מדוע דוקא בעלי האינטליגנציה מועדים לקבעונות יתר?
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מדוע דוקא בעלי האינטליגנציה מועדים לקבעונות יתר? 

מאת   11/07/2008 |  נצפה 2766 פעמים
הספר "הבלתי אפשרי - אפשרי!" (הוצאת אורנית) מאת ירין קימור, מציע טכניקות פשוטות וקלות למימוש על-מנת להצליח ולפרוץ קדימה בעבודה, בלימודים ובחיי החברה והמשפחה, וכיצד ניתן למצוא מענה לשאלות שמציקות לנו ואשר לרוב, הפתרון מונח ממש מתחת לרגלינו. חלקו הראשון של הספר עוסק בקיבעונות המאפיינים את אורח החשיבה האנושית ובשימוש באינטואיציה ועונה על השאלה "מדוע דוקא בעלי האינטליגנציה מועדים לקבעונות יתר?":


אנו צוברים אביזרים מיותרים ומתקשים להיפטר מהם, כך אנו נצמדים גם לרכוש המחשבתי ב"בוידעם" של מוחנו. אנו מכירים בצורך לשינוי אך עבדים להרגל הישן והטוב, הנובט בקרקע הבטוחה של המוכר והידוע.

כזה היה איש שלא אהב כלום. יום אחד הוא רצה לשנות גישה והחליט שהוא חייב לאהוב משהו, אך מה לעשות, הוא לא אהב את הרעיון הזה...

ולמרות זאת, לולא הקיבעון המחשבתי, למרות יחסי הציבור הגרועים שלו, לא היינו מסוגלים לשרוד. הוא מאפשר ייצור אוטומטי של תבניות והכללות, מאורגן, נוח לשליפה ומהיר תגובה. הקיבעון מאפשר קליטה מהירה של תבניות דומות והטמעתן בקיים. יכולת הזיהוי, הסיווג, הברירה וההבחנה בין העיקר לטפל - כולם פרי הקיבעון המחשבתי.

תבניות החשיבה, הנחות היסוד המוסכמות ומסנני התפיסה יוצרים אזור מוגן של הרגלים, נוחיות וביטחון. מעבר לאזור הביטחון שולטות מפלצות הפחד מביקורת, מכישלון, מעודף חופש, מאובדן כיוון, מהעדר נקודת אחיזה, מגילוי חולשה, מהשתטות ומלהפוך ללעג ולקלס.
בגבולות הבטוחים והמוכרים, היוצרים דפוסי התנהגות אוטומטיים, יש אמנם אשליה של חופש יצירתי, אך למעשה הם פרי קבלת מרות, סמכות והימנעות מכל קונפליקט פנימי או עימות חיצוני. אנו מעדיפים לכבול את עצמנו מרצון לציפיות, לנורמות ולקונפורמיות השולטות.

בלא יתרונותיו של הקיבעון היינו צריכים להמציא את כל העולם מחדש בכל רגע. אבל כמובן שיש לו גם חסרונות רציניים. הקיבעונות עלולים לבלום התפתחות ולכסות גילוי עולמות חדשים. הם יוצרים הנצחה עצמית בלא בחינה עצמית ומונעים בדיקת תועלת לאור השינויים. האמצעי הופך למקודש על חשבון המטרה שנשכחת. הדוגמטיות מונעת היווצרות חלופות, ואלו מהן שהצליחו להסתנן למרות הכול, נדחות החוצה. התוצאה היא לימוד שוטף של חומר שאנחנו כבר יודעים, וחיים באזור השומם של הסביר והיעיל במקום במרחבי המצויין והמבריק.

אנו צועדים בביטחון מלא בשדה מוקשים של קיבעונות - הרגלים, דעות קדומות, עקרונות קבועים מאז ומתמיד וכדומה. איננו מודעים לקיומם ולשיעור סכנתם. קיבעונות החשיבה מתבטאים בכל שטחי החיים - הפרטיים והחברתיים, החיצוניים והפנימיים, ובכל תחומי התרבות וההיסטוריה.

הקיבעונות מהווים מעצורים ליצירתיות. לכן, בשלב הראשון יש לנכש אותם כעשבים שוטים ולהכשיר את הקרקע לקליטת הזרעים החדשים. רק כך תוכל לנבוט ולצמוח חשיבה חדשה נטולת קיבעונות ושיטתית - חשיבה יצירתית.
הרוצה למלא כוס חייב לרוקן אותה קודם.

להלן שתי דוגמאות קלאסיות:
למה הפלסטר בצבע ורוד?
לכאורה שאלה קטנונית וטרחנית. אבל היא נשאלת כאן כדי לחשוף את הקשר הסמוי בין עורו הוורדרד של האדם הלבן לבין צבע הפלסטר, שנבחר כדי שלא יבלוט ויכער את מראהו של הגזע האציל. מה יעשו בעלי צבע העור השחור? הוורוד מודבק לעורם כטלאי רשלני, מכוער ובולט. האומנם אין פתרון אחר? לאחרונה החלו לייצר גם פלסטר כהה. הרי אפשר לייצר פלסטרים בכל צבע ולכל גזע.
קרקס קטלני:
עשרות שנים נסעו רוכבי אופנועים וקטנועים וסימנו את פניותיהם ימינה או שמאלה בהטיית יד מנפנפת, כשהם נאלצים להוריד יד אחת מהכידון. אור מהבהב לא עלה על הדעת שכן האופנוע נחשב כ"חד מימדי". כמה רוכבי אופנוע איבדו את שיווי המשקל וקיפחו את חייהם בקרקס הלולייני שכפו עליהם היצרנים. לימים, הסתבר שאין שום בעיה בלהרכיב "וינקרים" על האופנועים. צריך היה רק להתגבר על הקבעון המחשבתי שזה בלתי אפשרי.

ככל שהאנשים היו אינטליגנטים יותר, פורצי דרך ומפורסמים יותר, כך נשתמרו אמונותיהם המטופשות ביתר אדיקות - זוהי מלכודת האינטליגנציה. ככל שאדם אינטליגנטי יותר הוא נוטה יותר להאמין באינטליגנציה שלו ולפיכך אינו מטיל בה ספק. כך הוא מדלג מעל סדקים העלולים להתגלות במבנה המחשבתי המושלם שלו ומאיימים להורסו. כאשר האדם האינטליגנטי נתקל בבעיה שאינה מתאימה לחוקי המשחק שהוא מכיר, הוא נוטה להתעלם מהסטייה ולהמשיך ללכת כהרגלו במסלול הרגיל. הרסן המחשבתי שלו מנחה את הסוס החורש תלמים במוחו באותם מסלולים הקיימים בו ממילא. סוס פרא, החורג מהדרך המקובלת ואינו ניתן לשליטה, מסוכן מדי.

גלגל המכונית נתקע בבוץ ומתחפר. הנהג מעדיף ללחוץ בכוח שוב ושוב על דוושת הגז כאילו מסוגל הגלגל להבין שהוא חייב לצאת מהמחפורת. הנהג מקובע בתפיסה מוטעית לפתרון הבעיה ומעמיק יותר ויותר את שקיעת המכונית.
יש להכיר בכך שהטחת ראשנו בקיר הבלתי אפשרי לא תוביל לשבירת הקיר אלא לניפוץ גולגולתנו. זה הרגע לשנות גישה, לעזוב את המחפורת ולחפש פתרון חדש: משטח מחוספס או קרש שעליו יוכל הגלגל לעלות, ליצור שינוי בשטח הקרקע או במבנה הגלגל.

מלכודת האינטואיציה - לא פעם גם האינטואיציה היא תולדה של קיבעונות, ניסיון חיים מוגבל ותהליכי סוציאליזציה. יחסי הציבור המעולים של האינטואיציה נותנים לה פטור מהסברים. "איך הגעת לרעיון?", אתה שואל בסקרנות, ובעל הרעיון מגלגל עיניים, פורש כפיים ועונה: "אינטואיציה". "כן, אבל איך?", אתה מתעקש, והוא עונה: "אני לא יכול להסביר, פשוט אינטואיציה''. התחושות האינטואיטיביות הביאו להרבה מפלות במהלך ההיסטוריה, אלא שאנו מעדיפים לזכור רק את המקרים הנדירים שבהם האינטואיציה השתלמה. הרוב הדומם שבהם שגתה - נשכח.

לסיכום: חשיבה יצירתית פועלת רק לפי כלל ברזל אחד והוא - שאין כללי ברזל.
יש לבחון כל מקרה לגופו, לא לשפוט בשלב הרעיון ולא לקטול, אין רעיון "מטופש"
או "מופרע", אין רעיון שטותי ואין בלתי אפשרי.
* הספר "הבלתי אפשרי - אפשרי" מבוסס על ניסיונו הרב של ירין קימור בהעברת נושא פיתוח חשיבה יצירתית - שיטתית ליחידות צבא מובחרות, גופי מודיעין, חברות היי-טק, הנהלות של גופים כלכליים, משרדי ממשלה וכלי תקשורת, וככתב, במאי, מפיק ועורך תוכניות בטלוויזיה הישראלית.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה