בקשת רשות להתגונן - עקרונות כלליים
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

בקשת רשות להתגונן - עקרונות כלליים 

מאת   15/10/2008 |  נצפה 10569 פעמים
בקשת רשות להתגונן, ובענייננו, התנגדות לביצוע שטר, מוגשת, בכתב כאמור בתקנה 240 לתקסד"א ובצירוף תצהיר תומך המפרט את העובדות נשוא הבקשה ובצירוף אסמכתאות משפטיות.
הדרישות שמציב הליך של סדר דין מקוצר[1] הינן קלות וביכולתו, אם ינסח נכון וראוי את בקשתו, לקבל רשות להתגונן כמעט על אתר. ארבעה עקרונות יסוד שהוטבעו בפסיקת בתי-המשפט:
האחד, אין הנתבע חייב לשכנע את בית-המשפט שטענותיו בתצהיר אמת. די כי יצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק לצורך קבלת רשות להתגונן. לשם כך, המבקש רשות להגן, חייב לפרט את פרטי הגנתו, ואין הוא יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות כלליות[2] ובלתי-מבוססות.
השני, טענת הגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירה נגדית, בית-המשפט יניח, בשלב זה של הדיון, כי אמת היא. טענת הגנה שנתבדית איננה עילה למתן רשות להתגונן[3].
השלישי, בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, תתקבלנה טענות בעל-פה של מבקש הבאות לסתור מסמך.
הרביעי, אין בודקים אם וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו.
שומה על מבקש רשות להתגונן, דווקא לאור הקלות שבה ניתנת רשות להתגונן, להציג תשתית עובדתית ברורה, ראויה ומפורטת, שאם לא יעשה כן, היעדרה, בנסיבות מסויימות, יהפוך את הגנתו להגנת "בדים", ובית-המשפט לא יתן לו הרשות להתגונן.
זאת ועוד. הלכה ידועה היא כי בבקשת רשות להתגונן, אין מקפידים עם המבקש, ובית-המשפט ייטה להיעתר לבקשת הרשות, בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ואפילו המדובר בהגנה דחוקה[4]. "בשלב בו נדונה בקשה לרשות להתגונן לא ייכנס בית-המשפט לבירור אמיתותם של העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע ודי לה לגרסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית-המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע."[5]
ב- ע"א 465/69[6] קבע בית-המשפט כי, בבואו לדון בבקשת רשות להתגונן, שואל את עצמו, האם טענות המבקש-נתבע, שאומתו בתצהיר ועומדות בחזקת אמת בשלב זה, מגלות הגנה כלשהיא, ואפילו הגנה לכאורה, והנתבע, כאמור, פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת.
כלומר, "כדי לקבל רשות להתגונן על המבקש להראות כי תצהירו מגלה ראשית דבר עובדה או עובדות אשר יכולות בהנחה שהן נכונות, להוות בסיס כלשהו לטענה משפטית ראויה."[7]
לתשומת-הלב, כי במקרה והבקשה לרשות להתגונן כל כולה עוסקת בטענה משפטית על יסוד העובדות הידועות, אזי רשאי בית-המשפט להכריע בטענה המשפטית על אתר.
ב- ע"א 11/87[8] קבע בית-המשפט כי אין לראות כל פגם שהוא בדחיית בקשה לקבלת רשות להגן רק משום שערכאה קודמת השאירה טענות מסויימות לדיון בעתיד.
ב- ע"א (י-ם) 1228/00[9] קבע בית-המשפט כי יש מקרים בהם בתי-המשפט מאפשרים לבעל-דין להתגונן בטענה שכשלעצמה איננה מגלה הגנה ראויה, זאת כאשר ממילא ניתנת לו רשות להתגונן בשל טענות אחרות.
הגנת בדים היא כאשר לאחר חקירה נגדית מתברר, שהטיעון כולו הוא עורבא פרח. במקרה זה, האמור בתצהיר הוזם ונשמטה הקרקע מתחתיו, כי אז לא ייעתר בית-המשפט לבקשתו, שכן הגנתו "הגנת בדים" היא.
זאת ועוד. בהליך של סדר דין מקוצר, אין מקום להפניה אל מסמכים חיצוניים[10] לכן, יש לצרף את המסמך הרלוונטי להתנגדות לביצוע שטר.



--------------------------------------------------------------------------------

[1] להרחבה ראו אליעזר בן שלמה סדר דין מקוצר (אוצר המשפט).
[2] ב- בש"א (רשל"צ) 2154/02 שועלי נ' גלמן, עו"ד, תק-של 2003(1) 12712 (2003) קבע כב' הרשם רפי ארניה כי טענת "אינני חייב" ללא פירוט עובדתי איננה טענה היכולה לשמש בסיס למתן רשות להתגונן.
[3] ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל, פ"ד מג(3) 113 (1989).
[4] ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מא(3) 319 (1987).
[5] ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518 (1982).
[6] ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66 (1990).
[7] ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל, פ"ד מג(3) 113 (1989).
[8] ע"א 11/87 מדינת ישראל נ' חירם, פ"ד מג(4) 287 (1989).
[9] ע"א (י-ם) 1228/00 רמי לוי נ' ליטו אופסט זיו בע"מ, תק-מח 2000(3) 10029 (2000).
[10] בש"א (רשל"צ) 1277/04 פלס נ' סיץסיץטי, תק-של 2004(2) 8218 (2004).
המשרד ממוקם ברח' ז'בוטינסקי 155, בית נח, קומה 1, בנין בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן.

המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.

עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.

עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.

באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה