גל המחאה והמערכת הבירוקרטית
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

גל המחאה והמערכת הבירוקרטית 

מאת   24/12/2011 |  נצפה 1501 פעמים

חלפו זה מספר חודשים מאז ששטף את ישראל גל  מחאה  מהגדולים שידעה המדינה מאז הקמתה, אם לא הגדול שבהם .  לגל המחאה, שאפיין  מעורבות של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית הייתה תרומה מיידית בתחומים שונים, אך לכאורה הרושם המצטייר כי הגל חלף והאחראים על המדיניות בישראל  בתחומיה השונים ולמרות שהביאו לפערים דרמטיים  שלא נאמר מדאיגים , של פי 14 בין העשירון העליון לעשירון התחתון , ימשיכו בענייניהם.  חלקם אף מצדיק מדיניות זו באיומים  שלולא אותה מדיניות, היינו נמצאים במקום שאליו הידרדרו חלק ממדינות אירופה שמדיניותם המוניטארית  הלא מרוסנת הביאה למצבם  ומאידך  חלקם של הפקידים אף ייצמדו לממצאי  הסקרים המדווחים כי הישראלי הממוצע מרוצה מהחיים בישראל!.

אחת הבעיות המרכזיות בשיטת הממשל בישראל, היא שלפקידות, שאינה נבחרת במערכת הבחירות יש כוח שלטוני, כוח שאין לו מקום במשטר דמוקרטי.

זה שנים רבות  שהזנב מקשקש בכלב ולא הכלב מקשקש בזנב, קרי למדינאים שנבחרו לתפקידם יש מעט מאוד השפעה ויכולת שינוי, שכן פקידי האוצר בנימוקים מפחידים מסבירים למה הם צודקים בעמדתם הנחרצת, אך כשמדיניות זו נחשלת הם לא יהיו אלו שמשלמים את המחיר.  כך ניתן לראות את טיפולם במשבר החמור שנוצר  בשל המחסור במי שתייה לפני למעלה מעשור שנים. תחום המים, הוא תחום שישראל מובילה בו בעולם ולכאורה הייתה צריכה להוות דוגמא לעולם כולו, אך הסנדלר הולך יחף ואחרי שכל אחד מאיתנו שילם את היטל הבצורת המיותר, עומדים לפתור את הבעיה.  דוגמא נוספת היא מחירי הדירות, מרקיעי השחקים שאינם מאפשרים כל תקווה לזוג צעיר, ושוב זו אינה גזירה משמים שכן 93% מקרקעות המדינה, מנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל, שבשליטת הממשלה, מצב אידיאלי שכל מדינה יכולה לחלום עליו על מנת לקדם מדיניות חברתית התומכת במשפחות צעירות, התיישבות בפריפריה, קשישים ועוד.  לצערנו זה לא המצב , שכן בהנחיית האוצר  מנהל מקרקעי ישראל מוכר את הקרקעות ליזמים המשלמים את המחיר הגבוה ביותר.  עלות זו מגולגלת  בסופו של  דבר על רוכשי הדירות.  היזמים מרוויחים וקופת האוצר מתמלאת, אך משפחות צעירות וחסרי יכולת נותרים חסרי תקווה.

בקרוב יפורסם דו"ח מבקר המדינה בעניין האסון בכרמל ולא נופתע אם פקידי האוצר הם אלו שעיכבו את הקצאת המשאבים הראויה למניעת אסון, למרות שכבר היו התרעות והתחייבויות להיערכות למצב חירום שכזה.  את המחיר המיידי  על אוזלת היד הזו שילמו הנספים בשריפה, אך את המחיר הציבורי ישלמו הפוליטיקאים, שנבחרו לקדם מדיניות, אך הסכימו להיות  שותפים למעגל שוטה שבו הם נבחרים על ידי העם ונושאים בתוצאות על מדיניותם, אך  סמכותם מוגבלת בלשון המעטה.

הסמכות להקצאת משאבים,  או חלילה להתמודדות עם בעיות ייחודיות שנוצרות תוך כדי מילוי התפקיד במשרד ממשלתי  זה כבר חדירה למתחם הפקידות הבכירה שיצרה את הבירוקרטיה והכול בשם הסדר, מניעת השחיתות ועוד מילים מכובסות כדי להצדיק מעלליהם.

אין מדינה מערבית הדומה לישראל שהבירוקרטיה בה כל כך מסואבת, ואשר למעשה משפיעה על מצבו של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה.   זו  הבירוקרטיה שמבריחה יזמים, שמגדילה את ההוצאות הקמתם של בניינים למגורים, שמביאה לעלויות גבוהות בכל נושא בשל הצורך להיעזר במתווכים, או בשמם היותר מוכר , "המאכרים".

ישראל מחפשת את פתרון  הקסם באמצעות הרפורמה בתכנון, והרפורמה במינהל .

הרפורמה האמיתית תהיה בהעצמת סמכותו של המנהל התקין  משני צידיו וקביעת מועדי מקסימום למתן תשובות לבקשות של יזמים בכלל ושל האזרח בפרט.

יש לשנות את המצב במדינה שבה האזרח עובד בשביל הפקיד, במקום שהפקיד יעשה הכול בשביל לשרת את האזרח.   

זה לא ישתנה, כל זמן שהמשילות תהיה בידי הפקידות וזה לא ישתנה  כל זמן שנבחרי הציבור היושבים בממשלה ובכנסת  לא יבינו את תפקידם.

 

הכותב, עו"ד פובליציסט ומשמש כמזכ"ל האיחוד החקלאי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה