מי אמר שיימינג ולא קיבל?
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מי אמר שיימינג ולא קיבל? 

מאת   09/08/2017 |  נצפה 1995 פעמים

שיימינג, אחת מהתופעות המכוערות יותר שידעה האנושות, עוד לפני עידן המקלדת והמסך, לפני הטוקבקיסטים הפחדנים, ולפני שידענו פוסט מהו. 

התנהלות השיימינג הייתה כאן מאז ומתמיד, רק שאז לא קראנו לזה שיימינג אלא העלבה.

כבת אדם שסבלה רוב חייה מהשמנת יתר, ידעתי ימים מעליבים בחיי, תמיד היו נשמות טובות שהזכירו לי שאני שמנה, חלילה שלא אשכח לרגע, ולמרות שעברו כמה שנים מאז היותי בת 13, אני עדיין זוכרת מקרה אחד שנצרב בתודעתי עד היום.

הייתי ילדה שמנה גם בגיל 13, ולמרות מה שנהוג לחשוב, הייתי מאד מקובלת בחברה, מעולם לא חוויתי חרם או נידוי, היו לי חברות וחברים ואפילו זכיתי לשחק בנבחרת הכדורסל של חטיבת הביניים שלי בפתח תקוה, למרות שלא הייתי גבוהה יותר מחתול רחוב, אך כל זה לא הפריע לילד אחד מסוים, בן כיתתי לברך אותי בהפסקות בקול תרועה "שמנה, שמנה" היה מכריז, חיוך דק מרוח על שפתותיו וכולו נראה מבסוט מעצמו, מבלי לחשוב אם אני מבסוטית בעצמי.

נראה לי שזה מאד מצא חן בעיניו, אחרת למה חזר על כך לא פעם וגם לא פעמיים? - "שמנה, שמנה" טרח להזכיר לי עם אותו חיוך ממזרי. לא זכורה לי תגובתי, אך את ההרגשה לא אשכח לעולם.

צריך להבין, שבהפסקות מן הסתם, כל התלמידים מסתובבים, אצים רצים, חולפים ומשתהים, ולפניהם, לפני כולם הוא עשה לי שיימינג, ללא רגישות או איכפתיות, ללא מחשבה האם זה נעים לי, פשוט "שמנה, שמנה" ככה בלי צנזורה, ואני? - לא יצאתי במחולות וריקודים, הייתי נבוכה כל כך במיוחד לאור עיניים נוספות שהתבוננו בי וחייכו קלות בלגלוג, אותם זה הצחיק, אותי הרבה הרבה פחות.

לימים הילד הזה הפך לאיש, והאיש הפך למפורסם, אך, כנראה שחשב שהוא עדיין גיבור על חלשים ועשה מעשה נוראי, הואשם ונעלם כלא היה מתודעת הציבור. מגיע לו? - בהחלט שכן, לא על מה שעשה לי, הצלקת הזו כבר מזמן הגלידה, אלא על מה שעשה מאוחר הרבה יותר ופגע שוב בנשמה תמימה.

אם כך, תופעת השיימינג תמיד הייתה כאן, רק שהיום משתמשים בה בכדי להחריב עולמות, ידיים נעלמות ואנשים ללא פנים הורסים אנשים טובים, רק משום היותם אחרים ושונים.

תופעה מכוערת אשר משרתת אנשים קטנים, עלובים ופחדנים, אילו שלא מסוגלים לקבל דעות שונות משלהם, חיים שונים משלהם, ממהרים, בהינף יד ובלי לברור מילים, לדאוג לאמר בדיוק את מה שהם חושבים, על השמנים ועל השחורים, על השמאלנים ועל הימנים, על ההומאים ועל הדתיים, ולא עוצרים לרגע, לנוח ולחשוב שאולי יש שם בנאדם בצד השני של המסך, ולו יש חיים שלמים, משפחה, חברים, והוא גם חף מפשע וכל "אשמתו" שהוא שונה או אחר.

לצערי, תופעה זו רק צוברת תאוצה, אותם אנשי החושך והרוע לא מבינים שאת הצורך שלהם להקטין אחרים הם לא ימלאו אף פעם, הם ימשיכו לחיות במחשכים ולפגוע בשונים מהם ולו רק בשביל רגע קטן ומענג שידגדג את עמוד השדרה שאין להם, ומיד ימשיכו לקורבן הבא.

אנשים רעים לעולם לא יחסרו, כן הם יתחלפו, ובינתיים, באילו שהם פגעו תשאר צלקת שתשאר עימם לאורך שנים.

נותר לי רק ליחל לנו, לכולנו, שהתופעה המכוערת והעגומה הזו תיעלם מן העולם וכולנו נקבל את כולנו גם אם אנחנו שונים.

 

 

 

 

הכותבת היא סיגל דביר, מנהלת בלוג מצליח על שמנה לשעבר אשר מספרת את סיפורה האישי. משתפת את רגשותיה, תחושותיה וכאביה כבחורה עבת בשר.www.sigald.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה