המשכן וכליו וכלי הקודש-חלק א-מתוך ספרי הקדוש-אשר על המשכן
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

המשכן וכליו וכלי הקודש-חלק א-מתוך ספרי הקדוש-אשר על המשכן 

מאת   09/03/2006 |  נצפה 9587 פעמים
הקדמה
מצות עשה על הציבור כולו, לבנות בית הבחירה בכניסתם לארץ, בזמן שרוב ישראל על אדמתם (מצוה צ"ה). שנאמר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה, ח'). ואמר רשב"ג משום ר' יהושע, משחרב בית המקדש אין לך יום שאין בו קללה (תנחומא, פר' תצוה, י"ג). מאחר ובית המקדש הגשמי חרב, ניתנה לנו האפשרות להקימו ע"י העיסוק במשכן. כמובא במדרש על הפסוק, הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית (יחזקאל מ"ג), אמר יחזקאל לפני הקב"ה הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואחר כך אני הולך ואומר להם. א"ל הקב"ה ליחזקאל, ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל - לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ואני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית (תנחומא, פר' צו, סימן י"ד). דהיינו, העיסוק במשכן ה', מהוה כבנין הבית. משום שהעיסוק במשכן מהווה הכנה להתממשות חזון הנביאים לבנין ירושלים עיר הקודש, והתגלות מלכות ה' בעולם. אף הרש"י פירש על המקרא, וכן תעשו (שמות כ"ה, ט'), לדורות, אם אבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים. לפיכך חרגה התורה ממנהגה לקצר, והאריכה בתיאור תכניות המשכן ונשיאתו בשבע פרשיות. שהרי לצורך ביצועו בפועל נדרשו חכמי לב באופן חד פעמי. שנאמר, ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות (שמות ל"ו, א').
והאידנא, הרה"ג חיים קניבסקי שליט"א שנתן לי את ברכותיו לחיבור זה כתב , "אצל הרבה ת"ח אין הדברים מבוררין אפילו מה שמפורש בהדיא במקרא". על כן זחלתי ואירא להתקרב למשכן ה'. אך נתמכתי בהסכמות הגאונים גדולי הדור, ונתלתי במאמרי הזוה"ק, אצטריך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה (פר' תרומה). ולית שעורא לאגרא, דאינון דידעי חכמתא לאסתכלא ביקרא דמאריהון (פר' פקודי). דכתיב אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה (משלי ג'). וכן דרש רבינו בחיי, כבד את ה' מהונך. דהיינו, מכל מה שהוא מהנה אותך, ונתן לך יתרון (פר' כי תבוא). לפיכך, הקדשתי את היתרון שנתן לי החונן דעת בתכנון ממוחשב של מבנים. ע"מ לחקור, לדרוש, לשרטט ולשקול את המשכן וכליו. ואת אשר ליקטתי ומצאתי כתוב במקרא, במשנה, בתלמוד, במדרשים, ברש"י, בראשונים, ובאחרונים, תרגמתי לתכניות מפורטות ומדוייקות בגרפיקה ממוחשבת , הכוללות את סוגי החומרים ומשקלם כמקובל בימינו, כדי למיסבר קראי (תוס' סנהדרין טו:). ע"י כך מומחשת לעין ומוסברת ביתר שאת מלאכת המשכן ונשיאתו. בבחינת הנאמר, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו (שמות כ"ה,ט'). כלאמר, שקדמה ראיה לעשיה. ובכדי להבהיר את התשריטים הובא במקביל להם תיאור מילולי בשפה פשוטה. התיאור כולל מגוון ממחלוקות חז"ל לגבי פרטי המשכן, ומציין את המקורות והסברות. ע"מ להקים את המשכן והיה המשכן אחד. דהיינו, להראותו בכללותו כנהר היוצא מעדן ומשם יפרד ללומדיה ודורשיה ברמות השונות. כדכתיב, ושכנתי בתוך בני ישראל (שמות כ"ט, מ"ה). יהי רצון שזכות העיסוק בלימוד "אשר על המשכן" (במדבר ג', כ"ו), יעלה לנו כאילו עסקנו במצות בנין בית הבחירה כנ"ל. וכשם שקדם בנין המשכן לבנין בית המקדש, כן נזכה במהרה לבנין הבית השלישי. ככתוב, כה אמר ה' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים (זכריה ח') .
המחבר
רפאל ב"ר אשר חג'בי
אלנקוה 90 ת"א

תועלת החיבור
לחיבור זה יתרון ותועלת מן החיבורים שמצאתי בנושא המשכן. ואלו הם:
החיבור מעצים את פאר יצירתם הראשונה של עם ישראל במדבר. באמצעות תאור מלאכת המשכן בעשרות תכניות עבודה ממוחשבות, ציבעוניות, בסטנדרד בינלאומי, בתוספת טבלאות. החיבור גורם להבנה חזותית של מילות המקרא, המתארות את תכניות המשכן וכליו, תוך שילוב מקורותינו העתיקים עם רישומים ממוחשבים הנהוגים בימינו. א.
בחיבור משורטט המשכן וכליו בקנה מידה אמיתי, ע"פ ההכרעה ההילכתית במחלוקות שלגביו. כמו כן הותאמו מידות המשכן המקוריות (אמה), למידות המקובלות בימינו (מילימטר), לצורך המחשת יתר (לפי אמה = 500 מ"מ). ב.
בחיבור ניתן לחלקי המשכן תיאור מילולי, כדי לתאר בפשטות יתר את השירטוטים. החיבור חולק לחמישה פרקים: המשכן, כליו, החצר, בגדי הקודש וטבלאות סיכום. וכן סודר ע"פ סדר הקמתו שבמקרא (שמות מ', י"ח - ל"ג). שילוב מרכיבים אלה, מפשט ומקל על התשב"ר, להבין את יצירתם המורכבת של חכמי הלב אשר בנו את המשכן, ומלמדם את מקצוע התכנון והשרטוט, שאף הם חלק מהבנת התורה (כגון: ערובין, מקואות, זרעים, מידות וכו') . ג.
החיבור כולל ק"ט פריטי המשכן המשורטטים במידותיהם ובמקומותיהם, כל אחד בפני עצמו ומשקל כל אחד בצידו. כולל פריטים שנרמזו במקרא או שהובאו במשנה. ד.
החיבור כולל בתוכו הערכת משקלו הכללי של המשכן (כשלש מאות וארבעים טון). ומפרט בטבלאות את החלקים והערכת המשקל שנשאו בני קהת, גרשון ומררי. ה.
החיבור כולל בתוכו הערכת שווי המשכן. דהיינו, תימחור תרומות ישראל למשכן (כמאתיים וארבעים ושלש מליון דולר). ו.
החיבור נותן ללומד תחושת שייכות, מבהיר את מקום השראת השכינה, ומשלים את הבנת מחלוקות חז"ל בנושאי המשכן. תבניתו המדוייקת והאמיתית מבהירה את עומק המחשבה, וכישרון היצירה שנדרשה מחכמי הלב בביצוע פרטי המשכן, כליו, חצרו ואופן נשיאתו. ז.
ע"י התמונה הכוללת של מלאכת המשכן, ניתן להבין ביתר קלות את ל"ט המלאכות האסורות בשבת. כמאמר רש"י, כל מילי דשבת ממשכן גמרינן (עירובין ב., ד"ה מבוי). ח.

תכלית הקמת המשכן
המשכן גרם עליה רוחנית לישראל לאחר השפל של חטא העגל. כדארז"ל, יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל (ירושלמי, שקלים, פ"א, הל' א'). משום כך נקרא "משכן העדות", דהיינו, עדות לכל באי עולם שנמחל להם על מעשה העגל (תנחומא, פר' פקודי, ו'). א.
בבנית המשכן הוכיחו ישראל את אהבתם לה', הן ע"י הבאת הנדבה בשמחה ובזריזות. והן ע"י מהירות בניתו, למרות חוסר התנאים ליצירה, ובהעדר טכנולוגיה מתקדמת הנדרשת לביצועו. ב.
המשכן היווה מקום מרכזי לתורה ולטהרה רוחנית לעם ישראל. משום היותו מקום טהור ונקי בתכלית הנקיות, המפנה לנקודה מרכזית אחת לאל אחד. כפי שניתן לקרא בשמו משכן, דהיינו, מושכן. ג.
המשכן שימש כהקדמה למקדשי הקבע בירושלים, ובכך המחיש ה' את אהבתו לישראל. כדארז"ל, מתחילה כתיב תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' (שמות ט"ו). דהיינו, שיבואו לארץ ואח"כ יבנו לה' מקדש. ולבסוף כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דהיינו, במדבר. כי מרוב אהבתם לא רצה להמתין עד שיבואו לארץ (כתובות סב:). ד.
שכינת ה' במבנה הארעי של המשכן, גרם לעם ישראל יתר בטחון בהתגשמות ההבטחות לכיבוש הארץ ובנין מקדש קבע. משום שכלי המשכן שבנו נועדו לשימוש גם במקדשי הקבע. אף מידות המשכן רמזו את מידות המקדש משום הדמיון ביחסיות בינהם. דהיינו, שטח המשכן היה עשר על שלושים אמה, ושטח המקדש היה עשרים על שישים אמה . כלאמר, שטח המשכן היה רבע משטח מקדש הקבע . ה.
בנית המשכן במדבר מרמז לדורות, שמצות בנית מקדש שרירה וקיימת על הציבור בכל הדורות. כפי שכתב הרמב"ם, חיוב הדת והמצוות אינו תלוי בביאת מלך המשיח (אגרת השמד). ובמדרש נאמר, כל אותם אלפים שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש (שוחר טוב, תהילים י"ז), וכך מובא בתלמוד הירושלמי, עתיד הבית השלישי להיבנות קודם למלכות בית דוד (מעשר שני,פ"ה, הל' ב') . ו.

תולדות המשכן
המשכן וכליו יוצרו ע"י חכמי לב בראשות משה רע"ה, ע"פ צווי ה'. שנאמר, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה, ח'). המשכן יוצר במשך ג' או ה' חדשים, החל מי"א תשרי שנת ב' אלפים תמ"ח (2448 - לבריאת העולם). בר"ח ניסן הסמוך (ביום שנולד יצחק), הוקם המשכן ע"י משה רע"ה (תנחומא, פקודי, י"א) . המשכן התקיים במשך 480 שנה. כליו שירתו גם במקדש ראשון וגם במקדש שני. דהיינו ס"ה, 1310 שנה (הכלים נגנזו ע"י מלכי ונביאי ישראל לפני החורבן). סוד קיומו רב השנים של המשכן (יותר ממקדשי הקבע), נעוץ בעובדה שניתן היה לפרקו לנושאו ולהקימו באתרים אחרים. ואכן המשכן הוקם ופורק בשנות קיומו ל"ה פעמים, כמפורט להלן:
בעת מסעות בני ישראל במדבר במשך ל"ט שנה ,הוקם המשכן, פורק ונישא ל"א פעמים. בפעם הל"ב פורק בערבות מואב והוקם בגילגל שם שהה י"ד שנה. בפעם הל"ג פורק והוקם בשילה ושהה שם שס"ט שנה (שם גנזו רק את הקרשים ובנו במקומם בית של אבנים - זבחים קי"ב.). בפעם הל"ד פורק והוקם בנוב , בפעם הל"ה פורק והוקם בגבעון, וימי גבעון ונוב יחד נ"ז שנה (הרמב"ם, בית הבחירה, פ"א, ב'-ג'), עד שבנה שלמה את בית המקדש בירושלים. משנבנה מקדש ראשון נגנז אוהל מועד, קרשיו, בריחיו, עמודיו ואדניו תחת מחילות ההיכל (סוטה ט., יומה עב.) , מלבד הכלים שנשארו לשרת במקדש. כלאמר, תקופת המשכן נמשכה 480 שנים, בעוד שבית ראשון התקיים 410 שנים ובית שני 420 שנים. מכאן נראית חיבתו היתרה של ה' למשכן. כי למרות האמור השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה ס"ו), השרה ה' את שכינתו במשכן לזמן רב, ובסופו נגנז ולא שלטה בו יד שונא. משום שנעשה בהתנדבות ובתרומות כלל ישראל, בכך סימל ה' לדורות את הדדיות קשר האהבה הנצחית הטמון בין ישראל לאביהם שבשמים. כדתנא דבי אליהו "מפני מה נטמן המשכן עד היום הזה? מפני שעשאוהו כשרים בנדיבות ליבם. לעתיד לבא יבא הקב"ה וישרה בתוכו".

שלבי הרכבת המשכן ע"פ המקרא (שמות מ', י"ח - ל"ג)
כל רכיבי המשכן נבנו ע"י האומנים וחכמי הלב בראשות בצלאל בן אורי בן חור, כאשר ציוה ה' את משה. לאחר השלמת ביצוע מרכיבי המשכן נבחר האתר להקמתו. אדמת האתר נוקתה ויושרה ולאחר מכן הוקם המשכן לפי השלבים המפורטים במקרא כמובא להלן:
הניחו את 96 אדני הכסף כבסיסים לקרשי המשכן. ויתן את אדניו? א.
הניחו את הקרשים בתוך האדנים שלמטה, הקרשים חוברו ביניהם ע"י סינין והוצמדו מלמעלה ע"י טבעות הזהב. הפינות הצפון מערבית והדרום מערבית, חוברו מלמעלה ע"י 2 טבעות זהב פינתיות שיוחדו לכך. וישם את קרשיו? ב.
הוכנסו הבריחים לחיזוק. דרך כל קרש עברו שלשה בריחים: שני בריחים בצידו החיצוני, ובריח נוסף (הוא הבריח התיכון) שהוכנס באמצעו של הקרש. ויתן את בריחיו? ג.
הועמדו 4 עמודי פרוכת הקודש בתוך 4 אדני כסף, והועמדו 5 עמודי מסך פתח המשכן בתוך 5 אדני נחושת. ויקם את עמודיו? ד.
נפרשו 4 הכיסויים לגג המשכן. תחילה כיסוי יריעות המשכן, אח"כ כיסוי יריעות העזים, אח"כ כיסוי עורות אלים מאדמים ומעליהם כיסוי עורות התחשים. ויפרוש את האהל על המשכן? ה.
הוכנס ארון העדות עם הכפורת לתוך מתחם קודש הקודשים. ויבא את הארון אל המשכן? ו.
נתלתה פרוכת הקודש על ארבעה עמודי פרוכת מצופים זהב. בכך נסגר המבוא לקודש הקודשים, והפרידה הפרוכת בין אוהל מועד לקודש הקודשים. וישם את פרוכת המסך? ז.
הוכנס השולחן לצפון אוהל מועד, ונערך עליו לחם הפנים. ויתן את השולחן? ח.
הוכנסה המנורה לדרום אוהל מועד מול השולחן, והועלו נרותיה. וישם את המנורה? ט.
הוכנס מזבח הזהב למרכז אהל מועד, והוקטרה עליו קטורת הסמים. וישם את מזבח הזהב? י.
נתלה מסך הפתח למשכן על חמשה עמודי מסך מצופים זהב. בכך נסגר המבוא לאוהל מועד, והפריד המסך בין אוהל מועד לחצר המשכן. וישם את מסך הפתח? יא
מזבח העולה עם הכבש הועמד בחצר, מול מסך פתח המשכן והועלו עליו עולה ומנחה. ואת מזבח העולה שם? יב.
הכיור וכנו הועמדו בין המשכן לבין מזבח העולה, הכיור מולא במים וממנו רחצו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם. וישם את הכיור? יג.


סביב המשכן והמזבח הוקמה גדר שתחמה את חצר המשכן. לשם כך הונחו 60 אדני הנחושת, בתוכם הונחו קרשי החצר. על קרשי החצר ניתלו קלעי החצר יתדותיו ומיתריו. ויקם את החצר סביב ?. יד.
נתלה מסך שער החצר על 4 עמודי עצי שיטים. בכך נסגר המבוא לחצר המשכן, והפריד המסך בין חצר המשכן למחנה שבט לוי. ויתן את מסך שער החצר?. טו.
משה רע"ה סיים להקים את גשמיות משכן ה' , ומיד ירדה שכינה לתוכו ונתמלא ברוחניות. שנאמר, ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ', ל"ד). ויכל משה את המלאכה?. טז.

תכנית המשכן - תאור כללי
המשכן עמד בתוך חצר מגודרת ששיטחה 100x50 אמה (כ- 50x25 מ'). (אמת הבנין - בת 6 טפחים לכ"ע. אמת הכלים - לדעת ר' יהודה, בת 5 טפחים, מנחות צז). א.
שיטחו החיצוני של המשכן - 32x12 אמה (כ- 16x6 מ'). שיטחו הפנימי (ללא עובי הקירות) 30x10 אמה (כ- 15x5 מ'). גובה המשכן 10 אמה (כ- 5 מ'). (אורכו החיצוני של המשכן - 32 אמה, לדעת ר' יוסי הסובר, שעמודי מסך הפתח שמזרח עמדו בהמשך לקיר המערבי והצפוני. לדעת תנא קמא הסובר, שעמודי המסך עמדו בתוך חללו של המשכן, היה אורך החיצוני של המשכן ?31 אמה, ברייתא דמל' המשכן א'). ב.
שלשת קירות המשכן הורכבו מארבעים ושמונה קרשי עץ ארז מצופים בזהב. בתחתית כל קרש נחרצו שתי ידות שנכנסו לחלל שני אדנים מכסף. דהיינו, 48 קרשים בתוך 96 אדני כסף. מידות קרש אחד: אורך הקרש - 10 אמה, רוחב הקרש ½1 אמה, עובי הקרש - 1 אמה. בצידו הצפוני של המשכן הורכבו 20 עמודים, בצידו הדרומי הורכבו - 20 עמודים, בצידו המערבי הורכבו - 8 עמודים, ובצידו המזרחי של המשכן לא היה קיר אלא, 5 עמודי המסך תקועים בחלל 5 אדני נחושת. על העמודים נתלה המסך לפתח המשכן. ג.
שיטחו הפנימי של המשכן נחלק לשני חלקים. בין החלקים חצצה פרוכת הקודש. שנתלתה על 4 עמודי פרוכת, תקועים בחלל 4 אדני כסף. החלק המערבי ששיטחו 10x10 אמה (כ5x5- מ'), נקרא קודש הקודשים. בתוכו הונח ארון העדות, כשבתכולתו שתי לוחות הברית וספר התורה, מכוסים בכפורת ובכרובים. הכניסה לקודש הקודשים הותרה אך ורק לכהן הגדול ביום הכיפורים. החלק המזרחי ששטחו 20x10 אמה (כ- 10x5 מ'), נקרא אוהל מועד. בתוכו הוצבו מזבח הקטורת, השולחן והמנורה. הכניסה לאוהל מועד הותרה רק לכהנים. לצורך עבודת הקודש היומיומית. ד.
גג המשכן כוסה בארבעה סוגי יריעות. יריעה תחתונה הנקראת יריעות המשכן, ארוגה מחוטי שש משזר, תכלת וארגמן ותולעת שני, ורקומה בציורים מעשה חושב. מעל יריעות המשכן ניתן כיסוי יריעות העזים, ארוגה משיער עזים. מעל כיסוי יריעות העזים ניתן כיסוי מעורות אלים, צבועים באדום. והכיסוי העליון היה מעורות תחשים. דהיינו, מעור חיה ששמה תחש. ה.
קרשי המשכן - תיאור כללי - ועשית את הקרשים למשכן - (שמות כ"ו, ט"ו-כ"ט)
קרשי המשכן - קירות המשכן הורכבו מ- 48 קרשי עץ ארז. 20 בדרום, 20 בצפון ו- 8 במערב.
מידות קרש אחד: אורכו - 10 אמות, רוחבו ½1 אמה, עוביו לכל אורכו - 1 אמה, לדעת ר' נחמיה. (לדעת ר' יהודה, עובי הקרש בתחתיתו - אמה אחת, והולך ונעשה צר כלפי מעלה עד שנשאר כעובי אצבע בקצהו העליון, שבת צ"ח ). א.
ידות הקרש - בכל קרש היו שתי ידות, ע"מ להשחילו בתוך האדנים. הידות נחרצו באמה התחתונה של הקרש, ע"י ניסור רבע אמה מארבעת צדדיו, וחצי אמה באמצע רוחבו. כך נותרו שתי ידות, שרוחב כל אחד מהם - רבע אמה, עובי כל יד - חצי אמה, וגובהם - אמה. הידות שויפו באלכסון ע"מ שיכנסו לחלל אדני הכסף החלולים שהיוו בסיס לקרשים. ב.
חור עבור הבריח התיכון - במרכז הקרש קדחו חור עגול ומפולש. החור צופה בשפופרת של זהב עגולה באורך ½1 אמה, שהורכבה משני חצאי צינור מזהב הנקראים "בריחים". הבריחים הפנימיים היוו ציפוי זהב לקרש הבריח התיכון. משום שבריח הושחל מקצה אחד של הקיר לכל אורך הקיר עד קצהו השני בתוך חלל בריחי הזהב הפנימיים שבאמצע כל קרש. ג.
נקבים עבור הסינין - במרחק אמה ורבע מעל ומתחת החור עבור הבריח התיכון, נוקבו שני נקבים בכל צד. בצידו האחד של הקרש הוכנסו שני סינין (כעין יתדות), שבלטו מן הקרש האחד ונכנסו לנקבים המקבילים בקרש השני שלצידו. בכך השתלבו הקרשים זה בזה לכל אורך הקירות. ד.
חריצים עבור טבעות הזהב המלבניות - בראש כל קרש נחרצו שני חריצים בעומק אמה וברוחב אצבע. החריצים נועדו לצורך הכנסת טבעות הזהב המלבניות, לתוך חללם מלמעלה, ובכך להצמיד את הקרשים זה לזה. ה.
ציפוי העמודים בזהב - קרשי המשכן צופו בזהב מבית ומחוץ. הציפוי נעשה מלוחות זהב דקים, במידות הקרשים. לוחות אלה הוצמדו לקרשים במסמרות של זהב (רש"י - סוכה מ"ה:). ו.
2 טבעות זהב עבור הבריחים החיצוניים - בצידו החיצוני של כל קרש באמצע רוחבו, נקבעו שתי טבעות זהב עגולות וחלולות, אחת בגובה ½2 אמה מתחתית הקרש, והשניה בגובה ½2 אמה מראש הקרש. הטבעות חוברו אל הקרשים במסמרות זהב, ושמשו "בתים לבריחים" החיצוניים. ז.
בריחי הזהב החיצוניים - בתוך 2 טבעות הזהב הנ"ל, הושחלה שפופרת חלולה מזהב באורך1½ אמה (כאורך הקרש), שהורכבה משני חצאי צינור מזהב הנקראים "בריחים". הבריחים היוו ציפוי זהב לקרשי הבריחים החיצוניים שהיו מעצי שיטים והושחלו לכל אורך הקירות, בצידם החיצוני. ח.
טבעות זהב מלבניות - בחריצים שבראשי הקרשים, הוכנסו טבעות זהב מלבניות. כל טבעת הוכנסה בחריץ שבקרש אחד ובחריץ של הקרש הסמוך לו. בכך נצמדו הקרשים זה לזה והיו לקיר אחד שלם. ט.
2 טבעות זהב מלבניות פינתיות - הקיר המערבי של המשכן, חובר מלמעלה אל הקיר הצפוני ואל הקיר הדרומי, באמצעות 2 טבעות זהב פינתיות רחבות יותר מיתר הטבעות המלבניות, משום שחיברו את כל עובי הקיר המערבי, לקרשים של הצד הצפוני והדרומי הסמוך לו. י.


מחברם של הספרים: אשר על המשכן, מצמרת הארז, אשר תקראו
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה