פעילות גופנית בילדים עם סוכרת סוג 1
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

פעילות גופנית בילדים עם סוכרת סוג 1 

מאת   11/12/2011 |  נצפה 3146 פעמים

פעילות גופנית בילדים עם סוכרת סוג 1

 

מאת: לירון שמעוני דיאטנית קלינית  RD.  M.Sc. 

 סוכרת מסוג 1 ( Type 1 diabetes )  הנה מחלה אוטואימונית, בה נגרם הרס שלם של תאי הלבלב וחסר מוחלט באינסולין. כיום ידוע כי המחלה נגרמת ממשלב גורמים- סביבתיים, תזונתיים, הורמונאליים ונגיפיים, כמו כן גורמים גנטיים.

המחלה מופיעה בילדים ומתבגרים בעיקר ועל כן בעבר כונתה "סוכרת נעורים". מבחינה קלינית המחלה מתאפיינת בעליית רמת הגלוקוז בדם (היפרגליקמיה) או ירידה מהירה של גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) וכן בנטייה ליצירת גופי קטו וחמצת מטבולית כתוצאה משחרור מוגבר של חומצות שומן חופשיות מרקמות השומן בגוף.

הטיפול בסוכרת סוג 1 הנו משולב וכולל מתן אינסולין, תזונה מתאימה , אורח חיים מסודר ופעילות גופנית.   

 סוכרת ופעילות גופנית:

היתרונות של פעילות גופנית בסוכרתיים הנם:  שיפור סבילות לגלוקוז, שיפור התגובה לאינסולין, הפחתת לחץ דם ושיפור קרדיווסקולרי.

כל הרמות של פעילות גופנית - פעילות בשעות הפנאי או ספורט תחרותי יכולות להיות מבוצעות ע"י חולי סוכרת סוג 1 שאין להם סיבוכים והם מאוזנים מבחינת רמת הסוכר בדמם.

היכולת להתאים את הטיפול למחלה על מנת לאפשר השתתפות בטוחה במקצועות הספורט השונים ידועה כחשובה ביותר בחולים אלו. במיוחד חשוב תפקיד הסוכרתי בניטור רמות הגלוקוז כתגובה לביצוע הפעילות.

 היפוגליקמיה יכולה להתרחש תוך כדי, מיד אחרי או מספר שעות לאחר הפעילות הגופנית. ניתן למנוע תגובה זו על ידי חינוך והענקת ידע אודות התגובה המטבולית וההורמונלית לאחר פעילות גופנית.

היפוגליקמיה אצל ילדים יכולה להיות מסוכנת ולגרום לירידה ביכולות הביצוע.

ישנם גורמים שיש לקחת בחשבון: סוג ומשך הפעילות, ריכוז גלוקוז בדם לפני תחילת הפעילות וכן הקשר לתזמון ארוחות ותזמון הזרקת אינסולין. למרות יתרונותיה של הפעילות הגופנית , חסרה כיום המלצה הנוגעת לעצימות וסוג פעילות גופנית.

השפעת פעילות גופנית על חולי סוכרת סוג 1:

מחקרים הראו כי לפעילות גופנית השפעה מיטיבה על חילוף החומרים, הפחתה של רמות שומן, הגברת הרגישות לאינסולין והפחתת הסיכון למחלות לב.

במחקר בו נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית אירובית (30 דקות ביום, 3 פעמים בשבוע, במשך 12 שבועות) על ילדים עם סוכרת סוג 1, נמצא כי חלה ירידה מובהקת ברמות המוגלובין A1C וגלוקוז בדם וכן עלייה ביכולת האירובית בהשוואה לילדים חולי סוכרת שלא ביצעו פעילות גופנית כלל. תוצאות דומות התקבלו במחקר נוסף; ילדים חולי סוכרת התבקשו לבצע פעילות גופנית במשך 135 דקות בשבוע.  בנבדקים אלה הודגמו ירידה ברמות גלוקוז, ירידה ב- LDL כולסטרול ועלייה ברמת HDL כולסטרול. מכאן הסיקו כי הפעילות הגופנית משפרת את האיזון של חילוף החומרים .

 אולם, מספר מחקרים הראו כי פעילות גופנית חדה יכולה לסכן ילדים חולי סוכרת סוג 1 עקב התהוותה של היפוגליקמיה.  

 בבדיקת השפעת אימון אירובי על רמות גלוקוז והורמונים רגולטורים בקרב ילדים ומתבגרים נקבע כי פעילות אירובית ממושכת גורמת לירידה ברמת הגלוקוז בדם ולשינויים ברמות הורמונים רגולטורים.

האגודה האמריקאית לסוכרת קבעה כי היפוגליקמיה מוגדרת כריכוז גלוקוז נמוך מ 70 מ"ג/ד"ל בדם. לפי סטנדרט זה, כל הנבדקים במחקר אשר ריכוז הסוכר בדמם היה נמוך מ 120 מ"ג/ד"ל לפני הפעילות נעשו היפוגליקמיים. בעקבות תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים לשמור על ריכוז גלוקוז של לפחות 120 מ"ג לד"ל  לפני תחילת פעילות גופנית תוך כדי ניטור רמות סוכר גם תוך כדי הפעילות.

 

מחקר נוסף הראה את החשיבות של בדיקת רמת סוכר לפני פעילות על מנת לקבוע האם יש צורך בארוחת חטיף לפני פעילות למניעת היפוגליקמיה.

15 גרם פחמימות הנה בדרך כלל המנה המומלצת עבור היפוגליקמיה בינונית או קלה בילדים שאינם מתעמלים, אולם יותר משליש מהנבדקים במחקר היו צריכים 15 גרם פחמימה בנוסף על מנת להשלים את הפעילות.

לפיכך, קבעו החוקרים כי ארוחת חטיף המכילה 30-45 גרם פחמימות יכולה להיות כמות ראויה לטיפול בהיפוגליקמיה תוך כדי פעילות גופנית בילדים ומתבגרים עם סוכרת סוג 1.

חשוב לציין כי ההשוואה בין המחקרים קשה כיון שבכל מחקר נבדקה פעילות מסוג שונה, משך פעילות ועוצמה שונים.

 

פעילות גופנית חדה ולא סדירה אופיינית מאוד לילדים ועלולה להוות גורם לסוכרת לא מאוזנת. מאחר שרוב הילדים מזריקים אינסולין לרגליים, מוגברת הנטייה לחוסר איזון עקב הספיגה המהירה בשרירים הפעילים יותר של הגוף. ספיגה מהירה זו גורמת לתנודות חדות ברמת הגלוקוז בדם ואף למצבי היפוגליקמיה.

ההשפעה של פעילות גופנית על רמת הגלוקוז בדם של ילדים חולי סוכרת תלויה בסוג הפעילות וברמת הגלוקוז בדם לפני תחילת הפעילות. הירידה ברמת הגלוקוז היתה גדולה יותר בילדים עם רמת גלוקוז התחלתית גבוהה יותר ומשך מחלה גבוה יותר.

 

לסיכום,

המחקרים שסקרתי  ממליצים על פעילות גופנית, בתנאי שתהיה תחת פיקוח למניעת אירועי היפוגליקמיה. יש להסביר לילדים חולי סוכרת ולהוריהם על ההבדלים בהשפעה העשויה להיות לסוגים שונים של פעילות גופנית. מומלץ להדריכם לגבי הסיכונים האפשריים שיש לפעילות גופנית שאיננה סדירה.

בנוסף, המחקרים מראים את החשיבות של בדיקת רמת גלוקוז לפני פעילות על מנת לקבוע האם יש צורך בארוחת חטיף לפני פעילות למניעת היפוגליקמיה.

 

 

לירון שמעוני, דיאטנית קלינית מוסמכת  RD. M.Sc, בוגרת תואר ראשון ושני בתזונה. מתמחה בשינוי הרגלי אכילה, תזונה קלינית ומנחה קבוצות וסדנאות לאורח חיים בריא. בעלת ניסיון קליני עשיר בייעוץ תזונתי במסגרת קופ"ח ובקהילה. מייעצת בקליניקה פרטית ברחובות, טלפון : 052-8929567


www.dietliron.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה