הריכוזיות במשק והקשר שלה להתיישבות
<   +  גודל טקסט  - 
articles.co.il

הריכוזיות במשק והקשר שלה להתיישבות 

מאת   27/11/2011 |  נצפה 2131 פעמים

המחאה החברתית  שהציפה את הארץ בסוגיות שונות של החברה הישראלית המחייבות ליבון ודיון ציבורי , העלתה בין היתר את שאלת הריכוזיות במשק, שהביאה לכך שחברות מעטות שולטות בחלק ניכר מהכלכלה הישראלית ומפיקות משליטה זו יתרונות לבעלי המניות שלהן על חשבון הציבור.

לא בכדי הוקמה ועדת הריכוזיות  עוד בטרם התעוררה המחאה הציבורית, ועדה שאמורה להציע פתרונות שיביאו לביזור של העושר  על ידי צמצום כוחם של משפחות השולטות בתחומים שונים ואשר עצם מאפייני שליטתם  עלול לפגוע ויש הטוענים שכבר פוגע בכלכלה והחברה הישראלית.

אין זו שאלה מיותרת לחקור איך התפתחה הריכוזיות במשק הישראלי ומי נתן לתהליך הזה להתרחש?.  בפרשת ווטרגייט טבעו  העיתונאים , חוקרי הפרשה המפורסמת את המונח "עקוב אחר הכסף" (FOLLOW THE MONEY  ) , ואין ספק  שיש להתפתחות הריכוזיות מעט מרוויחים, והרבה (הציבור הישראלי) מפסידים.   

תהליך דומה  ומקביל מתרחש בשנים האחרונות במרחב הכפרי ואנו עדים למצב שבו תנובה עברה  מקואופרטיב של אגודות שהיו בו חברים לנכס שעבר לבעלי מניות . ענף ההודים עבר לפני שנים רבות מענף המפרנס משפחות רבות לענף המרוכז בידי  קומץ  בעלי שליטה ותהליך דומה עושה את דרכו  בענף הפטם, בסיוע  או בהתעלמות  מכוונת של פקידי האוצר.  אין זה סוד כי ניתן לגדל בחווה אחת את כל צורכי החלב של ישראל וכך גם את כל צורכי הביצים, הבשר ועוד.  בשונה מתעשייה, הייטק ותיירות לחקלאות על ענפיה יש מרכיבים נוספים שאינם רק עניין לבעיות הריכוזיות, או כפי שפקידים מסוימים נוהגים לכנותם "יעילות".  העיסוק בחקלאות חופן בתוכו שאלות נוספות כמו שאלות של ביטחון תזונתי, פיזור אוכלוסייה, תפיסת שטחים, סילוק קולחין, איכות סביבה וסוגיות נוספות המחייבות ליבון וחשיבה בטרם ימשיכו להתרחש תופעות שכולנו נצטער עליהן.   ריכוז  בשם היעילות אינו מבטיח מחיר נמוך יותר ותופעת ה"קוטג'" שכולנו נחשפנו אליה רק לפני מס' חודשים היא הדגמה מוחשית, איך המחיר יכול להרקיע שחקים ולא בגלל הרפתנים.

סוגיית הקרקע החקלאית והמדיניות הנוהגת בה היא סוגיה שנמצאת על שולחנה של ועדת רוטקופף.   בין חברי הוועדה יש כאלו המבקשים לבטל את "משטר הנחלות" ולהעביר את הקרקע "לחקלאים האמיתיים". הדבר נתפס לכאורה כרעיון סביר בשל העובדה שהקרקע החקלאית נועדה למטרה זו, אך כבר היום באותה נשימה מדברים  על פרסום מכרזים של קרקע חקלאית לכל המרבה במחיר . לא ירחק היום ובשיטה זו יזכו בהם בעלי הממון והכל בשל היעילות, חוק חובת המכרזים וכל מיני חוקים שימציאו ויתאימו לתורה  של הדוחפים לשבור את המבנה הקואופרטיבי של ההתיישבות.

הקרקע היא מאפיין אחד בין המאפיינים המרכיבים של מתיישבי המרחב הכפרי והתופעה לא רק שרחוקה מלבטא ריכוזיות אלא שקואופרטיב מטבעו הוא ארגון חברתי ולא עסק של בעלי מניות . בעוד שבעולם  הנאור מחזקים את רעיון הקואופרטיב בחקיקה  ואף מעודדים שם את החקלאים והחקלאות במשאבים גדולים על מנת לשמור על מרחב זה, בישראל נעשית פעולה הפוכה שבה לא רק שאין חקיקה לעידוד התארגנות קואופרטיבית, אלא שהחקלאים וההתיישבות נתונים חדשות לבקרים לגזרות.     מספר החקלאים הצטמצם, אך לא החקלאות וזאת  בעיקר בזכות החקלאים .  על הרגולטורים באוצר, בפרקליטות ובממ"י  להתרכז בצמצום תופעת הריכוזיות שביטוייה בקיומן של פירמידות  בעלות משקל גדול במשק ואשר עוצמתן עלולות לסכן את המשק. החקלאים  על עשרות אלפי משפחותיהם שמאורגנים באגודות קואופרטיביות אינם חלק מאותה פירמידה שבשליטת עשרות המשפחות העשירות במדינה.

הרגולטורים אינם אלא פקידים עם אג'נדה כלכלית , אך גם עם שאיפות אישיות  שמובילות רבים מהם לאחר תקופת צינון  מגוחכת לתפקידים נחשקים בשוק הפרטי.    לא  שמעתי על פקיד שהודח מתפקידו, שלא לומר נחקר על הובלת תהליכים שגויה במקרה הטוב, אך קראתי על רבים מהם המשמשים בתפקידים נחשקים בשוק הפרטי והם לא הפכו לחקלאים!

הכותב, עו"ד ומשמש כמזכ"ל האיחוד החקלאי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

מאמרים במדיה:
פייסבוק - טוויטר - יוטיוב - גוגל-פלוס

 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

עבור לגירסה המלאה

הרשם | התחבר  | גרסא מלאה