הטיעון וביטויו בהוראת מדע
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

הטיעון וביטויו בהוראת מדע 

מאת   25/08/2008 |  נצפה 4664 פעמים

בוגרי מערכת החינוך חיים ויחיו כבוגרים בעולם עשיר במידע, ולמעשה מוצף במידע, מידע שכמותו וקצב יצירתו ילכו ויגברו כפי הנראה בחלוף הזמן. כדי להכינם לעשות שימוש נכון במידע זה לשם יצירת ידע, כדי לאפשר להם התמודדות עם בעיות בחיי היום יום וכן לשם בניית ידע והבניית ידע ראויים לשמם עלינו להכשיר אותם לעשות שימוש במידע. לשם כך, יש צורך במיומנויות שונות שעניינם התייחסות מתאימה למידע.

אחת מן החשובות שבמיומנויות אלה היא הטיעון. למעשה אנחנו משתמשים בה בחיי היום יום שלנו באופן טבעי וללא הרף, במקרים רבים בלי לתת על כך כלל את הדעת. למשל, אנו יודעים לטעון מדוע כדאי לרכוש מכשיר מסוים, מדוע אנחנו מעוניינים באנשים מסוימים כחברים שלנו ,מדוע ללכת למסעדה מסוימת ומדוע לקנות בחנות מסוימת. אנו יודעים לטעון למה בחרנו לגור באזור מסוים ולמה בחרנו לקנות בחנות מסוימת. כדי להשתכנע בעצמנו וכדי לשכנע אחרים בנכונותו של דבר מה מסוים אנו משתמשים בנימוק או בסדרה של נימוקים. אנו משתמשים בטיעון גם במסגרות לימודיות שהרווחת בהן היא בית הספר.

מיומנות הטיעון קיימת אצלנו ואצל תלמידינו אך כדי לחזק אותה יש להציף אותה, להביא אותה למודעות ולעסוק בסוגיות לימודיות מגוונות תוך התמקדות במיומנות זו.

מהו טיעון?

טיעון הוא אמירה המורכבת מטענה ומנימוק או נימוקים התומכים בה.

טענה היא אמירה שניתן להתווכח עליה - למשל על נכונותה או אי נכונותה, על הצדקתה או על תקפותה.

התמיכה בטענה או הביסוס לה נעשית על ידי נימוק, שהוא אמירה המובאת כדי לתמוך בטענה ולבססה.

קיימים סוגים שונים של טיעון:

 

 טיעון פשוט: אמירה המורכבת מטענה אחת ונימוק אחד התומך בה.

 טיעון רחב: טיעון הכולל טענה אחת ומספר נימוקים התומכים בה. טיעון רחב יכול לכלול מספר נימוקים התומכים בטענה או נימוק אחד, הנתמך על ידי שרשרת של נימוקים התומכים אחד בשני. ייתכן גם שילוב בין שני האופנים.

טיעון מורכב הוא טיעון המכיל בתוכו שני טיעונים או יותר המנוגדים זה לזה.

טיעון מסויג או מותנה הוא טיעון שהטענה שלו מסויגת או מותנית (למשל: "אני טוען כך וכך בתנאי שמתקיים כך וכך...או "תיאוריה זו נכונה לדעתי בתנאים אלה או אחרים").

 

טיעון במדע ובהוראת מדע

 

הוראת המדע בבתי הספר נתפסת בדרך כלל כתחום שבו קיימות "תשובות נכונות" ושבו המידע לכשעצמו מוביל למסקנות חד משמעיות שאינן נתונות למחלוקת. הגישה הזו נטועה עמוק בגישה הפילוסופית אמפיריציסטית שלפיה מדע אינו אלא תהליך אמפירי שבו טענות מדעיות נובעות ישירות מתצפיות וניסויים. על פי השקפה זו, המסקנות אינן אלא היסק לוגי בלתי בעייתי, הנובע מאותם ניסויים ותצפיות. ואולם, מחקרים עכשוויים הנוגעים לעבודתם של אנשי המדע מצביעים על מציאות שונה. פעילויות מדעיות של אנשי מדע כגון הערכת ממצאים מדעיים, פרשנות של טקסטים מדעיים, הערכת חלופות שונות להסברים של תופעות נראים כולם, לאור מחקרים אלה, כרכיבים בבנייתם של טיעונים מדעיים. ביצירתם של טענות מדעיות, תיאוריות שונות נראות פתוחות לקריאת תיגר עליהן. קריאת תיגר זו מתבצעת באמצעות מחלוקת, קונפליקט ושינוי של פרדיגמות. המדע נתפס היום כתהליך חברתי של בניית ידע המערב בתוכו, בין השאר, טיעון. משמעותה של הבנה זו לגבי המדע, היא שהתצפיות והניסויים מובלות על ידי התיאוריות ולכן לא ייתכן לבסס את הטענות המדעיות על תצפיות וניסויים בלבד. הטענות נתפסות כמבוססות על טיעונים מדעיים ואף העדויות עצמן חייבות להיות פתוחות לבחינה.

בנייתה של טענה מדעית מערבת בתוכה ראשית את התהליך של ביסוס ההחלטה על מה ייחשב למידע, באמצעות ניהול ובדיקה של תצפיות וניסויים. בהמשך מתבצע תהליך לוגי הנובע מן התיאוריה המשוערת. אז צריך לבחון עד כמה הנתונים המתקבלים מן התצפית או הניסוי תומכים בתיאוריה המשוערת או סותרים אותה. המצב הרווח במדע הוא שלעתים קרובות קיימות מספר תיאוריות מתחרות. לכן, פעילות מפתח של אנשי המדע היא להעריך על בסיס הממצאים, איזו מן התיאוריות החלופיות תואמות או לא תואמות את הממצאים ועקב כך לגזור איזו מהן היא המתאימה ביותר.

לאור כך, הוראת המדע בבתי הספר הנתפסת כאמור למעלה, כתחום שבו ישנן "תשובות נכונות" ומסקנות חד משמעיות צריכה שינוי. המדע איננו רק תהליך אמפירי, אלא תהליך של דיון בין תפיסות שונות, שכלי חשוב המשמש בהן הוא הטיעון המדעי.

בהוראת מדע מבוססת טיעון וחקר קיימות עדויות לכך שיש בו כדי להגביר את מעורבותם של תלמידים בלימודי מדע, להטמיע בהם את השיח המדעי ולתרום להגברת המוטיבציה שלהם.

 

עם זאת, קיימים מספר קשיים ובעיות בהפעלת הטיעון אצל תלמידים בהוראת מדע, שיש לתת עליהם את הדעת בהוראת מדע בדרך זו:

 

תמיכה בטענה שהנחותיה מקובלות על התלמידים: תלמידים נוטים לתמוך בטענה אם הם מאמינים בהנחותיה, זאת גם אם העדויות מנוגדות לאמונותיהם.

תפיסה נאיבית של מבנה הטיעון המדעי: תלמידים נוטים להשתמש בעדויות התומכות בטענתם ולהתעלם מעדויות שאינן מאשרות אותה.

הטיה עקב אמונות כלליות: תלמידים נוטים יותר להשתכנע מטענה התואמת את אמונותיהם הכלליות, השורשיות, מאשר מטענה הנוגדת אותה. לחולשה זו יש השפעה שלילית על היכולת שלהם לביקורת ולהערכתם של עדויות הנוגדות את טענתם.

מסקנות הנתמכות על ידי כמות בלתי מספיקה של ממצאים: תלמידים נוטים להסיק מסקנות בטרם יש להם מספיק נתונים של ממצאים. חוסר הבנה מספק של מידע הסתברותי וסטטיסטי, גם הוא מהווה אבן נגף במקרה זה.

 הטיה בייצוג ובממצאים: תלמידים נוטים לא לשקול את הממצאים הניתנים להם כפי שהם מוצגים לפניהם. קיימת אצלם נטייה להכריז הכרזות הנוגעות להקשר של הבעיה המוצגת לפניהם ואף להציג מסקנות החורגות מגבולות הממצאים המוצגים להם.

עוסק מזה שנים רבות בפיתוח תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה במסגרות שונות, בעיקר במסגרת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, מרצה בנושאים של הוראת המדעים וחינוך מתוקשב, מחבר מאמרי מדע פופולאריים המתפרסמים בבמות שונות כגון גליליאו וגליליאו צעיר. פירסם מספר ספרי מדע בדיוני, רובם לילדים וכן סיפורי מדע בדיוני רבים בכתבי עת שונים.

בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.

תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה