סעיפים מעניינים במסגרת חוק הוצאה לפועל
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

סעיפים מעניינים במסגרת חוק הוצאה לפועל 

מאת   08/07/2013 |  נצפה 1452 פעמים

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 הוא זה המסדיר את התקנות לשם קיום הדינים של בתי המשפט או בתי הדין. ההליכים משמשים אזרחים לצורך מימוש פסק דין שניתן לטובתם, אך עיון בחוק ההוצאה לפועל מגלה לא מעט סעיפים מעניינים אשר עשויים להקל על זוכים ועל חייבים. ראשית, בפרק ההוראות הכלליות מגדיר החוק גם את בתי הדין הדתיים בתור בית משפט. על פי החוק פסק דין הוא כל החלטה של בית משפט בעניין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בעניין שהוא אינו אזרחי. שנית, הפרק כולל תיקונים בנושאים כגון חוב פסוק, הליך, ערובה, נכס, קיבוץ, המצאה מלאה, תקנות סדר הדין ועוד. כאן המקום להדגיש את חשיבות מעורבותו של עורך דין או כל איש מקצוע אחר המכיר את התחום של הוצאה לפועל. בין אם האזרח נמצא במצב של חייב או של זוכה, עורך דין מן הסוג הזה יכול לעזור לו לממש את הסעדים הקבועים בחוק, לקצר את הליכי הגבייה ובמקרים מסוימים אפילו לסגור את תיק ההוצאה לפועל מוקדם מהצפוי.

אילו לשכות מוסמכות לטפל באזרחים?

עוד נושא מעניין העולה מתוך חוק ההוצאה לפועל מסדיר את רשימת הלשכות המוסמכות לטפל בענייני האזרחים. החוק מציין כי שר המשפטים רשאי בצו ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות. עם זאת, על שר המשפטים להקפיד על הקמת לשכות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז. בכל הנוגע אל בתי משפט שלום אשר לידם אין לשכות הוצאה לפועל, החוק מתיר הגשת בקשות ומסמכים ואף קבלת מידע בעניין תיקים והליכים בתוך בית המשפט עצמו.

מינוי רשם על פי החוק

מטרת חוק ההוצאה לפועל היא להסדיר את הפעילות של בתי המשפט, הרשמים, ראשי ההוצאה לפועל, החייבים, הזכאים, עורכי הדין וכל גורם אחר המעורב בהליכי הגבייה. הנושא של מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם מופיע בחוק בצורה ברורה. בסעיף הזה מעביר החוק את האחריות על מינוי רשמי הוצאה לפועל לידיו של שר המשפטים. החוק מורה על מינוי רשמים שהם אזרחי ישראל בלבד, הכשירים להתמנות כשופטים בבתי משפט שלום. הכהונה של הרשם מסתיימת על פי החוק רק במקרים של צאתו לקצבה, התפטרות, על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציב יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות, ועל פי החלטת בית הדין למשמעת לפי חוק שירות המדינה. כאן ניתן לראות נקודת מפגש מעניינת בין שירות המדינה והתפקיד של רשמי הוצאה לפועל, לבין האחריות שלהם לגבי האזרחים והאופן בו הם כפופים לחוק ולסעיפים השונים של משרד המשפטים.

כך מתייחס החוק אל צווי הבאה או צווי מאסר

פרק אחר בחוק ההוצאה לפועל מסדיר את הסוגיה של צווי הבאה וצווי מאסר. רוב הזכאים בהליכי הוצאה לפועל אינם מודעים לזכויות העומדות לרשותם, בעיקר לאור העובדה שצווי הבאה וצווי מאסר אינם מבטיחים את מימוש החוב. על פי החוק, הרשם יכול להוציא הזמנה לבירור כעבור 30 ימים מיוזמתו או לבקשת הזוכה בהתקיים תנאים מסוימים: החייב לא שילם את החוב, החייב לא המציא את המסמכים הנדרשים לרשם או שהחייב לא מילא את צו התשלומים שהוצא לו. במסגרת צו הבאה צריך הרשם לציין את שם החייב, את תמצית העובדות והטעמים העומדים נגדו ומהווים עילה להוצאת הצו ואת פרטים נוספים שייקבעו בהתאם לנסיבות. בהמשך מתייחס החוק אל צווי מאסר ומגדירם בצורה מדויקת ומסודרת.

אלעד שניר, משפטן, כותב בכיר בצוות אתר הפורומים המשפטיים. לייעוץ משפטי ניתן לפנות במייל info@lawforums.co.il ; כותב גם בצוות אתר http://www.lowforums.co.il/

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה