חזקה מהרוח
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

חזקה מהרוח 

מאת   21/06/2012 |  נצפה 2543 פעמים

חזקה מהרוח

מרים (שם בדוי), היא אשה מדהימה בת 64, אלמנה, אם לשלושה ילדים בוגרים וסבתא לארבעה נכדים.במשך שנים עבדה כאחות ראשית באחד מבתי החולים במרכז הארץ, עשתה עבודת קודש וזכתה להמון הערכה הן מצד הצוות הרפואי והן מצד החולים בהם טיפלה.

בהגיעה לגיל הפרישה ותוך שהיא נערכת לסיום עבודתה,גילתה כי חלתה בסרטן.

עולמה של מרים חרב עליה. שני עוגנים משמעותיים בחייה – הבריאות ומקום העבודה עברו טלטלה עזה בו זמנית. היא החלה בטיפולים קשים, איכות חייה התדרדרה, היא חשה אומללה, כואבת ונטולת כוחות להתמודד ולאסוף את השברים.

לפני כחודשיים הגיעה מרים אלי לאימון שמטרתו להשיב אותה לחיים, להעצים ולהחזיר להאת יכולת ההתמודדות והאמון בעצמה.

תהליך האימון היה מורכב. בשלב הראשוני ישבתי עם מרים "בבור",הקשבתי, חיבקתי, הכלתי, בכיתי איתה ביחד. 

בהמשך, בקשתי ממרים לרשום במחברתה בכל יום דבר טוב אחד לפחות שקרה לה (משהו שעשתה, מחשבה אופטימית שעברה בראשה, משהו שמישהו עשה בשבילה).  המחברת הלכה והתמלאה ב"דברים טובים", כמספר ימי האימון.  לא היו שם מעשים גדולים, אבל נולדה שם אופטימיות, רצון לייצר את הדברים הטובים, ותובנה שלא הכל שחור, שעוד אפשר לשמוח וליהנות בחיי היומיום מדברים קטנים.

מרים, חרף מחלתה והטיפולים הקשים שעברה, החלה להתנדב אחת לשבוע במחלקה בה עבדה לפני הפרישה, שם הרגישה חיונית ובעלת משמעות, ושם גם היתה מוקפת בחברים שהיוו רשת תמיכה עבורה.

כמעט במקביל, נרשמה מרים למועדון בריאות, והחלה בפעילות גופנית בחוגי פילטיס ופלדנקרייז. מרים לא מוותרת לעצמה ומתמידה בפעילות הספורטיבית גם בימים בהם היא עוברת טיפולים כימותרפיים, למרות התחושות ותופעות הלוואי.

במהלך האימון, עבדנו על זיהוי משאבים וחוזקות, וה"יש" בחייה של מרים, שבהם היא עושה שימוש במסע ההתמודדות הקשה.

מרים התקשתה להשלים עם המחלה, לא רצתה לדעת מה הפרוגנוזה ולא שיתפה חברים ומשפחה בקושי שלה.  המחלה היתה כדבריה, תיבת פנדורה שאסור לגעת בה.

בקשתי ממנה להתעמת עם הסרטן, ולכתוב לו מכתב על הטוב והרע שהוא הביא לחייה. המכתב שנכתב היה מדהים ומרגש בעוצמתו, וקריאתו באוזני לוותה בים של דמעות מצד שתינו:

"הופעת אצלי לפני שנתיים בהפתעה ושינית לי את החיים מקצה לקצה. תמיד לבריאות אצלי היתה משמעות גדולה, אבל אתה חיזקת את המשמעות פי כמה. גרמת לי הרבה סבל, כאב, ייסורים והתמודדות קשה.

בזכותך גיליתי גם דברים טובים: אנשים מקסימים שהיו בשבילי כאן ועכשיו לתת עזרה ככל שאפשר, שנתנו לי המון אהבה, תמיכה, עידוד, איכפתיות. גיליתי הרבה חברים, משפחה מקסימה ואוהבת. אני יודעת שהם קיימים אבל לא ידעתי עד כמה שגם גדולים ואוהבים.

בזכותך למדתי להקשיב לגופי וללמוד ליהנות מדברים קטנים.

סרטן, אני רואה אותך כחבר בלתי נפרד ממני, אני לא כועסת עליך, רק יש לי בקשה אליך – תישאר שם במסגרת שאתה נמצא ולא תצא מהמסגרת של.....   בבקשה, אל תהיה יותר אגרסיבי כי אין לי יותר כוחות.

הבקשה הגדולה שלי לקבל רק טיפולים ידידותיים, שאוכל לעמוד על הרגליים ולשלוט בעצמי, כי זה לא קל.

בתודה....."

פתאום הסרטן כבר לא היה תיבת פנדורה מפחידה, אלא משהו שאפשר לדבר אליו ועליו, ואפילו למצוא בו גם צדדים חיוביים. הוא כבר פחות מאיים. הוא כמעט אנושי, אפשר אפילו לבקש ממנו בקשות.

מרים שיתפה אותי בחלום שחלמה – בחלום היא הולכת ברחוב, כשרוח עזה נושבת בעוצמה וכאילו מנסה להפיל את מרים ארצה. מרים נאבקת ברוח בכל הכוח, מתכופפת לכל הכיוונים אך אינה נשברת. החלום דימה את המאבק שלה במחלה.

סיפרתי למרים על חוסנם של עצים בסערה.עצים שהם גמישים דיים ומתכופפים ברוח – שורדים את הסערה הרבה יותר מעצים נוקשים שבעת סערה פשוט נשברים. האנלוגיה היתה ברורה. זה בסדר להתכופף, להראות פגיעות וחולשה, לבכות, ככה קל יותר להתמודד. מרים התחברה למסר.

המסע עדיין לא הסתיים. תהליך האימון בעיצומו, ויש עוד כיברת דרך לפנינו. אבל כבר עכשיו מרים מראה סימנים מעודדים של התחזקות, אופטימיות ויכולת התמודדות.

רציתי לספר לכם על אשה מדהימה שכדברי השיר - היא חזקה מהרוח, חזקה מסופה...

אורנה גבע אלמגור-מאמנת אישית לחיים, העצמה אישית, ליווי אנשים בצמתי חיים ואימון הכנה לפרישה. חברה בלשכת המאמנים בישראל. אתם מוזמנים לבקר באתר שלי www.ornageva.com  או  ליצור איתי קשר במייל orgeva14@gmail.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה