ויסות תחושתי
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

ויסות תחושתי 

מאת   07/10/2012 |  נצפה 2689 פעמים

ויסות תחושתי – (המערכת הסנסומוטורית)

 מערכת הויסות התחושתי  אחראית על קליטת הגירויים מהסביבה וויסותם. היא משפיעה באופן ישיר על יכולת הלמידה של האדם, יכולת עיבוד נתונים, תכנון והפקת ההתנהגות.

כאשר עיבוד המידע החושי במערכת העצבים נעשה בצורה מווסתת, ולא בצורה מוגזמת או תת תחושתית, האדם מגיב באופן מותאם לדרישות הסביבה.

המערכת מתפתחת כבר ברחם ומבשילה לאורך הילדות (בין גיל 5 ל-9). בניגוד לחוויית התחושה ברחם, אשר מכילה שכבה אחת, תינוק חווה את הנעשה מחוץ לרחם בכמה שכבות.

סף הרגישות הסנסומוטורית שונה מאדם לאדם ויכול לנוע מרגישות גבוהה לנמוכה.

ברמה היומיומית, מושג הויסות בא ליידי ביטוי ביכולות הבאות:

1. היכולת לדחות סיפוקים

2. היכולת לווסת תגובות

3. היכולת לווסת רגשות וקוגניציה

4. היכולת לווסת מימוניות מוטוריות

5. היכולת לווסת גירויים סביבתיים

תת רגישות

תת רגישות למגע מובילה לקושי בזיהוי חוויה, לאומדן לקוי של עצמת הפעלת כוח ותחושת כאב וקושי בתכנון תנועתי (מגושמות). לעיתים היא מובילה אף להפעלת הגוף בצורה לא נעימה כלפי הסביבה, שמתבטאת בקרבה מוגזמת לאנשים או ילדים אחרים, במסגרת החיפוש אחר חיכוך שיגביר את התחושה.

מי שלוקה בתת רגישות אינו חש גירוי במערכת העור. אלו אינם חשים בכאב אפילו אם מדובר בחתך עמוק, או אינם מבדילים בין תחושת הקור, החום ומרקמים שונים.

תת רגישות עלולה לגרום לבעיה קשה, מפני שהתינוק אינו חש לא ליטופים וגם לא כאבים. מאחר שהמבוגר והתינוק אינם חווים את החוויה, לא נוצרת להם מודעות גוף לאיבר הלוקה בתת רגישות.

ילדים הסובלים מהפרעה זו חווים גירוים שונים בעוצמה פחותה מהרגיל, הם זקוקים לגירויים בעלי עוצמה גבוהה בכדי לחוש ולהגיב. בד"כ מדובר בילדים שקטים ומכונסים, הללו נראים אדישים ולא מתעניינים בסביבתם, מנותקים, עייפים או עצובים. ילדים אלו יחוו חוסר שקט ורצון לאינטראקציה עם ילדים אחרים. ילד זה לא ירגיש כי פניו מלוכלכים בבוץ או נזלת, לא יגיב כשיקראו לו או לרעשים מסביבו, סף הרגישות שלו לכאב תהיה גבוה.

מבחינה מוטורית- הללו יהיו מסורבלים וכבדים, יהיו בעלי תנועה איטית ונטייה לחזור על דפוסי תנועה ומשחק מצומצמים; כמו למשל התנדנדויות או קפיצות כתוצאה מתת תגובתיות למגע וחוסר תפיסה של מקום ותנועת הגוף בחלל.

חובה לטפל בתת רגישות, משום שאם הבעיה לא מטופלת, ילד נורמטיבי עלול להגיע עד כדי פיגור.

תת רגישות היא בעיה  מולדת פרט למקרים של אפילפסיה  ופגיעה מוחית. בכל מקרה, ובכל גיל, פרט לגוף עם כוויות, ניתן לפתור תת רגישות. במקרים של תינוק, הבעיה תיפתר מהר מאוד. ככל שמטפלים בגיל מבוגר יותר, למרות שהבעיה תיפתר, יישארו קשיים עקב כך שלא נוצרו רצפים הקשריים במוח לאורך זמן. 

חשוב לציין כי לרוב התינוקות אין בעיה של תת רגישות, אך חשוב לדעת עליה על מנת להבין את חשיבות המודעות, ובכדי שלא תתפתח.

רמזים לתת רגישות

רגישות טקטילית – תחושתיות יתר

בוודאי נתקלתם באנשים שמסתובבים בקיץ בבגדים ארוכים או בחורף בבגדים קצרים. מפריע להם הפתקית של הבגד, וכאשר כולנו נהנים במסיבה הם זועפים או הולכים לשבת בצד. הם נקראים משביתי שמחות ולא אוהבים להסתובב במקומות הומי אדם.

ילדים הסובלים מרגישות יתר, סובלים בנוסף לבעיות מוטוריות גם לבידוד חברתי. במקרים קיצוניים רגישות זו עלולה להתפרש כבעיה אובססיבית. עוד לפני שהעור שלו בא במגע עם משהו, האדם חווה את המגע.

מה היא רגישות תקטילית – תחושתיות יתר?

רגישות הקשורה לחוסר בשלות במערכת התחושה העמוקה של העור, לעיתים יכולה לבוא לידי ביטוי  באיבר אחד. זהו מצב בו אין גבולות גוף ברורים. הרגישות באה לידי ביטוי באופן גופני ורגשי ועלולה לגרום לתחושת איום מהסביבה הקרובה גם ללא מגע ישיר. במגע ישיר עם מרקמים מסוימים גורמת לתחושת מתח וחנק ואף גועל (בגדים, מאכלים, מגע של אדם ).

הסובלים מתחושתיות יתר צוברים כעסים, ננעלים רגשית וחשים בדידות.

אדם הלוקה בתחושתיות יתר כאשר הוא חווה מרקמים שונים הוא נכנס לרמת חרדה , גועל או הימנעות עד כדי בעיה הישרדותית, מבחינת הבנת המוח.

ילדים הסובלים מתחושתיות יתר רגישים לחול, בגדים עם בדים עבים, זיעה , צמר, דשא, משתמשים בסבון עם מרקם מסוים, בגדים ללא תפרים, ללא תוויות, מרקמי אוכל מסוימים, הימנעות מעמידה בתור, ישיבה בסדר מסוים, חוסר יכולת להתלבש  כמו שצריך.

הבעיה עלולה להיות גנטית, או נרכשת במשך השנה הראשונה כאשר ההורים לא נוגעים בתינוק מספיק או לא חושפים אותו למגע של מרקמים שונים.

רגישות טקטילית ניתנת לטיפול. לעיתים היא לא נפתרת, אך ניתן לנהל רמת חיים טובה, כשלומדים כיצד לתכננן את מעשינו בהתאם לרגישות.

הבעיה היא פיזיולוגית

לכן אני ממליצה לכם, הורים יקרים, להרבות במגעים עמוקים כבר בשנה הראשונה של הילד, לחשוף את ילדכם לכמה שיותר מרקמים כמו זחילה על דשא, חול, שטיח ורצפה רגילה. לתת לילדכם לאכול כמה שיותר סוגים שונים של מאכלים בעלי מרקמים שונים.

רמזים לתחושתיות יתר טקטילית

הטיפול בשיטת ורדי

שיטת טיפול שבסיסה נירו פיזיולוגיה – קשר בין המוח לתפקודי הגוף .

השיטה מבוססת על הבנה של כל חלקי הגוף ויצירת הקשרים בין חלקי המוח השונים.

המערך הטיפולי נותן מענה בכל הגילאים, לתינוקות, ילדים, נוער ומבוגרים נורמטיביים הנמצאים בשלב עיכוב או קושי מוטורי כלשהו, ולילדים בחינוך המיוחד ו/או הסובלים מבעיות נירו-פיזיולוגיות  שונות .

תוצאות הטיפול נראות בטווח קצר יחסית ולעיתים אף מיידית.

רצוי להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר, עוד לפני התחלת שלבי התפתחות לא תקינים.

התפתחות של כל מערכת החושים חיונית. חודשי החיים הראשונים, נחשבים לתקופה קריטית על מנת לגלות בעיות ולפתור אותן.

מערכות החושים פעילות עם הלידה, הן מגרות את המוח בצורה מודעת. כמו כן יש חזרות על אותן פעולות.

לאור האמור לעיל חשוב לשים לב כי כאשר מבצעים פעולות עם תינוק וילדים בוגרים, לשים לב לעשות פעולות שיוצרות תיקונים לחלקים חלשים ולא להחליש חלקים חזקים.

טיפול בתת תחושת ובתחושתיות יתר

העור הינו איבר אחד ולכן הוא לומד בצורה אחידה. זאת אומרת שאם מבצעים פעולה בחלק מסוים מהעור, המוח קולט ומעביר את זה לשאר חלקי העור בגוף.

 

פרידה עג'מי


מטפלת ומאבחנת לפי שוטת ורדי


מתמחה בהקניית קישורים חברתיים לגיל הרך מבית הספר עידן ההורות


טלפול 0525493740


fridaag@walla.co


www.fridaag.co.il


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה