר היחסים ביניהם. הסברה, המוטעית מיסודה, בדבר ניצול מיני ורגשי של הדודה אווה את הנער צוברת תאוצה ומהווה את המצע לדרמה המביאה לניתוק בין השניים. העלם הצעיר חווה משבר תפישה כאשר הוא נחשף לזווית הראיה של הקרובים לו עליו ועל חייו, דבר אשר מערער עבורו את כל מה שנדמה היה לו בחייו אמת. ובהיעדר עוגן ומצפן מכוון בדמות אם או אב, הוא חש כי דרכו אובדת לו ביחד עם הדודה אווה שאבד לו אף הוא.

לאורך הספר בולט מצעד הדמויות המאכלסות את חייו של הילד הגדל לנער ואחר לגבר ואיש צעיר. לבד מבני הבית נכיר את חבריו לכיתה ולמשחקים מירה רוז'נסקי ודודיק שפירא והוריהם, אשתו השניה של אביו, סילביה שפרוט ובתם המשותפת אדווה, דודתו מאשה ובעלה יעקב השוטר מטיל האימה, גנן העיר בנבנישתי מעורר החמלה, עורך הדין יוםטוב קונפו, קמינקא האב, וקמינקא הבן, ד"ר נאכטיגל, ד"ר הורן, בונדי קליפר מו"ל החוברות, נועה אהבתו הראשונה ועוד ועוד, ורק הוא, גיבור הסיפור, אין לו שם, כמו תלוש משיוך או שורש. כמוהו גם הדודה אווה, נטול שם פרט לזהותו הבדויה, יתום מהוריו וחסר משפחה.
הסיפור מעורר מחשבה לגבי אמת מוחלטת ואמת סובייקטיבית כפי שהיא נתפשת על ידי כל אחד ואחד בנפרד, חשיבותה של אהבת אם והצורך האנושי הקיומי באהבה ללא תנאי.

הכתיבה של דנקנר שוטפת ומהירה, עמוסת בפרטי מעשים והתרחשויות. אין בה תיאורים מפרכים אלא התרחשויות לרוב אשר מרתקות את הקורא ובאותה עת קושרות את החוויות והאירועים שעוברים על הנער ובני הבית, ביחד עם קורות העיר ירושליים והמדינה הצעירה, וממקמות את הסיפור בזמן האובייקטיבי בו הוא מתרחש - ילדות של פעם, משחקים משותפים בשטחים הפתוחים של העיר, שעות ארוכות מחוץ לבית, פערי דורות, הפצעים הפתוחים של ניצולי השואה, חגיגות העשור, רחובות הבירה הילל, בארי, עקיבא, בריכת ממילא, בתי הקפה הירושלמים וגן העיר.

אמנון דנקנר, יליד ירושליים, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עסק בדוברות ואחר החל דרכו כעיתונאי עד לשנת 2007 אז פרש מתפקידו כעורך עיתון מעריב. כתב מספר תסריטים לטלוויזיה ופרסם עד עתה שלושה עשר ספרים.

"ימיו ולילותיו של הדודה אווה" מאת אמנון דנקנר. הוצאת אחוזת בית, 560 עמודים.

מנחת קבוצות תמיכה ומעגלי נשים ללמידה וצמיחה אישית.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה