משחק החיים
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

משחק החיים 

מאת   03/10/2008 |  נצפה 2229 פעמים
קריאה מהעתיד - משחק החיים.



אני יושבת בביתי הצנוע. בית שמהווה עבורי מקום מפגש בין עבר ועתיד.



הבית שלי הוא בעצם סוג של קו אמצע בחיי, חלון שמאפשר לי להשקיף על מה שהיה , ובו זמנית מאפשר לי להביט אל מה שאני הייתי רוצה שיהייה בעתיד.

הבית שלי הוא משהו שמאוד רציתי , אז... כשתודעתי הייתה אחוזה בתובנה שאין מחיר לחופש , אין מחיר לפרטיות שלך.

בתוך תוכי רציתי מקום לעצמי, לחלומותיי, מקום ריק מאב ואם, מבעל, מתודעה שאינה אני.

כאן במקום שלי, אני מביטה לעברי , אל השפע שהבריאה הציעה לי בזמנו.

בית בין 7 חדרים, שתי קומות, גינה, פרטיות , חופש, מימוש בכל רמות החומר האפשרי.

בעצם ממקומי היום אני יודעת שכבר היה לי , היה לי כל דבר שרציתי.

ברמה החומרית העפלתי אל הפסגה צעירה, ומהר....

בחרתי ללכת משם, נשמתי כבתה... הייתי ילדה שמחזיקה ארמון, משחקת באדונים ומשרתים, פשוט משחקת ולא לוקחת אחריות.

וכמו ילדה שמשחק אחד כבר לא מעניין יותר, החלטתי לעזוב אותו, לחפש "משחק- רוחני."...

בזמנו המילה רוחני הייתה הרפתקאה לכשעצמה, החלטתי לעזוב הכל וללכת ...

מהו אותו משחק- רוחני שהניע את נשמתי לעזוב מקום כל כך בטוח לטובת הרוח?

ובכן, הנשמה שלנו במהותה אינה יכולה להזדהות עם החומר. החומר הוא לכשעצמו באמת המשחק של הנשמה בחיים.

אבל במשחק הרוחני , לא ניתן לשחק יותר, כמו בחומר.

החומר במשחק הזה , זו הרוח, האמת , ובמקום הזה ישנה חובה גדולה מאוד.

זוהי החובה היחידה שלשמה בנו לעולם.

הבחירה במסלול רוחני נראה לאחדים מאיתנו , לא מחוברת למציאות.

השאלה שאני רוצה לשאול , האם יש מציאות חוץ מאותה מציאות רוחנית?

רובנו מתחייבים לבנקים , להלוואות, לחדר כושר, אנחנו מתחייבים בנפשנו כערבים לאנשים אחרים למטרות חומריות כאלה ואחרות.

אנחנו מביאים ילדים לעולם שזו ההתחייבות הרוחנית הגדולה ביותר, אך כל כך מהר אנחנו הופכים את הקשר איתם למקום שקשור לכסף, אנחנו נותנים להם הכל , חוץ מאשר את ההתחייבות העמוקה ביותר , ההתחייבות של הרוח לחנך ולהיות שם עבורם , להיות כאן עבורנו ולו עבור גורם חיצוני כזה או אחר.

אני פוגשת אנשים שילדהיים סובלים , אך הם עסוקים בבניית בתים מפוארים וכל הזמן אין להם כסף- בעצם אין להם רוח....

אנחנו בוחרים לשחק בחומר- ולא מבינים למה אנחנו לא מאושרים.

אני פוגשת אנשים שלא מוכנים לאבד את החופש שלהם, ומהו אותו חופש? כאשר אתה מפחד לאבד משהו, אתה כבר אבוד, החופש בחיים יכול להתקיים אך ורק ברמה רוחנית.

ברמה הפיזית כשאתה חושב שאתה עושה מה שאתה רוצה , אתה בעצם עבד של הוכחה , ולעולם אינך חופשי, אתה עסוק בלהוכיח ..

ומה קורה ברוח- כאשר אדם לוקח אחריות על התפתחותו, הוא מאפשר לסובבים אותו ללמוד, להשתחרר. בסביבה שאין התפתחות, אין צמיחה, החיים הופכים לחיקוי עלוב, למשהו שחוזר על עצמו , נע סביב ציר, שבסופו של דבר חורק, במחלה , או באישהי דרך שבה הציר עייף.

ברמה הרוחני לעולם אין חיכוך. זוהי ספירלה שיוצרת תנועה המשמרת חיים.

ישנה התחכחות ברמה של תודעה שמשנה את עצמה, מתמירה את עצמה, אך לעולם אינה נשארת באותו מקום.

הבעיות שאנו רואים היום בחינוך ובכלכלה, בזוגיות, זוהי תוצאה של חומר שאינו ניתן להתמרה. אין התפתחות בחומר. ישנה התפתחות אך ורק ברוח האדם. רובנו שקועים עד צוואר ברצונות להיות יפים יותר, קסומים יותר. אנחנו מפקירים את הגוף אצל מנתחים פלסטיים לטובת אותו משחק בחומר. כל כך רוצים לשחק....

מזיעים בחדר כושר, מעצבים את הגוף הפיזי , במקום לעצב את התודעה הרוחנית.

אדם שמתפתח רוחנית יכול לעצב את גופו, אך אדם שמפתח את גופו הפיזי לא יוכל לפתח שם תודעה.

לגור בבית מפואר זה נהדר, זה נהדר כאשר אתה הבעלים הרוחניים של הבית, ולא הבעלים החומריים. העיסוק בתובענות הכלכלית מותירה אותנו ריקים מדעת רוחנית.

ובמקום להתפנות לרוח , אנחנו עבדים של החומר.

הבחירה להשתעבד לחומר , היא האונס הגדול ביותר. אפילו הכלכלה מוכיחה זאת.

הטבע.. אינו אוהב את המציאות שמותירה אנשים רעבים ללחם, הטבע מחפש להתאזן, חלק מתהליך האיזון הוא בעיות קשב וריכוז, גירושים, מחלות, רעידות אדמה, תאונות.

אנחנו מותירים זאת לבורא, אבל אל תשכחו שהבורא מטיל זאת עלינו.

אז מהי החובה הגדולה שקולה נשמע מהעתיד?

החובה הינה להתעורר מאותו חלום בלהות.

ירידה לקרקע אנושית, היודעת את מהותה וקיומה.

הקיום האנושי , הוא שרשרת של רשת בטחונית שיש לחבר ע"י התפתחות והשתנות. הטבע קורה לנו להתנהג בטבע אנושי .

רק כח הדומה לכח יכול לרפא. כאשר אנחנו נתעורר לריפוי אנושי וחברתי, הטבע הכלכלי, הזוגי, יתבע מאיתנו פחות אנרגייה, נצליח להשיג איזון .

עלינו באמת להתעורר לרמת שינוי לא פחות קיצונית. שינוי מהותי משורשו.

גם אם המחיר לצמצם את החומר לטובת מטרה גדולה יותר. אין זה משנה כלל מה גודל מקום מגורייך, מאוד משנה מהו גודל ליבך... מה אורכו ורוחבו.

במשחק הרוחני הלב, הוא לב העניין...

אתה פועל מרוחב ליבך, אתה הופך להיות ארך אפיים...

אתה בונה בית שעוזר לאנשים אחרים למצוא מספיק מקום לעצמם בעולם.

כשאתה בונה בית מפואר , ואתה אדם צר עין, וקמצן, אתה אוטם קודם את ליבך, הלוואי וכולנו נגור בבתים מפוארים ורחבים.

אבל, עלינו להרחיב את עצמנו , כאן הבית החשוב ביותר של הנשמה , ובמשחק הרוח היא יודעת כמה מקום היא צריכה...

כמה מקום היא צריכה כדי לתת, להשפיע, להאיר...

כמה אנחנו מתעצמים כאשר אנחנו עסוקים בכך, האם אין זה בית לתפארת, אותה תחושת מלאות עד תום שבמעשה.

כן, זהו המשחק שבחרה בו נשמתי, לגור בבית שילמד אותי את התורה הזו.

בית שיאפשר לי להיות בית לעצמי ולרצונות העמוקים ביותר שלי.

וכשאמצא אותו, אוכל להיות בית בעצמי- בנשמתי.

ומהו בית אם לא מהות של נשמה, מהות שרק ממנה אפשר לפעול.

אז היום כשאני מביטה אל עברי, אני רואה 7 חדרים פיזיים ריקים, בנקודת ההווה אני רואה בית קטן, אבל כל כך מלא , שהנה אותותו אני פורצת מחלונותיו ודלתותיו, אני נשפכת החוצה ממלאות פנימית,

המקום בתוכי רוצה לנבוע...ליצור, לזרום...

אז מה בעתידי?

וילה ענקית ומפוארת , המון חדרים, גינה ענקית, צחוק ילדים, בעל שמתפרץ מכל צדדיו, בית כמעט בכל מקום שאבחר,

בעתידי כל מה שאבחר בעצם, כי רק ממלאות אתה יכול ליצור מציאות חופשית מאפשרת, בונה.

הרוח היא המשחק היחידי שלא יכול להמאס ממנו, זהו משחק החיים

המשחק שלכם. החיים שלכם, החופש שלכם , הבית...

רות קדם

מצוינות אישית

054-7629779



רות קדם
מצוינות אישית
054-7629779
04-8437423
Omrs1@walla.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה