מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני? 

מאת   21/06/2016 |  נצפה 1296 פעמים

מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?

מאת עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

 

הדלת נסגרה בחריקת צירים, ומשב רוח קל הרעיד את מסמכי השילוח הפזורים לאורך השולחן בחדר הישיבות.

"אבל בדקנו את הרשימה. אני אומר לך שלא הייתה שום התאמה." פתח נציג החברה במבטא ישראלי כבד, בעוד ידיו משחקות בעצבנות בכרטיס ביקור עם תג מוזהב המעוצב ברהבתנות של אורחו.

"איזו רשימה?" שואל הסוכן הפדראלי של ממשלת ארה"ב, מקיש באצבעו בעדינות על הקלסר העבה הנושא את שם וכתובת החברה באותיות עבות.

"הרשימה של ישראל כמובן. הרשימה של האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י)." עונה נציג החברה, גבות מורמות בתמיהה.

הסוכן הפדראלי מניד קלות את ראשו. "וזו הסיבה שאני כאן." והאות ניתן למוסיקת הרקע המאיימת.

 

למרות שאינן מפורסמות בקרב הקהילה העסקית, שיחות דומות מאוד לזו המתוארת לעיל בין נציג חברה ישראלית ונציג רשויות אכיפת החוק האמריקאיות מתנהלות בתדירות גוברת, הן בארץ והן בארה"ב. התשובה שסיפק נציג החברה הישראלית היא נכונה, אך בהתאם לחוק הישראלי. חוסר הבדיקה מול הרשימות הרלוונטיות האמריקאיותעלול להתברר כטעות יקרה מאוד.

 

קיימים פריטים רבים שמקורם בארה"ב שייצואם מצריך אישור מקדים מאת ממשלת ארה"ב. יתירה מזאת, פריטים אלו - בין אם מדובר בפריטים בעלי שימוש ביטחוני או בפריטים דו-שימושיים - בדרך כלל נשארים תחת סמכות השיפוט של ארה"ב אף לאחר הגעתם ארצה. יתכן מאוד שאישור נוסף מהרשות הממשלתית הרלוונטית בארה"ב נדרש על פי חוק בארה"ב על מנת לייצא את הפריט למדינה אחרת, אפילו אם הפריט הוטמע בתוך פריט אחר המיוצר בישראל במסגרת תהליך הייצור. תחום השיפוט של הפיקוח על הייצוא בארה"ב הוא נרחב ביותר.

 

מעבר לסיווג הייצוא הבסיסי של פריט המיוצר בארה"ב, במידה ונשקל ייצוא-חוזר של הפריט (בין כפריט בפני עצמו ובין כחלק מפריט אחר בו הוטמע במהלך תהליך הייצור בארץ), יש לקחת בחשבון גורמים רבים נוספים על מנת לבדוק האם ייצוא-חוזר של הפריט מצריך אישור של ממשלת ארה"ב, ביניהם האם ערך הפריט שמקורו בארה"ב עובר את רף "זוטי הדברים" (de minimus) ביחס לערכו הכולל של המוצר המוגמר, מדינת היעד לייצוא, זהות המשתמש הסופי, והשימוש הסופי המיועד. בקצרה, על המייצא הישראלי לבחון את כלל העסקה המדוברת על מנת לוודא שהכל "כשר" תחת חוקי ארה"ב. בחינה זו כוללת בדיקה של הצדדים הנוגעים בדבר - אבל על פי איזו רשימה?

 

בנוסף לבדיקת השמות והכתובות מול הרשימה של אפ"י, היצואן הישראלי צריך לבדוק את הצדדים למול רשימת הצדדים האסורים או מוגבלים לייצוא של ארה"ב. האמת היא שלא מדובר ברשימה אחת, אלא במכלול של רשימות נפרדות המתוחזקות ע"י גורמי פיקוח שונים בממשל האמריקאי, כדלהלן:

 

הפרות הנובעות מייצוא פריטים מפוקחים ללא רישיון, או משלוח פריטים המפוקחים בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימות המפורטות לעיל, חושף את המייצא הישראלי לעונשים כבדים הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי בארה"ב, ויכול להוביל להכנסת המייצא ל"רשימה השחורה" של מנועי הסחר עם ארה"ב. לפיכך, בטרם ייוצא מישראל פריט שמקורו בארה"ב , מומלץ ליצואן לעבור בקפידה על הרשימות האמריקאיות  בנוסף לבדיקת הדין הישראלי.

 

 

 

 

עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.  Gill.Nadel@goldfarb.com -  03-6089848

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה