מתי בפעם האחרונה הודיתם בטעות והתנצלתם?
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

מתי בפעם האחרונה הודיתם בטעות והתנצלתם?  

מאת   08/03/2013 |  נצפה 3768 פעמים

 "אתה צודק. עשיתי טעות. אני מבקש סליחה מעומק הלב. למדתי ממנה, הרבה. אני עושה הכל כדי שלא לחזור עליה".

מתי בפעם האחרונה שמעתם את עצמכם אומרים משפט שכזה? מה גורם לנו להשקיע את כל האנרגיה שלנו בלהתגונן ולחפות על הטעויות שלנו, לתקוף ולהילחם, במקום לעשות דבר כל כך פשוט ובוגר?

 עוד מתקופת הילדות שלנו, כאשר היינו זבי חוטם – למדנו... אם אתם עושים טעות – תעשו הכל כדי שלא יתפסו אתכם!

למדנו את זה, כי לא שמענו פעם אחת את ההורים שלנו מתנצלים ומודים בטעות, אלא מגנים על עמדתם בחירוף נפש.

למדנו את זה, כי כשהיו תופסים מישהו בטעותו (למרות שהתכחש)– היו מענישים אותו לתפארת מדינת ישראל והמעניש.

למדנו את זה, כי כששברנו כוס בבית – חטפנו צעקות. כי כשהוצאנו 98 במבחן – שאלו אותנו לאן נעלמו 2 הנקודות הנוספות. כי כשעשינו פיפי במיטה, ההורים שלנו עיקמו את האף והחליטו שמשהו לא בסדר איתנו.

למדנו את זה, כי סביבנו כולם מאז ומתמיד האשימו – את המדינה, את הכלכלה, את השכן, את בן או בת הזוג. מעולם לא שמענו אותם לוקחים אחריות, ואומרים – זו אשמתי, אני גרמתי לזה. סליחה.

הדבר נטמע והוטבע בנו – למדנו לשים את האשמה בכל מקום אחר חוץ מבעצמנו. עד היום, אנשים שפושעים – שמים את האשמה בילדות העשוקה שהיתה להם. אנשים שנוהגים באלימות – מאשימים את ההורים שלהם שכך נהגו. אנשים שמעלימים מס מאשימים את המדינה בכך שאינה משיבה להם דבר.

זה נכון. העבר שלנו, משנה אותנו. הוא מטמיע בנו את ההרגלים שלנו. כל מה שלמדנו רוב חיינו פיתח אצלנו את המנגנון – טעית? תתחמק מאחריות!

החולי הזה הפך לחלק מהתרבות שלנו. אנו קוראים על כך בעיתון, רואים זאת בטלוויזיה וממשיכים להאמין כי זו הדרך היחידה. האזור במוח שלנו, המיומנות הזו של לקיחת אחריות ולהתנצל – נשכחה ולא קיימת. וזה משליך על כל שאר התחומים בחיינו.

התנצלות הינה אקט מנהיגותי.

הודאה בטעות ובקשת מחילה, אומרת לאחרים: "אני אחראי, אני לוקח אחריות למעשיי, אני מתחרט על מה שעשיתי". עד כמה תשתנה דעתכם לגבי אדם כזה באותו הרגע? זאת לעומת שיתגונן ויחפש כל דרך אפשרית להתחמק?

משפט סיני חכם אומר: "כאשר אתה קד בהתנצלות – השתטח על הרצפה!"

אם אתה מתנצל, עשה זאת מכל הלב, הבע חרטה אמיתית.

כאשר אנו מכריחים ילד לבקש סליחה מחבר שלו – אנחנו מלמדים אותו "לזייף". כך ימשיך ויזייף כל חייו. אם בתשאול נכון נגרום לו להרגיש חרטה אמיתית – הוא ייגש ויבקש סליחה אמיתית. וילמד לעשות כן כל חייו.

לא צריך לחכות ליום כיפור כדי לבקש סליחה. זה קצת מאולץ, לא?

הנה מספר טיפים לאימון המוח שלכם בלהיות אחראים:

כולנו טועים. כולנו עושים דברים שלעתים פוגעים באחרים. כולנו "נופלים" בפח של עצמנו, של רגשות, הורמונים, בסיפורים, אמונות והרגלים שנטמעו בנו בעבר. בכולנו קיים המנגנון המובנה "להגן על צדקתנו" למרות שבתוך תוכנו, אנו יודעים שאולי חטאנו. התנצלות דורשת אימון. אימון שיחדד ויבטל את המנגנון האוטומטי הזה. אימון לחשוב ולעשות את מה שנכון לעשות.

www.imaspringer.com

יהונתן כסיף  בעל ניסיון עשיר בהקמת עסקים ליוויים וניהולם תפעולית, שיווקית ופיננסית בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי. יהונתן עסק ועודו עוסק בניהול ופיתוח צוותים, פיתוח מערכי שירות ומכירות, ניהול מערכי ייצור ושיווק בינלאומי בתעשייה, בארגוני סחר, הייטק וארגונים קמעונאיים. ניסיון רב בהדרכה פרטנית, קבוצתית וצוותית בחברות, ארגונים עסקיים, תעשייתיים ומוסדות ממשלתיים. מנחה מוסמך של קורסים בינלאומיים הנחשבים בעולם. www.imaspringer.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה