מיסוי דיור וכלכלה לעובדים זרים המועסקים כסייעים לקשישים
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מיסוי דיור וכלכלה לעובדים זרים המועסקים כסייעים לקשישים 

מאת   06/04/2008 |  נצפה 1601 פעמים
בימים אלה פורסם חוזר, המתיר לעובד תושב חוץ לקבל 2.25 נקודות זיכוי רטרואקטיבית מחודש ינואר 2000(*).

זיכוי זה מותנה בקיום תנאים אחדים וביניהם התנאי שהעובד חויב במס על שווי ארוחות, על שווי דיור ועל כל טובת הנאה אחרת.

--------------------------

ישנם מקרים, שבהם קשיש הזכאי לסייעת מקבל אישור ממשרד הפנים להעסיק סייעת תושבת חוץ. במקביל - זכאי אותו קשיש, על פי החוק, לקבל סייעת לשעות אחדות לשבוע. הסייעת נהנית מדיור ומכלכלה בביתו של הקשיש ומקבלת ממנו את שכרה.

על השעות, שמאשר המוסד לביטוח לאומי, מקבל הסייעת את שכרה מחברת כוח אדם, המקבלת את התשלום מהמוסד לביטוח לאומי.

חברת כוח האדם אינה מעניקה לסייעת דיור ו/או כלכלה. ולפיכך, אין היא מחייבת אותה במס על שווי הנאות אלה.

השאלות הן:

1. האם חברת כוח האדם אמורה לחייב את הסייעת בשווי הנאה כלשהו ?

2. אם אין היא חייבת לעשות כן - האם עדיין ניתן להעניק לאותה סייעת 2.25 נקודות זיכוי ?


יניב גבריאל משיב:

לשאלה 1:

סעיף 2(2) ל"פקודת מס הכנסה, נוסח חדש, התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"] קובע כהכנסת עבודה, בין היתר:

"השתכרות או רווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו... והכל - בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין...".

בפסק דין פרידמן(1) קיבל המערער ממתווך סכום כסף בעבור מידע, שמסר לו בקשר למגרש שהועמד למכירה. המערער טען, כי לא פעל כמתווך, היות שהמידע נמסר לו בפגישה מקרית, לא נערך כל הסכם ולא נקבע כל שכר בקשר למידע. הסכום שולם לא מכוח חבות משפטית אלא כהכרת טובה בלבד.

בית המשפט קבע:

"אין זה מדויק, כי תקבול לא יהא חייב במס, בשל כך בלבד שהמקבל לא היה זכאי לדרוש שכר או לא ציפה לשכר בעבור פעולתו שהצמיחה את התקבול, או אפילו כאשר קביעת השכר הייתה כולה נתונה בשיקול דעתו של גורם אחר."

כפועל יוצא, וכהמשך ישיר של הנאמר עד כה - כל סכום שמשלם מעביד לעובדו, בתור עובדו (בין שהמעביד משלמו לעובדו ישירות, בין שהמעביד משלמו לעובדו באמצעות אחר, ובין שהמעביד משלמו לעובדו באמצעות אדם המקבל שירותים ממעבידו), הוא הכנסת עבודה, ויהא הכינוי הפורמלי שיינתן לסכום אשר יהא.

המעביד יקבע את סכום טובת ההנאה, לפי הסכום ששולם בעבורה או לפי מחיר השוק שלה, והוא יבחר את הגבוה שביניהם(2).

לשאלה 2:

לטעמי - לאור העובדה, כי "הסייעת נהנית מדיור ומכלכלה בביתו של הקשיש ומקבלת ממנו את שכרה", אין מקום להפעיל שיקול דעת; ויש לחייבה במס על טובות הנאה אלה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, ללא כל קשר לעניין נקודות הזיכוי המובא בשאלה.

הפניות המשיב:

(1) פסק דין עמ"ה 18/77, פרידמן נגד פקיד שומה ירושלים [פד"א ט' 222].

(2) ראה תקנה 8(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ומתשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993.

יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.

יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.

פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה