שאלות ותשובות בנושא: ועדת מיסוי נאמנויות
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

שאלות ותשובות בנושא: ועדת מיסוי נאמנויות 

מאת   18/12/2005 |  נצפה 4462 פעמים

§ מה תוקף ההמלצות - האם הן כבר בגדר חוק מחייב ?
בשלב זה המדובר בהמלצות בלבד, אף לא בהצעת חוק, ולכן הן יהפכו למחייבות רק אם וככל שהן יגובשו להצעת חקיקה וזו תאושר על-ידי הכנסת. מנסיון קודם, המלצות ועדות רפורמה זוכות תמיד לשינויים בעת הליכי החקיקה, וצפוי כי אף בנושא זה יחולו שינויים מסויימים.

§ מתי נכנסות המלצות הועדה לתוקף - האם תחולתן רטרואקטיבית ?
הועדה המליצה להחיל את כללי מיסוי הנאמנויות החל מתחילת שנת המס בה יכנס לתוקפו החוק שיאמץ את המלצותיה. לכן, לכל המוקדם, בהנחה שהליכי החקיקה יסתיימו כבר השנה, תיכנסנה המלצות הועדה לתוקף החל מה- 1.1.2003.
בכל מקרה, גם אם הליכי החקיקה יתעכבו, הועדה המליצה כי "יוצר ישראלי" יהיה ערב לחובות המס של הנאמנות הנובעים מנכסים שיועברו לנאמנות החל מיולי 2003.


§ הקמתי נאמנות זרה בשנת 2000 - האם ניתן "להלבין" אותה חוקית ?
הועדה המליצה לנציבות מס הכנסה כי תרכז את הטיפול בנאמנויות בגין שנים קודמות בתקופה קצובה, ותציע הסדרים שיאפשרו כניסה של נאמנויות לתחולת החוק בצורה חלקה, וודאות ואחידות בטיפול השומתי. כך נעשה גם בעבר ביחס להחזקת חברות בחו"ל לפני כניסתו לתוקף של תיקון 132 לפקודה. יוצרים או נהנים, תושבי ישראל החשים כי "קיצם" קרב, יכולים ליזום הסדר עם רשויות המס. יש לציין כי נציבת מס הכנסה, גב' טלי ירון אלדר, אימצה המלצות הועדה ולפיכך סביר כי תיתן הנחיות מתאימות ליחידת המיסוי הבינלאומי בנציבות, שמטפלת באופן טבעי בנאמנויות בחו"ל שנוצרו על-ידי תושבי ישראל.

§ מהי בכלל נאמנות ?
נאמנות (Trust) היא כלי משפטי במסגרתו מעביר אדם אחד או יותר ("יוצר הנאמנות") את הבעלות בנכסים שלו לאדם אחר ("נאמן") על מנת שהנאמן ינהל את הנכסים לטובת אנשים אחרים ("נהנים"). השימוש בנאמנויות נעשה למטרות שונות כגון שימור רכוש משפחתי על פני דורות, הגנתו מפני נושים וייעודו לבני משפחה, למוסדות צדקה או למוטבים אחרים. הנאמנות משמשת גם כלי לתכנוני מס.

§ מדוע התעורר צורך להסדיר את נושא מיסוי הנאמנויות -
בעקבות דו"ח ועדת רבינוביץ' נכנסה לתוקף החל מ- 1.1.2003 רפורמה במיסוי הבינלאומי וישראלים ממוסים על בסיס פרסונלי (הכנסות בכל העולם). נושא הנאמנויות הוא נושא סבוך, מאחר שלא ברור מיהו הבעלים בנכס והוא דרש התייחסות ספציפית, ולשם כך הוקמה הועדה. חשוב להדגיש כי הועדה מתייחסת אך ורק לנאמנויות "בלתי הדירות" כלומר נאמנויות שיוצר הנאמנות מאבד כל כח לאחר הקמתה להשפיע על שיעשה בנכסים.

§ מהם סוגי הנאמנויות עליהן יחולו הסדרי המיסוי החדשים ?
1. "נאמנות תושבי ישראל" (נת"י) - נאמנות שלפחות אחד מיוצריה ולפחות אחד מהנהנים בה הם תושבי ישראל. חשוב להדגיש: גם אם קיים מספר רב של נהנים זרים ויוצרים זרים, די שקיים אחד שהוא תושב ישראל, על מנת שהנאמנות תיחשב כנת"י. נאמנות כזו חייבת במס בעת העברת הנכסים לנאמנות, ובזמן צבירת הרווחים.
2. "נאמנות מעורבת" - נאמנות שבה מרכיב זר: כל הנהנים תושבי חוץ ואחד היוצרים תושב ישראל; או כל היוצרים תושבי חוץ ואחד הנהנים הינו תושב ישראל. נאמנות כזו חייבת במס לפי סיווגה: (א) "נאמנות יוצר זר" (ני"ז) - פטור מלא ממס; (ב) "נאמנות יוצר זר מוגבל" (ניז"מ) - פטור על העברת נכסים לנאמנות ועל צבירתם, אך בעת חלוקת רווחי הנאמנות יוטל מס בישראל בשיעור של 15%; (ג) "נאמנות נהנה זר" (ננ"ז) - תמוסה בישראל רק בשלב העברת הנכסים מהיוצר לנאמנות.
3. "נאמנות תושבי חוץ" (נת"ח) - נאמנות שכל יוצריה וכל נהניה הינם תושבי חוץ. נאמנות שכזו תהא פטורה ממס בישראל ובלבד שהכנסותיה לא הופקו בה.

§ האם יוצר הנאמנות יכול להיות גם הנהנה בה ?
יוצר נאמנות יכול להיות גם נהנה, אך במקרה כזה לא יחולו ההסדרים המוצעים בדו"ח הועדה. הועדה בחרה לטפל אך ורק בנאמנויות בלתי הדירות, דהיינו נאמנויות שאין ליוצר, לאחר ההקמה, כח להשפיע על פעולות הנאמנים. נציין שכאן יש פרשנות כי גם סעיפים אחרים בפקודה לא יחולו.

§ אני ואשתי רוצים ליצור נאמנות עבור ילדינו - כולנו תושבי ישראל. מהם הסדרי המיסוי שיחולו עלינו ?
מדובר ב"נאמנות תושבי ישראל" הכפופה להסדרי מס חמורים - העברת הנכסים לנאמנות תתחייב במס כמכירה, והרווחים שיצברו בנאמנות ימוסו על בסיס שוטף (גם אם לא חולקו). הרווחים יתחייבו במס בשיעורי המס המקסימליים החלים על יחיד תושב ישראל (50%), למעט ביחס להכנסות על ריבית ורווחי הון הנתונים לשיעורי מס מוגבלים גם אצל יחידים (10% עד 35%).
כמובן שחלוקת ההכנסות לילדים (נהנים) לא תמוסה, לאור העובדה שהרווחים ממילא מוסו כבר, על בסיס צבירה.

§ מה קורה אם אחד הנהנים בנאמנות תושבי ישראל עוזב את הארץ ?
הואיל ולפחות אחד מהנהנים נותר תושב ישראל עדיין יראו בנאמנות "נאמנות תושבי ישראל". לענין החיוב במס של הכנסות הנאמנות, יראו בכל הנהנים כאילו הם תושבי ישראל, אך ניתן יהיה לקבל החזר מס בגין חלוקה בפועל לתושב חוץ. הועדה החזיקה בדיעה כי יש להשוות את מצבו של נהנה תושב ישראל שירד מהארץ למעמדו של כל תושב ישראל בעל נכסים העוזב את ישראל, ולכן - אם החלק של הנהנה שעזב בנכסי הנאמנות הינו מזוהה ומוחלט יוטל עליו מס יציאה; אם חלקו של הנהנה שעזב בנכסי הנאמנות לא ידוע, ידחה מועד חישוב המס למועד מימוש הנכס בפועל.


§ מה קורה אם יוצר הנאמנות הישראלי יורד מן הארץ ?
לשינוי תושבותו של יוצר הנאמנות מתושב ישראל לתושב חוץ, לא תהינה השלכות מס. תפקידו של היוצר הסתיים בעת העברת הנכס, בהינתן שהנאמנות הינה בלתי הדירה. גם אחריות היוצר לחובות המס של הנאמנות תישאר כאילו המשיך להיות תושב ישראל.

§ יצרתי נאמנות ע"י העברת נכס אליה, אלא שנוצר בידי הפסד ולא רווח. מה דין ההפסד ?
על מנת למנוע את השימוש בנאמנויות ככלי ליצירת הפסדים טרם מימושם, הועדה המליצה כי מקום בו העברת הנכס לנאמנות יוצרת הפסד, אין להתירו בניכוי. יחד עם זאת, בעת מכירת הנכס בעתיד יחושב רווח/הפסד ההון לפי המחיר המקורי ויום הרכישה כפי שהיו בידי היוצר.

§ סבי הינו תושב חוץ ומתעתד להקים נאמנות לטובת 10 נכדיו, כולם תושבי ישראל. מהם כללי המיסוי החלים על נאמנות כזו ?
אם סבך תושב חוץ לפחות 15 שנה, הנאמנות שיקים תזכה לפטור גורף ממס. נאמנות כזו, המכונה "נאמנות יוצר זר" (ני"ז) תהיה פטורה ממס בישראל על כל השלבים: העברת הנכס לנאמנות, צבירת הרווחים ואף חלוקתם בפועל לנהנים - גם אם הנהנים הם תושבי ישראל. ההטבות המפליגות יחולו אף לאחר מותו של סבך (יבדל"א), והנכדים לא יחוייבו במס לעולם.

§ ומה קורה כאשר היוצר הזר הוא תושב חוץ תקופה קצרה יותר ?
במקרה כזה המכונה "נאמנות יוצר זר מוגבל" (ניז"מ), עדיין קיים פטור ממס בישראל על העברת נכסים לנאמנות ועל צבירתם. עם זאת, בעת חלוקת רווחי הנאמנות יוטל מס בישראל בשיעור של 15% על כל סכום שחולק (ריבית או קרן), כאשר ניתן יהיה לנסות ולהוכיח מה מקור הכספים ואז להתחייב במס רק על הרווחים בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מאז שנוצרו.

§ מה קורה אם היוצר הזר עולה לארץ ?
חברי הועדה המליצו כי מקום בו אדם היוצר "נאמנות יוצר זר" הופך לתושב ישראל, יוענקו לנאמנות ההטבות שניתנו בדיני המס לעולים חדשים. הועדה מצאה לנכון לעודד באופן זה יוצר זר לעלות לישראל.
לאחר תקופת ההטבות יחולו על הנאמנות ומרכיביה כל הכללים החלים על נאמנות תושבי ישראל.

§ אילו כללי מיסוי יחולו על נאמנות שיצר תושב ישראל לטובת תושב חוץ ?
נאמנות זו המכונה "נאמנות נהנה זר" (ננ"ז) תמוסה בישראל רק בשלב העברת הנכסים מהיוצר לנאמנות. צבירת הרווחים, חלוקתם לנהנים או סיום חיי הנאמנות לא יחשבו ארוע מס בישראל.

§ אבי, תושב חוץ מזה 40 שנה, מתכוון להקים נאמנות לטובת נכדיו (קרי: ילדי) שהינם תושבי ישראל. ברצוני להעביר כסף לנאמנות (סכום זעום לעומת הכסף שישקיע אבי). האם הדבר ישפיע על מעמדה של הנאמנות ועל הסדרי המיסוי שיחולו לגביה ?
אם אביך יהיה המשקיע (יוצר) היחידי בנאמנות תיחשב הנאמנות "נאמנות יוצר זר", ולכן תזכה לפטור גורף ממס. הפקדת כסף על-ידך, במישרין או בעקיפין, ולו בסכום זעום, תשנה את סיווג הנאמנות ל"נאמנות תושבי ישראל". בתור שכזו, תוכפף הנאמנות להסדרי מיסוי חמורים הרבה יותר. לכן, עליך לשקול אם בפעולתך אתה מטיב עם ילדיך או שמא גורם להם נזק !

§ האם קיימת חשיבות לשאלת זהות הנאמן ?
על-פי המלצות הועדה, לא תהיה כל חשיבות לשאלה האם הנאמן הוא ישראלי או זר לעניין השלכות המס. המטרה היא לעודד אנשים להקים נאמנויות בישראל, על מנת לנסות וליצור בישראל תעשיית שירותים של הקמת נאמנויות וניהולן.

§ על מי מוטלת האחריות לתשלום המס ?
כעקרון, למרות שהחייב במס הוא הנהנה, מוטלת האחריות על הנאמן לנכות את המס ולהעבירו לרשויות המס. הועדה קבעה שתחול אחריות כערב גם על יוצר הנאמנות במקרה בו קיים נאמן זר שלא מילא את חובתו. לדעתנו, אם היוצר הוכיח שעשה כל שביכולתו אך לא יכול היה לשכנע את הנאמן להפעיל את חובתו (כיוון שמדובר בנאמן זר), ספק אם הוראה המחייבת את היוצר היא בת תוקף חוקי - שכן ליוצר אין אפשרות עוד להשפיע וממילא גם נפרד מנכסיו ואין לו עוד קשר לנאמנות.

§ מה ההבדל בין חברה בשליטת תושבי ישראל לבין נאמנות תושבי ישראל ?
חברה נשלטת זרה (חנ"ז) היא חברה אשר לפחות 50% מהשליטה בה מוחזקים על-ידי תושבי ישראל. לעומת זאת, "נאמנות תושבי ישראל" (נת"י) תיחשב ככזו ותתמסה בהתאם, אם לפחות אחד מיוצריה ולפחות אחד מנהניה יהיו תושבי ישראל. כאן, אין כל חשיבות לשאלה מה שיעור השקעתו בנאמנות (יוצר) או מה שיעור הנאתו מנכסי/רווחי הנאמנות (נהנה).

§ מהם הסדרי המיסוי כאשר בין הנהנים בנאמנות מצויה גם חברה - כיצד ימוסו הכנסות הנאמנות ?
אם חלקם של הנהנים בהכנסות ניתן לזיהוי באופן מוחלט, תחויבנה ההכנסות במס בהתאם לשיעור המס החל על הנהנה הזכאי להכנסה (יחיד או חברה). אם חלקם של הנהנים בהכנסות אינו ידוע, יוטל שיעור המס המירבי, החל על הנהנה בעל שיעור המס הגבוה ביותר, על אותו מקור הכנסה.

אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה