האבא הגאה בעולם
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

האבא הגאה בעולם 

מאת   17/02/2006 |  נצפה 2995 פעמים
לא מזמן פורסמה כתבה באחד מעיתוני הסופשבוע, על פרשית של המשטרה ונערה דתייה שהיתה מהחבר'ה שהגיעו לעמונה בכדי למנוע את פינוי השטח. באחת ההתבטאויות של אותה נערה היא טענה שמי שיש לו אור בעיניים ינצח, "והאור אצלנו" עפ"י דבריה. הציטוט הנ"ל הופיע בכותרות המשנה ולאורך כל השבת רציתי לקרוא את הכתבה אבל פחדתי, כי ידעתי מה מסתתר בפנים. בין הנוער שזורק אבנים על חיילים, בין צעירים שבוחרים לצאת ביום שישי בכדי לדקור צעירים אחרים שגם כן יוצאים לבלות, בין אוכפי חוק שבוחרים לעקוף אותו, ובין פוליטיקאים שמשמיצים בלי סוף פוליטיקאים אחרים וגורמים לשנאת חינם, אני מוצא את עצמי, בן 22 אשר מחכה ליום שגם לי יהיה ילד ותוהה איך הוא יגדל בעולם הזה.

אחרי התלבטות ארוכה והתחבטות מעיקה, החלטתי לכתוב לילד שיהיה לי בעוד כמה שנים. אין לי מושג איך הוא יתנהג ומה יהיו התחביבים שלו, אך אין לי ספק כי יהיה לי צד משמעותי בכל צעד שהוא יעשה, ועם זאת, לא יהיה לי שום צד בכל מדרגה שייתפס.


כמו כל אבא, אני רוצה לשמור עליך ממה שלא טוב בעולם הזה. יבוא היום ואתה תחזור מהגן ותהיה לך שריטה ליד העין. אתה תנסה להסתיר אותה אבל אני אראה, אשאל, ואתה בסוף תגיד שזה ילד אחר. אני אשאל מה קרה, ואם תגיד לי שהחזרת לו אני אשמח, כי אני אדע שאתה עומד על שלך. אבל אני אגיד לך שבפעם הבאה תיגש לגננת כדי שזה לא ימשך. אני אחבק אותך כל כך חזק עד שתגיד כי אני מוחץ אותך. אבל אתה הבן שלי, ואני רוצה להגן עליך, גם אם זה בלתי אפשרי.

אחר כך תעלה לכיתה א', אני אגיד לך שעכשיו אתה כבר ילד גדול ואתה צריך להיות יותר אחראי. המורה תתן לך שעורי בית ואתה תרגיש שיש לך מה לעשות, אתה תרגיש מרוצה ויהיה לך טוב. אני אבוא לאסיפת הורים ואם המורה תגיד שאתה מדבר יותר מידי בשעורים, אני אחייך ואשמח. הרי כל המורות אומרות את זה כשאין מה להגיד. ואם היא תגיד שאתה קצת חלש בלימודים אני אשאל על המצב החברתי, כי הוא יותר חשוב לי מאשר תהיה פרופסור למדעים. אני מעדיף שתחקור את האנושויות מאשר תחקור את האנושות.

אני אבוא למסיבת הכיתה ורגע לפני שנכנס לבית הספר אני אגיד שאין לך מה להתבייש בי. תזכור, כול הילדים מתביישים. אבל תחשוב רגע על החבר שלך שמחבק את אמא שלו או נותן לה נשיקה, זה נראה לך מביך? נכון שלא? אז אין לך מה לדאוג, שום דבר לא מביך, זה רק בראש שלך. וכמה שיותר תהנה, תשתחרר ותהיה פתוח, אתה יותר תהנה. אז אל תתבייש, ואין לך מה לדאוג, אני לא הולך לעשות לך בושות. אני יודע על מה אתה חושב, אז אין לך מה לדאוג, אני הרי מכיר אותך הכי טוב... אני אבא שלך.

בחטיבה תהיה, כנראה, האהבה הראשונה שלך. יהיה לך קצת קשה ואני אסביר לך שאף אחת לא תהיה כמו החברה שהרגע זרקה אותך, אבל תדע שהבאה תהיה הרבה יותר טובה ממנה, גם אם זה לא נראה לך הגיוני כרגע. תאמין לי. זוכר שאמרתי לך על המבוכה בכיתה? זוכר שאמרתי לך שהמורה תגיד שאתה מדבר בשיעור? זוכר שאמרתי לך מה להגיד לילד שכל הזמן הציק לך בכיתה? צדקתי תמיד נכון? אז תאמין לי גם הפעם, תסמוך עלי. בעוד חודש או חודשיים אתה כבר לא תזכור כלום.
אני אביט בו, איך הוא נהיה לי לאט לאט גבר.

אתה תעשה לי בעיות בתיכון. לא יהיה לי איתך קל. אני אסביר לך שהשנים מהגן עברו, ותמנע משרטות ליד העין ובכלל מאלימות. זה כבר לא מריבות על דלי בחצר של הגן, אז תזהר, בלי שטויות. ואז תבוא משהי. אתה תכיר אותה בשנה האחרונה של התיכון והיא תזרוק אותך קצת אחרי שתתגייס לצבא. אתה תרגיש לבד בזמן הצבא וזה יהיה לא נורא. אבל תלך לקרבי, הרי בשביל מה עשינו ריצות שלוש פעמים בשבוע? בשביל מה יצאנו לטיולים רגליים של כמה ימים? בשביל שתאהב את הארץ, שתכיר אותה, שתתחבר לאדמה, כדי שתשיר את התקווה בזמן שתטייל בלי שאף אחד ישמע אותך. ואתה צעדת יותר מהר ממני כשטיילנו, וראיתי אותך עם התרמיל על הגב מתרחק ממני, ולא צעקתי לך. כי ראיתי אותך סוחב על הגב את כל מה שלימדתי אותך, וכעת אתה מתחיל להסתדר לבד.

בצבא אתה תכיר אותה,כי כולם מכירים אותה. את אותה האחת שאולי תישאר איתך לנצח ואולי תעזוב אותך ותשאיר אותך עם ריקנות שתרגיש כמו נצח. אתה תהיה לוחם ואתה תבכה. אתה תהיה הגבר שבגברים אבל תבכה. ואי אפשר לעצור את זה, אתה פשוט תבכה. אתה תבוא הביתה ותנגן בגיטרה או תשב ולא תזוז ורק תחשוב עליה. אני אכנס אליך לחדר ואגיד לך לבוא איתי. זה יהיה יום שישי בלילה ואתה תעדיף לשבת בבית במקום לצאת עם החבר'ה כי הלב הכביד עליך הפעם. אבל אני אקח אותך אל מחוץ לביתה. אנחנו נשב באוטו והגשם ירד והיא אולי תהיה בבית ואולי לא, אבל אתה תרגיש שהלב שלך נמצא שם בתוך הבית שלה ואתה בחוץ יושב באוטו שנרטב מהגשם. אין מלעשות ילד, ככה זה. תבכה עליה, תבכה כמו שלא בכית מעולם גבר. אנחנו נשב במשך שלוש שעות ונביט בבית שלה והיא לא תצא החוצה. פתאום תעבור משהי ואתה תחשוב אולי זאת היא, אבל זו לא. זה רק הלב שלך שיוצא מביתה וחוזר אליך.

אני ארצה להגן עליו מכל החרא בעולם. אני אבכה איתו אבל לא בשבילו. אני אכאב איתו אבל לא במקומו. אני אשמח כשהוא יחזיר וירים יד בתגובה כשירביצו לו בגן, אבל אני תמיד אחשוב על האבא השני שעומד בדיוק כמוני באותה הקלחת, ואני אסביר לו שככה לא פותרים בעיות. הוא ילך לקרבי. הוא יאהב את הארץ ולא משנה איך היא תתנהג אליו. "תהיה בנאדם" אני אגיד לו, "לפני שאתה דתי או חילוני, לפני שאתה מוצא לך משהי לאהוב. לפני הכל, תהיה בנאדם ותאהב את עצמך". יום יבוא ויהיה לי ילד, אני אעשה הכל בשביל להגן עליו מהלא-נודע. מן הרועה הלא מובן של הנוער הקיים אשר בוחר לעשות פרובוקציות במקום למגר אותו. הוא ייקח את התרמיל שארזתי לו, יוסיף עוד כמה דברים וימשיך לצעוד מבלי שיהיה לי סיכוי לצעוק לו לחכות לי, ואני אהיה האבא הכי גאה בעולם. תמשיכו לקרוא, אמשיך לכתוב

כתבות נוספות: http://www.israblog.co.il/erezs
ארז זוננשיין חיי ועובד בתחום האינטרנט משנת 1998. כתבותיו מתפרסות בעיתונות הדיגיטלית והמודפסת.
http://www.seo-site.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה