מעמד בישראל, משרד הפנים והוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מעמד בישראל, משרד הפנים והוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים 

מאת   01/03/2018 |  נצפה 1497 פעמים

זר המבקש לקבל מעמד בישראל, אם זמני ואם קבוע, פונה לשם כך למשרד הפנים. המקורות והעילות החוקיות המוכרות לקבלת מעמד בישראל הם עלייה מכוח חוק השבות, נישואין לישראלי או קשר של ידועים בציבור עם אזרח ישראל, הורה קשיש ובודד לאזרח ישראלי, הורה לחייל או למי ששירת בעבר בצה"ל, אשרות עבודה למיניהן, אשרות מומחה, נינים ליהודים, בקשות למקלט מדיני ועוד.

אך קיים גם מסלול שיורי שעל-פיו ניתן לקבל, בהתקיים תנאים מסוימים, מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים. חשוב להבין שמדובר באפיק צר, ומשרד הפנים מקפיד שלא להרחיבו. כך, מדי חודש מוגשות ללשכות האזוריות של רשות האוכלוסין וההגירה מאות בקשות למעמד מטעמים הומניטריים, כאשר מרביתן אינן עונות לקריטריונים המנויים בנהלים אחרים, ורק אחוז בודד מהן כלל זוכה להגיע לשולחן הוועדה הבינמשרדית. המסה עיקרית של הבקשות מסולקת על הסף.

משרד הפנים עושה זאת מכוח סמכות מפורשת שמוקנית לו בנוהל תוך שימוש בשיקול דעת מנהלי רחב ביותר שמסור לו, ובעבר גופי הביקורת הרלוונטיים ובתי המשפט נהגו שלא להתערב בשיקול דעת זה. במילים אחרות, כמעט כל החלטה של משרד הפנים לדחות על הסף בקשה למעמד הומניטרי בלא להעבירה לוועדה הבינמשרדית, הייתה מקבלת הכשר במסגרת הליכי השגרה וערעור.

אך מצב דברים זה השתנה לפני מספר שנים. בפרשת אסברוק (19.3.15) שנדונה בבית המשפט העליון בית המשפט החליט למתן את התופעה של דחיית בקשות הומניטריות על הסף והורה למדינה לבחון מחדש את מדיניותה.  

בפסק הדין נאמר כי נציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין עושים שימוש יתר בסמכותם לדחות בקשות הומניטריות על הסף, מבלי שמתאפשר הלכה למעשה לבחון בקשות רבות מההיבט ההומניטרי שלהן. גישה זו אינה ראויה, הסבירה השופטת ד' ברק-ארז בפסק הדין, ואינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק והנוהל ההומניטרי. בית המשפט הזכיר למדינה שלא הרי החלטה של פקיד כזה או אחר כהרי בחינה מעמיקה של ועדה בינמשרדית מקצועית שנציגיה אוחזים בהכשרה המתאימה לעריכת בדיקות שכאלה.

לעתים מבקשי מעמד רבים שבקשותיהם מסורבות על הסף סוברים בטעות כי מדובר בסוף פסוק. חשוב להבין שהחלטות בלתי סבירות של נציגי משרד הפנים כפופות לביקורת שיפוטית ואכן ניתנות לביטול, לריכוך או לשינוי – בתנאי שפועלים מהר ככל הניתן ובמסגרת הדין. בדרך כלל לרשות מסורב כזה עומדים בן 3 ל-4 שבועות בלבד להגשת השגה על ההחלטה, ומי שישן על זכויותיו עלול לאבד בלי שוב כל אפשרות להסדרת מעמדו בישראל.

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

 

 

עו"ד ארתור בלאייר, דיני הגירה ומשרד הפנים. עברית, רוסית, אנגלית. מתחם הבורסה ברמת גן. http://blaerlaw.co.il/


03-7506474

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה