כיצד הפכתי ממנהל בהייטק ממורמר ופסימי לאמן-יוצר ואדם אופטימי
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

כיצד הפכתי ממנהל בהייטק ממורמר ופסימי לאמן-יוצר ואדם אופטימי  

מאת   02/03/2020 |  נצפה 918 פעמים

 

 למדתי בדרך הקשה, רוב האנשים מאושרים באותה מידה שעליה החליטו.  החיים אינם באים כשהם עשויים על פי הזמנה. חשוב שנאמץ לעצמנו כמה כללים איך לאהוב את עצמנו. כאדם שהחיים פגעו בו מספר פעמים, תמיד חשבתי רוב הזמן על בעיות, ומחלות, לא הייתי מאושר, או אפילו לפחות במצב רוח טוב, לא אהבתי את עצמי וכמובן שחסרה לי שביעות רצון מחיי.  

בני השני, ליעד, בערך בגיל 9 חודשים, הפסיק להתפתח כרגיל והיה במצב מצוקה. נתגלו אצלו בעיות התפתחות קשות ובקופ"ח נאמר לי ולאשתי על הבעיות האלו בניגוד למה שאמרה רופאה פרטית קודם לכן. לי כל העניין היה מאוד קשה, קשה הרבה יותר מאשר לאשתי (לימים גרושתי).

כשליעד היה בן 6.5 שנים עברנו לכפ"ס ושלחנו אותו למעון לימן. ברבות הזמן הוקם בסיוע של קבוצת הורים מוסד חדש לילדים סיעודיים. המצב טרם ההקמה, במשרד הרווחה, היה קשה מאוד.  הקמתי עם הורים אחרים מוסד חדש. למזלי ליעד נכנס למוסד הזה בגיל 10 ואני נבחרתי ע"י ההורים ליו"ר ועד הורי המעון. בחופשות שהם הזמנים בהם ליעד היה בבית היה קושי הולך וגדל. נכנסתי לדיכאון, ונכנסתי כחבר לקבוצת התמיכה האנליטית שהשיחות בה עזרו לי לאט-לאט.

בעבודה היו חילופי מנכ"לים, לא הייתי אהוד בחברתי ע"י המנכ"ל החדש. הוא הזיז אותי לתפקיד מנהל ללא תוכן מהותי באחריותי. ההעברה הייתה לתפקיד חסר תוכן אבל הוגדרתי מהנדס בכיר וסמנכ"ל. עם זאת, השכר לא היה מספיק גבוה. רציתי לבקש העלאה עוד לפני הפרויקט הגדול, ועברתי לחוזה אישי, ואז יכלו מנהלי החברה לעשות עימי מה שרצו. התנהלות הדברים הייתה כדלקמן: חוסר קידום בעבודה שהוביל לתסכול והוא בתורו הביא להסכמה למעבר לחוזה אישי.

לאחר מכן היה מצב של צמצום עבודתי לחצי משרה, מה שלקחתי באופן לא קל, ולאחר 7 חודשים הגעתי למצב של פיטורין. במהלך שבעת החודשים בהם הייתי בחצי משרה, 3 חודשים לקחתי את זה קשה ובארבעת החודשים הנותרים שמחתי על צמצום המשרה. אני מדבר על מצב של הסתגלות שבמסגרתו תחושה של תסכול מומרת לתחושה של שביעות רצון.

ניהלתי את הפרויקט הכי מוצלח, הכי רווחי ולהחליף בוס היה מצב שלילי מבחינתי, אך מאחר ולא הייתי מחובר מספיק לדרג שמעלי גם לא התנגדתי. ראיתי בעצמי איש טכני אבל עם הזמן גם מנהל טוב, אבל המנכ"ל לא ראה אותי ככזה.                                  

המצב עם בני ליעד, והמצב בעבודה גרמו לי שלא הייתי מאושר בשנים אילו,  רב הזמן הייתי במצב רוח לא טוב, לא אהבתי את עצמי וכמובן שלא הייתי מבסוט מחיי.

כיום אני יודע שאהבה עצמית היא מקור בלתי נדלה של אנרגיה שאינו תלוי באף אחד ובשום דבר. כאשר אנו אוהבים את עצמנו, האהבה וההערכה שבאות מאחרים הן רק בונוס, ולא המרכז של חיינו. למדתי מספר כללים שהקפדתי לשמור עליהם, לא תמיד הצלחתי אבל לא ויתרתי לעצמי, ולבסוף הצלחתי בגדול לאהוב את עצמי, לחיות מאושר, ולהיות מבסוט בחיי.

אני רוצה לשתף אתכם בפגישה ובכללים שעזרו לי להפנים את ההבנה בתוכי.

בפגישה עם שכן דתי סיפרתי לו על מצבי העגום.

הוא שאל אותי "היית מוכן לתת לי את בריאותך תמורת חמש מיליון שקל?" עניתי בשלילה.

הוא הוסיף ושאל אותי "היית מוכן לתת לי את השמחה שאתה חש עם ילדיך ונכדיך תמורת עשר מיליון שקל?" עניתי בשלילה.

לבסוף הוא שאל אותי "היית מוכן לתת לי את הזיכרונות היפים שלך מחייך תמורת עשרים מיליון שקל?" עניתי בשלילה.

הוא סיכם ואמר " מצבך אינו עגום כלל, תחשוב ותיווכח בכך", וחשבתי על כך ונאלצתי להסכים שהוא צדק.

וכעת אני רוצה לשתף אתכם בכללים שהפנמתי בתוכי, ואולי זה יעזור למישהו לשפר את מצב רוחו ולהתחיל לאהוב את עצמו.

1. להפסיק כל ביקורת, ביקורת אינה משנה דבר. סרבו לבקר את עצמכם. עשו הכול כדי להפסיק להצטער על מה שהיה או לא היה, מה שעשיתם או לא עשיתם. התרכזו בלחיות את ההווה, את היום הזה.

2. להפסיק לקנא ולהשוות את עצמנו לאחרים. להתרכז במה שיש בנו ולנו.

3. לעשות תכניות ולבצע אותן, במקום לחלום ולא לעשות שום.

4. ללמוד לסלוח - לאחרים ולעצמך. לקבל את עצמך בדיוק כפי שאתה, סלח לעצמך במהירות. אי סליחה כואבת, הורסת ולא משנה דבר. ואין לך זמן ומקום לכעסים ועלבונות.

5. ללמוד לאהוב את עצמך, כפי שאתה, זה תורם לשיפור הערכה עצמית, ולשיפור הביצועים, והיכולות.

6.  אם אנחנו מאושרים אפילו חלקית, אז אין צורך לתת לצרות ולבעיות הרגעיות, לתחושת חוסר האהבה וחוסר ההערכה העצמית להרוס לנו את החיים. דאג שה"כוס" שלך תישאר מלאה. כאשר אנו אוהבים את עצמנו, ה"כוס" שלנו מלאה, וכך אנו יכולים לחלוק אותה עם אחרים בשמחה, מתוך ידיעה שלא יחסר לנו. לעומת זאת, כאשר אנו שמים את האחרים במרכז, דואגים רק לצרכיהם ומדחיקים את שלנו, אנו מתרוקנים מאנרגיה, מרגישים קורבן ונעשים מתוסכלים, 79. להיפתח לקבלה מאחרים. אהבה עצמית היא ללמוד לקבל עזרה, ואפילו לבקש כשצריך. זה לדעת שלא צריך לעשות הכול לבד. להיעזר באחרים לא מצביע על חולשה.

7. הקדש לעצמך זמן מדי יום. לעשות משהו שאתה אוהב, שלא קשור לשום מחויבות או הכרח. משהו שימלא אותך שיאפשר לך לבלות זמן איכות עם עצמך.

אני מאחל לקורא הצלחה בישום הכללים. זכור, זה לא תהליך קל, דורש חזרה, התמדה וסבלנות. אני בתהליך שעברתי לא תמיד הצלחתי אבל לא ויתרתי לעצמי. האמן בעצמך!

יש לי חלום

יש לי חלום – להציג תערוכה של עבודותי על נחמה ריבלין ז"ל או בבית הנשיא או  במוזיאון בהר הרצל בו נקברה, במלאת שנה למותה ביוני 2020.

זוהי הכתבה הארוכה והמושקעת ביותר שכתבתי מתוך מאות כתבות ומאמרים שכתבתי כמדען ראשי ומרצה בתדיראן, וכעיתונאי פרילנסר בעיתונים: סטטוס, אנשים ומחשבים, על השולחן ובמקומון פאוזה.

מה  ידעתי על נחמה ריבלין ז"ל?                                                                                                                    את נחמה ריבלין ז"ל לא רבים הכירו מקרוב.  היא הייתה אישה יוצאת דופן, כזו שכולם אוהבים, נטולת גינוני כבוד, בורחת מתקשורת. היא ידעה להתנהל בזהירות, בלי להיסחף למעורבות יתר וגם לא להיעלמות יתר. מאז בחירתו של בעלה לכנסת ה-12 בשנת 1988 היא לא הייתה מעורבת באופן משמעותי בחיים הפוליטיים שלו. בשיאו של המרוץ לנשיאות, פרסמה נחמה פוסט בעמוד הפייסבוק של בעלה שם כתבה: "רובי אהובי ורעי, לא נישאתי לנשיא, ולכן יקרה מה שיקרה, בשבילי תמשיך להיות רע ואהוב", והקדישה לו את שירו של אברהם סוצקובר "על הנצחי".                                

אישית, מותה של נחמה ריבלין ז"ל  ציער אותי מאד,  מאד אהבתי את הזוגיות היפה שהפגינו. במדינתנו קיימים מעט אנשים כמוה, אשה שהקפידה להתרחק מעין התקשורת והציבור, ידעה לשמור על מידתיות מחוץ לכותלי בית הנשיא, ולא שכחה לרגע שהיא אשתו של הנשיא.

במהלך כהונתה פעלה למען נשים ילדים פגועים. בימיה הראשונים כרעיית הנשיא, בנובמבר 2014 היא אירחה במשכן הנשיא כ-200 פעילי אקי"ם במטרה לקדם את התמיכה בילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לי עצמי יש ילד במוסד, עם מוגבלות שכלית התפתחותית חמורה, והתנדבתי  במשך 20 שנים בארגון אקי"ם כיו"ר ועד הורי המעון שבו שוהה בני. בחודש מרץ 2016 נפגשה ריבלין עם 16 נשים שהותקפו מינית ושהסכימו לחשוף את סיפורן בפומבי בבית הנשיא. אחת מסדרות עבודותי עוסקת בנושא זה, ואני מחפש גלריה להצגת העבודות בתערוכה.

 

פרופסור למחשבים לסלי מזי טען "יש להביא את החוקר ההומניסט, את האמן ואת מדען המחשבים להתעניין יחדיו באמנות המחשב".  אני עדיין מחפש את החוקר ההומניסט, ואת מדען המחשבים שנוכל לעבוד יחדיו כצוות. אני בעל תואר בהנדסה מהטכניון ותוארMBA  בניהול מאוניברסיטת ת"א. בקריירה שלי עבדתי בחברות היי טק בין השאר בתע"א, תדיראן, אי.סי.איי, ואחרות. מילאתי תפקידים של מהנדס פרויקט, מהנדס ראשי וסמנכ"ל בנושאים טכנולוגיים. הרציתי פעמים רבות בעולם בכנסים מכובדים, ואף השתעשעתי בכתיבת מדור אישי במשך שנתיים, במקביל לעבודה, בשם "ניהול עולמי" במגזין "סטטוס".                                        

אך אם חבר היה אומר לי שיום אחד אכתוב פעמיים ספר בנושא הציור, הייתי מסתכל עליו כעל הוזה ומשוגע. אך מתברר שהחיים מלאים בתהפוכות, התחלתי לעסוק בציור דיגיטלי כקריירה שניה, וזה הספר השני שאני כותב על ציור דיגיטלי.  ספרי הקודם יצא בשנת 2012 והספיק להתיישן.                                                                                                                   

תערוכתי האחרונה "הרצל מצייר את הרצל" הוצגה במוזיאון הרצל וגלריית משרד החוץ בירושלים, בבית האמן בכפר סבא, בוינה, וג'נבה בחסות משרד החוץ.                                                                                                                      בבאזל השתתפתי ב-2017 בתערוכת "נוילנד – ארץ חדשה" יחד עם האמנים: שי יחזקאלי, יעל בר טנא ובועז ערד ז"ל.

בהתחלה כשהתחלתי לצייר, כמו כל פנסיונר אחר, הייתי באופוריה והתלהבות. כל עבודה  חדשה שהתחלתי הרעפתי עליה אהבה, והשקעתי בה את הנשמה.

עם הזמן ולאחר המון עבודות, התחלתי להישחק.

פעם חשבתי שאני חייב לשבת כל יום ארבע-חמש שעות ביום או בלילה ולעבוד.

ואם אין עבודה, אז לעשות משהו אחר שקשור באמנות. שעות העבודה האלו השקיטו את המצפון שלי, וגם הוכיחו שיש לי משמעת ברזל ומוסר עבודה.

היום אני מבין שגם בשעתיים-שלוש שעות של עבודה ביום אני מספיק פלאים.

איך זה קורה? לא ברור לי. עובדה.

שמתי לב שככל שאני נהנה ושמח יותר ביומיום שלי (גם אם זה אומר ללכת לקניון לשתות קפה או לצאת לסידורים מהנים), והדברים קורים ממקום מאוד קליל ושמח. הכובד והלחץ שליוו את הציור שלי נעלמו ואינם.

השינוי המשמעותי שקרה לי הוא בהבנה, שציור מאפשר לי ביטוי של יצירה.

אני אדם יוצר שאוהב לתת ביטוי חיצוני לתחושות ולרגשות שלי.

ואני אוהב להביא את זה גם כשאני מצייר.

לכן התחלתי לצייר עבודות שיוצרים אצלי תחושת התלהבות ואהבה.

ואז, הו אז קורה הקסם.

 כשאני יושב לצייר, אני משמיע מוסיקה נעימה ופשוט צולל לעולם של יצירה מתוך אהבה.

התוצאה מהממת בעיני, הציורים האחרונים שיצרתי מלאים בקול האישי שלי, ובעיקר באהבה.

אני חושב שכולם פשוט מרגישים את הנשמה שלי, את האכפתיות ואת הרצון הכנה שלי להצליח בכל מה שאני עושה.

 התובנה הכי גדולה שלמדתי מכך, היא להביא את המהות שלי לעבודה שלי וכך להנות כל היום ולא רק בשעות הפנאי.

ציור הוא רק כלי להביא את עצמי, את היצירה, את האהבה שלי לאנשים, את האהבה ללמד ולצפות בהצלחה.

וכך עבודה הופכת לכלי של אהבה, שמתוך השמחה והתשוקה, מייצר שפע.

 

איך למדתי לצייר ציור דיגיטלי? 
ציור הוא מיומנות הניתנת לרכישה על ידי כל אדם בעל ראייה תקינה וקואורדינציה טובה בין העין ליד. 
כשהייתי כבן ארבעים, הראיה בעיני השמאלית נפגעה, אך המשכתי לעבוד ולחיות כרגיל  בעזרת עין ימין. כשהייתי כבן חמישים ושש, וכבר פנסיונר המצייר שנה בצבעי אקריליק, בעקבות סדרת ניתוחי עיניים, נפגעה הראיה גם בעיני הימנית, במשך שישה חודשים לא הייתי מסוגל לנהוג, לקרוא, לצאת לבדי או לראות טלוויזיה,  יכולתי בכל זאת לעבוד על המחשב, וגיליתי עולם חדש שלא הכרתי, עולם הציור דיגיטלי, פיתחתי תחביבים חדשים,  ביניהם ציור דיגיטלי, ועיבוד תמונות בעזרת פוטושופ. למדתי בתקופה זו בכוחות עצמי לערוך ציור דיגיטלי בעזרת תוכנות מחשב שונות.                                                                                 התאהבתי בציור הדיגיטלי ואני ממשיך מאז לצייר.

כששמע אחד מחברי שהפכתי מסמנכ"ל בחברת הייטק לאמן, הוא הזהיר אותי: "ללא לימודים בבי"ס גבוה לאמנות כמו בצלאל או המדרשה, או להיות תלמיד אצל מורה שהינו אמן מפורסם, כמו רפי לביא או קדישמן שידחוף אותך, אי אפשר להצליח, אתה אוטודידקט - אף אחד לא יעריך את עבודתך". תשובתי הייתה "כמו שלמדתי בהייטק, אם לא יתנו לי להיכנס דרך הדלת, אכנס דרך החלון".

סדרות הציורים הדיגיטליים שלי, היא מחווה לציונות: להרצל ולמנהיגי מדינת ישראל. אני מנסה להתחבר לנשמות שלהם, ובעזרת משיחות מכחול וצבעים מדמיין איך הם היו רוצים שיציירו אותם. אני מקדיש לכך את מלוא האנרגיה היצירתית שלי, את ההשראה והתלהבות בעבודתי האמנותית, המשקפת את עולמי הפנימי.                                           

בינה מלאכותית

צמד המילים החזק ביותר בענף הטכנולוגיה בשנים האחרונות הוא בינה מלאכותית. אחרי המצאת מנוע הקיטור, גילוי החשמל, האינטרנט. היום אנחנו נמצאים בפתחה של המהפכה הרביעית - מהפכת הבינה המלאכותית. הרעיון שמחשבים יכולים לבצע מטלות כמו-אנושיות, הוא כבר מזמן לא עתיד מדומיין. אנחנו רואים את זה כל הזמן סביבנו, בהמלצות צפייה או האזנה בשירותי מדיה שונים, בתרגומי שפה, בסייעות הקוליות, במצלמות הסמארטפונים המסוגלות לזהות אילו אובייקטים נמצאים בפריים. כל אלה קורים כבר עכשיו, אבל בינה מלאכותית היא גם הווה קיים וגם אופק רחוק מלא הבטחות.

אפליקציית ספוטיפיי, הינה מערכת ניתוח מידע שמתחברת לבינה מלאכותית, שלמדה את ההעדפות המוזיקליות שלנו, נטפליקס למדה את העדפות הסרטים שלנו. ומחר מחשב אוטונומי יצייר את הציורים המועדפים עלינו.             אלגוריתמים ללמידה אוטומטית הפכו למרכיב מרכזי בעולם, האפליקציות והשירותים שאנו צורכים כיום כבר מבוססים על אלגוריתמים חדשניים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה.  עולם המלצות התוכן נשלט על ידי אלגוריתמים, "טריפ אדוויזר ממליץ לנו על מסעדות, נטפליקס על סרטים, ויוטיוב על הסרטון הבא. בספוטיפיי אני מתחבר לשיר הראשון, והתוכנה ממליצה לי על השיר הבא. אחד החששות הגדולים של אנשים היא התחושה ש"אח גדול" כלשהו מרגל אחריהם, ואוסף עליהם מידע. אלא לדעתי לא זה לא המצב בכלל. זו רק מכונה, מערכת ניתוח מידע שמתחברת לבינה המלאכותית.

ב-1970 התחלנו להתעסק עם טכנולוגית האינטרנט ולהבין מהי, והיום    ב-2018  אנו מתחילים למצות את אחד הפוטנציאלים הגדולים שלה - היכולת לבצע פרדיקציה. אין לנו יכולת לנבא איך ייראה הציור בעוד 40 שנה,              שוק האמנות המקוון כיום הינו מקום פופולרי ליזמים ונעשה יותר ויותר צפוף. גם חברות מבוססות משתתפות, לדוגמה בית המכירות כריסטי, גוגל עם Google Open Gallery . ואמזון עם Amazon Art. היום הציור הופך בהדרגה נגיש לציבור הרחב, הדבר נותן לציירים ערוצים נוספים להגיע לקונים, ויוצר דמוקרטיזציה בעולם האמנות.                        רוב סיפורי ההצלחה באמנות שמככבים בעיתונות נוסדו בארה"ב, דוגמאות הינן Art.sy, Paddle8 ו UGallery, יש גם גידול מרשים של סטארט-אפים באירופה. 

ג'ון ג'יאננדריאה Giannandrea, מנהל מחלקת למידה המכונה של גוגל, אמר בכנס של חברת גוגל, כי אנחנו כרגע "בסוג של אביב באינטליגנציה מלאכותית, וביכולת הלימוד העצמי של האלגוריתמים".

כיום יכולות תוכנות מחשב כמו "אהרון" לצייר, תוכנות כמו "מוטייטור" לסייע בפיסול, ואף להלחין מוזיקה מקורית בסגנון באך, או לנגן סקסופון ג'אז כמו צ'רלי פארקר. הוכחה משמעותית לשיפור ביכולות התוכנות ללמוד הינן שתי התוכנות שפיתחה קבוצת "דיפ מיינד" (DeepMind)  במחלקת המחקר של גוגל.   תוכנת "אלפא?גו",  ניצחה במשחק הלוח הסיני גו את יריבה האנושי, לי סדול הקוריאני, בתוצאה 4-1, ותוכנת הבינה המלאכותית "אלפא זירו" ניצחה תוכנה בשם סטוקפיש 8, שנחשבה לאחת הטובות בעולם בשחמט.  העתידן ריי קורצ'ווייל  חוזה "אינטליגנציה מלאכותית תהיה מסוגלת לצייר, כמו או טוב יותר מאשר בני אדם. מחשבים כבר כותבים סיפורים, מלחינים מוסיקה, מציירים תמונות. זה רק עניין של זמן".  כוונים מבטיחים בפיתוח כיום הינם פרויקט מג'נטה של גוגל: בינה מלאכותית המסוגלת ליצור אמנות מקורית, פרויקט “בינה מלאכותית אוטונומית” של חברת קורטיקה הישראלית, פרויקטי Phoneix      ו-Humai: שימור התודעה של ציירים מפורסמים שנפטרו.   היצירה "דיוקן של אדמונד דה בלאמי", נוצרה על ידי אלגוריתם שתוכנן על ידי הקבוצה הצרפתית OBVIOUS. חברת "כריסטי" מכרה במכירה פומבית את הדיוקן עבור 432,500 $, כאשר ההערכה המקדימה הייתה של 10,000 דולר בלבד. מדהים איך המחר בציור הדיגיטלי, כבר הגיע היום.   ולסיום כמה מילים על זכויות והעתקה בעולם האינטרנט.  צמד אמני הרשת אווה ופרנקו מאטאס אומרים שכל הפרויקטים שלהם  אינם מקוריים לחלוטין. למעשה, הם הצהירו כי "כל מי שטוען כי עבודתו היא מקורית, צריך באמת להתחיל להטיל ספק באמירה זו, המנטליות של אווה ופרנקו מאטאס היא כי כמעט כל דבר בעולם הזה, וזה אינו מוגבל לאמנות בלבד, הוא שיכפול או העתקה חלקית של משהו שפורסם בעבר". דברים כדורבנות. 

 

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  ------------herzli99@gmail.com----------------------------------- 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה