מנהג כפרות
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מנהג כפרות 

מאת   01/10/2014 |  נצפה 2535 פעמים

נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות "כפרות" או "פדיון כפרות" בערב יום כיפור.
כפרות: לוקחים תרנגול (יש שעושים עם דג) זכר לגברים ולילדים ותרנגולת נקבה לנשים ולילדות ומסובבים מעל הראש תוך אמירת הנוסח הבא:
פדיון כפרות: לוקחים סכום מסויים של כסף ומסובבים מעל הראש ואומרים:
בני אדם ישבי חשך וצלמות, אסירי עני וברזל: יוציאם מחשך וצלמות, ומוסרותיהם ינתק: אוילים מדרך פשעם, ומעוונותיהם יתענו: כל אכל תתעב נפשם, ויגיעו עד שערי מות: ויזעקו אל א?דני בצר להם, ממצקותיהם יושיעם: ישלח דברו וירפאם, וימלט משחיתותם: יודו לא?דני חסדו ונפלאותיו לבני אדם: אם יש עליו | מלאך מליץ, אחד מני אלף, להגיד לאדם ישרו: ויחננו, ויאמר, פדעהו מרדת שחת, מצאתי כפר:

זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה התרנגול ילך למיתה [זה הכסף ילך לצדקה], ואני אלך לחיים טובים ארכים ולשלום: [ג' פעמים]

את התרנגול או את הכסף נותנים לצדקה לעניים...

ישנו כמובן את המנהג המוכר בקיום הכפרות אך החסידים נהגו לספר את הסיפור הבא:
חסיד בא לרבו בערב יום הכיפורים ובפיו בקשה, הוא רוצה להיות נוכח כאשר הרבי מקיים את סדר הכפרות, "תורה היא וצריך אני ללמוד" אמר לרבו.
אמר לו הרבי כי בחצות הלילה יגש לחלונו של בעל הבית מרזח בעירו ואצלו יוכל הוא לראות סדר כפרות מהו!
החסיד יצא מהרבי מבולבל משהו, מנסה להבין למה התכוון הרבי בדבריו התמוהים אך מיד התחזקה בליבו האמונה כי על דברי הרבי אין להרהר ובחצות הליל מצא הוא את עצמו מציץ מבעד לחלון עת יוצאים אחרוני השתיינים מבית המרזח.

עברו דקות אחדות והנה הוא רואה את בעל הפונדק מתיישב על רצפת בית המרזח בפינה ומוציא מכיסו שני פנקסים, פותח את הפנקס הראשון ומתחיל לקרוא בקול את חטאיו אותם הקפיד לרשום בפנקס.
כאשר סיים עם פנקס החטאים עבר בעל הפונדק לפנקס השני והחל לקרוא בקול את כל היסורים שעברו עליו בשנה האחרונה, אף אותם הקפיד הוא לכתוב בפנקסו.

מיועדנו החסיד עומד נפעם ומצפה בקוצר רוח לראות מה יעשה בעל הפונדק הלאה והנה הוא רואה את בעל הפונדק קם ממקומו ואומר: רבונו של עולם, נכון שחטאתי לפניך פעמים רבות ואף שחזרתי בתשובה הרי ששוב ושוב נכנעתי לייצרי. אך אבא שבשמיים, ראה כמה צרות עברו עלי במשך השנה האחרונה, כמה הצטערתי, כמה סבלתי, מקבל אני על עצמי את סבלי ככפרה לחטאי והרי אני מוחל וסלח על כל הסבל שנגרם לי... אף אתה אבא קבל את יסוריי ככפרה על חטאי ומחל לכל עוונותיי.

החסיד שעמד מחוץ לחלון יכול היה בקושי רב לנגב את דמעותיו מהתרגשות ומבעד למסך הדמעות הוא עוד הספיק לראות בעל הפונדק קורע את שני הפנקסים...

שמעון גווירץ - מוסדות שמ"ע: http://www.seumarom.org

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה