השפעת חוקי בכר על המעסיק
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

השפעת חוקי בכר על המעסיק 

מאת   15/03/2006 |  נצפה 5641 פעמים
רקע

1- בסוף שנת 2005 נחקקו 2 חוקים אשר משפיעים וישפיעו רבות על התחום הפנסיוני בשנים הקרובות.
2- חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (חוק קופות גמל) וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ושיווק פנסיוני).
3- בחוזר זה התייחס אליהם כאל חוק קופות הגמל וחוק בכר לשם הנוחיות.
4- החוזר נועד לעלות סוגיות ואיננו תחליף לייעוץ.
5- סקירת החוקים היא מנקודת מבטו של המעסיק, מצביע על הנקודות בחוקים שמהוות שינוי בסיסי לנוהג שהיה קיים במהלך השנים ומנסה להציג דרכי פעולה שעל המעסיק לנקוט על מנת להתאים את עצמו לחוקים ולסביבה החדשה שנוצרה.

מושגי יסוד הקשורים לחקיקה

מוצרים פנסיונים: החוקים מגדירים בפעם הראשונה את התחום הפנסיוני וקובעים שהמוצרים הבאים כלולים בתחום זה: קופות גמל (פוליסה הונית או קופת גמל רגילה), קופת גמל לקיצבה (קרן פנסיה או פוליסה לקצבה), קרן השתלמות, קופה מרכזית לפיצויים, קרן לדמי מחלה.
יצרנים של מוצרים פנסיונים: חברות ביטוח (באמצעות פוליסות מנהלים), חברות ביטוח (באמצעות קרנות הפנסיה שבבעלותן), חברות ביטוח (באמצעות קופות הגמל שבבעלותן) וחברות ביטוח (באמצעות קרנות ההשתלמות שבבעלותן). ישנם כמה גופים פרטיים (העיקרי הוא סולומון) אך כרגע התחושה היא שהריכוזיות נשארה, רק שנתה שם (מבנקים לחברות הביטוח).


סוכן פנסיוני - משווק ומייעץ (אך בלי להשתמש במונח ייעוץ) במוצרים של היצרנים אותם הוא מייצג. הכנסותיו מתקבלות מהיצרנים.
יועץ מפיץ - מייעץ (וגם מפיץ) בכל קשת המוצרים. מותר לו לגבות עמלת הפצה מפוקחת מהיצרן, מותר לו גם לגבות תשלום ישירות מהלקוח (לא מפוקח).
יועץ מפיץ שהוא תאגיד בנקאי - כמו יועץ מפיץ רק עם מגבלות נוספות שלא חלות על יועץ שהוא לא בנק. המגבלות העיקריות: לא מפיץ מוצרי ביטוח ומבצע את הייעוץ רק בסניפים בלבד.

הסעיפים בחוקים אשר קשורים להתנהלות המעסיק.

חוק קופות הגמל
החקיקה באה להסדיר בעיקר את פעילויות היצרנים, יחסי מעסיק-עובד וסמכויות שר האוצר והממונה על שוק ההון.
1- החוק מגלגל לפתחו של העובד את בחירת הקופות בהן יופקדו הכספים הפנסיונים שלו.
2- המעסיק יכול לקבוע מראש את מטרת הכספים (גמל, קצבה פיצויים) אך גם אם קבע, העובד יכול לעשות כרצונו ולבחור בהפקדה למטרה אחרת.
3- ז"א, בפועל, החוק מלאים את הבעלות ואת יכולת הפעולה של המעסיק (וגם של ארגוני המעסיקים והעובדים).
4- לעניין הפיצויים: העובד יקבע גם היכן הפיצויים מופקדים אך המעסיק יכול להגביל זאת בהצמדתם לתוכנית בהם מופקדים כספי התגמולים (חיזוק נוסף לחוזר 1-2005 בנושא התייחסות לפיצויים).
5- המעסיק חייב ליידע את העובד על חופש הבחירה ומוטל עליו למלא את רצונו. אין בידי המעסיק אפשרות לבחור עבור עובדיו את הקופות בהן יופקדו הכספים.
6- אין זה אומר שמעסיק לא יפקיד כספים בטרם העובד החליט באיזו קופה יופקדו הכספים. עד החלטתו, המעסיק יעביר את הכספים לקופת "ברירת החדל". החוק לא מתייחס לכך שהעובד יכול להחליט להפקיד במסלול הוני ובינתיים המעסיק יפקיד במסלול קצבתי או להיפך.
7- העובד רשאי לשנות את הקופות בכל עת שירצה ועל המעסיק לכבד את רצונו.

חוק בכר
פרק שלם בחוק מסדיר את פעילותם של המשווקים (סוכנים לשעבר) ושל היועצים, בעיקר את הפעילות של הבנקים בתחום.
1- המעביד כמעט ואין לו משקל, להוציא מספר איסורים כמו אחזקת בעלות על משווק פנסיוני או איסור על התקשרות עם יועץ בדבר מתן ייעוץ לעובדים.
2- החוק יצר 2 שחקנים בתחום הפנסיוני: משווק ויועץ-מפיץ.
3- ההיגיון אולי היה מחייב יצירת 3 שחקנים: סוכן (משווק), יועץ (מקבל תגמול ישיר רק מהלקוח) ומפיץ-יועץ (בנקים). זאת גם היתה כוונת הועדה מלכתחילה.
4- בין שלב הועדה לשלב החוק שונו כמה היבטים ובעצם יצרו מצב שבו יועצים פרטיים אשר מתפרנסים ממתן ייעוץ ומקבלים תשלום מוגדר וידוע מראש מהלקוח, עורבבו עם בנקים אשר אמורים לגבות עמלה מהיצרן בעיקר.
5- הסיבות לצעד זה היו:
א. רצון להעניק יעוץ למרבית האוכלוסייה, גם אם הוא לא בדיוק בחינם (העלות לעובד בשכר של 5,000 - בגיל 30 יעמוד על כמעט 1,000 - לשנה בממוצע או 35,600 - עד גיל 67), וגם אם הוא לא בדיוק אובייקטיבי (קיימים גם ניגודי אינטרסים מבחינת העמלה המתקבלת וגם בסוג המוצרים שיכולים הבנקים להפיץ).
ב. הצורך לפצות את הבנקים על מכירת הקופות ולהבטיח בכך את העברת החוק.
ג. הכנסת צינור הפצה נוסף לסוכנים ובעלי משקל נגד היצרנים.

6- מה זה משווק פנסיוני: מי שנקרא בעבר סוכן (ולפעמים גם יועץ) הפך למשווק.
א. החוק מטיל עליו חובת "בסט אדבייז" לגבי המוצרים אותם הוא משווק.
ב. ז"א, לא כל המוצרים בשוק, רק אותם מוצרים של יצרנים איתם הוא קשור חוזית.
ג. עליו לציין זאת בפני הלקוח ולכתוב המלצות בכתב.
ד. את עמלתו הוא מקבל מהיצרן (חברת הביטוח, קרן פנסיה וכו').
ה. המשווק לא יכול להשתמש בשם ייעוץ או להציג את עבודתו כתחליף לייעוץ.
7- יועץ-מפיץ: החוק מתייחס כמעט אך ורק לבנקים למרות שהוא מכיר באפשרויות אחרות.
א. הוא מחויב לנאמנות מוחלטת ללקוח שלו (להוציא חסינות ממעשים פלילים).
ב. הוא מחויב לתת ייעוץ אובייקטיבי על כל האפשרויות בשוק (גם אם הוא לא יכול להפיץ את המוצר-לדוגמא: בנק לא יכול להפיץ פוליסות ביטוח).
ג. היועץ יכול לקבל עמלה מפוקחת גם מהיצרן ולקבל גם דמי ייעוץ מהלקוח.
מעמד המעביד בחוקים
1- חוק בכר לא מכיר במושג מעביד כלקוח.
2- החוק מגדיר במפורש שייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני יינתנו ליחיד (בהגדרות החוק).
3- המעביד יכול לקבל שירותים ממי שהוא רוצה. זה לא אומר בהכרח שאותו נותן שרות יכול לעשות זאת .
4- תפקידו של המעסיק על פי 2 החוקים הנ"ל: העמדת מקורות המימון לתוכניות העובד ולא הרבה יותר מכך.
5- החוק מתעלם מצרכי המעסיק ולא מעמיד פתרונות לקונפליקט שנוצר במעמדו של המשווק אשר מקבל את מינויו על ידי המעסיק ומצד שני נפגש עם יחידים אשר לא ברור אם הם לקוחותיו.
החמרת עונשין למעביד
ולמרות כל האמור ואולי דווקא בגלל אותו חוסר מעמד, חלה החמרה בעונשין
1- שנה מאסר ו/או קנס של 75,000 - למעביד שלא קיים את סעיף 20 לחוק קופת הגמל - חופש הבחירה בידי העובד (ראה חוזר 4-2005).
2- כנ"ל למעביד שלא קיים את סעיף 23 א' ו-23 ב' - הפקדה, העברה ו/או משיכה מקופת גמל.
3- ריבית פיגורים: הקופה חייבת לגבות ריבית מהמעביד אשר מאחר בתשלום סכומים לקופת הגמל.
4- משמעות הדבר: לא ניתן להמשיך בנוהג של איחור בהעברת הכספים לקופות ולחייב את חשבון תגמולי העובד בתשלום הריבית.
5- קופה מנהלת שלא תנהג כך, תצטרך גם לשלם בעצמה את הריבית (היא רשאית לגבות את הסכום מהמעביד) וגם לשלם קנס כספי של 75,000 ?.

השפעת החוקים על המעסיקים
יחסי מעביד-משווק פנסיוני (סוכן לשעבר)
1- חוק קופת הגמל קובע שהעובד יכול לבחור את הקופה בה מופקדים הכספים אך לא את נותן השרות. זאת פריבילגיה של המעסיק והוא זה שיכול לקבוע את המשווק.
2- כאמור חוק בכר לא מתייחס לנושא היחסים בין מעסיק למשווק. מבחינתו היחסים האלו לא קיימים או אינם מעניינו של החוק.
3- השאלה המאוד מעניינת שעולה כאן היא בעצם מי בכלל הלקוח: העובד או המעביד. ההתייחסות בחוק ל"לקוח" היא "האדם הבודד".
4- החוק מטיל על המשווק חובת נאמנות ומתן "בסט אדבייז" ללקוח.
5- אם המשווק יבצע את עבודתו על פי הכללים הנ"ל הוא יביא עד מהרה את העובד לעימות עם מעסיקו (ואת עצמו מחוץ לכותלי העסק).

יחסי מעביד - יועץ מפיץ פנסיוני (כולל בנקים)
1- חוק בכר מתנה התקשרות של מעסיק עם יועץ פנסיוני בדבר ייעוץ לעובדים באי תלותו של היועץ ובאי התניית סוג הייעוץ.
2- בפועל, המשמעות היא שמעסיק לא יכול להעמיד ייעוץ לעובדיו כי מעסיק, לרב, יש לו מדיניות וייעוץ לא יכול להתחשב במדיניות המעסיק.
3- העובד יהיה חשוף מאוד לייעוץ-הפצה של הבנקים. הוא יהיה נתון לחיזורים של מערכת שיווק משומנת ויעילה. הייעוץ שהבנקים יעניקו לאותו עובד יתגלגלו בסופו של דבר לפיתחו של המעסיק.
4- אין בחוק איסור מפורש על מערכת עסקית בה הבנק הוא נותן השרותים (במקרה הזה מסלקת כסף והעמדת מידע) למעסיק.
5- למעשה, הנושא כמעט ובלתי אפשרי מהסיבות הבאות:
א. החוק מאפשר לבנקים לפעול רק מתוך הסניפים עצמם. אין ייעוץ במקום העבודה.
ב. החוק מכיר בלקוח פרטי, לא לקוח שהוא עסק עם צרכים אחרים. הבנקים, נכון להיום, לא נערכים למתן תשובות למעסיק.
ג. התקשרות של בנק עם מעביד שהוא גם לקוח של הבנק, יישק לניגודי אינטרסים אשר אסורים על פי חוק (ראו את סעיף העונשין ותבינו שהסיכוי שהבנקים יעברו על הסעיפים הנ"ל הוא קלוש).
ד. הבנקים רוצים לקבל היתר לשיווק ביטוח. כל עוד לא קיבלו, הם יהיו זהירים בתקופה הראשונה לפחות עד אשר יקבלו את ההיתר לשווק גם ביטוח.
6- לסיכום, העובדים יבואו למעסיק עם הייעוץ ובמידה והייעוץ עומד בקריטריונים שהחוק קובע בדבר בחירת הקופות, על המעסיק לבצע את רצון העובד.
7- יש לזכור שכל בקשה לשינוי חייבת להיות מלווה בבקשה כתובה של העובד ויש לשמור העתקים של אותה בקשה.
8- בפועל, ביצוע הייעוץ שהבנק ייתן יועבר לידי המשווק שהמעסיק בחר כנותן השרות.
9- סוגיה אחרונה היא מי בכלל יכול להיות יועץ של מעביד: החוק לא מזכיר זאת, הוא מדבר רק על ייעוץ לפרט.

ולסיכום כל החוקים, ההגדרות ואי הבהירות, אנסה לתת כמה עצות אשר יאפשרו למעסיק להתארגן לשינוי שחל:
1. לפנות לייעוץ, לפחות לייעוץ אשר יגדיר עבורכם דרכי פעולה.
2. לשנות את חוזי ההעסקה של העובדים (גם אצל העובדים הנמצאים תחת הסכם קיבוצי) כך שיתאימו לחוקים החדשים.
3. לשנות את ההגדרות בהסכמי ההתקשרות עם המשווק (סוכן), כולל ההבהרות שעליו להציג בפני העובדים.
4. לקבוע עם המשווק על טיפולו בכל סוגי הקופות.
5. להיערך מראש לאפשרות שהעובד יבחר במסלולים הנוגדים את ההסכמים הקיבוציים/מפעליים שהמעסיק מחויב אליהם.
6. לקבוע את מדיניות הפיצויים לאור ההרעה הנוספת בחזקת המעסיק על כספים אלו.


בברכה,

אריאל סתיו
-בעל ותק של 17 שנה בתחום ביטוח החיים/ביטוח פנסיוני
-יועץ פנסיוני עצמאי משנת 2005
-משנה למנכ"ל בקבוצת נאמנים בין השנים 200-2005
-מנהל מכירות ב"מדנס סוכנות לביטוח" בשנים 1998-1999
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה