הערה למר א,ע,עאו'ץ ,המכונה בראון או גרין או מר וייט בעניין ''מאמר מבוך הסתירות''
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

הערה למר א,ע,עאו'ץ ,המכונה בראון או גרין או מר וייט בעניין ''מאמר מבוך הסתירות'' 

מאת   22/12/2008 |  נצפה 1994 פעמים
מקיין: ישראל ניצבת מול האיום הגדול בתולדותיה
יום חמישי, 24 ביולי 2008, 0:17 מאת: Reuters
.הבנתם את זה? .יפה,מעניין.אולי כדאי להציע לאמריקנים
להעביר את האו'ם לעירק [כמחווה של כבוד בין שלשת התרבויות]וכהכנה''למהלך משבצת הבישוף[הרץ]''ואם תוסיפו לו את מהלך''הפיון להגנת הרץ'' ''ומהלך פתיחת המשחק''כך הוא יתחיל להציג רווחים עתידיים [ע''י פרוייקט הרכבות ואולי כדאי להשתמש בתשדירי פרסומות להתנעת דעת קהל]במקום הפסדים של 2000 טריליון דולר.לאחר ישום מהלך ''הפיון הנגדי'' תושג התוצאה הרצויה מתחילת המהלך האזורי,,[ומי שיתבוננן היטב בשיטת הטבעות יוכל למצוא קוים משותפים] וכמובן שהסוגיה האירנית לא תתריד יותר [מאחר ויהיה ניתן לתמרץ אותה בעתיד ביבשת אפריקה במסגרת המו'מ העכשוי וזאת במימד התרבותי דבר שיחזיר להם את הכבוד האבוד,וזאת חוץ מהעניין הכלכלי כדלקמן],כמו כן יש לשקול הצעה דומה בין סין והודו דבר שיסיים את הזירה באפגניסטן -פקיסטן וישיג דעת קהל עולמית חיובית בעניין זכויות אדם ע'י חלון ההידברות בקונסטלציה של כלל הגופים במהלך המסכם, ללא סכנות של אי יציבויות עתידיות [ויסגור את תיפקודה של העלקיידה באזור זה,ולפי מה שיתבאר לקמן אף בשאר מקומות]אלא שבהודו הענין קצת שונה שם ההתחלה בסין היא בחלק החוקה הנימוסית השיך לאזור המזרח ואילו בהודו חלק החוקה השלישי במימד הפנימי בלבד והבן היטב אם סתירה זו מן החמישית בלבד ואיזו מהן או אף מן השביעית ומה עניינה והבן היטב העניין, מצב שכזה יתן שידרוג של ממש לארה'ב וכן מצע מדיניות חוץ חובק עולם בראיה עתידית וכן שידרוג בארה'ב עצמה כפי מה שהוצע לעיל מענין החוקה השניה במימד הבינ'ל לשלושת התרבויות המונותאיסתיות פרויקט המגנה כרטה וכפי שיתבאר לקמן[ואף מהלך זה מבטיח תימרוץ לאירנים בטווח הקרוב מאחר ונקודת המוצא המסתברת בעיקרה מונעת מבחינה כלכלית נמצא לסיכום שיקבלו מה שלא יקבלו אם יבחרו בדרך אחרת יתכן שהמהלך יוביל לשינוים מיבניים במישטר .וזאת לאור נקודת המוצא העיקרית וכן לאור העובדה כי הפרסים סוחרים ממולחים ואפשר בהחלט לסמוך על זה לטווח הרחוק]],זהו מצע שפותח בניצחון מובטח ,אלא שצריך לגבש מערכת הסברה מהירה בקרב האינטלקטואלים בזירה הבינ'ל והפנימית.אולי
בכדי להבהיר עניינים כדאי לציין כי אחר שהאו'ם יסיים את מטרתו בקונסטלציה המוצעת לעיל,יש לשקול להעבירו לפי ההתפתחויות לדרום אפריקה או מקום אחר באפריקה לפי ההתפתחויות.וזאת לטווח הרחוק רחוק ,אולי הדבר ישכנע את הרוסים,והבן עניינם בכאן כי הוא טעם המבוא לחוקה הנימוסית הבינ'ל וממיני הסתירה החמישית וצריך שיובן לפי איזה משלשת השיטות ,ואחר כן הבן כי זה התנאי למה הצד בשביעיות כדלקמן ,האיחוד הארופי ,סקנדינביה,האוסטרלים ,מדינות דרום אמריקה, ומדינות ערב הציר המתון את הודו צריך לבדוק אם יסודות החשיבה מבוססים על שיטות אריסטוטלוית או אפלטוניות בעיקרן,אולם מ'מ האוירה שם מתאימה לעניין שהעלינו לעיל דהיינו חלק החוקה השלישי ואדרבא יתכן כי יש יתרון בלימוד השיטה החדשנית והשפעותיה, [בעניין בני המנשה יתכן יתרון מסוים לטווח הרחוק ויש לשקול את העלאתם ארצה וכן הרחבת השבט עצמו בהודו לכמה מאות אלפים או אולי כמה מיליונים,לעתיד הרחוק והבן היטב]וכן הרגשת שליחות למיסיונרים למיניהם לדעתי הם יתקבלו בהודו בברכה בפרט כאשר מדובר בצירופם לנושא האמור ''החוקה השניה הבינ''ל'',אף זו נקודה שאובאמה יוכל לעניין בה את קהל המצביעים כחלק מהחזון האנווגליסטי הכולל לבחירות הבאות, ונחזור לענייננו רצוי לגבש קשת רחבה שתוכל ,להשתתף בפרויקט מעכשיו , ויש לדבר רגליים בעניין משבר האנרגיה ,והמזון[צריך את הודו בכדי לייצר מזון לאפריקה וכו' ומהלך זה יוכל למשוך ציבור בוחרים אפרו-אמריקאי בפרט שיוצרו ,שם ,ובהודו, מקומות עבודה חדשים לחברות אמריקניות בין היתר]נקודות אלו הוזנחו ויוכלו להוות מנוף של ממש ,בקיצור יצירת אומנות דיפלומטית בקנה מידה גלובאלי וכן בעלת אופק אינטלקטואלי וכלכלי ברוח דמוקרטי במובן של הסכמה רחבה של שלשת התרבויות וסיומו של המשחק סכום אפס הקיים כעת ,לשם כך דרוש נסיון רב נקודה זו אם תועבר בדרך הנכונה יכולה להטות את המצב לטובתו מה עוד שהיא כוללת בתוכה את שיטתו של אובמה ואם ישכיל לעשות שימוש בענין המוצע בקמפיין הבחירות אפשר כמעט לומר בוודאות שינצח לא רק בעירק אלא גם בבחירות הבאות,לסיכום בית עליון לשלושת התרבויות על בסיס אבני יסוד החשיבה המשותפת של שלשת התרבויות המונותאיסתיות וכללי ההתדינות בשיטה פילוסופית עמוקת שורשים תוכל לשמש אף השראה למזרח הרחוק ובסופו של יום אחר היצוב המערכתי רוח של מורשת תרבותית גבוהה ,ומעתה אפשר להעלות על הדעת כינונו של
המועצה המוסלמית העליונה של מלזיה הוציאה (שבת, 22.11.08) פסק דתי, פאתווה, האוסר על המוסלמים לעשות יוגה, בנימוק שיסודות הדת ההינדית של היוגה עלולות להשחית אותם.

יו"ר המועצה, עבד אל שוקור חוסין, אמר כי מוסלמים רבים אינם מבינים שמטרתה הסופית של היוגה היא "להתאחד עם אל של דת אחרת".

"אנו סבורים כי היוגה, שמקורה בהינדואיזם, משלבת בתוכה תרגילים פיסיים, אלמנטים דתיים, שירה מונוטונית ופולחן למטרת השגת שלווה פנימית ובסופו של דבר להתאחד עם האל", אמר המלומד המוסלמי.

פסק דתי משקף את ההשפעה הגדלה והולכת של האיסלאם השמרני במלזיה, מדינה רב-לאומית שבה מתגוררים 27 מיליון בני אדם. הרוב המלאי המוסלמי הפסיד מושבים בבחירות שהיו לפרלמנט במארס השנה. המיעוט הסיני והודי, שברובו הוא הינדי, דורש יותר זכויות.

באחרונה קבעה מועצת חכמי האיסלאם המלזית כי נערות המתנהגות כמו בנים מפירות את חוקי האיסלאם. הממשלה נוקטת מדי פעם בפעם צעדים שמרניים דומים, ובאחרונה אסרה על לא-מוסלמים את השימוש במלה "אללה", בטענה שזה מביך את המוסלמים.

פרשנים אומרים כי הפסק הדתי בעניין היוגה נובע מחוסר הביטחון בקרב המוסלמים המלאים לאחר שהרוב שבידי מפלגתם - השולטת המדינה מאז 1957 - הצטמצם בבחירות האחרונות בגלל הישגיהן של מפלגות האופוזיציה הרב-גזעיות.

חלקם של המוסלמים המלאים בכלל האוכלוסיה הוא שני שלישים. כ-25% הם סינים. 8% הם הודים. רוב ההודים הם הינדים.

החלטות המועצה המוסלמית העליונה אינן חוק מחייב, אלא אם כן מעגנים אותן בחוקי השריעה. אבל רבים מהמוסלמים מצייתים לפסקי ההלכה הללו. אין נתונים כמה מלזים עושים יוגה, אך ברבות מכתות היוגה במדינה משתתפים מוסלמים.

בארה"ב הפכה היוגה לפופולרית כלכך שבתי ספר ציבוריים החלו להציע שיעורי יוגה. ואולם, גם שם נמתחת ביקורת על היוגה. כמה ארגונים נוצריים פונדמנטליסטיים טוענים כי שורשיה ההינדואיסטיים של היוגה מנוגדים לנצרות, וכי הוראתם סותרת את ההפרדה בין הדת למדינה. הגוף התיאולוגי העליון של מצרים אסר אף הוא את היוגה ב-2004. היוגה משכה את תשומת לבה של המועצה המלזית בחודש שעבר לאחר שמלומד מסולמי אמר שהיא סותרת את דת האיסלאם.

מומחה בכיר ליוגה בהודו, מאני צ'ייטניה, אמר בתגובה כי אנשי הדת המלזים "שגו בכל העניין". השירה הקצובה במהלך היוגה נועדה לצנן את הנפש ו"להעלות את ההכרה שלנו", אמר צ'ייטניה, שהוא מנהל סיווננדה אשראם בניו דלהי. "זה אינו פולחן. זה בכלל לא דתי. יוגה היא אוניברסאלית. כל הדתות יכולות לעשות יוגה. אתה יכול לעשות יוגה ועדיין להיות נוצרי טוב או מוסלמי טוב", אמר.

מורה מלזית ליוגה, סולייחה מריקן, בת 56, עוסקת ביוגה 40 שנה. גם היא מכחישה שיש יסוד רוחני הינדי ביוגה. "זה מדע בריאות גדול שהוכח באופן מדעי ומדינות רבות מקבלות אותו כריפוי אלטרנטיווי", אמרה מריקן, שהיא מוסלמ גוף נוסף האמור לכלול את שיטת המערב והמזרח ,אפשר שכאן הוא פתרון הסכסוך בסוגית הליבה כיון שיהיה אפשר להכניס את ירדן לענין כפי שנתבאר במקום אחר [הקונפדרציה או איזו קונטלציה דומה]וכמובן שמשקלו של הגוף הראשון יהיה עיקרי, השני ישמש לפתרון הסכסוך בעיקרו וזאת כאשר יוצע שיהיה בשטח הירדני[בקונפדרציה], מה גם שאין להשאיר מקום לתואנות במזרח הרחוק כלפי המערב בקונצטלציה הגלובלית המחודשת אלא אדרבא להסביר בפני המזרח הרחוק כי זו היא גופא התיעלות המערכת הגלובלית ביצירת דו שיח במימד עמוק כלומר שרשי התרבויות שמעתה ניתן לחלקן לשני חלקים בכדי להגיע אל המכנה השרשי האחד הכולל ברמת החוקה השניה[הנימוסית], ואי אפשר לקיימו אלא באופן זה ,וכי מעיקרו דורש הוא רמה מסוימת של יציבות גלובלית[הצד השוה ביניהם] ולכך נוצרה קונסלטציה באופן זה דווקא,וכן השינוי המערכתי יקנה יתרונות כלכליים תוך כדי הכנסת משקיעים יפנים וכו' לפרויקט הרכבות וענין זה שייך בעיקרו למהלך''פתיחת המשחק'' ומהלך ''הפיון''והנה עניין המנופים הנזכרים שם עניינם לצד א' בטעם ההסתר[שיש לו כמה צדדים] ,כמו כן עניין נוסף להם השייך לזירה במימד הרביעי שהוזכר, אמנם עיקרה בתורסקר: הפלשתינאים שוללים את פתרון שתי המדינות
סקר שערך המרכז לסקרי דעת קהל ומחקרי משוב באוניברסיטת א-נג'אח בין ה-18 ל-20 בספטמבר שאל: האם הנך תומך או שולל הקמתן של שתי מדינות (מדינה פלשתינאית וישראל) על אדמת פלשתין ההיסטורית? 43% הביעו תמיכה; 54% השיבו בשלילה. בסקר שערך המרכז למחקרי דעת קהל באוניברסיטת א-נג'אח בין ה-18 ל-20 בספטמבר, נשאלו הנבדקים אם הם תומכים או דוחים את רעיון שתי המדינות (ישראל והמדינה הפלשתינאית) על אדמתה ההיסטורית של פלשתין. 43% השיבו שהם תומכים ברעיון, בעוד ש 54% התנגדו לו
ברירת מחדל אם תצתרך לשמש כקטליזטור[ויש להבין היטב בטעם חילוף השיטות כפי שנתבאר בסיבת הסתירות] ,נמצא לסיכום כי נקודת העימות האפשרית בעתיד [דהיינו אפריקה]תנוטרל,ואדרבה תשמש כמנוף לתחרות כלכלית מול השווקים המתפתחים וללא הקונסטלציה המוצעת לעיל ספק אם אפשר היה לקיימו ביעילות המוצעת,ובעיקר פתרון למשבר ההומניטרי שאי אפשר לעמוד מנגדו בשתיקה. כמובן יש לשאול מהי איפוא ברירת המחדל,ולכך הוכנה שיטת הטבעות ,ולמבין היטב כנראה שלא יצתרך לה,אמנם מן הטעם האמור לעיל צריך לבארה הנה שילוב נכון של שניהם[ צד שני מטעם ההסתר וחבילת ההטבות]לפי שיטה אחת[שיטת הטבעות וההטבות]לשיטה שניה ,יוכלו להוות כמה קלפים שמועמד כבד צריך להציג לא כן? וזאת מעבר למה שפורט בעבר בענין הכלכלי בענין פיתוח הגדה ובנושא הננוטק ומרכז הסחר של האמירויות,ענין שלכעצמו יוכל לנטרל את חבית הנפץ העזתית[ האם חמאס שינה את עמדתו כלפי הצבת כוחות ערבים בשטחים? סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר לעיתון סעודי כי ארגונו אינו מתנגד לשקול הצבת כוחות ערבים ברצועת עזה ובגדה המערבית. יחד עם זאת הבהיר אבו מרזוק כי חמאס מתנגד להצבת כוחות ערבים ברצועה בלבדבשלב ראשוני כוחות מעורבים מצריים וירדנים ובשלב האחרון.בגדה יש להציב כוחות ירדנים כמובן לאחר המוצע לעיל],וקל וחומר דמה הצד השוה ביניהם דהיינו כלל השביעיות הוא יסוד זה המבוך והבן כי קל וחומר ומה הצד אף זו סתירה יעוין בס' הליכות עולם חלק רביעי,וזו הסתירה מן השביעית ודע גם זאת, והנה לאחר ההצעה [צד שלישי ] הגלובלית,נמצא מעתה שתי אפשרויות לפתרון המצב ברצועה האחד מן הפרטי אל הכללי,והשני מן הכללי אל הפרטי[ אמנם נקודת העיון היא בסיבת הסתירות החמישית שנתבארה בשלש שיטות מאיזו שיטה היא ומה טעמה ואם שייכת כאן סיבה מהשביעית כפי מה שנתבארו הספיקות בענין הסתירות שלא טרחנו לבאר עניינם לחנם וללא הבנת עניין זה לא תובן השיטה והבן היטב],ושניהם יחד במסלולים מקבילים,ומשמשים כמנוף אחד כלפי השני, והנה מה שפורט במסמך הוראת השוגון השלישי,יוכל לשמש כהסוואה מעולה,מן המהלך הכולל,מפני הגורמים הקיצוניים והפנאטיים אשר מצויים בכל חברהבכלל ובחלקים מחברה שלימה בפרט ולכך עיקר עניינו מוסתר,והוא עצמו ההסתר,אשר בעיקרו הוא ההסבר ויש להשתמש בו בחכמה מרובה והבן היטב זה העניין הכולל הנכבד, וכפי שביאר במו'נ בהקדמה לחלק השלישי בפי' שם טוב וזו לשונו והבן שעור מה שהיישרנו עליו אם יש בלבך תבונה כי הנה המעלים סתרי תורה שכרו עצום מאד כי נמשך בזה אחר סידור המציאות ויושרו כי אין לחלוק על הכוונה האלהית ,כי אם לא כן תאבד הקיבוץ המדיני וכו' יעוין שם באורך,והנה ר' שם טוב ראה לר' אברהם אבולעפיה ,ואפשר לסמוך על ביאורו במקום ההוא במקצת העניינים ,ונסמוך בזאת על מה שכתב המו'נ בפרק י'ז מן החלק הראשון,ויובן בזאת עם מכלול מה שזכרנו בענין חידוש הלשון , טעם תירגום השבעים ללשון יון דווקא באותו זמן,ואח'כ ללשון הגרי ע'י הרס'ג ,ותו לא, ודי בזאת למבין , והנה לאחר היצוב בכלל הזירות המהלך המשלים הוא ''יציאת המלכה והצריח הרביעי''והנה לאחר שיובן בדקדוק ענייני זה המאמר והנגזרות המעשיות ואופן ישומן בפועל אשמח לשמוע את דעתו של ד'ר דן שיפטן מחדש כמדומני שלא הרחיב את ידיעותיו בתחום הפילוסופיה המדינית[עיין ס' ההגיון לרמב'ם עמוד 192 בהערות]




בחריין: להקים ארגון שיכלול את ישראל ואיראן
בראיון לעיתון "אל-חייאת", אמר שר החוץ של בחריין כי על מנת לפתור את המחלוקות באזור יש להקים ארגון של מדינות המזרח התיכון. לדבריו, "בארגון צריכים להשתתף ישראל, טורקיה, איראן והמדינות הערביות"
AP
פורסם: 01.10.08, 13:24
האם ישראל ואיראן ישתפו פעולה בארגון של מדינות המזרח-התיכון? שר החוץ של בחריין, שייח חליד בין אחמד אל-כליפא, הציע להקים ארגון של מדינות המזרח התיכון שיכלול את ישראל ואיראן, על מנת לפתור את המחלוקות באזור.

בראיון לעיתון "אל-חייאת", אמר אל-כליפא: "תנו להם לשבת בקבוצה אחת, זו הדרך לפיתרון הבעיות שלנו. למה שלא נשב ביחד, גם אם יש בינינו מחלוקות, על מנת להתגבר על התקופה הקשה הזו?" הוא הוסיף כי אין צורך שמדינות ערב יכירו בישראל, כדי שהן ישתפו פעולה באותו גוף.

שר החוץ של בחריין נאם השבוע בפני העצרת הכללית של האו"ם, וגם אז הוא קרא להקמת הארגון שיכלול את מדינות האזור. הוא נשאל על-ידי כתב העיתון - האם ישראל תכלל בגוף? על-כך הוא השיב: "בארגון צריכים להשתתף ישראל, טורקיה, איראן והמדינות הערביות
כדי להישאר תחרותיים בכלכלה העולמית, ממליצה גרטנר לארגוני ה-IT , ליישם את אסטרטגיית "הודו-סין", או אם להשתמש במושג החדש השגור בעולם, אסטרטגיית Chindia. לאחרונה, הוציאה גרטנר לאור את הספר "IT and The East" (טכנולוגיית המידע והמזרח) בהוצאת ביה"ס לעסקים של הארווארד . הספר בוחן את האופן שבו סין והודו משנות את עתידן של הטכנולוגיה והחדשנות. המושג "הודו-סין" מוצע כמסגרת שבאמצעותה ניתן ללמוד כיצד עשויות שתי המדינות הללו בקרוב מאד להפגין את השפעתן המשולבת על הזירה העולמית.

"הודו וסין מספקות היום לעולם את הטובים והמיומנים שבין בוגרי האוניברסיטאות בתחום מדעי המחשבים והחשמל", אומר ג'יימי פופקין, סמנכ"ל קבוצה בגרטנר ואחד מכותבי הספר. "לא מדובר כאן על מקור לכוח אדם זול, אלא בשתי מדינות שבקרוב מאוד תוכלנה להתחרות בהצלחה רבה בזירה העסקית הבינלאומית - כפי שחברות שירותי ה-IT ההודיות כבר עושות מזה זמן מה - לא רק על סמך מחירים זולים, אלא גם על סמך היכולות והכישורים המקצועיים שהן מסוגלות להציע".

"הכלכלה הבילטראלית של סין והודו נמצאת עדיין בחיתולים, אבל קיימת תנופת פעילות חדשה המרמזת על התהוותו של שיתוף פעולה רב-עצמה", אומר פרת'ה אייאנגר, סגן נשיא ואנליסט בכיר בגרטנר, ואחד מכותבי הספר. "לארגונים ב-Chindia תהיה גישה למיומנויות ולמשאבים משלימים, ואלה יספקו להן את הפוטנציאל להוביל שווקים עולמיים רבים".

מפת ה-IT בסין

עד שנת 2008, אומרת גרטנר, סביר להניח שסין תיצור קניין רוחני בקצב הדומה לזה של מדינות מפותחות, ובאותה שנה היא גם, למעשה, תעבור את ארה"ב במספר האנשים המסוגלים לדבר אנגלית (אולם במונחים של הבנת השפה האנגלית ושליטה בה, סין תישאר רק אחת הטוענות לכתר).

עד שנת 2010, צופה גרטנר, כי לפחות שמונה מותגי IT סיניים יזכו להכרה בינלאומית. אם ממשלת סין תגמיש את המגבלות שהיא מטילה ותמשיך לעודד את כישרונם הטבעי של הסינים ליזמות, אנו עתידים להיות עדים ללידתה של מעצמת IT אמיתית.

"השאלה האם התפתחותה של סין כמובילה עולמית בתחום החדשנות הטכנולוגית והמדעים אכן רלוונטית לענף טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT), היא סוגיה מרכזית עבור האסטרטגים העסקיים ומקבלי ההחלטות בארגונים במערב", אומר פופקין. "התשובה לשאלה זו תשפיע על התשובות לשאלות נוספות, כמו מי מהספקיות העולמיות תוכל לבסס לעצמה נוכחות חזקה בסין לאורך זמן ומי מהחברות המקומיות החזקות בסין תוכל להתחרות בשווקים הבינלאומיים".

מפת ה-IT בהודו

מי שמטיל ספק ביכולתה של הודו להשפיע על עתיד הטכנולוגיה, מוטב לו שיבחן את מקור תעשיית ה-IT שלה. בשנים 1995-1996 הסתכם יצוא שירותי ה-IT של הודו בסכום של כ-1 מיליון דולר. ב-2004 הגיע שוויו ל-13 מיליארד דולר. בשנת 2000 הגיע חלקה של הודו במיקור-חוץ של תהליכים עסקיים (BPO) לסכום של 148 מיליון דולר. ב-2004 זינק ל-3.5 מיליארד דולר. "שיעורי צמיחה כאלה משמעם כוחות מאתגרים ואולי מטרידים המסוגלים להדיח מתחרים מכיסאם ולשבש תוכניות עסקיות", אומר אייאנגר. עם הלוגיסטיקה המאתגרת שלה, הבירוקרטיה המעיקה, השחיתות בשלטון וההשפעות הפוליטיות השמאלניות, גרטנר שומעת את לקוחותיה שואלים האם הודו "שווה את המאמץ".

השאלות הללו נשמעות פעמים רבות מצד מנהלי מערכות מידע, אסטרטגים עסקיים ומקבלי החלטות שאינם משוכנעים שיתרונותיו של "קשר הודי" יכולים לעלות על הסיכונים ועל הטרדות הכרוכים בעבודה עם מדינה זו. בסופו של דבר, חלק גדול של החברות ברשימת הפורצ'ן 1,000 העולמית מסכימות כי אכן הודו שווה את המאמץ.

"גם אנחנו סבורים שהודו ראויה למאמץ, כאשר הבעיות שעמן מתמודדים וההזדמנויות שאחריהן רודפים, עולות בקנה אחד עם מה שהודו מסוגלת להציע", אומר אייאנגר. "להערכתנו, ספקיות שירותי ה-IT הגדולות ביותר עתידות לצרף לשורותיהן בין 15 ל-30 אלף עובדים מדי שנה, בממוצע, במהלך השנים הקרובות, תוך ציפייה לגידול מהיר ומתמשך בביקוש העולמי". התפתחותה של "Chindia"

מיזמים משותפים חדשים בין חברות שירותי IT הודיות לבין עמיתותיהן בסין הם דוגמאות ראשונות לאופן שבו עשויה להתפתח הכלכלה המרשימה של הודו-סין. החברות ההודיות מביאות עמן מומחיות תוכנה ברמה בינלאומית ומנהיגות בשוקי העולם. החברות הסיניות מביאות כוח אדם רב, מיומן וזול, וניסיון רב יותר בעבודה עם לקוחות מיפן, מקוריאה וממדינות נוספות בסין שבהן השפה האנגלית איננה נפוצה במיוחד.

על-פי כל קנה מידה מקובל בכלכלות המתועשות, קשה לומר שסין והודו עונות היום על הקריטריונים של שותפות מסחר. ב-2005 הגיע המסחר הבילטראלי הכולל של השתיים ל-18.7 מיליארד דולר - יותר מפי שניים בהשוואה ל-2003. עבור כל אחת משתי המדינות מדובר בחלק קטן בלבד מסחר החוץ שלהן. סחר החוץ של סין ב-2005 עמד על 1.4 טריליון דולר המייצגים עלייה של 23% בהשוואה ל-2004. סחר החוץ של הודו בשנת הכספים 2005-2006 הגיע ל-241 מיליארד דולר, עלייה של 28% בהשוואה לשנה הקודמת. עם זאת, שיעור הצמיחה השנתי של סחר הפנים של "הודו-סין" עולה על כל הנתונים הגבוהים הללו ומוערך בכ-30-40%.
מר beywolf
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה