טינטון - אבחון וטיפול
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

טינטון - אבחון וטיפול 

מאת   18/03/2008 |  נצפה 39895 פעמים
טיניטוס (Tinnitus) או בעברית - טינטון, הוא שם כולל לתחושה של רעש באוזניים. התחושה של הטינטון היא סובייקטיבית, זאת אומרת האדם המתלונן שומע רעש, אך הסובבים אותו אינם שומעים דבר.
הרעש יכול להישמע כמו צפצוף ("מיקרוגל"), שריקה, צלצול, זמזום ("נכנס לי זבוב לאוזן"), פעימות ("אני שומע את הדופק") או רעש של ממש ("כמו גלים, ים"). הטינטון עשוי להופיע באופן לא קבוע, בא והולך, או באופן רצוף ומתמשך. אם כי הוא עשוי ללוות את האדם במשך כל שעות היום, בדרך כלל עיקר ההפרעה חלה בלילה, כאשר שוהים בסביבה שקטה, וכשמנסים להירדם.
טינטון הינו תלונה נפוצה ביותר, שכיחותו כ- 10% באוכלוסייה הכללית. שכיחות זו עולה בקרב לקויי שמיעה (כ-20% מקרב לקויי השמיעה מתלוננים על טינטון). הטינטון יכול להופיע באוזן אחת, בשתיהן, במיקום לא ברור, "בראש", או כרעש ממקור חיצוני. תלונה שכיחה הנלווית לטינטון היא חוסר סבילות לרעש (היפראקוזיס). במצב זה, קשה לאדם לשאת רעשי יום-יום (אוטובוס חולף ברחוב, מוזיקה רועשת).
לחלק מן האנשים הטינטון כמעט ואינו מפריע, הם שומעים אותו רק בחלק מן הזמן ומצליחים להתעלם מקיומו. לחלק אחר הטינטון גורם לפגיעה משמעותית באיכות החיים, הוא מטריד ומציק. אנשים אלו עלולים לסבול ממתח, דיכאון, חרדה, חולשה כללית, כאבי ראש וסחרחורות, הפרעות שינה, ופגיעה בריכוז.

גורמים לטינטון
לטינטון יכולים להיות גורמים רבים. למשל, מחלות באוזן החיצונית או התיכונה (זיהומים, דלקות, אוטוסקלרוזיס), מחלות באוזן הפנימית (מחלת מנייר), גידול על עצב השמיעה. מחלות אלו עשויות להיות מלוות גם בירידת שמיעה (כאמור, אנשים רבים הסובלים מטינטון סובלים גם מירידה בסף השמיעה שלהם).
מצבים נוספים בהם עשוי להופיע טינטון הם לאחר חשיפה לרעש (רעש ממושך, למשל עקב עבודה במפעל רועש, או רעש פתאומי, כגון פיצוץ), בעיות במפרק הלסת או בשרירי הפנים והצוואר. חבלת ראש או צוואר (כגון צליפת שוט) ונטילת תרופות מסוימות (אספירין, מספר תרופות כימותרפיות) יכולים גם הם לגרום לטינטון. בעיה בכלי הדם הסמוכים לאוזן (או בזרימת הדם בהם) עשויה להתבטא כטינטון "פועם", כמו דופק.

מה עושים?
ראשית, יש לפנות לרופא א.א.ג., ולהיבדק על-ידו. היות ופעמים רבות הטינטון נלווה לירידה בשמיעה, כחלק מן הבירור הרפואי חשוב לערוך בדיקת שמיעה מקיפה במכון שמיעה. לפי המלצת הרופא ואבחנתו המשוערת, יבוצעו בדיקות נוספות. במידה ותימצא בעיה רפואית ספציפית אשר היא הגורם לטינטון (למשל בעיה בכלי דם או גידול),יינתן טיפול לאותה בעיה. במידה ולא יזוהה גורם לטינטון, קיימים כמה טיפולים אפשריים. למשל, טיפול המבוסס על הרפיה, להקלה על המתח הנלווה לטינטון. טיפול באמצעות ביו-פידבק, בו לומדים כיצד לשלוט בטינטון ולהפחית את מידת ההפרעה שהוא גורם. ניתן להשתמש במכשירי שמיעה המייצרים רעש קבוע באוזן, רעש הממסך את צליל הטינטון. טיפולים אחרים הם היפנוזה, דמיון מודרך, וטיפול פסיכולוגי (קוגניטיבי-התנהגותי).
קלינאית תקשורת PhD, עוסקת באבחון ובטיפול במגוון רחב של הפרעות שפה, דיבור, תקשורת, קול וגמגום, בקרב ילדים ומבוגרים. מרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל. מרצה ומנחה סדנאות במגוון תחומים.
http://www.michal-icht.ask4.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה