מה קורה לקורונה? המגפות בהיסטוריה היהודית והכללית
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מה קורה לקורונה? המגפות בהיסטוריה היהודית והכללית 

מאת   05/03/2020 |  נצפה 701 פעמים

 

 

                   מה קורה לקורונה? – המגפות בהיסטוריה היהודית והכללית

 

מגפת הקורונה התפרצה לא מכבר בסין והחלה להשפיע על העולם כולו, אך אין היא ייחודית בהיסטוריה אלא האחרונה בשרשרת מגפות שפקדו את האנושות מימי קדם ועד ימינו אלה. מגפות אלה גבו את חייהם של אלפי ואף מיליוני בני אדם, ובמקרים מסוימים אף שינו את מהלך ההיסטוריה. במאמר זה ננסה להכיר ולהבין במקצת את תופעת המגפות ואת ביטוייה בתקופות ובתרבויות שונות בעולם, ונסיים אותו בתיאור מגפת הקורונה הפוקדת עתה את העולם.

 

מהן מגפות?

כדי שמחלה תיחשב למגפה, עליה:


    • 

    להיות מדבקת ביותר;


    • 

    להתפשט מאזור ההתפרצות לאזורים נוספים בעולם;


    • 

    להיות קשת ריפוי ולהוות אתגר משמעותי למערכות הבריאות;


    • 

    להרוג אנשים רבים בפרק זמן קצר יחסית.

     

בחלק גדול מהמקרים, המגפות נבלמו הודות לבידוד החולים והקפדה על מניעת הדבקה, ובחלק אחר מהמקרים נמצא חיסון למחלה, אשר לעתים פותח רק שנים לאחר התפרצותה ולאחר מותם של מיליוני אנשים.

 

היכן אנו מוצאים את המגפות במקורותינו?

 

המקרא רצוף תיאור של מגפות, ולהלן אזכורן בתמצית.

כבר עשר מכות מצרים הוגדרו על ידי המקרא כמגפות, ככתוב:: כי בפעם הזאת, אני שלח את-כל-מגפתי אל-לבך, ובעבדיך, ובעמך--בעבור תדע, כי אין כמני בכל-הארץ (שמות ט, יד). מגפה חמורה אחרת נזכרת בפרשת חטא עגל הזהב: משה ירד מהר סיני עם שני לוחות הברית ושבר אותם כאשר ראה כיצד העם עובד את עגל הזהב, ואלוהים הגיב לחטא בהטלת מגפה על העם (שמות לב, לה).

מאוחר יותר (במדבר טז) מסופר על 250 מנהיגים מבני ישראל שטענו כי משה רבנו מתנשא עליהם, ודרשו ממנו לאפשר להם להקטיר קטורת כמוהו לאל. בתגובה לכך פערה האדמה את פיה ובלעה את קרח ועדתו על נשיהם וטפם. בהמשך לכך מסופר (במדבר יז) שהעם בא בטענות אל משה ואהרן על כך שהמיתו את קרח ועדתו ובתגובה, הטיל האל מגפה על בני ישראל ובמגפה מתו 700, 14 איש. למגפה הייתה עוד תוצאה ממסדית-דתית, כיוון שבעקבותיה הטיל האל על אהרן ושבט לוי את האחריות לשרת אותו באוהל מועד.

בכך לא תמו המגפות במקרא. מאוחר יותר, בעקבות עבודת בני ישראל את אלוהי מואב ומדיין וקשריהם עם בנות עמים אלה, העניש האל את בני ישראל במגפה שבה מתו 24 אלף איש (במדבר כה, ז-ט). המגפה נעצרה רק לאחר שפנחס בן אלעזר בן אהרן קינא לה' והרג את החוטא הראשי הוא זמרי בן סלוא, ששכב לעיני כל עם נסיכה מדיינית, כזבי בת צור.

אירוע קשה זו עמד במקור הביטוי העברי המופיע בתלמוד הבבלי: "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס" כלומר, חוטא ומבקש פרס. מסופר שם על המלך היהודי אלכסנדר ינאי שאמר ביטוי זה לאשתו שלומציון, אשר ירשה אותו על כס המלוכה. בממלכת החשמונאים בלטו באותה עת שני מחנות, הפרושים והצדוקים, וקודם למותו אמר ינאי לשלומציון כך: "אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים אלא מן הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".

 מגפה בעקבות מפקד בני ישראל

מגפה פרצה גם בעקבות מפקד של בני ישראל. דוד המלך יזם עריכת מפקד כזה ועמד על דעתו גם מול שר צבאו יואב, שניסה לשכנעו שלא לעשות כן (דברי הימים א כא, א-ב). במפקד נמצא כי "ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב, ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב" (שם, ג-ה) ובעקבותיו נענשו בני ישראל:  "ויתן ה' דבר בישראל, ויפל מישראל שבעים אלף איש" (שם יד. האירוע מתואר גם בשמואל ב כד). על פי הרמב"ן, האל אסר על המפקד משום שיש להתייחס לכל אדם כסובייקט וכאינדיבידואל, ולא כאובייקט. אם מתייחסים אל האדם כפרט חסר חשיבות, כפי שעושים במפקד, גם האלוהים גומל לאלה שנוהגים כן באותה מטבע ומטיל מגפה, שאינה מבדילה בין אדם לאדם.

 

אבל כידוע לנו מהמקרא, מהמגפות סבלו גם אויבי ישראל

לאחר תבוסת בני ישראל לפלישתים במלחמת אפק, לקחו הפלישתים בשבי את ארון ה', ובעקבות זאת הטיל האל מגפה על הפלישתים, מהלך שהניעם להחזיר לישראל את ארון ה'  (שמואל א' ה, ט-יב). כמה מאות שנים מאוחר יותר, בתקופת מלכותו של חזקיהו, הטיל סנחריב מלך אשור מצור על ירושלים (700 לפנה"ס). המצב נראה חסר תקווה, אך לפתע פרצה מגפה בצבא סנחריב, ו- 185,000 מחייליו מתו במהלך הלילה (מלכים ב יט, לה). כך, ללא מלחמה, הובס סנחריב, וההסבר שניתן בטקסט, ככל הנראה, היה נאמנותו של המלך חזקיהו לאל.

עוד מקרה אחד הנזכר בספר הנביא זכריה מעניין, משום שהוא מתאר תסמינים מפורטים של מגפה: "וזאת תהיה המגפה, אשר יגף יהוה את-כל-העמים, אשר צבאו, על-ירושלם; המק בשרו, והוא עמד על-רגליו, ועיניו תמקנה בחריהן, ולשונו תמק בפיהם (זכריה יד, יב).

 מטבע הדברים שמגפות התחוללו בעולם העתיק גם ללא קשר למקרא ולעם היהודי. כך, למשל, התחוללה מגפה בממלכת החיתים

(1600-1200 לפני הספירה), ממלכה ששלטה בסוריה ובחלק גדול של תורכיה. החיתים כיבדו את האלים וחששו מכעסם, שמא יפגע בהם. בעקבות מגפה קשה שפקדה את עמו, התפלל המלך מורשיליש לאל:

"אדוני [...] האלים [...]:[בני-האדם] חטאים המה. אבי חטא והפר את מצוותיו של אלוהי הרוחות חתי. ועתה, לאחר שהודיתי בחטאו של אבי, יואיל נא אלוהי הרוחות, ושאר האלים, ויטו לי שוב חסד וירחיקו מעל ארצי את המגפה הרעה [...] והאחדים שיוותרו יוסיפו להביא לכם מנחות של לחם ויין, ולא ימותו".  

 

סיכום

התנ"ך וגם החיתים מסבירים את המגפות כמעשהו של האל, כיוון שכל מה שקורה במציאות הוא פרי רצונו של האל. ההסבר הספציפי במקרא לתופעת המגפות הוגדר:


    • 

    כמנגנון ערכי של חטא ועונשו: בני ישראל חוטאים והאל מגיב על החטא בעונש המגפה;


    • 

    כעונש המוטל על צבא האויב, משום מלחמתו בעם ישראל.   

לעומתם, בולט הבלבול וחוסר האונים של החיתים, הנפגעים מהמגפה ואינם מבינים מדוע.

 

  ובמעבר חד אל אירופה של ימי הביניים

"המוות השחור"

"המוות השחור" או המגפה השחורה, הייתה מגפה מהקטלניות בתולדות האנושות. היא הכתה באסיה ובאירופה במשך כחמש שנים

(1347 - 1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה: כרבע עד מחצית מאוכלוסיית היבשת. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זה היה האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה המדיבלית.

מה שחשוב לעניין זה הוא שהמגפה גרמה לשינויים דמוגרפיים ופוליטיים. הצטמצמות כוח העבודה אפשרה לראשונה למעוטי היכולת לדרוש העלאה בשכרם ושיפור בתנאי חייהם וקירבה בכך, לטווח הארוך, את סוף המשטר הפיאודלי.

שנאת יהודים

במגפה השחורה הופיע מרכיב חדש שלא הופיע במגפות העולם העתיק, הוא השנאה ליהודים. באותה תקופה לא הכירו בני האדם את החיידקים או את הווירוסים, והם תלו את הופעתה של המגפה בהרעלה. במהלך השנים 1347-1348 נפוצה השמועה, כי היהודים מרעילים את בארות המים וגורמים למגפת הדבר כדי להשמיד את העולם הנוצרי. חרף תגובתו של האפיפיור קלמנס השישי שהגן על היהודים מהאשמות, המגפה גרמה למהומות ולפרעות ביהודים, בעיקר בצרפת, שווייץ וגרמניה. עקב הרדיפות והגירושים, מערב אירופה התרוקנה בסוף המאה ה-14 מיהודיה, ורובם הגרו למזרח אירופה ובעיקר לפולין.

 

מגפות בלונדון

במהלך המאה ה-17 פגעו מספר מגפות בעיר לונדון, וכל אחת מהן הרגה רבבות תושבים. בלטה ביניהן מגפת הדבר הגדולה שפקדה את לונדון בין השנים 16651666, ובמהלכה מתו

כמאה אלף מתושבי העיר, כחמישית מכלל האוכלוסייה בעיר. ככל הנראה המגפה הגיעה לאנגליה מהולנד, בספינות שהביאו כותנה מאמסטרדם.

אף העיר אמסטרדם עצמה נפגעה במגפה בין השנים 16631664 ומתו בה כ-50,000 מתושביה.

 

ואילו מגפות אנחנו מכירים בתקופה המודרנית?

השפעת הספרדית

למעלה מ-250 שנים מאוחר יותר פקדה את אירופה השפעת הספרדית. זו הייתה מגפה קטלנית, ומוזר מאוד שמעט אנשים יודעים עליה. נגיף השפעת היה אחראי למגפה שגרמה למותם של 50-100 מיליון בני אדם בין השנים 1918-1919, הרבה יותר משיעור ההרוגים החיילים והאזרחים במלחמת העולם הראשונה. נגיף השפעת נחשב למדבק ביותר, ולאורך ההיסטוריה גרם להתפרצויות שונות בקנה מידה עולמי, אך ללא ספק השפעת הספרדית הייתה ההתפרצות הקשה ביותר של הנגיף לאורך ההיסטוריה.

אפשר ששתי סיבות גרמו לכך שהמגפה איננה מפורסמת:


    • 

    המגפה חלקה את תשומת הלב העולמית עם מלחמת העולם הראשונה;


    • 

    המגפה התחוללה בעיקר בספרד (מכאן שמה), מדינה שלא השתתפה במלחמה והייתה בשולי האירועים שקרו בזירה האירופית.

השפעת הספרדית התחוללה כבר בתקופה המודרנית, בה הרפואה פיצחה את תעלומת המגפות והבינה שמקורן בחיידקים ובווירוסים, ולא במעשי הרעלה וכשפים, וכי התנהלות רפואית נכונה יכולה להתמודד עימן. משום כך, ובדומה למקרים אחרים של שפעת, בידוד החולים ומניעת הדבקה מנעו את התפשטות המגפה והביאו בסופו של דבר לסיומה.

מגפת הכולרה

מגפת הכולרה היא אחת המגפות המשמעותיות בהיסטוריה. המגפה התפרצה לראשונה בין השנים 1816-1826, והתפשטה מהודו לסין, לים הכספי, לרוסיה ולמדינות אחרות, בעיקר על ידי חיילים בריטיים ששירתו בהודו ועזבו אותה לאחר מכן. ב- 150 השנים שלאחר ההתפרצות הראשונה היו שש התפרצויות נוספות של כולרה. מכיוון שכולרה היא מגפה שעוברת במים מזוהמים, פתרונות של ניקוז וביוב שהחלו לפעול לראשונה בלונדון בשנת 1859 שיפרו את ההתמודדות עם המגפה ואף הביאו לסיומה בחלקים רבים בעולם. ב-1902 פרצה מגפת כולרה קשה בארץ-ישראל ובה נספו כ-20,000 איש. כיום, כולרה מופיעה רק במדינות מתפתחות החסרות מערכת ניקוז וביוב יעילה, ובמקומות בהם ההיגיינה הסביבתית לקויה.

מגפת הפוליו 

נגיף הפוליו גורם להפרעה נוירולוגית ולשיתוק. מגפת הפוליו הופיעה בהיקף נרחב בתחילת המאה ה-20, ובישראל היא התפרצה בשנים 1953-1949. לאחר שפותח חיסון נגד המגפה בשנות ה-50 וה-60 פחתה ההדבקה ממנה בצורה משמעותית.

שחפת

זו מחלה מדבקת וקטלנית שהייתה נפוצה מאוד באירופה של המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20, אבל אחר כך כמעט וחוסלה. ידוענים רבים מתו ממחלה זו, בהם רחל המשוררת, קפקא ורבי נחמן מברסלב, והיא מתוארת יפה ברומן הידוע של תומאס מאן, הר הקסמים (1924). כיום רווחת המגפה ביבשת אפריקה ובהודו.

 חצבת

מחלה נגיפית הנחשבת כיום לנדירה ביותר בשל קיומו של חיסון נגדה, אך עד לפיתוח החיסון באמצע המאה ה- 20 היא נחשבה למחלה מדבקת וקשה ביותר. החצבת נהגה להתפרץ במקומות שונים בעולם אחת לכמה שנים, ובמאה ה-16 גבתה את חייהם של חלק נרחב מאוכלוסיית קובה והונדורס. כיום, בזכות החיסון, מדובר במחלה נדירה יחסית.

 

הפחד העצום ממגפות ותחושת חוסר האונים כלפיהן מתבטאים גם בשתי תופעות אחרות שכולנו מכירים:

1. התופעה האחת היא השימוש בשפה העברית במילה מגפה – למשל כלפי השמנה, אנטישמיות ולקיחת תרופות פסיכיאטריות. כל התופעות השליליות האלה מכונות דרך קבע מגפות, במובן זה שהן מזיקות ותוקפות המוני בני אדם.

2. לאוהבי התנ"ך, בולט השימוש בו במילה מגפות בנוגע לתבוסות במלחמות. תבוסות נקראות לעיתים קרובות מגפות, ועל מי שהובס בקרב נאמר שהוא ניגף בקרב.

 

מה אנחנו יודעים על הופעת המגפה בספרות/אמנות העולמית?

מכיוון שהמגפה היא תופעה אנושית חשובה, ומכיוון שהאמנות משקפת את חיי האדם, טבעי שהאמנות עסקה גם במגפה.

כבר בשנת 430 לפנה"ס מופיעה מגפת הדבר במחזה הידוע של סופוקלס היווני, "אדיפוס המלך". המגפה פורצת בעיר תבאי בזמן מלכותו של אדיפוס, שעלה לשלטון לאחר שרצח בבלי דעת את אביו והתחתן עם המלכה אימו, יוקסטה. האורקל בדלפי שנשאל לסיבת המגפה קבע כי היא פרצה בגלל חטא גילוי העריות בעיר וכי המגפה תיפסק רק כשרוצח המלך ייתפס וגילוי העריות ייפסק.

כאן, כמו במקורות במקרא וכמו במלכות החיתים הקדומה, המגפה נתפסת כעונש שהאלים מטילים על בני האדם בגלל חטאם. 

כמעט אלפיים שנה אחר כך, שימשה מגפת הדבר השחור במאה ה-14 השראה לספרו של בוקאצ'יו, "דקמרון". הספר עוסק בחבורת צעירים הבורחים מפירנצה מוכת המגפה ומעבירים את זמנם בסיפור סיפורים, שהם תוכנו של "דקמרון". במגפה זו עסק גם שירו של טשרניחובסקי, "ברוך ממגנצה" (1902), שהתייחס לפרעות במגנצה שבגרמניה אשר התרחשו בזמן "המוות השחור".

 

במעבר לתקופה המודרנית, מופיעה המגפה בספרו היפה של הרופא השבדי אכסל מונתה (1949-1857), "מגילת סן מיקלה". בספר מתוארת בפירוט מגפת הכולרה, וכנראה שמדובר במגפה שפרצה בנאפולי שבאיטליה בשנת 1884. למגפה השפעה חריפה ומרתקת על תושבי העיר. התושבים נתקפים תחושת פחד מצמיתה למראה הגופות הנערמות ברחובות העיר ובו בזמן הופכים לתאבי ארוטיקה וחיים, האמורים לפצות על האובדן הנורא של חיים בעיר.

יצירת אמנות אחרת היא סיפור המתח "מסכת המוות האדום", שכתב הסופר אדגר אלן פו בשנת 1842. הסיפור עוסק במגפה קטלנית ובאדם אחד החסין ממנה, המכנס את אנשיו בארמונו המבוצר כדי להצילם. הוא נכשל, והמוות האדום חודר למבצר והורג את כולם. מעריכים כי הסיפור מתבסס על מגפת "הדבר השחור". זהו סיפור מפורסם שעובד לסרט ולמחזה, ואשר מאפיינים ממנו מופיעים גם במחזמר "פנטום האופרה" של אנדרו לויד ובר.  

ספר מפורסם מאוד הוא הספר "הדבר" (1947) של הסופר והפילוסוף הצרפתי אלבר קאמי. בספר מתוארת מגפת דבר המשתלטת על העיר אוראן שבאלג'יריה והתיאורים בו אמינים ופלסטיים מאוד. ייחודו של הספר בהיותו מטפורה פוליטית למגפת הנאציזם שפשטה בגרמניה ובאירופה, עד תבוסתה בסוף מלחמת העולם השנייה. מחלת הדבר תוקפת, ומעיר שוקקת הופכת אוראן לעיר נצורה הזרועה בפגרים של חיות ובני אדם. המגפה, בדיוק כמו המלחמה, משמידה ללא הבחנה אנשים טובים ורעים, גדולים וקטנים, צעירים ומבוגרים. המגפה מסתיימת כפי שהחלה: ללא כל סימן או חוקיות ובצורה שרירותית לחלוטין. כך ממחיש קאמי את קיומם האבסורדי של המשטרים שאינם דמוקרטיים ושל המלחמות, שאותם מייצגת המגפה, וכן את האיום הגלום בהם. עם זאת, עצם הניסיון של אנשי אוראן להתנגד לטוטליות ולאבסורד שבמגפה מסמל את תמצית ההומניזם של קאמי, הקורא לגילויים של אנושיות, מוסר ותקווה בתוך הרשע והאבסורד הטמונים במלחמות ובטוטליטריות.  

המאבק הנצחי של האדם במלחמה וביצרים האפלים של המין האנושי מופיע גם בספר הידוע של גבריאל גרסיה מארקס, "אהבה בימי הכולרה". הגיבור בספר הוא מי שאהב אישה אחת חמישים וכמה שנים, ולאחר חיים שלמים מצליח להתאחד איתה בספינה ששטה ללא הפרעה, כי היא מניפה דגל צהוב שקרי של מגפת כולרה שמרחיק את כולם ממנה. גם כאן, הקשר האנושי בדמות האהבה מנצח את הניכור והריחוק בין בני האדם, שהמגפה היא המטפורה שלהם. בספרדית, המילה כולרה פירושה גם כעס, רמז לאהבה המתגברת על הכעס בין בני האדם.

עוד שני סרטים מהשנים האחרונות עוסקים במגפות. הסרט "12 הקופים" (1995) עם ברוס ויליס ובראד פיט, מדמה מגפה שהשמידה את רוב המין האנושי, והסרט האמריקאי "התפרצות" (1995) עם דסטין הופמן ומורגן פרימן, עוסק במגפת וירוס המפילה חללים בקרב מחנה שכירי חרב באפריקה.

סיכום

יצירות האמנות מבטאות פחד גדול וקמאי מכוח ההרס של המגפות, ובו בזמן הן מבטאות גם ניסיון אנושי לשלוט בפחד זה. כוחן של המגפות ושל יצירות האמנות נעוץ בהיותן תופעות של המון: המגפות הורסות חברות אנושיות משום שהן פוגעות בהמוני בני אדם, ואילו יצירות האמנות משפיעות על בני אדם רבים באמצעות כלי תקשורת הפונים להמון בדמות ספרים, סיפורים וסרטים.  

 

מגפת הקורונה

מגפת הקורונה אותרה בסוף דצמבר במחוז חוביי בסין, וזכתה לתשומת לב עולמית בערך בסוף ינואר. בסוף פברואר כבר התפשטה המגפה לרוב יבשות העולם, בהן אסיה, אירופה ושתי יבשות אמריקה; 81 מדינות נפגעו ממנה, בהן בולטות איטליה, דרום קוריאה ואיראן. גם ישראל נפגעה בקורונה.

נראה כי לאחרונה, המגפה בסין אותרה עקב הצעדים הנוקשים שנקטו השלטונות, וסכנת התפוצה קיימת דווקא ברחבי העולם. נכון לעכשיו כבר עומד מספר המתים בעולם על למעלה מ-3000 איש, ומספר הנדבקים במגפה הולך ומתקרב למאה אלף. ארגון הבריאות העולמי הוציא הנחיות בנושא, ומדינות שונות בעולם נוהגות כמוהו ביחס לתושביהן.

 הקורונה היא נגיף/וירוס ולא חיידק. על פי הדיווחים, נגיף הקורונה מדבק יותר אך קטלני פחות מנגיפים אחרים שתקפו בעשרות השנים האחרונות. שיעור התמותה של הנדבקים בו עומד על 3.5 אחוז (לפי ארגון הבריאות העולמי), לעומת 9.5 אחוז במגפת הסארס של שנת 2002, ו-34 אחוז במגפת הסארס של שנת 2012.

מגפת הקורונה היא נעלם עבור העולם כולו, הן בהיבט הבריאותי הן בהיבט הכלכלי. מגפת הקורונה איננה מוכרת: לא יודעים בדיוק מה מקורה ולכן גם לא יודעים מהו החיסון לה. משום כך ובגלל האי-ודאות הגדולה, איש לא יודע האם מדובר במחלה קלה שתיעלם במהירות, או שמא מדובר במגפה עולמית שתשפיע קשות על בריאות אוכלוסיית העולם. הדבר נכון גם לגבי מצב הכלכלה העולמית. עדיין לא ידוע אם מדובר במשבר זמני, או בתחילתו של מיתון בכלכלה העולמית.

 

אופי הטיפול במגפה בסין

המגפה אובחנה לראשונה בסין על ידי הרופא לי וונליאנג. הוא הזהיר מפניה אך ננזף על ידי השלטונות הסיניים ולאחר זמן אף מת מהווירוס.

עובדה עצובה זו שופכת אור על השוני הקיים בין משטרים דמוקרטיים לבין משטרים שאינם דמוקרטיים. בסין שולט משטר קומוניסטי שאינו דמוקרטי. אחד ממאפייניו הוא הכפפת כל האירועים והתופעות למרותו, והתנגדותו הבוטה של המשטר לפרסום כל אירוע המציג אותו באור שלילי. זאת, בשונה מהמשטר הדמוקרטי הפתוח יותר לביקורת ועל כן גמיש יותר במתן מענה לבעיות. עובדה זו עיכבה את הטיפול בבלימת נגיף הקורונה, ופגעה ביעילות המענה הסיני לבעיה. 

מצד אחר, מאז שהשלטונות הסיניים הכירו בבעיה, הם מטפלים בה ביד חזקה ללא התחשבות מרובה בחופש הפרט; כך הכניסו להסגר מאות מיליוני סינים (דווח על 3/4 מיליארד תושבים) ובכניסות לערים הגדולות מוצבים מחסומים ובהם מתחמי בדיקה, מדידת חום ומילוי טפסים. לא מן הנמנע כי מדיניות זו תרמה לבלימת המגפה בסין, כמדווח בתקשורת.

 

כיצד משפיעה הגלובליזציה בת זמננו על איום הקורונה?

 

לגלובליזציה השפעה מורכבת על איום הקורונה בעולם.

מצד אחד, שיתוף הפעולה והידע העולמי במהלך עשרות השנים האחרונות עודדו את עליית תוחלת החיים הממוצעת בעולם ואת שיפור איכות הטיפול הרפואי לעומת המקובל עד אז בקרב החברה האנושית. מצד שני, הגלובליזציה עודדה חילופי ותנועת אנשים וסחורות בעולם כולו, ועתה הדבר בעוכרי העולם: אנשים הנגועים במחלות מפיצים אותן מהר יותר והרבה יותר ממה שהיה מקובל קודם לכן.

לכך כמה ביטויים. תנועת התיירות העולמית רחבת היקף מאוד לעומת זו שלפני 50 שנים וודאי קודם לכן. עם תחילת המגפה נפגעו התיירות הסינית בעולם, ותיירות של אזרחי מדינות העולם אל סין, מחשש להידבקות במחלה. בחלוף הזמן קטן היקף התיירות בעולם כולו, לאחר שמדינות שונות המליצו לאזרחיהן להימנע מנסיעות לא הכרחיות.

לכך גם ביטויים ייחודיים האופייניים לתקופתנו. כידוע, בשנים האחרונות התפתחה מאוד תעשיית נופשי השיט בספינות פאר, וזו  נפגעה עתה. אין פלא שמניות של חברות שיט איבדו מערכן מאז ראשית ינואר ; עקב ביטולי טיסות איבדו מערכן גם מניות חברות תעופה רבות וכמו כן צנחו מחירי התובלה הימית. החשש בעולם כבר בא לידי ביטוי בנזקים כלכליים המתבטאים, בין השאר, בירידות בבורסות בעולם, בפגיעה במחיר הנפט – סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ובפגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והרכב בעולם.

עם זאת, לגלובליזציה גם יתרון בטיפול בקורונה, משום שהקשר בין מדינות העולם מאפשר לשתף פעולה בנקיטת פעולות מניעה ובגילוי חיסון למחלה.

 

כשסין מתעטשת, העולם מצטנן

סין היא המעצמה הכלכלית השנייה בעולם, האחראית על 20 אחוז מכלכלת העולם. במהלך השנים האחרונות שימשה סין מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת העולם באמצעות יצוא הסחורות ממנה לעולם, ויבוא סחורות מהעולם לעידוד הצמיחה בה.

עוד לפני משבר הקורונה אובחנה האטה בכלכלה הסינית, לאחר צמיחה בשיעור של 9 אחוז בשנים 2018-1999. ב-20 שנים אלה, ההכנסה הממוצעת לנפש עלתה מ-3400 דולר ל-17 אלף דולר בשנה. לעומתן, בשנת 2019 צמחה הכלכלה בקצב האיטי ביותר זה כעשור (שיעור צמיחה שנתי של 6.1 אחוז, עדיין כמעט כפול מזה של ישראל שעמד על 3.3 אחוז). הדבר התבטא במחאות עובדי מפעלים על פיטורי עובדים ואבטלה, על הלנת שכר ועל כישלון ההנהגה עקב הגברת השליטה בכלכלה.

כלכלת סין נפגעה עוד עם פרוץ מלחמת הסחר בינה לבין ממשל טראמפ; כרגע ישנה הפסקת-אש במלחמה זו עם החתימה של שני הצדדים על השלב הראשון של הסכם הסחר ביניהם. חברות גדולות עוזבות את סין ועוברות להודו ולמדינות מזרח אסיה וחברות אמריקניות שבות לארצות הברית, לאחר שנפגע האמון שלהן בכלכלה הסינית עקב מלחמת הסחר שלה עם ארצות הברית ובעקבות עליית שכר העבודה בסין.

משבר הקורונה מאיץ את הפגיעה בכלכלת סין ובכלכלת העולם בכך שהוא גורם:

א. לקיטון בהיקף הייצור הסיני לצריכה מקומית, המשפיע על התכווצות הכלכלה הסינית עצמה ובעקבותיה – על פגיעה בכלכלת העולם;

ב. לפגיעה בהיקף הייצוא הסיני לעולם, הפוגע באספקת רכיבי סחורות וסחורות ומוצרים מוגמרים לעולם בהם מוצרי אלקטרוניקה, תעשיית הרכב, פלדה ועוד.

 

ישראל

ישראל בולטת בין המדינות בעולם בתגובה המהירה והנחרצת שלה למשבר. היא הייתה הראשונה שסגרה את גבולותיה בפני סינים ואיטלקים והיחידה שהכניסה לבידוד ביתי (כדי למנוע הדבקה) אלפי ישראלים שהגיעו ממדינות שנפגעו מהקורונה, וכן אסרה לקיים כנסים המוניים ובין-לאומיים.

בתחום הכלכלי, עקבות המשבר ניכרים בפגיעה מסיבית בענפי התיירות ובמניות הבורסה.

תמיר דובי עורך וכותב ביוגרפיות וסיפורי חיים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה