למידה משמעותית (ואמנות חילוץ הנתיבים מהפקק)
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

למידה משמעותית (ואמנות חילוץ הנתיבים מהפקק) 

מאת   14/11/2020 |  נצפה 457 פעמים

התיזה:

"למידה משמעותית" , מעל הכל וראשית לכל, היא החקר, ההבנה ויכולת השליטה המודעת, בכלי הלימוד העיקרי של האדם: המוח. בחלק מרכז הריאלי הספרתי, חלק ההומני היצירתי, מרכז ההנאה שבמוח, החלקים ששולטים באמצעי הלימוד של המוח – החושים, היכולת ל"שפה משותפת" בין המרכזים השונים, היכולת לעבור באופן מודע בין מרכז למרכז, מרכזי הזיכרון ו"אחסנת" המידע והחוויה שנלוות אליו (זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך), יכולת השליפה מהזיכרון, היכולת להוסיף על זיכרון צרוב תוספות שמשנות את איכותו לטוב ולרע ובעיקר: היכולת המודעת "לעבוד" עם מרכז מסוים ברמת עצימות גבוהה מבלי לאבד את התקשורת עם שאר המרכזים השונים.

 

טכנולוגיית המיפוי:

בעשורים האחרונים, חלה התפתחות טכנולוגית מרשימה, ביכולת מיפוי מרכזי המוח, שאחראים על היכולות השונות, הנדרשות לאדם לתפקוד ולשכלול מגוון ה"משימות" שנדרשות ממנו, בראש ובראשונה לתפעול הגוף ומעבר לזה, להצלחתו כפרט ולתרומתו להתפתחות הכלל והחברה (האנושות כולה).

מבלי להיכנס למבנה עצמו, שהתגלה בעקבות יכולת המיפוי, התוצאה וההישג העיקרי של המחקר, מלמד שישנה הפרדה מבנית ברורה במוח האדם, בין מרכזים שונים, שכל אחד מהם אחראי על תחום שונה.

המרכזים הממופים, רובם ככולם, ממוקמים אצל כלל האנושות, באותו החלק במרחב המוח, אם כי, רמת הפעילות ונפח המרכזים השונים, שונה מאדם לאדם.

 

שאלות חקר עיקריות:

אלה ועוד שאלות רבות הן שאלות המפתח בהבנת "כלי הלימוד" העיקרי של האדם ובפיצוח המתכונת ל"לימוד משמעותי" שהוא מעבר לצבירת קובצי זיכרון במוח התלמיד, גם אם נלוות אליהם חוויה חיובית.

 

זיכרון ומרכזי הזיכרון

מידע מבלי שמחוברת איתו חוויה מובהקת, יאוכסן אומנם בזיכרון אבל דינו להידחק לשוליים הנידחים ויהיה חסר תכלית ותועלת, יהווה הכבדה על מאגרי הזיכרון, ישכח ויפעל כ"רעש" מיותר, גוזל משאבים.

את חווית הלימוד, החליפו במערכות החינוך בהנאה מהתחרותיות, הפחד מפני כישלון והריחוק החברתי והפחד מפני התיוג ככישלון בידי המערכת.

לאחרונה, ישנם ניסיונות לשקם את איכות החוויה בלמידה, מתוך הבנה שהידע שתלמיד רוכש במסגרת הלימוד, צריך לכלול הנאה, על מנת שיוטמע באופן מיטבי, באמצעות "חווית המשחק": מערך של שיעורים שמתבסס על הפעלות והעברת ידע, בסביבה משחקית.

אבל ..

ידע שצרוב בזיכרון ושאינו נמצא בתנועה מתמדת (קרי: בהעמקת ורענון הידע, בהעצמת איכות החוויה הנלוות אליו), הוא "אות מתה" ומהווה עצירת תנועת השכלול והתפתחות יכולת הלמידה והיישום בפועל.

 

מהפכת תפיסת הערכת התקדמות התלמיד:

המעבר לסביבת לימוד חוויתי ומשחקית, לא תספק את "הסחורה" – למידה משמעותית, מבלי לשנות מהיסוד את האופן שבו מערכת החינוך, בוחנת את התקדמותו של התלמיד. כיום, מודדת המערכת את הידע שצבר בזיכרון ואת תוצאות תבניות המחשבה שרכש בזמן הלימוד, כפי שהם באות לידי ביטוי בפתירת שאלות ומבחנים.

המערכת בודקת את ה"תוצר" ולא את איכות התהליך, על מרכיביו, כפי שתיארתי בתחילת המאמר – הנפח היחסי של המרכזים השונים במוח, איכות פעולתם, הקשר בין המרכזים השונים, היכולת לתקשר בניהם למשימה מורכבת והיכולת המודעת לעבור ממרכז למרכז, מיכולת ליכולת ולהתמקד בזאת שנחוצה נקודתית לטובת עמידה במשימה.

 

ציונים, משובים וחיות רעות אחרות:

כיום, שהיא בוחנת ושופטת את התלמיד ומעריכה את הישגיו רק על פי התוצאה של התהליך ועל פי יכולת השינון של החומר הנלמד, היא מחטיאה את מטרתה העיקרית – להעניק לתלמיד את כלי הלימוד המיטבי באופן שיהיה עצמאי לרכוש לעצמו את הידע ומבלי להזדקק או להיות תלוי במקום ובזמן. כלי שילווה אותו במשך חייו ויאפשר לו התחדשות מתמדת ותנועה אינטלקטואלית ויצירתית זורמת

ה"תוצר" והתוצאה בסוף המשוואה הם המרכיב הכי פחות חשוב בתהליך ה"למידה המשמעותית" ואם זאת, הם כמעט הבחינה היחידה שהמערכת בודקת. לרוב מתוך חוסר מודעות, קיבעון ומטרתיות שמלווה את מערכת החינוך מאז הווסדה – להעניק את הידע הנחוץ בלבד לצורך השתלבות התלמיד בכוח העבודה העתידי.

בחינה מחודשת של הישגי התלמיד שבתפיסתה נותנת חשיבות לחקר, השגה וטיפוח מרכיבי הלימוד והיכולות המוחיות והחושיות גופניות: המרכז הלוגי, המרכז היצירתי, מרכז ההנאה, השליטה בחושים, באיכות המידע שאנחנו אוספים באמצעותם וכ"ו, היכולת לשנות באופן מודע את יכולת הבחירה באחד מהמרכזים כדומיננטי בהתאם לנסיבות והאתגרים, היכולת של המרכזים השונים "לתקשר" בניהם ולהעניק להם את סביבת ההנאה שדרושה לפעולתם המיטבית, היא המדרגה הבאה בדרך להשגת "לימוד משמעותי"

 

מהפכת שינוי יעד הציון והערכה:

תהליך הלמידה המשמעותית שמתמקד בטיפוח הכלי, תבניות החשיבה, דרך פעולתן והיכולת לשלוט בהן באופן מודע הוא תהליך מאזן, מרחיב ומשכלל יכולת, כמעט תהליך ריפוי ולכן בחינות ומשובים מבוססי תוצאה, שמטילים אחריות בלעדית על התלמיד ולא על המורה והמערכת, בטעות יסודם.

הערך הסגולי של כל תלמיד בשיטה שתטפח את הכלי ולא את התוצר או ההספק, בא לידי ביטוי ביכולות התפקוד המוחי והגופני המאוזן, המיטבי והמתחדש ללא הרף.

לכל תלמיד קצב משלו וסביבת לימוד שתומכת או מעכבת את התקדמותו ולכן, תיוג תלמיד בשיטת הציונים המיושנת, שיש בו ערך סגולי פוטנציאלי גדול, שעדיין לא השלים את התהליך לשכלול "חדר הפיקוד" במוחו,  עושה עוול לטובים ורבים ומונעת מהם ומהאנושות כולה את היכולות והסגולות שהם מסוגלים להם.

 

מבחן התוצאה – out

מבחן התהליך - in

 

איש קולנוע, תסריטאי ומורה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה