הדרוזים
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

הדרוזים 

מאת   21/12/2008 |  נצפה 24897 פעמים

הדרוזיםהדת הדרוזית תולדות הדרוזים - רקע היסטורי :

הדת הדרוזית : דת הייחוד ( אל-תוחיד) - הופיעה בימי הביניים בין השנים 1043 - 1017 במדינה הפאטמית במצרים . חלק מהח'ליפים הפאטימים באותה תקופה הם בעלי מעמד מיוחד בדת הדרוזית, ובעיקר אלחאכם באמר-אללה ( השולט ברצון האל) ששלט בשנים 996-1021 ופעל להפצתה והגנתה .המדינה הפאטימית היתה שיעית - אסמאעילית, ומרכזה בקאהיר, להבדיל מהמדינה העבאסית הסונית שמרכזה היה בבגדאד .שני המרכזים היו ממוקדי התרבות החשובים ביותר בעולם באותה התקופה . קהיר של המאה ה-11 היתה עשירה מאוד בחיי תרבות ומדע, ספרות ולימודים . התחולל בה מפגש של תרבויות ופילוסופיות שונות ומגוונות - תרבות יוון, מצרים העתיקה, הלניזם וניאו-פלטוניזם, נצרות, יהדות, אסלאם, האסכולה האסמאעילית - שיעית וזרמים נוספים שונים הממזרח התיכון והרחוק.על רקע תרבותי עשיר זה, בחצר הח'ליף בקאהיר , צמחה הדת הדרוזית . עם זאת הדת הדרוזית פיתחה לעצמה עקרונות, אמונות, מנהגים ומצוות וכן זהות ייחודיים ללא שייכות לדת אחרת או זרם כלשהוא.המצטרפים לדת החדשה נקראו דרוזים על שם מחמד אבן אסמאעיל אל-דרזי, אחד מחמשת הנביאים הראשונים אשר הפיצו את הדת במצרים ובמזרח התיכון. על אף שהדת הדרוזית צמחה במצרים לא נותרו בה דרוזים, כתוצאה מסכסוכים ורדיפות נגדם. על פי המסורת בראשית דרכה הצטרפו לדת כ- 700 אלף מאמינים אך חלקם נהרג ברדיפות שנמשכו כ-7 שנים. מי ששרד נמלט להרים במזרח אגן הים התיכון.ומאחר והדת הדרוזית לא הוכרה כדת עצמאית במזרח התיכון, והרדיפות נגדה נמשכו, נוצרו שני מאפיינים מרכזיים המלווים את הדת הדרוזית מאז :   א. סודיות הדת והסתרתה מזרים.   ב. התיישבות בהרים.   בנוסף לגרסה ההיסטורית לגבי תולדות הדרוזים קיימת גם גרסה דתית שהדרוזים קיימים למעשה מימי קדם כחלק מקבוצת "אל-מוחידין" כלומר המייחדים , המאמינים באל אחד, שהתגלגלו בתרבויות ובעמים שונים. ולפי תפיסה זו הנביאים פעלו בסתר בקרב תרבויות ועמים שונים להטמעת האמונה באל אחד. ובמאה ה- 11 נפתחה קבוצת אל-מוחידין למשך זמן קצר לקבלת מאמינים חדשים והחל משנת 1043 שבו ונסגרו שערי הדת ששמה האמיתי הוא " אל-תוחיד" (דת הייחוד) ושם מאמיניה "אל-מוחידון" . תפיסה זו נשענת על האמונה בגלגול נשמות שהיא אחד מעיקרי תפיסת העולם הדרוזית . הדרוזים מאמינים כי "אל-מוחידון" , הנביאים התגלגלו מדור לדור על מנת למלא את שליחותם, וכי הנביאים במאה ה-11 הם גלגול של דמויות מהדורות הקודמים. לכן מכנים עצמם הדרוזים גם בשם : בני-מערוף כלומר בני החסד , שזכו להתגלות האמונה האמיתית , האמונה בדת אחת שהיא יסוד הדת הדרוזית. 

תולדות הדת הדרוזית :

הדרוזים הם עם המתייחד בדתו . שמם האמיתי "אל-מוחידון" ושם דתם "אל-תוחיד" . הם נקראים דרוזים בטעות על שמו של אחד ממפיצי הדת בראשית דרכה - מחמד אבן אסמאעיל אל-דרזי שהיה ממוצא פרסי. הדת הדרוזי בגלגולה הנוכחי הופיעה בשנים 1043-1017 בקהיר שבמצרים וקדמה להופעתה תקופת הכנה והכשרת הקרקע בשנים 996-1017 בתקופתו של הח'ליף הפאטימי אלחאכם באמר אללה (996-1021) . עם זאת אנשי הדת הדרוזים מדגישים שהמוחידון והאל-תוחיד התקיימו מאז בריאת העולם והשלב האחרון בהתפתחות אמונה זו היה בתקופה הנדונה . הוכחה לגרסה הדתית מצויה באמונתם של הדרוזים בנביאים שחיו בתקופות הקודמות יותר כמו יתרו כהן מדין הנקרא בערבית נבי שועייב . נבי שועייב מוזכר כאחד הנביאים שהופיעו בקוראן . מייסדי הדת , נביאיה, שליחיה ומפיציה יצאו מקהיר בימי הביניים והגיעו למקומות שונים בעולם העתיק . ובמאה ה-11 נרדפה הדת הדרוזית באכזריות , בעיקר במצרים , בסוריה ובארץ ישראל ובתחילתה היו שעריה פתוחים ואלו נסגרו ב- 1043 וכך ישארו עד אחרית הימים. 

הדת הדרוזית הינה דת סודית והסיבות לכך הם : 

  1. הסבר היסטורי-דתי.   2. הסבר דתי-תאולוגי.   3. הסבר רוחני-מסטי. 

 ההסבר ההיסטורי-הפוליטי : עם הופעת הדת הדרוזית על במת ההיסטוריה כדת עצמאית ומוצהרת החלו גורמים פנאטיים ונעדרי סובלנות לרדוף את המאמינים , להתנכל להם ולרוצחם בניסיון להשמידם כליל , בסיוע ועידוד מושלים ושליטים שבאו אחרי אלחאכם באמר אללה . גורמים אלו ראו בדת הדרוזית תופעה הרת אסון ומסוכנת לאסלאם האורתודוכסי שאינו מכיר גם כיום בדתות ובנביאים שבאו אחרי מוחמד והאסלאם . שכן לגבי המוסלמי האורתודוכסי האסלאם היא הדת המושלמת שאין לשנותה עוד, ומוחמד הוא "חותם הנביאים" . הגורמים העוינים את הדרוזים ראו בהם גם גורם צבאי ופוליטי חדש באזור העלול לסכן את מעמדם. מסיבות אלו חייבו את מייסדי הדת ואת מנהיגיה לרדת למחתרת ולהסתיר את דתם ואת אמונתם. לפעול בסתר ולסגל לעצמם את עקרון "התקייה" הסוואה . כלומר להראות בפרהסיה כמוסלמים בעוד הם מקיימים את אמונתם ותפילותיהם בסתר. זהו אחד הגורמים לכך שהדרוזים שמרו את דתם והקימו את ישוביהם הרחק מהערים ומרכזי האוכלוסיה הגדולים . ישוביהם בהרים שימשו להם כמקלטים שבהם יוכלו לנהל את חייהם בשקט ובחירות יחסית .

 ההסבר הדתי התאולוגי : אנשי הדת הדרוזית { הנקראים אל-עוקאל) טוענים שבכתובים הדרוזים קיימת מצווה לשמור בסוד את הדת עד יום הדין באחרית הימים ואין לקבל מאמינים חדשים או להפיצה . רק המשיח הדרוזי רשאי לפתוח את שערי הדת מחדש ולבטל את סודותיה . לא מן הנמנע שההסבר הדתי תאולוגי מבוסס גם הוא על הנימוקים והגורמים ההיסטורים פוליטים דלעיל. הפסוקים המצווים על שמירת הסודיות נכתבו לאחר הרדיפות והמאורעות המזעזעים שהתחוללו כנגד הדרוזים הראשונים .

 ההסבר הרוחני מסטי : לפי כמה מן ההוגים הדרוזים לרבות כמאל ג'ונבלאט אין לגלות את האמת או את כל האמיתות שמכילה הדת הדרוזית בבת אחת , אלא יש לעשות זאת באופן הדרגתי , אסור לחשוף את חוכמת הדת אלא רק בפני יחידי סגולה המוכנים לכך מבחינה נפשית שכלית ורוחנית. לגרסתם, כשם שאין נותנים לילד יהלום יהלום יקר משום שאינו מכיר בערכו ומשיחותו, כך גם אין להעניק את סודות הדת והידע המסטי הרוחני אלא לאלו שהגיעו לשלב בגרות רוחנית. רק הם יכולים להבין את הנטל והעוצמה של האור האמיתי והנצחי ולשאת באחריות הכרוכה בו. רק הם יכולים להעביר כולו או חלקו לאחרים המוכחים שהם זכאים לחסד זה והמסוגלים להמשיך בכך הלאה במשך הדורות. עקרון זה הביא את ג'ונבלט לטעון שהדת הדרוזית סודית ואינה מסיונירית ולפי כך יש לשמור סודיותה עד בוא הזמן המתאים.

   התנאים לכניסה לדת כפי שגובשו בראשית המאה ה-11 היו :

   1. על האדם להיות בוגר מעל גיל 15 שנה .   2. על האדם להיות בעל שכל וגוף בריאים ותקינים , אסור שיהיה מכוא לסם ואלכוהול .   3. על האדם להיות חופשי ומשוחרר מעבדות, כדי שיבחר בדת בעצמו מתוך חופש מוחלט וללא לחצים. למטרה זו פרסם החליף אל-חאכם באמר אללה צו ומנשר שביטל את העבדות באימפריה הפטמית ובאזורים שתחת חסותו . הח'ליף ונביאי הדרוזים בני זמנו, פיטרו את הדרוזים מקיום מצוות האיסלאם . באותה עת בוטלה תופעת הפוליגמיה (ריבוי נשים) ולנשים נתנה הזכות לבחור את בן זוגן, להתגרש ממנו, לרשת את ההורים, להתפלל, ואף להגיע לתפקיד של כוהנת דת, ולעסוק בהעתקת ספרי הקודש. באותה עת בוטלו חמשת "עמודי האיסלאם" - מצוות היסוד שלו על ?ידי מנהיגי הדרוזים, ואין הם מקיימים אותם עד היום

 אמונות ועקרונות הדת הדרוזית   העיקרון המרכזי בדת הדרוזית הוא ייחוד האל. לכן נגזר שמם המקורי של הדרוזים מעקרון זה "אל-מוואחידון" - המייחדים את האל. על אף שעקרון זה קיים בדתות אחרות כגון היהדות והאסלאם , בדת הדרוזית יש משמעות שונה לכוח העליון ותפיסה נבדלת משאר הדתות. להלן מספר עקרונות ומצוות יסוד בדת הדרוזית :  ·   

 דיבור אמת : הדרוזי מחויב לשמור את לשונו ולהיות נאמן ודובר אמת בדיבור ובמעשה, בכוונות ובמחשבות. יסוד זה נחשב עיקר אמונה ומבליט את ההקפדה על התנהגות האדם בחברה ובקהילה בחיי היום יום. על פי הדת הדרוזית זהו סוד תיקונם של האדם והחברה. ומכאן מתחילה האבולוציה הרוחנית של נשמת האדם שהיא עיקר מהותו. ·  

הגנה ושמירה על אחים : הדרוזי מחויב לשמור על אחיו ולבוא לעזרתם בעת צרה ובשעת מאבק על עניין צודק כלשהוא. · 

המנעות מעבודת אלילים ונביאי שקר : איסור עבודת אלילים, צלמים ויש להיבדל מהשטן. ·

 ייחוד האל: האמונה באל אחד שוללת מראש ריבוי של אובייקטים לפולחן. אלוהים שהוא בורא עולם הוא כל יכול וטרנצנדנטלי לשכל האנושי. כלומר אינו ניתן להגדרה או לתפיסה על ידי שכל אנושי המוגבל מטבע בריאתו . יש לציין שאמונה ללא התנהגות חיובית וטובה הינה חסרת טעם על פי הדת הדרוזית. מכאן שההקפדה על התנהגות האדם בדיבור ובמעשה מופיעה כראשונה במעלה עוד לפני האמונה באל- שהיא יסוד הדת. ·

האמונה בגורל : על הדרוזי להשלים מרצון עם גזרות אלוהים ולקבל בהבנה ובסבלנות את הטוב ואת הרע ולהאמין בגורל. מצד אחד הדת הדרוזית מאמינה בגורל המשפיע על חיי אדם אך מצד שני אין הדת מטיפה לפטליזם כי אם נותנת לאדם חופש בחירה מסוים בנוגע לחייו האישיים , ומה שניתן לשליטה והכרה על ידי השכל. כך שהאדם יכול להתחיל דף חדש בחייו בכל עת, ויש לו הזדמנויות רבות לתיקון עצמי ולהתפתחות שכלית ורוחנית. אך בעניינים מהותיים כגון מקום ושעת לידה, או מוות - אלה הם דברים שאינם בשליטת האדם. הדרוזים מאמינים לנביאים רבים המופיעים בדת הדרוזית כמו כן הם מאמינים בנביאים המופיעים בדתות אחרות כנביאים של אותו עקרון מונותיאיסטי. נביאים אלה התגלגלו בגלגול נשמות מספר פעמים בתולדות העמים והתרבויות והעבירו לאנשים את המסר המרכזי שאלוהים הוא אחד ובורא היקום ומקור הכל.      

גלגול נשמות

האמונה בגלגול נשמות היא אחד העקרונות הבסיסיים בדת הדרוזית וחשיבותה בכך שהיא משפיעה בצורה נכרת על המנהגים ועל אורח חיים והשקפת העולם של הדרוזים. זהו אחד המאפיינים הבסיסיים הדרוזים. על פי אמונה זו מורכב האדם ממרכיבים שונים והם :·      מרכיב רוחני- הנשמה/רוח. ·      מרכיב תבונתי הכרתי- השכל/ההכרה. ·      מרכיב רגשי אמוציונלי- רגשות /תשוקות.. ·      מרכיב חומרי גשמי- הגוף הפיזי. אפשר להגדיר את האדם כחומר ורוח. חומר המתגשם בגוף משתנה באופן תמידי, נהרס ונבנה, ואילו הרוח או הנשמה זהו מרכיב נצחי שלא חלים עליו חוקי הטבע החלים על החומר. אמנם מקור החומר בטבע אך לעומתו מקור הרוח בעל טבעי- אלוהים. הרוח לפי תפיסת הדרוזים היא סוג מסוים של אנרגיה המפעילה את הגוף הפיזי לתקופת זמן מוגדרת. בזמן המוות הפיזי הרוח עוזבת את הגוף שמת ונכנסת לגוף של תינוק שנולד באותו זמן במקום אחר. בעצם האדם כנשמה מחליף גופות פיזיים במחזוריות עד אין סוף. חיים ומוות אלה הם שתי צורות של אותו מטבע. כמו עקרונות דואליסטיים אחרים השולטים בטבע ובאדם כגון אור וחושך יום ולילה, טוב ורע, קיץ וחורף ועוד. לפי האמונה הדרוזית ברא אלוהים מלכתחילה מספר קבוע של אנרגיות או נשמות ביקום כולו ולא רק על פני כדור הארץ והם עוברים ממקום למקום בתנועה מתמדת של הרוח בחומר והשתקפותו בו בשלבי מודעות ותבונה שונים ומשתנים. גלגול נשמות קיים רק בין בני אדם מכל העדות והעמים ואין נשמת האדם מתגלגלת לבעל חיים, צמח או אבן. עקרון גלגול הנשמות בדת הדרוזית מכונה בערבית "תקמוס" והוא מדומה ללבישת בגד חדש (קמיס=חולצה) , כאילו גוף האדם הוא בגד שהנשמה מחליפה לכשהתבלה . יש לציין שהאמונה בגלגול נשמות אינה מצטמצמת לעולם התיאוריה או למיסטיקה בלבד אלא משפיעה על חיי היום יום של הדרוזים. בקהילות הדרוזיות בנות ימינו קיימים מאות אנשים היכולים לספר פרטים מחייהם הקודמים . עובדה המהווה עבור רבים הוכחה ממשית לקיומה של תופעת גלגול הנשמות 

מנהגים ומצוות

חובת קיום המצוות המעשיות של הדת הדרוזית מוטלת בעיקר על הדתיים ( אל-עוקאל) להבדיל מאל-ג'והאל - כל מי שאינם דתיים , אינם משתתפים בתפילות ולא מחוייבים בשמירה על מצוות הדת.הדרוזי הדתי נוהג להשתתף בתפילה פעמיים בשבוע בבית התפילה הדרוזי המכונה "ח'לוה" , בית תפילה נטול סימנים מזהים מבחוץ והוא אולם רחב ידיים, ללא כל תמונות או קישוטים. האולם חצוי לשנים ומפריד בין נשים לגברים. הדרוזים הדתיים נפגשים לתפילה פעמיים בשבוע , ביום ראשון וחמישי בערב , ואדם דתי שעבר על אחת ממצוות הדת , המוסר או החברה נענש ע"י הרחקה ונידוי מהתכנסויות שבועיות אלו למשך תקופה מסוימת שאורכה נקבע על פי חומרת העבירה .  שתי עבירות: רצח וזנות - נחשבות לחמורות ביותר והעובר עליהן מורחק מהשתתפות בתפילה למשך כל ימיו. הוא יכול להיות דתי באופן חלקי - להשתתף בקטעי תפילה וכינוסים מסוימים, אך לא מעבר לכך, וגם לא יוכל ללמוד את סודות הדת.בהתכנסויות הדתיות מושמעים דברי הטפה, מוסר, הדרכה דתית, קריאה בספרי הקודש ופירושים בעלי תוכן רוחני ומסטי  

הופעה ולבוש 

 הדרוזי הדתי חייב בהופעה חיצונית מסוימת , עליו לגלח את שיער ראשו (לגברים בלבד), ולכסות את הראש במצנפת לבנה ( עמאמה או לאפה ) , הצעירים חובשים כובע צבעוני עשוי רקמה או כובע לבן. כמו כן על איש הדת לגדל שפם. כמו כן עליו ללבוש לבוש מסורתי: גלימה כהה , קומבז, מכנסיים רחבים במיוחד - שרואל .לאישה הדתיה לבוש מסורתי מיוחד : כיסוי ראש לבן (לא רעלה) , חולצה ארוכה כהה המכונה גם כן "קומבאז" ושמלה כהה .  

  מזון ושתיה

אסור אכילת בשר חזיר , אסור לעשן , איסור שימוש בסמים ושתית משקאות חריפים , ומעל לכל עליו לשמור על ערכי המוסר ורוח נעלים ולממש את עקרונות הדת הלכה למעשה , שיתבטאו קודם כל באורח חייו ובהתנהגותו עם הזולת : כגון צניעות, נאמנות, דיבור אמת, צדק, אומץ לב, וסובלנות . 

ההנהגה הדתית 

 המנהיג הדתי של בית התפילה הדרוזי נקרא "סאיס" , המקבילה לדרגתו של רב ביהדות או אימאם באסלאם. הוא מתמנה על ידי הקהילה הדתית במקום למשך כל חייו ומחליפו אינו נקבע בירושה אלא במינוי על פי מידת בקיאותו בדת ואורח חייו הצמודים למצוות ועקרונות הדת.הדרוזים מקיימים חופש מוחלט בבחירת אורח חיים. דתי ולא דתי . אין כפיה דתית על בני המשפחה , וכל אחד בוחר את אורח חייו בכל גיל . הראיה לכך : במשפחה אחת נוכל למצוא הורים דתיים ובנים שאינם דתיים ולהיפך , אישה דתית ובעל שאינו דתי , נקודה זו משקפת סובלנות דתית והקפדה על כבוד הזולת, חופש האדם. 

מנהגי אבל וקבורה

מנהגים אלו מושפעים מהאמונה בגלגול נשמות, כיום נהוגות בקרב הדרוזים שתי צורות קבורה- באחת חופרים בורות בחלקת בית קברות , בבורות מניחים את ארונות הקבורה העשויים מעץ שבתוכם הגופה , ומכסים באדמה , ולאחר מספר שנים חופרים שוב אותם קברים וקוברים בהם שוב.בבית הקברות הדרוזי אין מצבות , לא מקיימים טקסי אזכרה , עם הזמן לא יודעים את מקום קבורתו של אדם זה או אחר , הדרוזים לא משלמים עבור חלקת הקבר , מצבה או טקס קבורה- המבוצע בהתנדבות על ידי המשפחה והחברים .יוצא מכלל זה בית הקברות הצבאי המרכזי בכפר עספיא ושנים נוספים בבית ג'אן וחורפיש שבגליל שבהם קבורים החללים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל. בבתי קברות צבאיים אלו יש מצבות על הקברים עבור כל חלל כמו בבתי עלמין צבאיים יהודיים , וביום הזיכרון לחללי צה"ל מתקיימת אזכרה לחללים שנפלו במערכות ישראל , אך המשפחות אינן פוקדות את קברי יקיריהן במהלך השנה כי הם מאמינים שהם ממשיכים לחיות כצעירים במקומות אחרים.צורת הקבורה השנייה היא חפירת בור גדול ועמוק שמעליו וסביבו בונים כמה חדרים וכוכים אליהם מוכנסים הגופות . ומושארות שם עד גמר תהליך הריקבון המסתיים בנפילת שרידי השלד לבור. 

האבל

האבל נמשך שבעה ימים , המשפחה יושבת באולם ציבורי או בביתו של אחד הקרובים ומקבלת את פני הבאים לנחמם ולהשתתף בצערם . הדרוזים מאמינים בגורל ומקבלים את המוות בהבנה ובסבלנות ומאמינים שנשמת הנפטר ממשיכה לחיות בגוף של נולד במקום כלשהוא ובתנאים חדשים. לגופה עצמה אין חשיבות . כלומר הנשמה היא שקמה לתחיה ולא עצמותיו . מכאן הפשטות והייחוד במנהגי האבל והקבורה. מעטים בלבד יודעים היכן קבורים סביהם , או קרובי משפחה שנפטרו ( יש לציין שעקב מנהגים אלו הכפרים הדרוזים אינם מתמודדים עם בעיית שטחי קבורה ) .האמונה בגלגול נשמות השפיעה ומשפיעה על חיי הדרוזים בזמן מלחמה ושלום. הדרוזי המאמין אינו מפחד מן המוות , וחייב להוכיח תמיד אומץ לב וגבורה . ייתכן שזה עודד את האתוס הגברי המלחמתי אצל הדרוזים המוזכר במקורות היסטוריים שונים לפני מאות שנים. קיימת אמרה דרוזית ידועה המציינת :"אם אין מנוס ממות, בושה היא למות מתוך פחד ומורך לב".בנוסף לכך יש המייחסים את העובדה שהדרוזים אינם נוטים לכונן לעצמם מדינה או להקים ישות פוליטית עצמאית לאמונתם בגלגול נשמות ולגורמים נוספים. על פי גישה זו אם בגלגול הבא יכול האדם להיוולד במדינה אחרת אין כל טעם בקיומם של גבולות מדיניים בני קיימא. כלומר האדם במהותו כנשמה נצחית הוא מעבר למקום ולזמן. עם זאת קיימת בקרב הדרוזים סולידריות דתית - חברתית רבת עוצמה על בסיס הדת המשותפת, השמירה על האמונה והמצוות. 

המשותף והמבדיל בין הדת הדרוזית לדתות אחרות

ישנן מספר נקודות המשותפות בין הדת הדרוזית לדתות אחרות ולעומתן נקודות מייחדות ומאפיינות.המשותף הוא עקרון האמונה באל אחד. אך הדת הדרוזית מפרשת את מהות האלוהות והכוח העליון בצורה שונה מזו הקיימת באסלאם וביהדות.נקודה נוספת היא עקרונות ומצוות המוסר והערכים הנעלים המוטלים על האדם. גם המטרה כאן היא תיקון האדם והחברה - מטרה המשותפת לכל הדתות.כמו כן קיימים קברי נביאים ומקומות קדושים המשותפים לדרוזים ולעדות אחרות.מבין התחומים המבדיליםנושא בריאת העולם, שלפי הדת הדרוזית הבריאה נעשתה בפעולה אחת , בדומה לתיאוריה המדעית של המפץ הגדול. מכאן שאין יום מנוחה על פי הדת הדרוזית, אלא נוהגים בהתאם לסביבה ולעמים שחיים בתוכם. גם הפרשנות הדתית בנושאים דתיים תיאולוגיים כאחרית הימים, נושא המשיחיות, גן עדן, גיהינום ועוד - לדרוזים פרשנות משלהם לנושאים אלו השונה מדתות אחרות. 

החגים הדרוזים

לדרוזים מספר חגים דתיים. אחד מהם קיים מאז ראשית הדת, והאחרים התפתחו במהלך הזמן. עם זאת הדרוזים חגים חלק מחגי עדות אחרות שהם חיים בקרבם, אם בישראל או בארצות אחרות.

להלן רשימת החגים הדרוזים הדתיים ומשמעותם:· 

חג הקורבן: עיד אל-אד'חא : אין לו תאריך קבוע בשנה כי הוא קשור ללוח השנה הלונארי (הירחי-המוסלמי) שבו רק 354 ימים לעומת 365 ימים בלוח הגריגואיני. חג זה קשור לעקידת יצחק במסורת היהודית אך משמעותו בדת הדרוזית שונה. הוא מתחבר להופעת המשיח הדרוזי באחרית הימים שלא ידוע מתי תתרחש. ליום החג קודמים עשרה ימים בעלי חשיבות מרובה בדת הדרוזית, בהם הדתיים מתפללים בכל יום וחלקם נוהג לצום צום מלא או חלקי, להטהרות הגוף והנפש. משמעות הקורבן על פי הדת הדרוזית - נטישת החטא, והטהרות המצפון והלב, וזיכוך רוחני. היום שלפני החג נקרא "אל-וקפא" כלומר יום העמידה= העמידה לדין. למחרתו חל החג שנמשך ארבעה ימים. על אף שחג זה חל בזמן חג הקורבן המוסלמי שמציינים אותו בעליה לרגל למכה, לדרוזים יש משמעות ופרשנות שונה בתכלית לחג זה. הדרוזים אינם עולים לרגל למכה כלל, כי אין זו מצווה דתית דרוזית.  ·

חג נביא שועיב : יתרו : חג זה בתחילתו היה ביקור בקבר הנביא שועיב על ידי כפר חיטין (ליד טבריה) בגליל המזרחי. במאה השנים האחרונות פיתחו הדרוזים במזרח התיכון את המקום והוסיפו מבנים מסביב לחלקת הקבר, וקבעו את התאריך הלועזי ה-25 באפריל בכל שנה שיהיה "זיארה" ( ביקור במקום הקבר) . חג זה נמשך 4 ימים ובימים אלו נוהגים הדרוזים לבקר במקום ולקיים אסיפות , תפילות ומפגשים. יש לציין שקבר הנביא יתרו הוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים בעולם. בנוסף הקבר מוזכר בימי הביניים במאה ה-12 בספרי נוסעם אשר הגיעו לארץ ישראל , כמו "מסעות רבי בנימין מטודלה" (1153) , ונוסע בשם "אבן-ג'וביר" ( 1188) שביקר במקום וציין את קבר יתרו.  ·

חג הנביא סבלאן : החל ב-10 בספטמבר מדי שנה ונמשך יום אחד. הנביא סבלאן שהוא זבולון בן יעקוב , שלפי המסורת הדרוזית, נחשב לאחד הנביאים בדת הדרוזית בתקופה העתיקה. אתר זה ממוקם על הר סבלאן הסמוך לכפר הדרוזי חורפיש בגליל העליון . 

חג אלח'דר : אליהו הנביא: חל ב-25 בינואר בכל שנה. ישנם כמה מקורות בארץ הנושאים את שמו , הכינוס והחגיגה המרכזיים מתקיימים ברחבת אל-ח'דר שבכפר יאסיף הנקרא אל-ח'דר אלשמאלי . יש גם הפוקדים את מערת הנביא אליהו שבחיפה. בנוסף ישנו אתר נוסף הנושא את כינויו של אל-ח'דר ונמצא בדלית אלכרמל ונקרא אבו-אבראהים, בסמוך לבית אוליפנט ומרכז יד לבנים. 

 חג אל-יעפורי : החל ב-25 לאוגוסט חג אל-יעפורי שהיה קדוש דרוזי נמצא בין הכפרים מסעדה ומג'דל שמס שברמת הגולן. לפי האמונה הדרוזית נביאים אלו ואחרים הופיעו מספר פעמים בתולדות העמים והדתות במזרח התיכון בגלגולים שונים ונתנו את אותו עקרון מרכזי בדתות המונותיאיסטיות המאמינים באלוהים אחד, שהוא עקרון יחוד האל.יש לציין שאת התאריכים הלועזיים של החגים הקשורים למקומות הקדושים קבעו כוהני הדת הדרוזים בישראל במרחק של מספר חודשים אחד מהשני, על מנת ליצור הזדמנויות וכינוסים מדי פעם, כך שבמהלך השנה יש מספר הזדמנויות להתאסף ולדון בענייני דת ועדה.כל החגים הקשורים לאתרי הנביאים הקדושים התפתחו במשך מאות השנים לאחר יסוד הדת הדרוזית ובעצם רק חג הקורבן מקורו בספרי הדת ומצוותיה ועל הדרוזים לקיימו ולשבות מכל מלאכה באותו החג. קבר נביא יעפוריקבר נביא יתרו

כלכלה חינוך וחברה

החברה הדרוזיתהדרוזים חיו במשך מאות השנים בכפרים הרריים קטנים שחלקם התפתח והפך לעיירות. החברה הדרוזית מורכבת מחמולות גדולות וקטנות בכל כפר וכפר. חמולה הינה מסגרת חברתית הכוללת כמה עשרות או מאות בתי אב והיא נפוצה גם בקרב החברה הערבית. החמולות והמשפחות מתקיימות באותו יישוב במשך דורות רבים ונדידתם לעיר או ליישוב אחר היא נדירה.בחברה הדרוזית המסורתית שיעור הילודה בין 6-8 ילדים במשפחה. מצב זה המשיך עד שנות השבעים ברוב הכפרים הדרוזים. מאז נכרת ירידה בשיעור הילודה. כיום ממוצע הילדים במשפחה 3-5 ילדים. תמורות אלו התחוללו ב-25 השנים האחרונות בגלל סיבות הנעוצות במודירניזציה .בחברה המסורתית הסולידריות החמולתית והמשפחתית היתה חזקה במיוחד, כשהחברה היתה חקלאית ופטריארכלית וכולם עסקו בעבודת אדמה - ההכנסה התנקזה לידי ראש החמולה והמשפחה. אך כתוצאה מתמורות שעברו על הכפרים הדרוזים נחלשה מאוד הסולידריות החברתית והמשפחתית והתחיל להתחזק האינדיבידואליזים. התחילה עבודה במקצועות חופשיים בישוב ומחוצה לו. היות והכלכלה הפכה קפיטליסטית, השתנו פני החברה הדרוזית המסורתית בתחומים רבים ודפוסי מחשבה והתנהגות מודרניים החלו מחלחלים אל תוך העדה הדרוזית ולהחליף את המנהגים המסורתיים. והחלו נראים חילוקי דעות בין דתיים ללא דתיים אך בעיקר בנושאי חברה ותרבות , כך למשל התנגדות הדתיים בנושא לימוד בנות בשנות ה-50 וה-60 שאז אחוז מסיימות ה10 שנות לימוד לא עבר את ה- 10% וכיום כ- 90% מהבנות מסיימות את התיכון ומספר הסטודנטיות הדרוזיות עולה על זה של הגברים הלומדים במוסדות אקדמיה.יציאת נשים לעבודה : כל עוד החברה היתה חקלאית , גברים ונשים עבדו באחקלאות, וכאשר החלו יוצאים לעבוד מחוץ לישוב, נוצר מעבר למקצועות מודרניים ותעסוקה עירונית, הכוחות המסורתיים והדתיים ניסו לחסום את התופעה של נשים עובדות מחוץ לבית אף שמקום העבודה נמצא בתוך הכפר הדרוזי. אך תהליך המודרניזציה המשיך בדרכו וכיום יותר ויותר נשים מחפשות עבודה בתחומים שונים. רוב הצעירות כבר אינן עקרות בית בלבד . כתוצאה מהמציאות החדשה התפתחו משפחתונים וגנים וענף המטפלות, סייעות וגננות .תחומי הבנייה והמגורים עברו גם הם תהליך שינוי דרסטי . כיום נשארו בתים בודדים בכל כפר עם תכנון מסורתי של הבית- כלומר בית בו חיה משפחה מורחבת, הורים, בנים ומשפחותיהם, כולם בקומפלקס אחד. משפחות רבות עברו לגור בבתים מודרניים אשר בנו בשכונות חדשות בהן בנו בתים מודרניים בסגנון מערבי עם תשתית שירותים עירוניים כך שפני הכפר השתנו בצורה דרסטית גם מבחינה ארכיטקטונית.יש לציין שבנושאים ובתחומים חומריים השינוי היה גדול. לעומת זאת השינוי איטי מאוד בנושאים של רוח ומנטליות, דפוסי מחשבה ומנהגים. על אף תהליכי המודרניזציה שחלו ועדין פועלים על החברה הדרוזית.

 החינוך בכפרי הדרוזים

במהלך שנות דור התחוללה מהפכה רצינית בענפי החינוך השונים. כ- 90% מהדרוזים היו אנאלפאביתיים בשנות ה- 50 . כיום פחות מ- 8% הינם אנאלפאביתיים. חדרי לימוד בודדים היו קיימים בכפרים בתקופת המנדט הבריטי, עם מורים דרוזים בודדים. ומאז שנות החמישים ועד היום הוקמו ונבנו עשרות בתי ספר מודרניים ומתקדמים, ושיעור המורים והמורות הדרוזים בעליה מתמדת ומגוון המקצועות ותוכניות הלימוד משקפות חלק מההבדלים בין החינוך המודרני למסורתי.בעשר השנים האחרונות התפתחה מערכת הגנים, מועדוני תרבות וספורט, מתנ"סים ותנועות נוער אחרות. יש לציין שהמספר הגדול של בתי הספר הדרוזיים הינם ממלכתיים וחלק קטן הם פרטיים או דתיים.תוכנית הלימוד בבתי ספר דרוזיים היא ישראלית וכוללת שלוש השפות : הערבית , העברית והאנגלית והמגמות השונות , אך לא מלמדים את הדת הדרוזית בבתי ספר דרוזים בשל סודיות הדת.

 מנהגים חברתיים

ההכרות בין צעירים וצעירות בעדה הדרוזית מתבצעת במסגרת החברה במשפחות, בבתי ספר ובמפגשים חברתיים. במטרה לאירוסין וחתונה: הבחור והוריו מבקרים את הורי הבחורה ומבקשים את "ידה" . במידה והיא מסכימה, מתקיים לאחר מכן טקס אירוסין הנקרא "ח'וטבה". תקופת האירוסין נמשכת ממספר חודשים ועד מספר שנים. ובמהלך תקופה זו , הארוס ומשפחתו מכינים דירה חדשה לזוג הצעיר בסמוך לבית ההורים או בשכונה חדשה בכפר כמקובל בימינו. יש לציין שהמאורסים הדרוזים אינם נוהגים לבלות במועדונים או דיסקוטיקים - שאינם קיימים בכפרים הדרוזים.בדרך כלל החתונות נערכות ביום שבת או בימים אחרים במהלך השבוע כפי שנהוג במקצת הכפרים. החתונה המסורתית בעבר נמשכה מספר ימים עד שבוע. הטקס המרכזי מתקיים בבית הורי החתן שעורכים סעודה דשנה עם מאכלים דרוזים מסורתיים ולאחר מכן הולכת משלחת מכובדים עם הורי החתן להביא את הכלה הממתינה כל העת בבית הוריה - אל בית החתן. בעבר הכלה הלכה ברגל או אם באה ממרחק אז על סוס מקושט, בליווי ריקודים ונגינה. כיום היא מגיעה ברכב מפואר ומקושט. לאחר מכן מברכים הנוכחים את החתן והכלה ובני משפחותיהם ומתפזרים. 

הגירושין בעדה הדרוזית

בתקופת האירוסין יכולים בני הזוג להיפרד ולחפש בני זוג אחרים. לאחר הנישואין ניתן להתגרש, גם אישה יכולה לגרש את בעלה. אם מתגרשים אז הגירושין לצמיתות ואסור להיפגש ולחזור לחיות יחדיו. אך כל אחד רצוי שיחזור וינשא.בחברה הדרוזית שיעור הגירושין נמוך מאוד, פחות מ- 1% , כי מטבעם אוהבים הדרוזים חיי משפחה וחברה . ואם הבעל מגרש את אשתו ללא סיבה מוצדקת אזי הוא משלם לה 50% מכל רכושו על אף שאשתו לא נשאה בנטל הכלכלי ולא השתתפה בבניית הבית וריהוטו . אך אם הגירושין נערכים מסיבה מוצדקת כגון: בגידה, סיבה רפואית, האישה חוזרת לבית הוריה ללא קבלת דבר . כל ההליכים מתבצעים בבית הדין הדתי הדרוזי ( אל-מחכמה אלשרעיה ) שישוב בה שופט הפוסק בעניינים הדתיים וההלכתיים. 

מעמד האישה הדרוזית

בין הרפורמות שהדת הדרוזית הנהיגה בקרב החברה הדרוזית מאז ראשיתה, לפני כאלף שנים, בולט נושא מעמד האישה בחברה. לפי הדת הדרוזי מתחתן עם אישה אחת בלבד - ודרוזית בלבד. אין פוליגמיה (ריבוי נשים) .לפי המשפט הדתי הדרוזי לאישה הדרוזית זכות לבחור את בן זוגה, כמו כן יש לה זכות לגרש את בעלה, לרשת את הוריה, לכהן בתפקיד כהן דת (רבנית), האישה הדרוזית משמשת גם כ"סופרת סתם" דרוזית - קרי עוסקת בהעתקת ספרי הקודש הדרוזים, שכולם כתבי יד.בתולדות הדרוזים אפשר למצוא מספר דוגמאות של נשים אשר שיחקו תפקיד מנהיגותי-דתי, חברתי ופוליטי כמו אלסית נסב , אמו של הנסיך הדרוזי האמיר פח'ר אלדין אלמעני במאה ה-17 וסית נט'ירה ג'ונבלאט, סבתו של המנהיג הדרוזי בלבנון ואליד ג'ונבלאט , ועוד עשרות אחרות פחות מפורסמות.כיום רוב הבנות מסיימות לימודיהן במסגרת חוק חינוך חובה, וחלקן הגדול מסיים תיכון וממשיך את לימודיו האקדמאים .    

האישה והמשפחה הדרוזית

הדרוזים מאמינים שהאישה היא מרכז החברה האנושית והעולמית. תפקידה המסורתי היה לדאוג לבית, לבעל ולילדים. אך כיום מתחיל תפקיד זה להיחלש ולהשתנות, ולקבל משמעות מודרנית כתוצאה מתהליכי יציאת האישה ללימודים ולעבודה , והשפעת גורמי המודירניזציה כגון: אמצעי התקשורת, תחבורה ומכשור מתקדם. אך בקרב הדתיים והמסורתיים האישה עדין ממשיכה לתפקד לפי התפיסה המסורתית .עם כל השינויים והתמורות במעמד זכויות האישה, בחברה הדרוזית טרם הגיעו הנשים לתפקידים בכירים כגון, נבחרי ציבור, מנהלות בתי ספר, נשות עסקים ועוד.מבחינת הרכב המשפחה הדרוזית יש להבדיל בין עקרונות הדת המגבילים את מספר הילדים במשפחה לשניים ובנוסף להם עוד שניים המותרים רק למשפחות עשירות היכולות לספק להם את צורכיהם ברמה גבוהה.  

כלכלה ותעסוקה

בשנות ה-50 כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה. בשנות ה-90 פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים מסורתיים אלה. החברה הדרוזית עברה שינויים מהותיים בתחום זה כשעברה מחברה חקלאית מסורתית-שמרנית לחברה תעשייתית-טכנולוגית עם מקצועות מודרניים כגון שירותים ציבוריים, ממשלתיים וקהילתיים .עם השנים בלטה נטישת החקלאות לטובת ענפי תעסוקה אחרים. והסיבות לכך שהאדמות החקלאיות הרריות ברובן, סלעיות וטרשיות, ובתנאים כאלה קשה מאוד לעבדן ולהפיק מהן יבולים מספיקים. בנוסף הריבוי באוכלוסיה גרם לניצול השטחים החקלאיים לבניה, והחקלאות הדרוזית, במקורה היא חקלאות פרימיטיבית המיועדת לספק צרכי משק בית ואיננה חקלאות מודרנית מפותחת, מלבד שיעור נמוך מאוד של חקלאים שפיתחו חקלאות מודרנית המבוססת על מפעלי מים והשקיה ודישון. בנוסף לא היו יוזמות ממשלתיות לפתח את הנושא הזה בכפרים הדרוזיים. כמו כן העליה ברמת ההשכלה גרמה לחיפוש מקורות פרנסה אחרים ומודרניים.עד לפני כ- 20 שנים הבעל היה המפרנס היחיד במשפחה. מאז החלו הנשים ללמוד ולהשכיל ולעבור הכשרות ולימודים בנושאים רבים ומגוונים , אז החל להתווסף לכוח האדם הכוח הנשי. וגורם זה של אישה לומדת ועובדת תורם רבות בפיתוח החברה הדרוזית והכפרים הדרוזים בכל המישורים והתחומים. הוא מביא לשינויים ותמורות במישור החינוכי, ברמת החיים והניידות בתוך הכפר ומחוצה לו, וברמת המעורבות חברתית ופוליטית. כיוון ההתפתחות הכלכלית המסתמן בחברה הדרוזית הוא כלכלה חופשית וקפיטליסטית כחלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית. עם ענפי תעסוקה של החברה המודרנית. כיום אפשר להבחין בקבוצה קטנה של נשים דתיות בחברה הדרוזית שאינן יוצאות לעבוד מחוץ למשק הבית. לעומתן רוב הצעירות מסיימות תיכון ועוברות הכשרה מקצועית ויוצאות לשוק העבודה .

פרח שרוף : מנהל גף מחשוב ומערכות מידע, מורה ומרצה מחשבים ואבטחת מידע, תואר שני בניהול חינוך ומדעי התנהגות ומרצה בנושאי התמכרויות , אלימות ופשיעה.
http://www.bonjor.net
http://www.carmelcity.org.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה