האם צריך ללמד בבית הספר ערבית מדוברת או ערבית ספרותית
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

האם צריך ללמד בבית הספר ערבית מדוברת או ערבית ספרותית 

מאת   27/11/2014 |  נצפה 1787 פעמים

קבוצת מורי ערבית פנו למשרד החינוך בבקשה ללמד בבתי הספר היהודיים ערבית מדוברת במקום ערבית ספרותית. תגובת משרד החינוך לפנייה היתה שהנושא הזה נמצא בדיון בוועדה מקצועית במשרד החינוך.

מה לא בסדר מבחינה מנהלית בתהליך קבלת ההחלטות שתואר לעיל?    המטרה הבסיסית של החינוך היא להכין את הלומד לחיים שלאחר בית הספר והמטרה הרחבה הזאת פורקה למטרות משנה כפי שנוסחו בחוק החינוך הממלכתי. המטרות משקפות את הצרכים החברתיים של החברה בישראל בהתאם לחשיבות שהציבור מקנה למטרות ותפקיד מערכת החינוך הוא ליישם את המטרות שהוצבו לה. אנשים המכירים את הצרכים של אנשים במהלך חייהם כבוגרים בסביבה הישראלית הם אלה שאמורים לדעת האם חשוב שבוגר בית ספר יהיה מצויד בארגז כלים לחיים הכולל ידע של שפה ערבית מדוברת או ידע של שפה ערבית ספרותית.

אנשים אלה כוללים סוציולוגים, פסיכולוגים, אנתרופולוגים, מעסיקי עובדים, אנשי רוח  ועוד, והם ביחד עם אנשי הוראת השפה הערבית צריכים לקבל את ההחלטה מה יהיה המטען הסופי אצל הבוגר בסיום לימודיו. קבלת החלטות ללא התייעצות עם האנשים בעלי התובנות הרלבנטיות מהווה טעות בסיסית בקבלת החלטות, ומי שמשלם את מחירה הוא הציבור הרחב ובעיקר התלמידים. לרוב המכריע של אלה שלמדו ערבית ספרותית בבית הספר אין כל שימוש בערבית הספרותית בחייהם כבוגרים ומכאן שתכני הלימוד במקצוע הזה אינם תואמים את מטרת החינוך.

אנשי המקצוע בנושא הערבית במשרד החינוך הם חלק מציבור נרחב בשירות הציבורי אשר מבצע טעויות דומות. במשרד החינוך למשל רוב תכני הלימוד של תכנית המתמטיקה שלוש יחידות אינם רלבנטים לחיים שלאחר בית הספר ולכן תכנית זאת אינה תואמת את מטרת החינוך (ראה " בגדי המלך החדשים במאה ה-21" http://www.articles.co.il/article/169211 ). גם במשרדים ממשלתיים אחרים אנשי מקצוע מקבלים החלטות בנושאים המערבים שיקולים מחוץ למקצוע שלהם מבלי להיות מודעים לכך שהנושא שהם עוסקים בו הוא מולטידיסציפלינרי, והציבור כרגיל משלם את המחיר של ההחלטות הלקויות שמתקבלות (ראה "מחלת המומחיות המדומה אצל המומחים בשירות המדינה" http://www.articles.co.il/article/158737 ).

יפה עשה שר החינוך כאשר העלה את רעיון המועצה הלאומית לחינוך שאמורה להגדיר את מטרות החינוך. המועצה הזאת אמורה לשקף את הצרכים החברתיים הן של החברה והן של התלמידים והחלטותיה אמורות להוות את הבסיס לקביעת תכני הלימוד בבתי הספר. המועצה הזאת צריכה לכלול בנוסף לאנשי חינוך גם סוציולוגים, פסיכולוגים, אנתרופולוגים, מעסיקים, אנשי רוח, כלכלנים  ועוד  כדי לשקף נאמנה את הצרכים החברתיים, אשר מהם יש לגזור את תכני הלימוד שצריך ללמד בבית הספר.

ד"ר יוסף יעלי הוא מנתח מערכות ארגוניות ציבוריות בשיטת פרקינסון (לשעבר מדען בכיר ומהנדס מערכת ברפאל ואלביט)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה